בית פורומים בצלצלי שמע

ספריית השירים - שנה ראשונה

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-1/12/2010 12:50 לינק ישיר 

הפרגוד

פילוסופיה בחורשה

.כמו משומקום צצו בחורשה
עקב בצד אגודל, גבר ואשה.


בהליכה איטית ורמיסת עלים
מתנהל דיאלוג על תזת חיים


חשיבה רחבה והגדרה מצומצמת
על פני קבעון מוחי ודעה מוקדמת


הומור ציני ועניין של רספקט
שמהלך על חבל דק של אינטלקט..


הפרדה רגשית בין מציאות לחלום
והאם האתמול של המחר, הוא היום?.


רבדים של עומק בדילמה הפסיכופיסית
סוג של שקיעה והתאבדות פיקטיבית.


חי או מת זה אותו דבר או היינו הך?
בצעת שח או שפספסת מהלך...


אין הבדל בין בחירה לסלקציה
חיוב ושלילה זה תוצר של ריאקציה


כבר חבל לא להרגיש, אדיש...
בין אנשים השתדל להיות איש...


מתוך ביצה של ציניות לצאת לחופשי
לזרום עם כולם ולהגיע לשיא.. 



בזמן שסטטיסטיקה היא מדע מדוייק
גורל עתידך מראש נרשם ומתוייק.


לא תוכל לברוח, גם לא בכוח..
זה נמצא בתוכך, בלב או במוח!..


המלחמה היא דמיון והאוייב השתקפות
כך שלהשלים עם המצב זו לא התמודדות.


קיימת פנטזיה לטמון ראש בחול
בדיוק כמו שגדם רוצה לצאת במחול...


הפתרון רק גילה שלא קיימת בעיה
והפרדוקס לפתע כלא היה...


הסבלנות התבררה למפרע כרצח
של נסיון פורקן עצבים שנדם לנצח..


לא עוד תקווה להשארות הנפש
לאחר שבחייו, האדם תמצית רפש..


השלמות היחידה שאליו יוכל להגיע
היא לחיות עם בת הזוג שהאל הציע..


רצון שנובע מאותו מקור של תאוות בצע
ואהבה שמשאירה צלקת יותר מפצע..


הם הסתלקו פתאום מן החורשה
באחדות הבינה הטהורה, גבר ואשה...



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/12/2010 12:50 לינק ישיר 

האש שלי

שירי – האש שלי 
  
תן לי אדם אחד 
שיוכל להבין את מהות שירי 
שלא ירגום אותו באבנים 
ולא יפריח בלונים, 
שיוכל לישב חרישי 
ולמצוא בפנים את רחשי. 
  
שהכאב, הכאב הזה, 
להט החרב המתהפכת 
[בן לווייתי הנאמן מזה שנים], 
יתסיס גם בו קו רועד ועמוק. 
והמועקה המתמשכת 
תגרור עמו תחושת אין אונים 
אקוטית, ונוקבת עד דוק. 
  
אני מתפלץ למחשבה 
שמישהו אחר ינענע ראשו 
בהבנה או בתשובה 
לשאלת הכאב הבלתי פתורה 
או שידמה בליבו כי השיממון 
הבדידות או היגון 
מקביל לתחושת בן (אדם) בלתי נבון 
או כל אי מי ללא נסיון. 
  
המצא לי רגע 
של אושר פורץ, אמיתי 
שלא יוכרע תחת מלל 
יומרני או קישוטי. 
סתם כתוב מלב 
מובע כהוויתו, 
עשוי היטב. 
  
דאג 
כי אותו אויב איום 
אדישות ושגרת יומיום 
לא יקטלו 
את אותן תחושות עדינות בנפשי, 
חוויותי. 
אשנס מותניים 
אהלום, 
ואשיב מנה אפיים 
עם נשקי – מילותי. 
  
תן לי להיות אני 
לברוא, לשרש 
בין מסך כתיבתי. 
לגרום לשלהבת שבי 
לא להבהב ולדעוך מהרה 
אלא להצליח למושכה 
כפי שהיא 
חדה, חזקה, ומאירה 
אפילו שורפת קמעא 
אך חיה ונושמת 
וברת קימא. 
  
זהו שירי, 
מילותי, 
והאש שלי 
שהיא הרבה יותר 
מכל מציאות. 
היא אני האלמותי 
לא הירואי, לא פתאטי, 
סתם אני. 



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/12/2010 12:51 לינק ישיר 

תחילת זמן חולף

בס"ד
הכתלים והספסל
והריח המוכר.
טורי הספרים
וצנצנת הסוכר.
העץ שבחצר
והרוח בחלון-
נותרו באותו המקום.


הגווים הכפופים
והחן בפנים.
האיש שיושב
ממולי כבר שנים.
השולחן שכורע
מכובד ספרים-
נותרו באותו המקום.


השורות הצפופות
האותיות המחכימות
הסברא המבליחה
מסבך הקושיות.
השעון שלא עוצר
והטעם המתוק-
נותרו באותו המקום.


הזמן שהתחיל
לא עצר מלכת.
ואולי בשביל-
לחזור, כדאי ללכת.
רק כדי לראות איך
כולם. ממש כולם--
נותרו באותו המקום.
 



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/12/2010 12:51 לינק ישיר 

הרגעים

בטרם יאבדו ויהיה מאוחר 
הרגעים - בין האתמול והמחר 
בטרם יתלש דף מן הלוח 
הרגעים - ישובו אל הרוח 


בטרם יפציעו הגעגועים 
להולכים ונוסעים - הרגעים 
ובטרם נהיה גועים 
לנצח ספו - הרגעים 


בטרם נקרא ולא נֵעַנֶה 
הרגעים - כאן, הנה הנה 
בטרם יותירו את רישומם 
הרגעים - בשלדם, בתומם 


בטרם נטוו מגעים 
עמם נבנה - רגעים 
בטרם הקרונות נעים 
תוכם ספון - ברגעים 


בטרם הכוכבים כבים 
הרגעים - עוד מהבהבים 
בטרם הפציעה הלבנה 
הרגעים - בונים עוד לבֵנה 


בטרם לבלוב שדות  נגעים 
אסופות אסופות  של - רגעים 
בטרם בלבבות שדים דואים 
נאגרה ליום סגריר - רגעים 


בטרם יגנזו חלומות גדלות 
הרגעים - אסירי הנחדלות 
בטרם יהדהד קול הכרוז 
הרגעים - חוט ופנינה  וחרוז . 


תוקן על ידי בצלצלי_שמע ב- 01/12/2010 14:38:36




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/12/2010 12:52 לינק ישיר 

עסוק- שיר

רוב הזמן אני עסוק
בדברים החשובים
הדברים החשובים באמת.
רוב הזמן אני עסוק
בדברים הכי טובים
לתלוש דף ביומן ולקמט.
רוב הזמן אני עסוק
בלבחון את העולם
לבדוק מי עוד חי ומי כבר מת.
רוב הזמן אני עסוק
בלהשתיק את קולם
של מי שצועקים את האמת.
 
רוב הזמן אני
רוב הזמן אתה
לא מצאנו עוד פינה שקיטה
רוב הזמן מחר
רוב הזמן אתמול
משותקים אל מול שעון החול.
 
רוב הזמן אני עסוק
במשימות הכי קשות
ולשחוט כמה פרות קדושות.
רוב הזמן אני עסוק
בלבקש בקשות
ולהציב ממול דרישות נוקשות.
רוב הזמן אני עסוק
בלהיות עסוק
לקרוא בקול גרון ניחר כמו בשוק.
רוב הזמן אני עסוק
אבל מצאתי לי קצת פנאי
להעלות על דף את כל דמיונותיי.


תוקן על ידי בצלצלי_שמע ב- 01/12/2010 14:41:25




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/12/2010 12:52 לינק ישיר 



החורף ההוא

זהו אבק הזמן שמטשטש את הכול
ומילים שנאמרו עם השנים 
התמוססו עם הרוח 
של החורף ההוא.


וזה זיכרון ישן
מתוק עמום
של עיניים כלות שתרות אחר
ולב שפועם עם כל התלכדות ריבועית של מבט
שנשטף עם הגשם
של החורף ההוא.


ואיושה מרעידת עצמות
וכיווץ עיניים בחוזק, בלי רצון לפקוח
ושרירי פנים קפואים
ועלים של שלכת
שנאחזים ברוח
של החורף ההוא.


ואתה נשארת תחת עצי השלכת
סופג לעצמך קצת ממטרים
נותן להם לגעת בך
אך מרחיק את הזרוע שנייה לפני שיהיה מאוחר מידי
שלא תירטב כולך.



ואח"כ הגיע הקיץ הגדול
ואתה נותרת יבש
גרון ניחר ומיליון שאלות
ולבד אחד גדול
שמציף אותך
עוד ממזמן
עוד מאותו
החורף ההוא.


תוקן על ידי בצלצלי_שמע ב- 01/12/2010 14:45:38




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/12/2010 12:52 לינק ישיר 



קפסולה

הותר אותי עמוק בפנים
עוד כמה ימים
כי טוב לי וחמים
סביב הכל
--תמים.
לא חושק באור חמה
לא חיפשתי נחמה
לא רוצה לצאת מבטן
--אדמה.
ורעיי סביב בוכים
עין אל אבניים שולחים
קשורים בכבל
--הטבור
תחת אבן מאסו לה
ארץ מה עשו לה
ונפלטים
--בקפסולה.


תוקן על ידי בצלצלי_שמע ב- 01/12/2010 14:47:32




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/12/2010 12:52 לינק ישיר 

הפרגוד

תמיד יש תקווה

גם אם דמעות מטפסות בגרון
והבכי חונק כבר כמעט
 
גם אם אתה באמצע משברון
והנפש עייפה לא מעט
 
גם אם הבית רחוק משאון
ורק הדממה בו נשמעת
 
גם אם אצלך מתקתק השעון
ונראית רחוקה הטבעת
........
גם אם באו ימים לא קלים
ואתה נשען בחולשה
 
גם אם פתאום גבהו הגלים
ומילותיך גונחות בלחישה
 
גם אם לא תצטרך בצלים
כי הבכי פורץ בלי בושה
 
תמיד יש תקווה.


תוקן על ידי בצלצלי_שמע ב- 01/12/2010 14:48:39




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/12/2010 12:53 לינק ישיר 

מלחמה


אז ניתקתי, התנתקתי 
אז פרמתי קשרים 
אז מחקתי חברויות 
אז יריתי בליסטראות 
והתבצרתי 

אז נלחמתי, 
בכל הכח נלחמתי 
זה לא קל להיות קרבי 

אבל כשהקרב 
הוא על האדישות שלי 
על האטימות שלי 
על החיים שלא.. 
אין מחיר למלחמה 

אפילו אם אני 
החלל היחיד שנופל בה 
אפילו.  


תוקן על ידי בצלצלי_שמע ב- 01/12/2010 14:50:13




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/12/2010 12:53 לינק ישיר 

שיר ילדים למבוגרים

כבר בקיץ
צמאתי
אל יורה ראשון
של סתיו.
 
וכשירד הלילה
כמה
כמהתי
אל זריחה 
של זהב.
 
ובעומדי בתחתית ההר
שלחתי
מבט עורג
אל פסגותיו.
 
כך דרכי.
ילד קטן
רוצה
עכשיו.


תוקן על ידי בצלצלי_שמע ב- 01/12/2010 14:51:56




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/12/2010 12:53 לינק ישיר 

אני הולך

אני הולך אליה
שתפייס
 
את המילים
שתמשוך בחזרה
 
שתלחש לאט
שטעתה
 
שתבכה בשקט
שתיפגע
 
 
 
אני הולך אליה
שתבין
 
את המילים
את כל אחת מהן
 
הנלחשות
ואת הצעקות
 
שתבכה בשקט
ואבכה גם אני
 
שאשוב
להיות אני
 
שתשוב
להיות שלי


תוקן על ידי בצלצלי_שמע ב- 01/12/2010 14:59:28




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/12/2010 12:53 לינק ישיר 

בשמים יש ענן
שמסתיר את אור השמש
וצל ענק על מצבה קטנה
 
בלב ישנם שברים
שמסתירים את הדמעות
קבור עמוק, עמוק באדמה
 
מצבה, מקום להתרפק
משהו שנשאר עמוק בלב
מקום להניח יד
מקום – לפרוק את הכאב
 
יד קטנה שנחה על כתפי
מפלסת דרך במחשבתי
זכרונות שמכים שוב ושוב
זה לא היה...זה יקרה שוב
 
באנו לבקר אותך, היינו
עמדנו דוממים, בוכיים
מביטים עליך בערגה...
לעד תישאר אחינו


תוקן על ידי בצלצלי_שמע ב- 01/12/2010 15:01:03




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/12/2010 12:53 לינק ישיר 

אפשר גם


יום אחד
יקמלו פרחים
שהשקיתי
יום יום
ורודים ולבנים,
בגני.
 
יום אחד
ימותו כוכבים,
שראיתי
לילה לילה,
זוהרים,
מחלוני.
 
יום אחד
תיתם הדרך
שסללתי
צעד אחר צעד,
ותיעלם
בין ההרים.
 
יום אחד
ידום השיר
שהלחנתי,
אות לאות, תו לתו,
ויתפוגג,
כמו אלפי צלילים אחרים.
 
יום אחד יגווע הכל
ויבוא אל קץ.
ינבול הפרח,
יכבה כוכב,
תשלם הדרך,
ידמום הקול.
 
אבל בינתיים,
אפשר
ללטף עלה כותרת
ולהביט בכוכבים.
אפשר
לצעוד בדרך,
ולשיר עם כל התווים.
 
אפשר לצחוק
אפשר לבכות
אפשר לאהוב
אפשר הכל להיות.
 
בינתיים
אפשר
לחיות.


תוקן על ידי בצלצלי_שמע ב- 01/12/2010 15:04:34




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/12/2010 12:53 לינק ישיר 

מרחבים גשומים

צמא
לצעוד במרחבים
להריח רגבים
רטובים
 
 
שואף
לשאוף עד למעמקים
אוויר צלול מהשחקים
לגמוע מרחקים
 
 
תר
אחר עבים כבדים
רגעים מרעידים
בכל הרבדים
 
 
צמא
לתת לנפש מרחבים
לטעום פרי אהבים,
מרים כמתוקים


 
שואף
לצבוע בכל הגוונים
רגשות דקים
נסתרים כגלויים
 
 
תר
אחר שבילים חדשים 
שביליי שלי, מסעירים
חשוכים ומאירים




מבקש
שיטפון מדמים
גשמים מסעירים
או לפחות,
טיפטופים




מייחל אליהם,
מרחבי גשמיםם.


תוקן על ידי בצלצלי_שמע ב- 01/12/2010 15:05:52




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/12/2010 12:53 לינק ישיר 



בתולת ישראל


באתי לספר לָך
אבן שתייתי
שבורא עולם ברחמיו
בונה לי בית.
 
וגִילִית בפָנַי בֵּיתוֹ
בכל מה שיש בך, ישן וחדש,
בכל מה שאין בך.
 
שמזמן כבר יושבים
זקנים וזקנות
והררייך עטויים
מחרוזת אורות
ילדים וילדות
משחקים ברחובותייך,
קול ששון וקול שמחה
נשמע בשערייך.
חלת וגם ילדת בנים
בכל הכיפות, בכל הצבעים.
גשרים ומנהרות ורכבות
ומבצרים וחומות
ורק אחד, תל-תלפיות
שאף אחד לא מסיר ממנו
את האזוב שעליו.
 
מלוא גאוותך,
מלוא עליבותך.
 
אבל לאטת לי
בצחקוק נרגש
את שֶׁפָּעַם,
מרחוק,
ועדה לשבועתו
אהבתך.
ושגם את,
לְפָנַי,
ועוד נרקוד שם ביחד,
ולא ראיתי שמחה מִיָמַי.
 
 
אז תוציאי מהבוידעם,
מהחפירות בים סוף,
מהפויקרים בכל החתונות
ותכיני בהישג יד
מחרוזת של תופים.
 
 
"מרחוק
השם נראה לי
ואהבת עולם אהבתיו
עוד אבנך ונבנית
בתולת ישראל
עוד תעדי תופייך
ויצאת במחול משחקים"


תוקן על ידי בצלצלי_שמע ב- 01/12/2010 15:07:03




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > שירה ספרות ופרוזה > בצלצלי שמע > ספריית השירים - שנה ראשונה
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 4 5 6 7 8 9 לדף הבא סך הכל 9 דפים.

bholext
2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.