"שקר החן והבל היופי" האמנם?

נכון שאני מזמרים זאת בכל ערב שבת, אך לא ראיתי עדיין אחד שלקח מישהי שהיא מכוערת בעיניו, וכן להפך מהצד הנשי.
יופי, הוא מושג יחסי ומשתנה בין אדם לאדם. מה שיפה לזה מכוער לזה ובהמשך הזמן גם דעותיהם יכולות להשתנות ולהתהפך לגמרי.
לגברים באופן ראשוני השיפוט שלהם הוא מהבחינה החיצונית, ובגללה יורדים או מתקדמים הרבה הצעות.

אחותי הציעה לי מישהי שהיא מכירה ומבחינתה אני מאוד מתאימים ובין היתר היא הדגישה שאותה אחת מאוד נאה וכ"ו.
במקרה יצא לי באקראי לראות אותה, ולהגיד שהיא רק מאוד נאה זו הגדרה מאוד עדינה בשבילה...
פתאום נהיה לי חשק כן לצאת לשידוכים, הווי אומר שאני מסנוור.

שאלתי היא איך מסתדרים בפגישות עם נושא "היופי" ועד כמה הוא משפיע על יכולת השיפוט שלנו. האם נוכל להיות אובייקטיבים?
ובין היתר, האם אתם לא מרגישים שאתם מרמים את עצמכם כשאתם אומרים "שקר החן והבל היופי..."?

הפלא יועץ אומר: כל מה שאמרו שקר החן והבל היופי, זה רק במקום שהציעו לו מישהו שיש לה יראת שמיים אבל לא יופי, אזי יקח אותה וישמח בה כי הכי וכו' וכו'... אבל במקום שמצא את שניהם, ודאי שיקרב גם את היופי.