לאו רבתי, מאין לי ווארטים מברוקלין ומאנרא, איש ירושלים אני מעודי, ושמעתיו מזקן עובר בטל שרק וורטים כגון אלה נשתמרו בזכרונו, והקפיד לציין לי שמקובל הוא וורט זה מאת זקני השטעטלאך. (אגב אליעזר, הכרתי גם את זקנך ר' ר"ח איש מורם מעם).
תוקן על ידי שבח_גרונם ב- 28/11/2010 23:07:37
נשלח ב-28/11/2010 23:10
זקני ר"ח היה איש יקר וצנוע. הוא לא אהב את הציונים. בצעירותי, כשכבר התחלתי 'להתקלקל' נכנסתי יום אחד לביתו וכרך נ"ך של 'דעת מקרא' של מוסד הרב קוק תחת בית שחיי - הדבר לא מצא חן בעיניו והוא הפטיר: 'אה, דאס איז פון יענע'...
תוקן על ידי אליעזרט ב- 28/11/2010 23:14:48
נשלח ב-28/11/2010 23:15
אליעזרט כתב:
ודוגמה מחז"ל: 'אפותיקי': מילה יוונית שחז"ל דרשוה בארמית משהו מעין זה: 'אפה תהא קאי.'
"דמאי" נגזר מ"דמוס" -- כלומר, העם, או ההמון, או עם הארץ -- ודרשוהו כ"ממה?" - "ד-מאי?".
"ספירות" נגזר מ-Sphere ודרשום כנגזרות משם הפועל "לספור".
נשלח ב-28/11/2010 23:17
רדף, לגבי ספירות אתה בטוח שיש לייחס את הדבר לחז"ל?
נשלח ב-28/11/2010 23:17
הפסוק שאומרים לכלב שלא ישך אותך- לנוכרי תשיך לאחיך לא תשיך
מה קוראים בפ' זכור- ואשה כי תזריע וילדה זכר
עשרה בטבת לזכר שרה אמנו שהכניסו אותה לתיבה- שרה בתיבס
וזה כבר מירושליים- איך בחור פנה לבחורה מקלות הדעת- הנה קמה אלומתי וגם ניצבה- והיא היתה משיבה- השדה והמערה לך נתתי- ואת מתך קבור
נשלח ב-28/11/2010 23:18
אליעזרט כתב:
זקני ר"ח היה איש יקר וצנוע.
מה שמו ??? בבקשה
_________________
נשלח ב-28/11/2010 23:21
"שני ימות המשיח" -- המיסיונרים אוהבים לפרש את זה כאילו מדובר על שני ביאות של המשיח: ביאת ישו הראשונה וביאתו לעתיד לבוא..
מענין איך הם מפרשים את "שני חיי שרה" -- אולי חייה בעולם הזה וחייה בעולם הבא?
נשלח ב-28/11/2010 23:22
אליעזרט כתב:
רדף, לגבי ספירות אתה בטוח שיש לייחס את הדבר לחז"ל?
לא חז"ל, אבל ספרות ההיכלות -- שזה קרוב לתקופת חז"ל..
נשלח ב-28/11/2010 23:38
אינני כה בקיא בספרות זו אבל כמדומני שעניין הספירות נזכר בספר יצירה. האם עניין זה נזכר גם בספרות ההיכלות?
נשלח ב-28/11/2010 23:58
ספר יצירה הוא חלק מספרות ההיכלות
נשלח ב-29/11/2010 08:00
רדף השיג
לא הייתי מאמין שאצטרך לתקן.
בספר יצירה, המונח "ספירה" בא מלשון ספר או מספר. ראה שם.
ספר יצירה אינו חלק מספרות ההיכלות. רוחו שונה מרוחם. הטרמינולוגיה שלו שונה משלהם. האם יתכן שלא עלעלת בו?
לעומת זאת, כאשר בקבלה השתמשו במונח "ספירה", יתכן מאד שהתחבר אצלם המונח "ספירה" של ספר יצירה עם המונח "SPHERE" (או ליתר דיוק בגרסתו הלטינית או היוונית? כאן אנו זקוקים למי שיודע) הלקוח, אני משער, מפלוטינוס ותלמידיו. רעיון ההאצלה ודאי לקוח משם.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
נשלח ב-29/11/2010 08:06
RefaelCo כתב:
חנוכה –האט ותן זכות קדימה
"יצר לב האדם רע מנעוריו" איננה ציטטה פאסימית על טבע האדם ואכזריותו כי אם תיאור המציאות: רע ראשי תיבות של רצון עצמי, והאדם, כך על פי תורת הסוד, מורכב מהחומר הזה – מחשבה והתעסקות בעצמו. זה החומר הבסיסי שמרכיב אותנו – בקבלה הוא נקרא גם גוף.
ולמען האמת אף פעם לא הבנתי את הקשר בין חמץ = גאווה, מצה = ענווה (שנראה שעומד ביחס של פתילת החנוכה המודלקת במנורת כסף יוקרתית לענווה) , האם מי שאוכל מצה שמורה ב100 ש"ח ומעלה לק"ג הוא יותר עניו ממי שאוכל לחם אחיד?
נשלח ב-29/11/2010 09:33
"ולמען האמת אף פעם לא הבנתי את הקשר בין חמץ = גאווה, מצה = ענווה (שנראה שעומד ביחס של פתילת החנוכה המודלקת במנורת כסף יוקרתית לענווה) , האם מי שאוכל מצה שמורה ב100 ש"ח ומעלה לק"ג הוא יותר עניו ממי שאוכל לחם אחיד? "
ענווה אינה קשורה לעוני (אם כי כמה אותיות שוות)
ענווה קשורה לגובה.(נמוך)
הרי הלחם האחיד גבוה מהמצה השמורה.
לגבי רע-לדעתי זה רע מאד ליצור ראשי תבות מגוחכים הרי הרצון אינו רע כל הזמן לפעמים יש רצון טוב.
רגע,מה זה טוב בר"ת?
טענות ובעיות.
טוקבקיסטים ובירבורים.
ממש טוב אולי אפילו טוב מאד.
תוקן על ידי צענערענע ב- 29/11/2010 09:35:05
נשלח ב-29/11/2010 09:39
רדףהשיג כתב:
זה לא שותף סוד - אם לכך אתם רומזים. הסתכלו על הלינקים המצורפים..
