בית פורומים בצלצלי שמע

ספריית השירים - שנה ראשונה

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-30/11/2010 23:43 לינק ישיר 

הפרגוד


נהר החיים וים המות

משני צידי הנהר עצים מלבלבים
ולתוכו בתדירות עליהם משירים.
והנהר בשצף קצף לא עוצר
את עליהם קולט ואת פיו נוצר.
אך לבסוף אל הים הגדול מתחבר
או אז את פיו פותח ומתחיל לדבר...


כך גם הזמן טס ולא עוצר מלכת
ונעורינו בעינינו כעץ בשלכת.
כל עלה ועלה נשמר ומתועד
עד שבעיני האל האדם כבר מועד.
וכשור המועד שאין לו שמירה אלא סכין
האדם את עצמו לגורלו יכין...


הזמן חומק ככדור שנפלט מרובה
ומחובתנו אנו לחיות את ההווה.
כי אם את ההווה לא נחיה לא יהיה לנו עתיד
ואז את עצם בריאתנו נפסיד.
אל הסוף הנפש חותרת, ובחיים היא מאוהבת
ונהר חיינו זורם אל ים המוות...



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/11/2010 23:43 לינק ישיר 

סדין לבן

מביטה בי מלמעלה
בעיניים ירוקות
סוגרת עלי
מכל הכיוונים
גווה זקוף.
והיא, עטויה סדין לבן.
מתקשטת
במיטב יצירות הגן.
ואיתה היא מביאה תמיד
שבעה אורחים מן העבר.
כל השנה היא עסוקה
אבל עכשיו
שבעה ימים היא רק שלי
הסוכה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/11/2010 23:44 לינק ישיר 

הפרגוד

נעילה


ותהי תפילה דקה
ובכי נורא
ויפחה חרישית
וזעקה דמומה


ושמים מאדימים
ורחובות משמימים
וטלית לבנה
וכהנים וברכה


ובקשה
ותחינה
ודמעה
עולים לפניך,
נעילה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/11/2010 23:45 לינק ישיר 

ענן ערפיל

גדרות




יש גדרות
גדרות כאלו
אדומות

שמתחשק לי לעבור מעליהן
לעבור ולהשאיר אותן 
מאחור

יש גבולות
גבולות עם חיילים ומשמר
מחתימים דרכון, משאירים סימן מעבר
ואני עדיין מחפש מבריח

מבריח שיקח אותי
רחוק

יש חומות
חומות עם תיל, גבוהות
חונקות, אפורות, משמימות

שמתחשק לי לעבור מעבר
מחפש עדיין פירצה,
חור לדרור


ויש
יש כדור כזה
כדור יפה
חום ירוק כחול כהה
שמתחשק לי לבעוט בו
לבעוט בכל הכוח
לבעוט ולהשאיר הכל
שחור



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/11/2010 23:49 לינק ישיר 



בן תיירה

עלי דפים מצהיבים בזקנם
רוכן וגומא מרחקים
נושם ניחוחם,חש מגעם
הן חפץ הוא,רוצה להחכים
                     
מאמץ את עיניו,לא נלאה לזונם
עוד מקצת,עוד קורטוב מתוכנם
השאון כבר נמוג,השעון מתקתק
ועודנו,עדיין לא נם.
 
נשמתו,רווה היא מטל האורות
גומעת מתנת החינם
כי כמוהו כאן, כאבק הפורח
וחייו,כאבחה ואינם.
 
שורשיו לו,עמוק לרגליו
עבותים בכוחם ואונם
ויושב במרום אוסף זכויותיו
הוא סופרם והוא מונם.
 
גם אם יהמו סובביו בגרונם
עודנו לבטח יושב
ולכל המלעיגים,המצקצקים בלשונם
יאטום ואיננו קשב
 
רוחות זרות,אם ינשבו
לא ינתקו בעוונם
כי בעבותותיה הינו כרוך
ובזרועותיה-נם.
 
דרדר טועה,אור מסנוור
לא יפתוהו בעינם
מילה תוהה,קריצת  חבר
לא תבטל זמנם.
 
גם אם ילחשו וירחשו
יפסעו על בהונם,בהונם
לא יערערו נטע האהל
כי אכזב מעיינם
 
ועל כל – הקמים
             הזדים
             המלעיגים
             הבזים
             הרוטנים
             העושקים
             המערימים
             המרעימים
             הקורצים
           המכחישים
           המפתים
           המוכיחים
           המחפשים
           המלטפים
           המתווכחים
           המשכנעים
           המספרים
           והמבלים
 
ידובב בשפתיו
בטרם ישוב לספריו
"כל אלו-------------
הבלים".



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/11/2010 23:52 לינק ישיר 

התדמית שלי לא שלי..

התדמית שלי הוא רוב מה שיש לי,
התדמית שלי הוא מה שאין לי,
התדמית שלי מושפעת ממה שאני עושה,
התדמית שלי משפיעה שלא אעשה. 
 
התדמית שלי מתחשבת רק בחברה,
התדמית שלי היא לא מהנשמה,
התדמית שלי הוא מה שחשבתי שהם רוצים,
התדמית שלי היא לא שלי היא בעצם שלהם. 
 
התדמית שלי חושבת אבל לא מרגישה,
התדמית שלי נבנתה כי אני פגיעה,
התדמית שלי משוחחת בקלות עם המון חברותיה,
התדמית שלי גורמת שאני נשארתי בודדה. 
 

התדמית שלי כאדם היא רק מוסכמות
התדמית שלי כגבר היא רק ברחובות
התדמית שלי כאשה היא רק בין חברות
התדמית שלי כעובדת היא רק למען המטרות. 
 
התדמית של הצעיר מחפה על מעשיו
התדמית של הזקן מרפה את ידיו
התדמית של המבוגר משחיחה את כתפיו
התדמית של המתבגר עול על הוריו 
 
התדמית של הגבר מסתירה את רגשותיו
התדמית של האשה מרדימה את שאיפותיה
התדמית של החכם שיהיה משעמם
התדמית של הרגשן שלא יהיה אחראי 
 

התדמית שלי כאבא יוצרת חומה,
התדמית שלי כאב נעצרת בחומה,
התדמית שלי כאב חשובה לתדמית שלהם
התדמית שלי היא לא האבא שלהם. 
 
התדמית שלי כדתי הוא להידבק למעשים,
התדמית של כדתי להתעקש עם אנשים,
התדמית שלי כדתי לחיות לפי מה שאומרים,
התדמית שלהם היא לא הדת שלי. 
 
התדמית שלי הוא עול בשבילי,
התדמית שלכם קיימת רק בעינים שלי,
התדמית שלי ושלכם מיותרת לכולנו
התדמית עלולה להיות מה שישאר מאיתנו. 
 



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/11/2010 23:54 לינק ישיר 

שוניקו


הומיה היא וחמרמרת

כמו צלילים ענוגים
השוקטים על גל נישא
וקצפים ובעבוע רב

ונסחף אל אי שם
ורומש כל שנונית חדה
ומליחות נשנקת
ועיניים מאדימות

ובזנב מטוס
שדימה לתורן
וחבר אל קצה ענן
שזרח בקרן שמש
לצאת לאור עולם

ואז טבע לנצח
ורק יד מנפנפת נשארה
בוכיה היא ומסמללת
זכר לגלים ומלחמה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/11/2010 23:55 לינק ישיר 

שוניקו



טיפין טיפין ועוד טיפין
ושכר גלי באף נישא
ורטב עד שלד
ועל פני כל חלד

זקן החליק וגם ילדון
ורעם נבח בקול שאון
והבזק נמהר מתעד
שריקה שמצליפה הד

שלוליות מקפצות בחן אונים
כבירת קצף במכונים
וחלחלו אל כל תחתית
ונשאפו לתהום ליסוד תשתית.

מציצים עיניים לראש חוצות
וטרם יבשו החולצות
ובהבליח חרך משמי קרוצות
נשפך האור לפוסעים נמרצות. 



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/11/2010 23:57 לינק ישיר 

שוניקו




שער נעול גן חתום

מצונפת ופרורה
ונפשה שנפערה
ומזלג שננעץ
כביום עברה


כל רגעיה ששתקה
עמקיה של עשוקה
מחמדיה שנגנזו -
מאחורי משוכה.

ואפורה היא הטובעת
ולקול רחש אף בורחת
ומדוע את ----
לעולם לא סולחת

ועיניו שמתעגלות
באין קציר באין מגלות
בלי אומר מרכלות
על אשד עצור --
ליום כלולות




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/12/2010 12:44 לינק ישיר 



אל תבקשו הסברים
אם אין לי מה לומר
זה לא אומר שאשתוק
אם אין טעם מר
זה לא עושה אותי מתוק
אם הדף שלי  נגמר
זה לא אומר לי למחוק
אם נקשו לי על דלת
זה לא אומר שאטרוק
אם נגמרו המילים
לא אבלע את הרוק
אם  אפסו הסיבות
לא אשבית את השחוק
אם אפסיק כעת
לא יקרה שום דבר
אל העתיד שועט
והעבר, עבר.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/12/2010 12:45 לינק ישיר 

תשובה ל"אלו נהנים וזה אינו חסר"



איך תאמרו: מת האיש,
כלה, איננו עוד.
 
זיעת אפו
עוד תגור במעיל,
ארוגים בטליתו
כתמי דמעותיו –
 
חרות בכסאו
משקע גוו,
על כף המנעול
חותם אצבעותיו –
 
כוסו לשפתיו
עודו מייחל,
מחסום קורתו
כאבו יתנה –
 
עוד מונה
שעון-היד
צמוד בשרו,
אשר ספר
דפקו, רגעיו –
 
 
מבט עינו,
מילת פיו,
על פלגי
חיי
שתולים,
עוד פה
ינובון.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/12/2010 12:45 לינק ישיר 

בוכייה כערבה

בשפתיים חשוקות
מרוטה וחבוטה
אל עליה שנשרו
היא שולחת מבטה
 
בדמעות היא מחשבת
עת ינקה מעץ אהוב
איך נעה כשבשבת
ופרחה בלבלוב
 
אמנם מקדם ומאז
לא שכן בה ניחוח
וגם מתוק מעז
לא מצא בה מנוח.
 
אך עתה בתום חודש
של טלטול ונענוע
ממרומי ארון הקודש
מתמלאת בגעגוע
 
בלא רגל גאווה
רצופה באהבה
תלושה זרוקה ועזובה
בוכייה כערבה.
 



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/12/2010 12:46 לינק ישיר 

נסו הצללים

נסו הצללים ואין רודף
הותירו מאחור שובל של רפש
נסו אל גומחת מכורתם
עקב נועץ בתוככי הנפש.
 
הלכו כמו וילון שמתנופף
ורוח מצווחת בבדידות
נפץ אבנים והד חלול
קוראים זוועה מעומק בור ודות.
 
שרב צורב ורוח ממללת
גרגר של חול בעין הסערה
דמעה של מלח על פשע פעור
וגועל זב מעומק קערה.
 
גזעים גדועים בצד הדרך
ואופל מצפה בסופה
שיח ודרדר שורט בברך
הרוח הטובה שנאספה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/12/2010 12:47 לינק ישיר 

אחרי החגים

אחרי ימים נעלים ממוגגים
תקיעות ותרועות והדים נמוגים
אחרי הסליחות ותיקון המשגים
אחרי פטישים מסמרים וברגים
אחרי לולבים אגודי אתרוגים
אחרי הבשר אחרי הדגים
אחרי קישוטים שממעל חגים
אחרי  ערבות והושענא שואגים
אחרי פיזוז ספר ובגדים ספוגים.
הנה הוא כבר כאן, 'אחרי החגים'.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/12/2010 12:49 לינק ישיר 

האש שלי (2)

אישי בערה באש נאכלת 
וכמעט שכילתה גם אותי עימה
אישי שכיום היא אך גחלת 
וליבי בעקבותיה החסיר פעימה

אישי לא הותירה יכולת 
להשאיר את הגן, לא ליצור מהומה
אישי נלחמה, שאלות לא שואלת 
להבותיה שרפו עד לא נותר מאומה
-----
 
אישי כמו נר התמיד היא עיתים 
כאש אהבה לעולם לא תכבה
ואף כי ידעה גם זמנים משביתים 
עדיין אותי בלהבותיה תשבה
----
אישי היא אני,
ואני היא אישי.
אש תמיד תוקד, לא תכבה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > שירה ספרות ופרוזה > בצלצלי שמע > ספריית השירים - שנה ראשונה
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 4 5 7 8 9 לדף הבא סך הכל 9 דפים.

bholext
2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.