"אבות-החסידות" מי הם?

בקשר לנושא האשכול (המקורי..).

כידוע כל נושא ההילולא ביום פטירת אדם הגון. בטעות יסודו.
ל"ג בעומר שיוחס לו יום שמחת רשב"י [ולא משנה כרגע מה המקור], יוחס לו בטעות גם יום פטירת רשב"י [ללא שום מקור].
ותחת להתאבל ולהצטער על כי פסו אהובים, נהפך יום שנתם להילולים.

זה רק מראה כמה הפולקלור לא חייב כלום להגיון. כל מנהג שטות הופך מיד להלכה מקודשת. ואבוי למהרהר והמערער.

אבל גם אצל הנוצרים הוא לא היה יום של תזמורות וסעודות ראווה.


כאן אנחנו יודעים בדיוק איך זה התחיל, מל"ג בעומר שמיום שמחה בלתי ידוע למה. הפך ליום הילולת רשב"י. ובטעות גם הפך ליום פטירת רשב"י.
ומכאן החסידים הפכו כל יום פטירה ליום שמחה.


תראה את ז' באדר. יום פטירת משה. שבכל הדורות היה יום של התכנסות רצינית.
בו הם פיחדו ליגוע. גם אומרים בו תחנון.
נו. אז משה פחות מתעלה מ"אבות החסידים" ביום שנתו???

ירוחם,

פירושך הוא על דרך הדרוש כמובן.