בזמן שנחגוג את נס חנוכה, י', תושב אשדוד, ייזרק לרחוב. אף על פי שהוא נכה ואינו מסוגל לעבוד, י' לא זכאי לקבל דיור ציבורי בגלל גילו הצעיר והעובדה שאינו בעל משפחה. רגע לפני שימצא עצמו ללא מחסה, הוא זועק לעזרה
*--<<>>***--<<>>**
*-- RELEVANTI_ARTICLE_START **-- ARTICLE_CONTENT_START ******** src="/online/nrg/include/js/wmv_player_small.js" type="text/">******* src="/online/nrg/include/js/slider.js" type="text/">
*--global_section_pic*
*******>
*--art_global_gallery_picture*אם לא ישתנה שום דבר ברגע האחרון, תוך כמה ימים ייאלץ י' (44) מאשדוד לארוז את מיטלטליו ולעבור להתגורר ברחוב. בתקופה שבה הלילות הולכים ונעשים יותר ויותר קרים, הוא ייאלץ לחפש מחסה. בעל הדירה הקטנה שבה הוא מתגורר ברובע א' החליט להעלות את שכר הדירה ו-י', שבשל מצבו הגופני הלקוי אינו מסוגל לעבוד, נמצא בפני שוקת שבורה.
לתמונה העגומה מתווספת העובדה שהוא ערירי, ללא אשה וילדים ושאינו נמצא בקשר עם משפחתו, כך שמבחינתו העתיד מעולם לא נראה מאיים יותר.
*--<<>>**
י' בדירתו צילום: יניב וקנין
*--global_section**--<<>>***--header*
"אין לי על מי לסמוך"
י' נולד בצפת למשפחה מרובת ילדים. לפני כ-20 שנה הוא הגיע עם משפחתו לאשדוד כשהוא נמצא במסלול חיים נורמטיבי לחלוטין: הוא עבד באופן מסודר בעיקר בתחום המזון והחזיק לבדו דירה בשכירות.
העננים בחייו החלו להתקדר לפני כעשר שנים כאשר מצבו הבריאותי הדרדר. "תמיד הייתי עצמאי", הוא אומר, "התחלתי לנדוד בין העבודות, לשכור דירה כל פעם במקום אחר. עבדתי בעיקר בענף המזון, הייתי עוזר טבח, הייתה תקופה שהחזקתי מזנון עבור מישהו, עבדתי תקופה קצרה באולם אירועים. כל הזמן הזה התגוררתי בשכירות לבד.
"ההרעה במצב הבריאותי שלי התחילה לפני עשר שנים. עבדתי שנה וחצי באגן כימיקלים ואז התחילה התקופה הרעה, כשהתחלתי להיות חולה בתדירות גבוהה. היו לי קשיים כלכליים, חזרו לי צ'קים והסתבכתי בחובות. המצב הבריאותי שלי הידרדר בין היתר בגלל העבודה".
בעקבות ההרעה במצבו הבריאותי נקבעו לי' 60 אחוזי נכות בגב וברגליים והוא החל לקבל קצבת נכות בסך 1300 שקלים. בנוסף הוא מקבל סכום של 470 שקלים עבור השלמת הכנסה. הוא סובל גם מסוכרת ומלחץ דם גבוה. לדבריו, הרופאים חושדים שהוא אף סובל ממחלת הנפילה. הוא אינו עובד, לא יכול לכלכל את עצמו ומצליח לשרוד הודות לתרומות של מנות מזון מעמותות חסד.
בשנים האחרונות הוא מתגורר בדירה קטנה ברובע א' באשדוד, אולם כאמור הוא אינו מסוגל לעמוד בסכום אותו דורש בעל הבית כעת. הוא פנה למשרד השיכון בבקשה לקבל דיור ציבורי אך נדחה בטענה שאינו עומד בקריטריונים שנקבעו לקבלת עזרה זו. "אני באמת לא יודע מה יהיה איתי", הוא אומר בעיניים כבויות, "כמו שזה נראה עכשיו אני הולך לרחוב. אף פעם לא חשבתי שאני אגיע למצב הזה אבל עובדה שזה קרה לי".
המשפחה שלך לא יכולה לעזור מבחינה כלכלית?
"המשפחה שלי גרה באשדוד אבל אין לי תמיכה או קשר רציף איתם. כל אחד דואג לעצמו וכל אחד במסגרת שלו עם הבעיות שלו. אני בקשר רק עם אמא שלי והיא לא יכולה לעזור.
"ניסיתי לדבר עם האחים שלי, אבל כל אחד טרוד בצרות שלו ובמלחמה שלו. הרבה עזרה מהם אין לי אני בקושי רואה אותם. יש לי אח שנפטר לפני שלוש שנים, עברתי אז טראומה גדולה. הוא היה האח הבכור ונפטר בגיל 51. היינו מאוד קרובים. הוא היה תומך בי המון, היום כבר אין לי על מי לסמוך".
*--global_section**--<<>>***--header*
שום התעניינות מצד הרווחה
דיברת עם אנשי הרווחה בעירייה?
"כן, הייתי אצלם הרבה פעמים. הם עזרו לי פעם אחת אבל הם לא נותנים לי עזרה מבחינת הדיור. למה מחכים - שאגיע ממש לרחוב? פניתי אליהם ובמשך יותר משנה לא התייחסו אליי, לא הייתה תגובה ושום התעניינות. רק לפני חודש וחצי כשניסיתי להתאבד בדירה שלי התחילו להתייחס".
חסר בית. האם זה מה שצפוי גם ל-י'? ברקאי וולפסון
לאן תלך אם יפנו אותך?
"אם לא יסתדר לי משהו אחר, זה רק להיזרק לרחוב. אין לי איפה להיות. אני כמעט משוכנע שזה מה שיקרה לי בסופו של דבר. אין לי שום דבר ביד. בינתיים אני מנסה למצוא פתרונות מגורים אחרים אבל זה לא הולך, המחירים גבוהים ואין לי את היכולת לשלם 2000 שקלים לא כולל הוצאות, זה יבוא על חשבון התרופות ועל חשבון הכלכלה שלי".
השכנים לא עוזרים לך?
"אף אחד לא עוזר. אני לא בקשר עם אף אחד, כל הזמן אני לבד".
מה השאיפה הכי גדולה שלך?
"שתהיה לי קורת גג בטוחה. שלא יוכלו להוציא אותי כל פעם מהבית ולזרוק אותי לרחוב, שאני אקבל תמיכה, שיהיה מישהו שאוכל לדבר אתו ושינסה לעזור לי גם מבחינת התרופות שלי והכלכלה. יש לי חובות כספיים גם לעירייה וגם לחברת החשמל, אני באמת צריך סיוע מהבחינה הזו".
יש מסר שהיית רוצה להעביר לממונה על הרווחה, ממלא מקום ראש העירייה, עמרם כנפו?
"שלא יתעלמו מאנשים במצב שלי. שינסו לעזור גם לאנשים כמוני שכל ההכנסות שלהם הולכות על שכר הדירה ורוצים רק לחיות בכבוד".
*--global_section**--<<>>***--header*
משרד השיכון: יחדים אינם זכאים לדיור
מעיריית אשדוד נמסר בתגובה: "י' מוכר ומטופל באופן אינטנסיבי בשירותי הרווחה. במסגרת זו הוא מקבל סיוע בתחומים השונים בהם הוא נזקק לסיוע. בכל הקשור לסיוע בדיור סייעה העובדת הסוציאלית המטפלת בו למצות זכויותיו מול משרד השיכון ובמסגרת זו הוא מקבל ממשרד השיכון סיוע בשכר דירה. סיוע זה הופסק בעת האחרונה מאחר ולא המציא למשרד השיכון חוזה שכירות.
"העובדת הסוציאלית פנתה בעניינו למשרד השיכון ואף ביקשה להגדיל את הסיוע הניתן לו ממשרד השיכון, בקשה שלדאבוננו נדחתה על ידי המשרד. עיריית אשדוד תמשיך לטפל במטופל בכל האמצעים העומדים לרשותה בהתאם לתקנות משרד הרווחה".
ממשרד הבינוי והשיכון נמסר בתגובה: "למשרדנו כללים ונהלים שנקבעו מתוך השאיפה לאחידות ושוויוניות במתן סיוע בדיור – זאת מול מגבלות התקציב ושיקולי מדיניות. לפי הכללים, יחידים, מתחת לגיל 55, זכאים לסיוע בשכר דירה ממשרדנו באם מתקיימים מקצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי בשיעור 75 אחוזים ומעלה.
"יחידים אינם זכאים לדיור ציבורי זאת נוכח המחסור החמור בדירות אלה מול תור ארוך של משפחות גדולות זכאיות. י' הנו יחיד, בגיל 44, המתקיים מקצבת נכות בשיעור 60 אחוזים ומקצבת הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי. לפי הכללים אינו זכאי לסיוע בשכר דירה ממשרדנו.
"עם זאת, ולפנים משורת הדין, מאושר לו סיוע בשכר דירה על ידי ועדות החריגים של משרדנו בסך 600 שקלים לחודש (כפי שניתן ממשרדנו למשפחות נתמכות). י' מממש סיוע זה לשכירת דירה בשוק החופשי. באפשרותו לפנות בבקשה להגדלת הסיוע לוועדה הציבורית של משרדנו – באמצעות חברת עמידר, בה מטופלת בקשתו לסיוע בדיור.
"בקשתו לדירה בשיכון הציבורי נדחתה על ידי וועדת אכלוס של משרדנו שכן אינו עונה לגודל משפחה מזכה ולא נמצאה סיבה לחריגה מהכללים".
י' מבקש מקוראים המעוניינים להתגייס לעזרתו, ליצור עמו קשר בטל': 054-7758186
*-- ARTICLE_CONTENT_END **-- RELEVANTI_ARTICLE_END **-- FACEBOOK LIKE *
