בית פורומים בצלצלי שמע

ספריית השירים - שנה ראשונה

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-30/11/2010 23:15 לינק ישיר 

כמו שנאמר, כפי שנכתב
בא יומו של נובח הב הב.
אך עדיין לא הפכו גלליו לזהב
את אשר לא יוכיח- לא יואב.
 
כולם חוזרים למקום הפשע
במקום המשפט שם הרשע
צדק בפיהם, עברתם קשה
עטרת לראשם קרן חדשה.
 
אזובי קיר נגד ארזים
עיוורים מקנאה נערים פוחזים
תאבי פרסום צמאי זוזים
תמות נפשי עם אשכנזים.
 
נסיים בתפילה על יושבי שומרון
כתחינת הכהן, יהי רצון
שלא יהפכו בתי יעקב- קבריהם.
ולא יהיו כדומן בחולות אשקלון



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/11/2010 23:16 לינק ישיר 

עת חורבן- שיר

עוד קמעה הנה זה בא
אבל רד עלי חומה
זועקת אבן מן הקיר
גלמודה ואין מכיר
ציפור נודדת מקינה
יונה נוהמת בקינה
גם אזוב יבש קמל
הנני  כאן לעת חורבן.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/11/2010 23:16 לינק ישיר 

בשבילי- שיר חדש

אם אביט לאחור
אראה,
את השביל בו צעדתי.
 
שביל בו פסעתי באפילה מגשש.
שביל בו ביקשתי רצון לקושש.
שביל בו ניכשתי עשב עיקש.
שביל בו דרכתי עלי מוקש.
 
שביל בו בחרתי את דרכי לבקש.
שביל בו מצאתי את ליבי הרוגש.
פוסע, חושש, נסוג, מתנגש.
שביל בו אני את עצמי פוגש
עומד בסופו על דלתך נוקש.
 
ובמבט לאחור, כשבחרתי לבחור.
ידעתי קלי-
כי היית שם
 בשבילי.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/11/2010 23:17 לינק ישיר 

האורחת

ירושלים עוטפת דמותה בשקים
שכינה משוטטת בוכיה
הרים סביב לה עוד מחכים
סוערה ועניה
 
ירושלים בוכה בדממה ובשקט
רק בלילה תתן קולה
על זו הגלות על הרע והשקר
על שנאת אחים עולה
 
ירושלים זועקת די כבר לריב
פנו מקום לאהבה אז במקדש תודתינו נקריב
על גאולה ועל שלווה



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/11/2010 23:18 לינק ישיר 

האורחת

נשמה

כמה רבדים יש לה לנשמה
לא אגמור לגעת
ואיך אקרא לכל שכבה בשמה
לא אוכל לדעת.
כי איך שאעמיק יותר
חדור לה לנשמה
בכל שלב שוב יוותר
בידי רסיס עוצמה.
הנשמה היא אינסופית
וכמה שאספיק, אגיע
ופניה כה יפים
ככל שמתקרבים אליה.
כמה רבדים יש לה לנשמה
אגע בהם בעלומי
וכל שכבה שבה, ומהו שמה
לא אדע עד סוף ימי. 



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/11/2010 23:19 לינק ישיר 

 מי יתנני -  שיר

והגיעו ימים ארוכים, נמשכים
ורוחות פסקו מלנשוב
ובאו זמנים עייפים, נמרחים
ואין כוח להעמיק חשוב
  
פסקו ממטרים רעננים
וריחות אדמה רטובה
חפים השמים מכל עננים
חמה מן הצל מרובה
  
שמש משוטטת במלוא יוקדה
מאחר היום להעריב
לאות נוראה והרבה עבודה
ודיבור מתפתח לריב...
 
 געגועים לימים עתירי ברכה
בחזית ואף בעורף
שלכת אצלי מסמלת פריחה
מי יתנני חורף...



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/11/2010 23:20 לינק ישיר 

מסתבר _ש

קול קורא - אלול

זה בא מהמקום הכי עמוק, 
זה בא מבפנים. 
עוקף זלזול וצחוק 
ומניע בנשמתי נים. 

רגש קפוא שבי, מופשר. 
מחמם מנועים רועדים 
חודר בי בקול של שופר 
מאחד ומחדד הניגודים. 

מלטף במגע עדין 
מבקש ותובע 
הנה יום הדין 
וליבי נאחז כטובע. 

קול קורא לעזוב הכל, 
קול קורא לנטוש. 
להתנער מעפר ומחול, 
דלת חדשה לנקוש. 

מישהו מחכה לי שאשוב 
מחכה באהבה 
שאתנצל על העיכוב 
ואחזור בתשובה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/11/2010 23:20 לינק ישיר 

והביאותים- שיר חדש

נכתב ללחן הידוע של השיר 'והביאותים'.

מבין הגלים שעברו על חייו
סחף מלוח וים משברים.
עם כל הזכויות הוא נותר עוד חייב
עיניים צרובות לשמיים מרים.
 
עד מתי על המים אצוף
בלי מפרש ובלי עוגן, בלי אופק נצפה
ולמה דבורה מפרחים יש לה צוף
ורק אנוכי מקווה ומצפה.
 
וכך כבר שנים מחכה לחידוש
מתנה קול תפילה, כל סגולה ותיקון.
והלב מתנודד בין תקווה לייאוש
מול גל מתנפץ מזדמר לו ניגון.
 
ניגון מחבק ומלא אהבה
ניגון מפייס ונותן לו תשובה
של אב שאוהב ונושא על כפיו.
יכול ויודע- מקור לא אכזב.
 
והביאותים אל הר קדשי
ושימחתים בבית תפילתי----
 
עולותיהם וזבחיהם
לרצון על מזבחי
כי ביתי בית תפילה
ייקרא לכל העמים.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/11/2010 23:21 לינק ישיר 

מסתבר_ש

אותיות פורחות באוויר

אותיות של דם
שיר של פגעים
ואות של מוקדן
על אירוע רב נפגעים.
ארץ אל תכסי דמי
כשגופות טהורות בלבן מתכסים
כי עלה המוות בחלון הקדמי
האם ירדנו מהפסים?
כשמלאך עדיין
את חרבו לא העביר
בוקעים כמו יש מאין,
אותיות פורחות באוויר.
תינוקות ואבות
בראשי תיבות.
הם-
 נשמתם תהא צרורה
אבל אנחנו-
 אולי נשנה כבר את הצורה?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/11/2010 23:22 לינק ישיר 



***אנונימים***

יודעים מה הכי מדהים
באנונימיות המאחדת,
שכולנו תמימי דעים
שאין כל דעה אחרת



עטופים ברעלות
להזדהות מסרבים 

ממעמקי מעטה הלוט
בחשאיות מתאהבים




חסרי פנים וזהות
נטולי כל שם
נח לנו ללא מהות
ואין פה מישהו אשם...



בוויתור על יישום
כה חשוב ומבוקש
כמו חשיפה ופרסום
כולם כנחש תחת קש




ואולי, ולפעמים
שלמרות זאת
ושכולנו חכמים
והליכותינו נאות



המשפט מפוסק נכון
והעברית תיקנית
אבל חסר הביטחון
וזו הבעיה הרצינית



או פניקה לא מידתית
כמעט אפילו היסטריה
שמא מגזרית או דתית,
שפה לא דבורה על בוריה?



השתייכות חברתית
אולי דעה קדומה
או סתם מסורת עדתית
מי חכם, וידע מה.



תהא הסיבה או הסיבות
נשמח במה שמאחד
לא חשובות הנסיבות
העיקר שלא נפחד



כך בכוחות רעננים
נוכל להסתער
אנו, שבט חסרי הפנים 
בל נשכח להיזהר

לא ליידות אבן בבאר
לא לכתוב משפט נמהר
להמתין מעט, לא למהר
שלא יותר הטעם מר.

גם למחמאה וירטואלית
בלתי יסולא הערך
אף לבדיחה בנאלית

רב האפקט והצורך..



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/11/2010 23:22 לינק ישיר 

הרדודים, 
קולם נישא 
בשאונים
מקציפים, לבנים 
מסנוורים

העמוקים, 
מגיעים 
עדי פְּנים 
לאיש 
לא נצרכים 

והבינוניים, 
תלויים ועומדים 
בידי הרוח 
מִשחקים 


וכולם היו גליך, 
ים 
כולם.  



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/11/2010 23:23 לינק ישיר 

  קצוצת כנף 

ציפור קצוצת כנף 
לא תנוח על ענף 
אף אם אופק תכסוף
לא תוכל שבריה לאסוף
  

ציפור שאין בה דרור
במאמץ גופה תגרור
לא תצא אל על במעוף
רק להרקיע לשאוף....... 



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/11/2010 23:24 לינק ישיר 

שקט (?) עכשיו.

וסופסוף שקט.
כמו ענן של אבק
שהשאיר קרון מאסף
אחריו.
 
שקט עכשיו.
 
כמו אצטדיון ריק
שמחר במשחק
יקבץ
עם רב. 
 
שקט רגוע
ששופר של אלול
עוד לא הרעיד
מיתריו.
 
שקט תוהה
שאגרת תשובה
עוד לא העלתה בו
שלב.
 
שקט מטשטש
שקט מחביא
ילד קטן
שמושך בכתפיו.
 
שקט משהה,
גונב לו עוד רגע,
לפני שיהפוך
נמר
חברבורותיו.
 
הרי המלך בשדה
בא דודי לגנו
וגם כותונת מטונפת
יאמץ
בזרועותיו.
 
אהל השביעה אתכם, 

אם תעוררו.
והאחות, הרעיה, היונה,
ישנה?



קמתי
אני
לפתוח.
קראתיו ולא ענני.
לא ארפנו
אחזתיו.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/11/2010 23:28 לינק ישיר 



אנשים תמיד עוזבים

אנשים תמיד עוזבים,
וזה בגלל שלא חייכת מספיק,
או שאולי חייכת יותר מדי.
אנשים תמיד עוזבים,
בגלל שלא היה אכפת לך מהם,
או שבגלל שהיה לך אכפת יותר מדי.
אנשים תמיד עוזבים,
בגלל שלא שלחת קרני אור כשהעננים בשמים התנגשו אחד בשני,
או בגלל שחיממת יותר מדי עד שהסערה שכחה.
אנשים תמיד עוזבים,
ותמיד יהיו להם אלף סיבות.
זה תמיד הם ולא אתה,
זה תמיד אתה ,ולא הם,
זה אל תתקרב יותר מדי,
וגם אל תתרחק ממש.
זה תישאר בטווח הראיה שלי,
אבל אל תהיה דבוק לי לזגוגית של המשקפיים.
אנשים תמיד עוזבים,
בגלל שאתה שיחררת ואתה לחצת,
בגלל שאתה צחקת ואתה כעסת,
בגלל שאתה אמרת ואתה היית בשקט,
בגלל שאתה עשית ואתה גם דממת.
בגלל שהיית חלש,והיית חזק,
בגלל שהיית איטי,והיית מהיר,
בגלל שאתה שגית (ולמרות זאת)אתה הצלחת,
בגלל שאתה הצלחת (ולמרות זאת)אתה שגית,
בגלל שאתה טיפסת ואתה החלקת,
בגלל שאתה החלקת כשאתה טיפסת,
בגלל שאתה רצית מעט,
ואתה רצית יותר מדי.
אבל אחרי הכול,
אנשים תמיד עוזבים,
כי בעצם הם לא אהבו אותך מספיק,
או בעצם בגלל שאהבו אותך יותר מדי.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/11/2010 23:29 לינק ישיר 

מילים אבודות

יש כאלה שיצאו החוצה
ונעלמו אי שם בלי להיות נשמעות
 
יש כאלה שנבלעו בפנים
כך חנקו אותן עוד לפני שנֶהֶגוּ
 
יש כאלה שנכתבו בליבי בדמעות
ולא רציתי להרטיב את הכל
 
יש כאלה שחשבתי עליהן טרום שינה
והעייפות המכריעה לקחה אותן לבלי שוב
 
יש מילים שרצו להיכתב ולא ידעתי איך
כי היה חסר קצת סדר או ליטוש במחשבה
 
יש שהתעייפתי מלחשוב אודותן
והן התנסחו במוח שלי כך, חסרות ביטוי ממשי
 
יש הרבה מילים שנאבדו לי...
 
- - -
יש מילים שנכתבות בכוונה בלא חריזה, כאלה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > שירה ספרות ופרוזה > בצלצלי שמע > ספריית השירים - שנה ראשונה
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 ... 7 8 9 לדף הבא סך הכל 9 דפים.

bholext
2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.