|
|
| נשלח ב-30/11/2010 23:30 |
 |
| |
יש מילים שאני חולמת לקחת בחזרה אבל אבדה לי הדרך אליהן עקבותיהן לא נודעו
יש מילים שאני כמהה לשפוך מליבי החוצה ואינני מסוגלת אינני מעזה
יש מילים שהן כה פשוטות חסרות יומרה אך מחוללות מהפכה שקטה
יש מילים מלאות גאווה התנשאות שמטיילות בהדר לא להן עד שבועתן מתפוצצת בפרצוף
יש מילים שטוב להם שנולדו ויש מילים שחבל שיצאו לאויר העולם
אבל לעולם לא תמצאו מילים שאינן עושות דבר
כי כל מילה יש לה כוח משמעות יש לה מקור ממנו נבעה ומטרה להגיע עדיה ולפעמים כמה תחנות בדרך
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2010 23:30 |
|
| |
דמעות
היתה הדמעה האחת זו שנבלעה עוד בטרם היתה ועוד אחת שזלגה החוצה בשקט ומהר נמחתה כמעט עוד לפני ודמעה אחרת שיצאה בשאון עם חברות למקצוע הבכי היתה דמעה של נחל שותק ושוקק וכזו שיצאה כמו בלחיצה על כפתור מול פקיד קשוח כדי לגרום לו להתרכך ועוד דמעה של ריק של תוכן אַיִן.. והיתה דמעה אחת יבשה שאפילו לבלוע אותה לא היה צורך דמעה שלא נשכו שפתיים או עפעפו חזק כדי להשאיר אותה בפנים היא היתה כזו פנימית שלא אפשר היה לבטא אותה או לדמוע אותה בדמעה
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2010 23:31 |
|
| |
הגיגים של אלול שלום לכולם , נותת לכם הצצה למחשבותי ערב ר"ה..
==========
אצה הדרך נכבשת, חולפת, ברגל גסה של גלגל..עצים ירוקי עוולה, שוליהם מוזהבים בתחרה של שמש בשקיעה... ורסיסי אלול שעפים עם רוח נתלים על כל ענף מזדמן.. חול וים תכלת אינסוף ודג שבים רועד... ואני מה? ואני תרה אחר פיסות של אלול בשגרת מחשב מ-ת-ק-ת-ק-ת... יום הדין שקרב, ואני- מתרחקת?
סופה התחוללי ברקים וסער..גשם רעד וקול של רעם... אולי יתעורר בי משו מתרדמה עמוקה מצחיחה את הנפש??? אולי תיזל דמעה תנקה את הרפש??? תשמע מנגינה שקטה חרישית כדרכה העמוקה של תשובה.. של חרטה וידוי וקבלה אמיתית.. לשנה איכותית חדשה...
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2010 23:32 |
|
| |
...****...****....****
הוא מגיע, מפתיע, בלי להודיע הסוף. סופן חרטות, חבטות, השבתות. הסוף. ויש בו מצפון, כאב ספון, הגיג צפון הסוף. אולי בטעות הוכה תום הוקפא חום נרצה דומם והודמם פועם הסוף. קול דממה נפש הומה שממה. הסוף. הרמת עפעפים, שינוס מותנים מתנת שמיים- התחלה!! שנה טובה ומבורכת!
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2010 23:32 |
|
| |
הוא הצליח
הוא הכיר אנשים הוא ידע אותם ידע את מה שבליבם פנימה ידע מה מדבר אליהם ידע מה נוגע בהם ידע איך לגרום להם לתת לו כל מה שהוא רצה
ידע לשלוט
ועכשיו הוא נמצא למעלה אי שם כי להצלחה שלו לא היה אח ורע
הוא נותר בדד.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2010 23:33 |
|
| |
את פניך..
הוי,אבשלי.. כמה שאני מתרחקת ממך.. כמה שאני מתרחקת ממך, אתה עוטף אותי באהבה, בטוב אינסופי שומע אותי קוראת לך מהמחשכים ועונה לי.. אני לא יודעת למה ולא יודעת איך לא מגיע לי,אבא. אני יודעת שלא מגיע לי. אחרי שברחתי ממך כ"כ.. אחרי שסירבתי לשמוע לקבל.. אוי אבשלי.. אני מצטערת.. להגיד סליחה יהיה פתאטי וקטנוני, אבל אבא.. אני מצטערת.. את פניך ה' אבקש.. אני בורחת אבא, אבל אני חוזרת אליך, תמיד. תמיד. אתה עוטף אותי מקיף אותי מכול הכיוונים שלאיפה שלא אסתכל אראה אחוש ארגיש את האהבה שלך אבא, אבא שלי.. את פניך אבקש.. שמע את קולי..
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2010 23:34 |
|
| |
זה מכה בי
ושוב נשבר לי מהכול ואני בורחת לעולם שלי לכבישים הריקים שמסביב הכול שדות ירוק, ושקט.
והכול מתנפץ לי.
אשליה נעימה למגע הופכת ריקנית חלולה נעלמת. תמיד יש משהו בדרך שלא מותיר את כחול הלילה המתוק באוויר ומבריח את היופי מותיר אותי חשופה קלה לניפוץ אפסית, כמעט. והמבט שלי בעיניים כועס ומאשים ונמאס לי,באמת אני עייפה מכול זה כבר. זה אולי הפעם הזאת שאני קולטת את הדבר הזה. הדבר הזה, שקוראים לו רגש שהורג אותי טיפה שובר אותי טיפה וזה מכה בי הוא מחיה אותי, טיפה.
תוקן על ידי בצלצלי_שמע ב- 30/11/2010 23:34:14
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2010 23:35 |
|
| |
שקרים
אני רוצה שתשקר.
שתגיד בדיות מלבך.
שתעוות ותמצא מילים
שלא השתמשת בהן מעולם.
שתעמיד פנים
שאינני כמו כולם.
ותשקר
פשוט תשקר.
לא אכפת לי בכלל
מהי האמת, או עד כמה,
אני רק רוצה לשמוע
שאתה חושב
שאני יפה, אהובה.
גם כשנותרתי
אחת מתוך שכבה.
על אף שאותי
לא חטף
אף אביר,
תגיד לי שאתה מוקיר
יודע שאני מיוחדת,
שונה.
ושאתה, לפחות אתה,
מאמין בי
ובוטח נאמנה
עד כי תצא מגדרך
ותסכים לשקר – כנגד אופייך.
הגם שאתה טוען בכל עת
כי הינך איש אמת..
לא רוצה אמת כזו!
היא אכזרית.
רוצה לדאות,
לגדול
למרות, ועל אף הכול.
תגיד לי. כן, תגיד.
שאני - כל דבר שארצה להיות
והרבה, ועמוק.
ובעיניים מיישירות מבט
תבטיח לי כי אגיע רחוק
לא אולי, לא כמעט
לבטח.
וכי כבר עכשיו אני יוצרת
מותירה חותם עולמי
נועצת בו את שמי.
הלוואי שתסכים עם כל זה
ואז אהיה משוחררת
לצמוח,
להצליח,
- - - בלעדיך.
נטולת כל אזיקים.
התשקר לי גם בקשר לזה
התסכים?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2010 23:35 |
|
| |
את,
כבולה בשקר של עצמך
לעולם לא תוכלי צמוח
לנצח תהיי כבולה באזיקים
אזיקי הרוח
לומר לך
כל מה שתרצי לשמוע
הוא להרחיק אותך
מכל תקווה כנה
שתהיי אי פעם כזו
כי את השקרים האלו
את צריכה לומר לעצמך
לשנן אותם
לדקלם
למלמל מתוך שינה
עד שיהפכו לאמת
הכי אמיתית שלך
ואז תוכלי לשמוע זאת מאחרים
לקבל
להפריד בינך לבין המחמאות
לדעת שאת קיימת
בפנים
ולא בראשם של אנשים
אחרים--
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2010 23:36 |
|
| |
המבדיל
המבדיל בין קודש לחול בין הים לבין החול בין תענית לעת אכול בין הרוצה ליכול. המבדיל בין חודש לחודש בין רגע דל לגודש בין פורים לפסח בין שתיקה לפה שח. המבדיל בין הזמנים בין אשראי למזומנים בין פרעה להמנים בין מילואים למטמונים. המבדיל בין נפקא מינה לאקונומיקה בין סטנדר לקרמיקה בין חידושים לביעורים בין שיעורים לשאורים.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2010 23:36 |
|
| |
תפילה לשִׁלְהֵי אלול
ממשמש ובא היום שבו תֹּאחֵז את הכל חרדה מאימת דִּינֶךָ. ובבוא השעה לפני בואֶך – ימהר כל אחד להטמין סחי המרד והאשמה שצבר כל השנה, מנגד עינך – וישליך בהחפזו אל מחבוא סמוי בירכתי לבבו. וכל אחד יסב פניו אל הקיר ויליט את עיניו ויסיח את מבטו מעקמומית ליבו לבל יראנה – בקוותו, כי אז גם אתה לא תראנה. ומפני עצמו יברח, ומפני עשתונותיו ינוס ואת נפשו יַשְׁבִּיעַ: החביאי, הצפיני לשעה קלה זאת, עד עֲבוֹר חומר הדין את צרור הפיגול הזה, לבל יִרְאֵהוּ בבואו, שופט כל הארץ. ואחר יעמוד כל אחד עֲצוּר-נשימה ועין ליבו באומץ מְאוּנָס מופנה הצידה מפינת התורפה, כנער בשעת נשיאת כפיים – ונפשו בפחד לבל תגלה הרעה. ואתה בקול שופר תופיע ובקול דממה דקה – ובאת וניצבת בתוך העדה הנרעשה, והבטת בפניהם; פני נוכלים נבעתים פני לצים מתאפקים, פני מורדים נתפסים, מבקשי חסד לפני כס מוֹשְׁלָם, שֶׁמִרְדָּם בקרבם עומד בעינו, ומתחרטים וניחמים יתראו, לגנוב את דעת אדוניהם ולרמות חסד מידו, בכלות אליהם הרעה. ועמדת בקהלם רגע דממה, וראית וידעת הכל, כי יודע כל אתה. וצווית על כל החלאה החבויה: צאי!... והיא תגיח ותופיע. ברגע הדממה הנאדר ההוא, תיגלה לעיניהם ולעינך, ותיזרה על פניהם. וככה יעמדו לפניך מגואלים מוּרְדֵי-ראש וּמָשְׁפְּלֵי-עין כגנב הנאחז במחתרת - - לשעה הזאת אני מפיל תחנוני לפניך: יהמו רחמיך על תולעת האדם הזאת המתבוססת בקלונה לעיניך. חמול נא על בן יחידֶךָ, הנכלם להרים פניו אליך תהי נא בָּשְׁתּוֹ – סליחתו! תהי נא חרפתו – כפרתו! צחק נא לו בת צחוק טובה, סַלָּחָה. כי הבושת אהבת, והחסד מידתֶךָ, א-ל רחום וחנון. לשעה ההיא אני מפיל תחינתי לפניך, אב טוב וְסַלָח.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2010 23:37 |
|
| |
ילדה תמימה שלי מה לך נערה בסיגך נמהרה גורלך מנהרה חושי מהרה מצע דמיון רך עכביש נכרך עידון נחרך עקב נשרך. מה יפית ומה נעמת ברגעים שחלמת אי שם נעלמת עם גורלך השלמת איכה יועם הזהב יקדיר אבן השנהב אהובה ונאהב או שמא הב הב
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2010 23:37 |
|
| |
תגובה של מסתבר
מה לך נער נחבא אחר שער בלב רוח סער כאב חד כתער
דמיון בלתי מודרך פלומת צעיר ורך חיוך נבוך נמרח בודד בתוך הכרך
מה נסתרו מעשיך כמה בודדות מיליך כה תמים עודך עוד לח חלב אמך.
נחבא במסתרים חושש מצל הרים תוכה בסנוורים כשאת הפרגוד נרים.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2010 23:41 |
|
| |
ה ש א י פ ה
השאיפה, מטרתה עצם הווייתהאת דמיון יושבי החלד ברגע מציתה לא ניתן היה להתקדם לולי מציאותה!
היעד שלעצמה מציבה הוא חלק ממשחק בלעדיה שוקע האדם לתוך עצמו, ונשחק ובעזרתה האיש המשיך, וכישלונותיו מחק.
זוהי פריבילגיה של התרבות האנושית ובזה שונים אנו מהבהמה החל מבראשית כיוון שכל אחד מאיתנו מונע משאיפה עצמית.
השאיפה קיימת יען היא קיימת בעוז ובנחישות בבטלה נלחמת ולמשמע דבריה כל האנושות דוממת.
אכן, דומה היא מאד לאחיה הרצון, אשר לפעמים נראה כי חומד הוא לצון אך בלעדיו אף אנו כשארית הצאן.
לעולם תעמול ולא תהיה עייפה ואת ההלך העצל מדרכה מעיפה הן ממהרת היא ולא עוצרת, השאיפה...
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2010 23:42 |
|
| |
שיר לערב סוכות
אבינו מלכנו הוצא אותנו החוצה שנראה את הכוכבים
למען נזכור בבוא היום שאם הגבהנו כנשר נוכל לשים שם קיננו
וכאשר אבק הארץ יעפר את רגלינו נביט אל הכוכבים
וכשהלמות הפטיש תחריש את הלמות הלב נזכור שעדיין כולנו קודש ועוד לא, עוד לא בא אל בתינו חולין.
|
|
|
|
|
