בית פורומים עצור כאן חושבים

תרגום אונקלוס : פרשת וישב

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-27/11/2010 21:32 לינק ישיר 
תרגום אונקלוס : פרשת וישב

איני יודע אם תרגומו של אונקלוס כבר נידון כאן בפורום , אבל חושבני שמן הראוי לפתוח אשכול שבועי על תרגום אונקלוס בדיוק כפי שיש על פרשת השבוע.

מדין במקום שאין איש, אני פותח אשכול זה ומייחדו לפרשתנו שעברה עלינו לטובה . והיה אם לא יתפתח העניין ולא יהיה מקום לפתוח אשכולות שבועיים נוספים , טוב יעשו המנהלים אם יחליפו אז את שם האשכול ל"תרגום אונקלוס: חומש בראשית" ואם הגרוע מכל יקרה וגם האשכול ההוא לא יתפוס נפח שיהא בו כדי חלוקה , ישתנה שם האשכול ל"תרגום אונקלוס" סתם.

[בהזדמנות זו אני מוסר מודעה שאיני מתחייב להיות עקבי ולהמשיך בעבודת הקודש מדי שבוע בשבוע וטוב יעשו זריזים המקדימים למצוות אם יחטפו מצווה זו ממני מידי שבוע וכך יהיה להם אשכול לזיכרון עולם על שמם ועל שמו של אונקלוס הגר. מצד שני אולי למען הסדר הטוב ראוי למכור את הזכות מידי שבוע לכל המרבה במחיר ובחדא מחתא גם לייצר מקור הכנסה לקופת פורומנו המדולדלת. תמיהני שלא הנהיגו כן לגבי אשכולות פרשת השבוע. ואולי לא נהגו כן מפני שנהגו לכבד את פרנס הקהל , אבל כעת הפרנס נעלם ואיננו ואנא אנו באים. ]

למרות שמדובר בסתם פרשה אפורה , פטור בלא פתיחה כללית אי אפשר , הרי צריך להסביר למי שאינו יודע , מה יש בו בתרגום אונקלוס שמצדיק אשכול שבועי. אני מניח שמרבית תלמידי החכמים המופלגים שבפורום אינם זקוקים להקדמה זו ומהם אני מבקש לדלג להודעה הבאה שתעסוק בגופה של פרשה . אין הדברים מכוונים אלא ליהודים בעלבתיים כמוני שלמרות שהם חייבים בשנים מקרא ואחד תרגום , עוברים לפעמים שנים ואינם מעבירים הסדרה בתדירות מספיק גבוהה בכדי לעמוד מעצמם על טיבו וסודותיו של תרגום אונקלוס.

המאפיין הבולט לעין אצל כל מי שקורא בתרגום אונקלוס הוא המילוליות שלו. כמעט בכל פסוק , אפשר לספור ולמצוא שיש התאמה של אחד לאחד בין המלים שבפסוק לבין המלים שבתרגום .

אם כך – אתם מן הסתם חושבים לעצמכם – מה יש לדון בתרגום אונקלוס , לכאורה תרגום מילולי אינו יכול להיות בעל עניין , הרי אין הוא מוסיף כלום על הטקסט.

שתי תשובות בדבר: התשובה האחת היא , שאכן כמעט תמיד יש התאמה של אחד לאחד בין מלות המקרא למלות התרגום , אבל לא תמיד. לכן, דווקא על רקע הדייקנות של אונקלוס, המקומות שבהם אונקלוס נוטה מההתאמה המוחלטת הזאת , מעידות על כך שיש כוונה כלשהי מאחורי הנטייה ומעניין לנסות לפענח את כוונתו ולהבין מה הניעו לכך , לפעמים הנטיות בולטות מאד ואינן אומרות אלא דרשני. זה יהיה העניין שלו נקדיש ת האשכול השבועי.

התשובה השנייה היא  , שיש עוד קריטריון לבדיקת מידת דיוקו של תרגום : העקיבות. תפקידו של מתרגם הוא לבחור לכל מילה בשפת המקור , אקוויוולנט - מילה שקולה , בשפת התרגום .  

כהגדרה ראשונית לעקיבות בתרגום היינו אולי אומרים שתרגום הוא עקיב אם הוא מתאים לכל מילה אקוויוולנט קבוע , דהיינו שלכל מילה בשפת המקור הוא תמיד , בכל הקשר , מתאים את אותה מילה בשפת התרגום.

דא עקא שלמלים יש לעתים צללים שונים של משמעות ולפעמים אף משמעויות שונות לגמרי. מאידך יש לפעמים מלים שונות בעלות משמעות זהה . הווה אומר, ההתאמה ממילים למשמעויות איננה חד ערכית . והיחסים האלה בין קבוצות של מלים לקבוצות של משמעויות משתנות משפה לשפה. בהינתן כל זה, אין זה סביר לדרוש מתרגום עקיבות קיצונית שכזו, אפילו כאשר מדובר בשפות קרובות זו לזו .

מה שיותר סביר לשאול הוא האם יש שיטה כלשהי שהנחה את המתרגם בבחירת האקוויולנטים ? האם ניתן למצוא את הכללים שעל פיהם פעל כאשר בחר את מילות התרגום?

מסתבר שאונקלוס הוא מאד שיטתי בעניין זה ויש דברים מעניינים שניתן לשים לב אליהם כאשר עוקבים אחר שיטתו . דוגמה בולטת תופיע בפרשת השבוע הבא , אבל אני מעדיף להשאיר אתכם במתח. 

העניין הזה שנוגע לתשובה השניה הוא עניין יותר טכני במהותו . ספק אם מהעברת הסדרה מדי שבוע ניתן באמת לעמוד על שיטתו התרגומית של אונקלוס. בעניין זה אני מפנה את הקהל לספר שקניתי לאחרונה , בשם "העקיבות התרגומית בתרגום אונקלוס" של רפאל בנימין פוזן . זהו ספר שאני קורא בעניין , למרות שלדעתי ההתעקשות על גישה "מדעית" עם סטטיסטיקה ומדגמים מייצגים , רק פוגמת . מן הסתם יש עוד ספרים מעניינים על אונקלוס ומי שמכיר מוזמן להוסיף.

אבל בכל הנוגע לתשובה הראשונה , העניין במקרים בהם אונקלוס נוטה מגישתו המילולית , הרי זה עניין שגם בעלי בתים כמונו יכולים לענות בהם . אלו מזדקרות לעין במהלך הקריאה ואומרות דרשני. אני רוצה לייחד אשכול שבועי שתדון בנטיות אלה בפרשת השבוע . ראשית מן העניין לרשום אותם ולהעלותם על הכתב ושנית , להציע רעיונות שינסו להסביר מה היתה כוונתו של אונקלוס.

אבל חכו רגע , עוד לא סיימתי . לא צריך לקרוא את אונקלוס יותר מדי בכדי לשים לב לעניין שלו עם הרחקת ההגשמה , שעל כך שיבחו הרמב"ם במורה נבוכים חלק א' פכ"ז . לדוגמה, כאשר יש פסוק שבו מוזכר ה' ביחד עם אדם , הוא מחליף את ה' ב"מאמר ה'" , למשל : אם יהא אלקים עמדי מתורגם אם יהווי מימריה דה' בסעדי.  כיוצא בזה יש הרבה דוגמאות.

משנתו התיאולוגית של אונקלוס היא עניין גדול בפני עצמו לענות בו , אבל מכיוון שמדובר בנושא כללי שחוזר שוב ושוב , אין זה עניין לפרשה זו או אחרת , לכן מקומו באשכול שייוחד לדון בעניין כללי זה , שהוא מן הסתם מעניין ביותר. אני מתכוון לייחד אשכול שבועי בעיקר לסטיות התרגומיות ששייכות ספציפית לפרשת השבוע .

לאחר הקדמה ארוכה ומייגעת זו , אקדיש את ההודעה הבאה לעניין שלשמו נתכנסו . ארשום את הסטיות התרגומיות ששמתי לב אליהם והבמה פתוחה לקהל הקדוש.




דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/11/2010 21:36 לינק ישיר 

 1)      הסטייה התרגומית הבולטת בפרשתנו הוא בראשית לט יא . בפסוק נאמר "ויבוא הביתה לעשות מלאכתו" . תרגומו של אונקלוס הוא "ועל לביתיה למבדק בכתבי חשבנה". דהיינו, ויבוא הביתה לבדוק כתבי חשבונותיו . מה העניין של אונקלוס לתרגם פסוק זה כך?

אני מעלה השערה: ברש"י מובא מחלוקת רב ושמואל : חד אמר מלאכתו ממש וחד אמר לעשות צרכיו עמה , אלא שנראית לו דמות דיוקנו של אביו. לפי פוזן , אונקלוס משנה לעתים את משמעות הפסוק בשל הרצון לשמור על כבוד האבות . יכול להיות שאונקלוס היה מודע לקיומם של שני פירושים כאלה . אם היה מתרגם באופן מילולי , היה משאיר את העניין תלוי באוויר ופתוח לשתי הפרשנויות. על מנת "להוציא מלבם" , דקדק לתרגם באופן שאינו מאפשר פרשנות שתפגע בכבודו של יוסף.

ואין הכרח לומר שאונקלוס הכריע בזה כמאן דאמר אחד. התרגום הרי נועד עבור המון העם ויתכן ששיקוליו של אונקלוס בעניין זה היו בעיקר שיקולים חינוכיים.

שאר הסטיות התרגומיות של השבוע עדינות יותר

2)      שם לז ג "כי בן זקונים הוא לו" – "ארי בר חכים הוא ליה" . איני יודע מה הניעו לתרגום זה.

3)      שם שם ח "המלך תמלך עלינו אם משל תמשל בנו" – "המלכו את מדמי לממלך עלנא או שולטן את סביר למשל בנא".

4)      שם לט מ "אין שר בית הסהר רואה את כל מאומה בידו" – "לית רב בית אסירי חזי ית כל סרחן בידיה" . התרגום הארמי ל"מאומה" הוא "מדעם" וכן תרגם אונקלוס שם בפסוק ו "ויעזוב כל אשר לו ביד יוסף ולא ידע אתו מאומה" – "...ולא ידע עמה מדעם" . במקום המילה הנייטרלית מאומה , הציב אונקלוס את המילה "סרחן" שמשמעותו חטא או פגם .

לכאורה היינו חושבים שהן בפסוק ו' והן בפסוק מ , העניין זהה והכוונה היא שפוטיפר ואז שר בית הסהר סמכו על יוסף בעיניים עצומות ונתנו לו לנהל את העניינים , אבל אונקלוס סבר כנראה שמדובר בעניינים שונים.

5)      מעניין לשים לב לתרגומים השונים לביטוי "נשיאת ראש" שמופיע כמה וכמה פעמים בסוף הפרשה.

אשמח לשמוע רעיונות ודוגמאות נוספות.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/11/2010 21:48 לינק ישיר 

ידעיהבדרשי כתב:


2)      שם לז ג "כי בן זקונים הוא לו" – "ארי בר חכים הוא ליה" . איני יודע מה הניעו לתרגום זה. 



פשוט ביותר: בנימין הוא הבן זקונים.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/11/2010 21:49 לינק ישיר 

ידעיה,

טול מנאי חופנא דאייקונואי ירוקאי!!

ענין תרגום אונקלוס חביב עלי מאוד, ואני מודה לך על יזמתך!

אם תואיל בטובך לסקור -בראשית העיסוק בת"א- את חשיבותו של התרגום בעיני חז"ל. הנה חז"ל הורו לקרוא הפרשה 'שנים מקרא ואחד תרגום'. אך הרא"ש כתב, והובאו דבריו להלכה בשו"ע, שאפשר לקרוא פירוש רש"י במקום תרגום. ובאחרונים כתבו, שיש מעלה לפירוש רש"י על פני התרגום- כי הוא יותר מובן לאלו שאינם דוברים ארמית, אך יש מעלה לתרגום על פני פירוש רש"י- שהוא ניתן מסיני. ומעודי נתקשיתי בביאור הענין, ואולי אתה, כמומחה לתרגום אונקלוס, תאיר את עיני בפירוש הדבר, מדוע תרגום אונקלוס נחשב שהגיע מסיני [ואין לומר שכל דבר שעתיד להתחדש וכו' כבר נאמר בסיני, דא"כ גם פירוש רש"י נחשב שניתן מסיני].

- נקודה נוספת לעיון: כשאונקלוס מרחיב את הדיבור ומפרש פשט בפסוק כשלכאורה איננו הפשט הפשוט, האם כוונתו לפרש שזהו הפשט הפשוט, או שמא מסיבה מסוימת הוא החליט לנטות מהפשט [לדוגמא: עזוב תעזוב עמו: "משבק תשבוק מא דבלבך עלוהי ותפריק עמיה"- עזוב את מה שבלבך עליו ותעזור לו].
(כמובן שאינני מכוון לפירושו ב'פרשות נטולות פשט' כברכות יעקב ומשה, ושירות בשלח והאזינו. זה כבר נושא בפ"ע).

דוגמא נוספת, בפרשת השבוע על הפסוק "ויהי כהיום הזה ויבוא הביתה לעשות מלאכתו ואין איש מאנשי הבית שם בבית" מתרגם אונקלוס- והוה ביומא הדין ועל לביתא למבדק בכתבי חושבניה ולית אנש מאנשי ביתא תמן בביתא:
האם יש סיבה שאונקלוס טרח לפרש לנו שמלאכתו היתה הנהלת חשבונות?
שוב תודה, ונמשיך לעקוב..

{כמובן שההודעה נכתבה טרם ראיתי את הודעתו השניה של ידעיה. סוגריים הוספו בתיקון}


תוקן על ידי אברהםהעברי ב- 27/11/2010 22:00:30




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/11/2010 22:10 לינק ישיר 

השאלה על "בר חכים" במקומה, כי בתחילת פרשת ויגש מתרגם אונקלוס את אותו ביטוי כפשוטו.

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/11/2010 22:14 לינק ישיר 

מקסוול, באת להקשות ונמצאת מתרץ,

כמדומני שהערתך משלימה את תירוצו של אליעזרט!
 שהרי בתחילת ויגש , הכינוי 'ילד זקונים קטן' מכוון כלפי בנימין, ואילו בפרשתינו כלפי יוסף, ומזה מוכח שפירושם אינו שווה!!

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/11/2010 22:23 לינק ישיר 

באחד מהעלונים בו עיינתי בשבת [בין גברא לגברא כמובן], נשאלה שאלת הבר-חכים. והנה מה שזכרוני מעלה:

1. "בן זקונים" במובן של ה"צעיר" קשה, שהרי יוסף אינו צעיר בדווקא מבני לאה האחרונים, או מבני השפחות (ובנוסף העיר אליעזר שבנימין קטן ממנו).

2. אותו הדבר להגיד ש"נולד לזקוניו" של יעקב - הרי כל הבנים נולדו לזקוניו, ובהפרשים קטנים מאד (בדרשת בר המצווה שלי דיברתי על כך שבעת הגיע יעקב לארץ היו רק ראובן שמעון ולוי מעל גיל שלוש עשרה, ומכאן הכינוי "ויקחו שני בני יעקב... איש חרבו", אבל שם דברי דרש היו).

3. מביא דברי אחד המדרשים, שבן זקונים היינו מי שהזקן בוחר בו לשמש אותו לזקנתו, ומכאן כתונת הפסים וכו', ומכאן גם הקנאה, המשל תמשל בנו - קינאו בו שנבחר וחששו שיהיה זה שיקבל עליהם ממשלה בגלל קרבתו לאביו.



_________________

אוי לשכן
ואוי לשכנו




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-27/11/2010 22:26 לינק ישיר 

ידעיהבדרשי כתב:

אשמח לשמוע רעיונות ודוגמאות נוספות.


- והוה נער את בני בלהה וכו'- והוא רבי עם בני בלהה .
ובפרשת מקץ: ושם אתנו נער עברי- ותמן עמנא עולים עברי עבדא .

_________________

השכן,
אני עיינתי בין גברא לגברא בפירוש הרמב"ן, והוא זכה לכוון בזה לדברי העלון במדויק, עי"ש...



תוקן על ידי אברהםהעברי ב- 27/11/2010 22:29:29




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/11/2010 22:29 לינק ישיר 

אברהםהעברי כתב:

אשמח לשמוע רעיונות ודוגמאות נוספות.


- והוה נער את בני בלהה וכו'- והוא רבי עם בני בלהה .
ובפרשת מקץ: ושם אתנו נער עברי- ותמן עמנא עולים עברי עבדא .

_________________



אולי הנער הראשון הוא מפרש כפועל, ששנות הנערות שלו עברו עם בני בלהה.
אבל שר המשקים מתאר אותו ושם זה בבירור שם תואר - עלם...



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/11/2010 22:31 לינק ישיר 

כלל לא אותה המשמעות.


תוקן על ידי צענערענע ב- 27/11/2010 22:33:13




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/11/2010 22:36 לינק ישיר 

צענערענע כתב:
כלל לא אותה המשמעות.


תוקן על ידי צענערענע ב- 27/11/2010 22:33:13



למה מחקת?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/11/2010 22:55 לינק ישיר 

כי אני לא בטוחה שנער יכול להיות פועל (אבן שושן לא מביא את האפשרות הזאת) אבל מכל מקום המשמעות בודאי שונה בשני הפסוקים.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/11/2010 23:00 לינק ישיר 

מתוך גליונות נחמה ליבוביץ'

2) פסוק ד' ולא יכלו – ולא צבן ולא כמו מ"ה ג' ולא יכלו אחיו לענות - ולא יכילו


3) פסוק כ"ד ויקחוהו - ונסבוהו ולא כמו י"א ל"א ויקח תרח- ודבר תרח ול"ד י"ז ולקחנו - ונדבר



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/11/2010 23:03 לינק ישיר 

נע"ר יכול להיות פועל לפחות בלשון חז"ל , נעירת חמור , אבל זו לא אותה משמעות .

נשמט ממני עוד דוגמה מעניינת.

לז ד ולא יכלו דברו לשלום - ולא צבן למללא עמה לשלם , לא רצו . השווה דברים יב יז "לא תוכל לאכול בשעריך" - "לית לך רשו למיכל בקרויך..." אין לך רשות .  





דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/11/2010 23:06 לינק ישיר 

ידעיה

אונקלוס היה אנין דיוק וחד משמעות בפשטי המקראות. ובכל מקום שהפרוש הפשוט נוגד להגיון הבריא, הוא הוסיף או שינה כדי שהמקרא יסתבר אל נכון.
[ניגודו החריף לתרגום בעל משמעות אנטרופומורפיסטית ביחס לאל במקרא, וכן חרדתו לכבוד האבות. ושינויי תרגום הנדרשים מכך , נובעים אף הם משיטתו הפרשנית. כלומר מכיון שהוא סבר שאין לדמות באל דימויים אנושיים ומכיון שהוא ראה באבות אנשים תרומיים. הוא לא סבל תרגום מילולי פשוט. והכניס שינויי ותוספי-תרגום].

ארבעת השינויים שהבאת הם דוגמאות טובות לכך.

1) "מלאכה" דרך כלל נעשית מחוץ לבית. והנה כאן הוא "בא הביתה לעשות מלאכתו". אתמהה.
לכך הוא הוסיף שהמלאכה כאן היא מלאכת חשבונאות.

2) יפה ענו לך.

3)  מה הם שואלים אותו "המלוך תמלוך עלינו" וכי נביא הוא לדעת עתידות. ובכלל הם לא התכוונו לשאול אותו בקשר לעתיד.
לכך שינה שכוונת השאלה מוסבת על כוונותיו "המדמי את למימלך".

4) וכי שר בית הסהר יפקיר את אשר הופקד עליו מבלי שיפקח על יוסף לראות אם מלאכתו [הקשה מאוד, - רב גונדר] נאמנה, רק בגלל שהוא מצא חן בעיניו? (הרי הצלחתו של יוסף מוזכרת כאן אחרי שהופקד בידו התפקיד, שלא כמו אצל פוטיפר) , וגם מה הוא הלשון "אין שר בית הסהר רואה".
לכך שינה להסביר את הפסוק כך: הצלחת יוסף בתפקידו היה בגלל ששר בית הסהר לא ראה כל פגם ודופי (=סורחן) במעשיו, כי ה' הצליח בידו.






דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/11/2010 23:08 לינק ישיר 

צענע , את העניין עם נס"ב ודב"ר התכוונתי להשאיר לשבוע הבא , דוקא יש לזה הסבר מצויין ומשכנע . אונקלוס מתרגם דב"ר כאשר מדובר בלקיחה בדברים ונס"ב כאשר מדובר בלקיחה בידיים כדוגמת לקיחת חפצים . נראה שבלשון ארמי לא שימש אותה מילה עבור שני סוגי הלקיחה . ועל דבר זה עוד ידוב בשבוע הבא בעזהשי"ת (אם יהא מימריה דה' בסעדי) .



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > תרגום אונקלוס : פרשת וישב
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 לדף הבא סך הכל 3 דפים.

bholext