| נשלח ב-25/11/2010 12:02 |
 |
| |
הרבנות בישראל וסמכותה כלפי תושבי חוץ יהודים
להלן ידיעה שהתפרסמה היום במוסף הכלכלי של עיתון הארץ (דה מרקר) מאת נורית רוט
בית הדין הרבני בתל אביב הוציא השבוע באופן חריג צו עיכוב יציאה מהארץ נגד יהודי חרדי , אזרח ותושב ארה"ב, השוהה בביקור בישראל. זאת בשל סרובו לתת גט לאשתו בנפרד המנהלת מולו הליך גירושים בארה"ב מזה כמה שנים. מהבקשה שהגישה האישה, באמצעות עו"ד הרב צוריאל בובליל, עולה כי הבעל והאישה הם יהודים חרדים שנישאו לפני 10 שנים. הנישואים עלו על שרטון והם חיים בנפרד זה כמה שנים. האשה טוענת להתעללות פיזית, נפשית ומילולית של הגבר כלפיה עד כי נאלצה לעבור לשיקגו מניו יורק מאימת הבעל. בית הדין הרבני בניו יורק פסק כי על הבעל לתת לאישה גט, אך הבעל מסרב לעשות כן. בנוסף, לפי בקשת האישה, הבעל לא משלם הבעל מזונות בסכום הראוי לקיום האישה ובנם המשותף, למרות יכולותיו הכספיות. האישה ניצלה ביקור של הבעל בישראל כדי להגיש נגדו תביעת מזונות ולהוציא צו עיכוב יציאה מהארץ. בית הדין הרבני נענה לבקשה והוציא צו עיכוב עד לדיון במעמד שני הצדדים. בית הדין קבע כי על אף ששני בני הזוג אינם ישראלים, הרי שעל פי פסק דינו של נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרון ברק נתונה לבית הדין סמכות לדון בתביעת מזונות שהגישה אישה יהודיה נגד בעלה היהודי אף ששניהם אינם אזרחי ישראל, שכן לענין תביעת מזונות אין הכרח שבני הזוג יקיימו את תנאי הסמכות הקבועים בחוק שיפוט בתי דין רבניים.
אשמח לשמוע את חוות דעתכם על הצעד שנקטה הרבנות.
תוקן על ידי אליעזרט ב- 25/11/2010 12:05:39
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2010 12:21 |
|
| |
מוזר מאוד.
אני לא מבין איך משפטית לרשות ישראלית יש סמכות שיפוטית בתיק שמתנהל בין שני אזרחי מדינה זרה, ביחוד כאשר הבעל מבקש לחזור למדינה שבה הוא והצד השני גרין והם אזרחיה (לא מנסה להימלט מהחוק).
גם מבחינה הלכתית, מה סמכות הרבנות הראשית על יהודי העולם? ניתן אולי לטעון שיש לה סמכות על יהודי המקום (ישראל) אבל מה זה נוגע ליהודי ארה"ב?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2010 12:21 |
|
| |
באופן כללי, מספיקה זיקה מועטה מאוד של אחד הצדדים לישראל, כדי שביה"ד הרבני יקנה סמכות. זה המצב המשפטי. במה רצית את "חוות דעתנו" מעבר לכך?
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2010 12:28 |
|
| |
אולי תוכל לפרט מה נחשב לזיקה מועטה(.-הרי המושג מעט או הרבה הם מושגים יחסיים.)
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2010 12:34 |
|
| |
סוף כל סוף הרבנים לא מפחדים- הם לא מוראי הוראה- קודם כל יש לשחרר את האשה האומללה- אחר כך אפשר לחפש חוקים,
לרבנות יש מעמד על כל היהודים בעולם, מדינת ישראל היא מדינת של כל היהודים בעולם- כל יהודי הוא אזרח המדינה בפוטנציה. המדינה גם נוהגת בהתאם -בחינוך -בהגנה וכו'
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2010 12:44 |
|
| |
מוזר מאוד.
אני לא מבין איך משפטית לרשות ישראלית יש סמכות שיפוטית בתיק שמתנהל בין שני אזרחי מדינה זרה, ביחוד כאשר הבעל מבקש לחזור למדינה שבה הוא והצד השני גרין והם אזרחיה (לא מנסה להימלט מהחוק).
גם מבחינה הלכתית, מה סמכות הרבנות הראשית על יהודי העולם? ניתן אולי לטעון שיש לה סמכות על יהודי המקום (ישראל) אבל מה זה נוגע ליהודי ארה"ב?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2010 12:52 |
|
| |
הרי כתבת
הרי שעל פי פסק דינו של נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרון ברק נתונה לבית הדין סמכות לדון בתביעת מזונות שהגישה אישה יהודיה נגד בעלה היהודי אף ששניהם אינם אזרחי ישראל, שכן לענין תביעת מזונות אין הכרח שבני הזוג יקיימו את תנאי הסמכות הקבועים בחוק שיפוט בתי דין רבניים
אז מה הבעיה.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2010 12:57 |
|
| |
השכן, ירוחם ומקסמן,
הטרחתם את מטפחת לכתוב את דבריו פעמיים. לענ"ד מטפחת צודק לחלוטין. תארו לעצמכם שאזרח ישראל נקלע לניגריה והשלטונות שם מעכבים את יציאתו משום שבית המשפט הניגרי החליט שלרשויות הדתיות הניגריות סמכות לדון בעניינם של אזרחי ישראל!
תוקן על ידי אליעזרט ב- 25/11/2010 12:59:06
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2010 13:00 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | | קודם כל יש לשחרר את האשה האומללה- אחר כך אפשר לחפש חוקים, |
|
עם צורת חשיבה כזו נגיע רחוק. אצטט דברים שכתב לי אחד מנכבדי הפורום בהקשר אחר [לגבי אותו שוטר שירה במבריח המכוניות העברי והורשע]:
"
אני מאד חושש ממשטרה שידיה לא כבולות. לא פחות ממשטרה שידיה כן כבולות. המשטרה פועלת כלפי כל מיני תנועות ואזרחים, ולא תמיד נוח לכולם שידיה תהיינה חופשיות. כל שוטר יכול לירות במי שלא מוצא חן בעיניו, ולטעון שהמצב הצדיק זאת. זה מזכיר לי דיון שהיה לי פעם עם חבר שלי (שמאלן מושבע), שהתריע על הסכנה שיש באריק שרון. אני מדבר על אמצע שנות השמונים, ימי לבנון העליזים. לימין היה מאד נוח לתת לשרון יד חופשית, ולשמוח בכך שהוא מצפצף על החוקים והכללים ועושה מה שהוא רוצה (בהתנחלויות, בלבנון ובמינהל הציבורי בכלל). בשנות האלפיים הם חטפו את זה על הראש בחזרה. צריך מאד להיזהר מרשויותך לא מבוקרות.
"
רדף
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2010 13:33 |
|
| |
המשפט משתנה, כמו שהמציאות משתנה.
סמכות המדינה על אזרחיה, שנחשבה עד לפני מספר שנים כאחת הסמכויות החזקות ביותר (כדוגמא קיצונית, "משטר הקפיטולציות" בשלהי התקופה העותומנית בארץ, שאיפשר לכל אדם להישפט אצל הקונסול של מדינתו, במקום בבתי המשפט המקומיים), כבר אינה נחשבת ככזו חשובה. סוף סוף,מה תועיל התיחסות לאזרחות, בעידן בו אדם יכול להיות אזרח של מספר מדינות, אבל לגור כל ימיו בכלל באחת אחרת?
גם הסמכות הטריטוריאלית, הכח של המדינה להפעיל כח בגבולותיה (פראפרזה על דברי בוגה דעות מדיניות מסוים ששכחתי מה אמר ומי היה בכלל), כבר איננה כה חד משמעית. המשפט משקף, סוף כל סוף, את החברה מסביב. כשהתחבורה והעברת המידע כה מהירים, והגישה אפילו לתיקי בית המשפט נעשית באותו אופן ממש אם אנו יושבים בבית המשפט עצמו, או במשרד עורכי דין בצד השני של הגלובוס, מה זה משנה מי מפנה את הזבל?
המסחר הפך בינלאומי, ועמו המשפט המסחרי. התושבות והלאומיות מיטשטשות, ונדידת העמים המתרחשת מבלבלת את ההתיחסויות. המשפט הופך תרבות, והתרבות - משפט.
גם שיתוף הפעולה המשפטי בין המדינות גובר. לא רק בהסגרה בשל ביצוע עבירות פליליות. העבירות הבינלאומיות מתרחבות, וגם האפשרות לשפוט אדם על עבירה שנעשתה במקום אחר - זוכרים את משפט אייכמן? שאלות שנדונו בשנות השישים של המאה העשרים, לגבי עבירות של השמדת עם, נחשבות היום כטריויאליות בעבירות כלכליות פשוטות. קיימת אכיפה הדדית של פסקי דין אזרחיים, חוקרים נוסעים לחקור חשודים מעבר לים, ואפילו בתי הדין הרבניים, כידוע, נאלצים לחפש בעלים נוטשים בארצות נכר.
ולעניננו:
אשה שמעונינת בגט, ובעלה מסרב לתתו, אינה יכולה לכפותו בשום מקום בעולם, למעט בישראל. אה, כמובן, יש הרחקות דרבינו תם. רק שמרבית המעגנים שמים על החלטת בית הדין פס אחד ארוך, ועוברים להתפלל במנין השני. זה במקרה הטוב, שאינם מקבלים גיבוי מקהילתם. והדברים מקרים שקורים כל העת.
בישראל כידוע, ניתנה סמכות האכיפה על בעלים סרבניים לבתי הדין הרבניים, והם יכולים לאכפם גם באמצעות מעצר או עיכוב יציאה מהארץ. מסיבה זו, נשים עגונות מהעולם מגישות תביעות לאכיפת הגט בבית דין בארץ, בתקווה שהבעל הצדיק, כשיבוא לחתונת הבת דודה או להשתטח על קברי צדיקים, יעצר או לפחות ילכד בארץ.
מצירוף כל מה שכתבתי למעלה, נוטים בתי הדין להכריז שיש להם סמכות במקרים הללו, ולעכב בארץ (או ביתר דיוק: באבו-כביר) את הבעל המעגן. האשה מוזעקת לארץ, והדיון נערך בפני ביה"ד בארץ
בבית המשפט העליון, עצם הסמכות הכללית של בתי הדין הרבניים לטפל במעוכבות גט מהעולם כבר אינה בספק. הבחינה נערכת למרה לגופו, ותחושתי האישית, שבדרך כלל נמצאת הדרך לאפשר את הדיון בארץ, במיוחד כשנשקלת הברירה - שחרורו של הבעל ועגינותה המתמדת של האשה.
כיום
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2010 13:39 |
|
| |
"פראפרזה על דברי בוגה דעות מדיניות מסוים ששכחתי מה אמר ומי היה בכלל"
מאקס וובר: "המדינה היא יישות שיש לה מונופול על שימוש בכוח פיזי בשטח נתון"
תוקן על ידי רדףהשיג ב- 25/11/2010 13:44:06
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2010 14:01 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2010 15:28 |
|
| |
הבעל עבריין לפי ההלכה ויש עליו דין רודף- כי הוא רדף להפוך את חיי אשתו למוות- על פי דין תורה על הבית דין לפעול כפי שפעל. חבל מאד שלא תמיד הם פועלים כך,
אם כל הכבוד רודף אין המשל על השוטר ההורג דומה לענין הבעל. ההריגה היא בלתי הפיכה- לאמת זאת הבעל יכול כל רגע לחזור להיות אדם חופשי . רק שיתן חופש לזולתו. הם היו בארץ ןכן אפשר לשפוט אותו בארץ. איני משפטן - כך אני חושב במקום של עול ופשע כל מדינה מחויבת לפעול למניעתה- גם בארצות הברית הבעל הזה פושע בהתאם לדתו,.
סוסרט
אין אדם דן אלא מהיהורי ליבו- כאדם המכיר את ערך עצמו- אתה חושב שכל תושבי המדינה דומים לך- ולכן היא עלובה.
בשביל להכנס למדינה היפה והמפוארת הזו אנשים מחרפים נפשם למות, מאות אלפי אנשים מכל העולם חפצים לעבוד בה ולגור, כל היהודים שהם יהודים רואים בה את מולדתם, וכך רואה אותם גם המדינה- כאזרחיה הפוטציאלים שזכותם לבא אליה ולקבל אוטומטית את אזרחותה.
כנית אותי בשמות גנאי זה לא מפריע לי- כל אדם וסיגנונו. אבל מה שמרגיז אותי שאותם כינויי גנאי אתה גם מכנה אנשים אחרים- שבהחלט לא היתי רוצה להזכר בחברתם.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2010 15:38 |
|
| |
"אם כל הכבוד רודף אין המשל על השוטר ההורג דומה לענין הבעל. ההריגה היא בלתי הפיכה- לאמת זאת הבעל יכול כל רגע לחזור להיות אדם חופשי . "
התייחסתי לדבריך - שצריך לעשות את הדבר הנכון ורק אח"כ לחפש לו הצדקות. הלך רוח כזה מאז ומתמיד שימש להצדיק דיקטאטורות והוא מסוכן מאד לשלטון החוק [ראה דוגמאות: מפלגת הטיראנים באתונה (שסוקראטס ואפלטון, למרבה הבושה, היו חברים בה ואף עמדו בראשה), שהביאו עליה את חורבנה, מפלגת ה"פופולארים" ברומא, שחיסלה את הרפובליקה והביאה את שלטון הקיסרים המטורפים, וכמובן, איך אפשר לא להזכיר את היטלר :-) ]
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2010 16:39 |
|
| |
רודף
נושא דיוננו היא הרבנות- לרבנות יש את ספר החוקים שלה. ובה כתוב כי יש להציל את הנרדף אפילו בנפש רודפו.
אני בהחלט סבור שאם אראה פשע המתבצע לפני עייני- נניח שגבר אלים עומד להרוג את אשתו במכות- אני בהלט (באופן תאורטי כמובן) אקח מוט ברזל ואכה בו אפילו עד מות .
ואספר לך בסוד- כי במדינה דמוקרטית- אעמוד לדין וגם אשלח למאסר על הריגה.- ואגלה עוד סוד- בצדק .
אבל הצדק הדמוקרטי לא ימנע ממני ומאחרים לקיים את הצדק הטבעי של מניעת פשע והגנה על החלש.
כנגד הדוגמאות על המישטרים שהביאו לחורבנם- אני יכול להביא הרבה יותר דוגמאות שמשטרים נאורים יביאו לחורבן מדינתם.
דיברנו על זכויות הפרט של הפושעים כי רק בית משפט עם הוכחות מוצקות יכולה להרשיעם בצדק. ועד אז הם אנשים חופשים ויכולים להסתוב חופשי, זה מאד נכון ויפה ושומר על זכויותיהם של כמה אלפי פושעים בפוטנציה, להסתוב חופשי.
אבל אבל היא מכניסה כל ערב מיליוני אנשים למאסר בתוך ביתם תחת סוגר ובריח. שחיים בפחד- שלא לדבר שהם לא יכולים לטייל חופשי על שפת הים בחורשות וברחובות.
החופש הוא דבר נהדר- אבל לא אחד על חשבון השני
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2010 17:03 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | | רודף
נושא דיוננו היא הרבנות- לרבנות יש את ספר החוקים שלה. ובה כתוב כי יש להציל את הנרדף אפילו בנפש רודפו.
דא עקא שהרבנות כאן בארץ עתה פועלת לא מכוח השפעתה הרוחנית אלא מכוח המדינה הדמוקראטית שהעמידה לרשותה משטרה. ופה מתחילה השערוריה של הסיפור הזה.
אני בהחלט סבור שאם אראה פשע המתבצע לפני עייני- נניח שגבר אלים עומד להרוג את אשתו במכות- אני בהלט (באופן תאורטי כמובן) אקח מוט ברזל ואכה בו אפילו עד מות .
ואספר לך בסוד- כי במדינה דמוקרטית- אעמוד לדין וגם אשלח למאסר על הריגה.- ואגלה עוד סוד- בצדק .
לא בטוח בכלל שזהו החוק. אם הגנה עצמית מותרת, האם הגנה על הזולת אסורה? יש משפטנים באזור?
אבל הצדק הדמוקרטי לא ימנע ממני ומאחרים לקיים את הצדק הטבעי של מניעת פשע והגנה על החלש.
אתה בתור אדם פרטי -- אולי באמת ראוי שתנהג על פי צו המצפון שלך בכל מקרה -- אבל אוי לה לאותה מדינה הנוהגת על פי צו מצפונם הפרטי של הפקידים שלה
כנגד הדוגמאות על המישטרים שהביאו לחורבנם- אני יכול להביא הרבה יותר דוגמאות שמשטרים נאורים יביאו לחורבן מדינתם.
דיברנו על זכויות הפרט של הפושעים כי רק בית משפט עם הוכחות מוצקות יכולה להרשיעם בצדק. ועד אז הם אנשים חופשים ויכולים להסתוב חופשי, זה מאד נכון ויפה ושומר על זכויותיהם של כמה אלפי פושעים בפוטנציה, להסתוב חופשי.
אבל אבל היא מכניסה כל ערב מיליוני אנשים למאסר בתוך ביתם תחת סוגר ובריח. שחיים בפחד- שלא לדבר שהם לא יכולים לטייל חופשי על שפת הים בחורשות וברחובות.
החופש הוא דבר נהדר- אבל לא אחד על חשבון השני
גם אני בעד עקיפה וויגורוזית של חוקים -- מצידי, שיוציאו להורג את כל הרוצחים והאנסים [האמיתיים -- לא מה שהיום קוראים "אנסים"].
אבל זה דיון אחר.
אני התקוממתי כנגד ציפייתך מהמדינה שתעשה מה ש"טוב" -- ושהחוקים יקפצו.
התנאי הראשון של חיים מדיניים הוא שלאזרחים יהיה איכפת גם מכללי המשחק -- ולא רק מתוצאות המשחק בכל מחיר.. ולא -- לא יתקיים משחק בכלל.
|
|
|
|
|
|
|
|
