בית פורומים עצור כאן חושבים

דברי תורה בנושא: חשד בהדלקת נר חנוכה

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-7/12/2010 19:01 לינק ישיר 
דברי תורה בנושא: חשד בהדלקת נר חנוכה

 

                                בדין חשד בהדלקת נר חנוכה

תלמוד בבלי מסכת שבת דף כג עמוד א

אמר רב הונא: חצר שיש לה שני פתחים צריכה שתי נרות. ואמר רבא: לא אמרן אלא משתי רוחות, אבל מרוח אחת לא צריך. מאי טעמא אילימא משום חשדא, חשדא דמאן, אילימא חשדא דעלמא, אפילו ברוח אחת נמי ליבעי. אי חשדא דבני מתא, אפילו משתי רוחות נמי לא ליבעי. לעולם משום חשדא דבני מתא, וזימנין דמחלפי בהאי ולא חלפי בהאי, ואמרי: כי היכי דבהאי פיתחא לא אדליק, בהך פיתחא נמי לא אדליק. ומנא תימרא דחיישינן לחשד דתניא, אמר רבי שמעון: בשביל ארבעה דברים אמרה תורה להניח פיאה בסוף שדהו: מפני גזל עניים, ומפני ביטול עניים, ומפני החשד, שלא יהיו עוברין ושבין אומרים: תבא מארה לאדם שלא הניח פאה בשדהו.

  הגמ' אומרת כי אם יש לאדם בית שיש לו שני פתחים לשני רחובות, חייב להדליק בשני הצדדים שלא יחשדוהו בני העיר העוברים בצד אחד שלא הדליק בו, שאינו מקיים מצוות הדלקת נר חנוכה כלל. למרות שבני העיר יודעים שיש לו פתח גם בצד השני, ויכולים להניח שהדליק שם, בכ"ז צריך להדליק בשני הצדדים, למנוע גם חשד כזה. וכך פסקו הרמב"ם הטור והשו"ע.

טור אורח חיים סימן תרעא חצר שיש לה ב' פתחים מב' רוחות צריך להדליק בב' פתחים שלא יחשדוהו העוברים לומר כשם שלא הדליק בזה הפתח כך לא הדליק באחרת

  והקשה הב"י על הטור, הרי כאשר יש איסור הנובע מחשד, אם יש אפשרות שלא יחשדוהו אין צורך לחשוש לחשד של מי שדווקא רוצה לחשוד בו. והראיה מהגמ' בברכות האומרת שאסור לעבור אחרי בית הכנסת בשעת התפילה, כאשר הולך לצרכיו, כי יחשדוהו שלא מתפלל בציבור. שהרי אינו נכנס לבית הכנסת. אולם אם יש לבית הכנסת כניסה נוספת, מותר לעבור אחרי בית הכנסת, כי ניתן להניח שלא נכנס בפתח זה, אלא רוצה להכנס בפתח השני, ואילו כאן נדרש להדליק בשני הצדדים ולא אומרים שהעוברים, בני העיר היודעים שיש לו שני פתחים לביתו, יאמרו שמדליק בצד השני.

  ועל קושיה זו עמדו כל גדולי האחרונים ותירוצים שונים אך דחוקים.

 ב. לכאורה, הגמ' עצמה שאומרת שחייב להדליק בשני הפתחים מחמת החשד של העוברים ושבים קשה, מה שונה דין מי שיש לו שני פתחים שחייב להדליק בשני הפתחים מחמת החשד, למי שיש לו בית שאינו מתגורר בו, שאינו חייב להדליק בו מפני החשד. או שני בתים שבאחד ישן ובאחד אוכל, שלא חייב להדליק בשניהם. או אכסנאי שמדליקים עליו בתוך ביתו, למרות שיש לו פתח משלו אינו חייב להדליק משום חשד?.

  ולמה כאשר כבתה, אין זקוק להדליקה שנית משום חשד. ואם תאמר שאין חשד כאשר רואים מנורה כבויה, ויאמרו שהדליק וכבתה, א"כ גם בשני פתחים, די שיניח מנורה כבויה בפתח השני, וידליק רק בפתח אחד, או שיתלה פתק אני מדליק בפתח השני?.

  וביותר קשה ראיית הגמ' מדין פאה, שמחייבים אותו להניח פאה בסוף שדהו מפני החשד, שיאמרו האנשים שאינו מניח פאה, שהרי אם יניח פאה בתחילת השדה, ועד שיגמור את הקציר, כבר לא תישאר פאה, כי העניים לקטו אותה, והרי יחשדו אותו שלא הניח פאה, ולכן  קבעו חכמים שיניח תמיד בסוף השדה. אבל כאן בנר חנוכה, למה חייב להדליק בשני הפתחים, מפני החשד, מי שחושד בו שיבדוק ויראה שהוא מדליק בצד השני?.

 ג. וצריך להסביר

 תלמוד בבלי מסכת שבת דף כב עמוד ב

איבעיא להו: הדלקה עושה מצוה או הנחה עושה מצוה תא שמע. דאמר רבא: היה תפוש נר חנוכה ועומד לא עשה ולא כלום. שמע מינה: הנחה עושה מצוה. התם: הרואה אומר לצורכו הוא דנקיט לה.  תא שמע. דאמר רבא: הדליקה בפנים והוציאה לא עשה כלום. אי אמרת בשלמא הדלקה עושה מצוה הדלקה במקומו בעינן. משום הכי לא עשה כלום. אלא אי אמרת הנחה עושה מצוה אמאי לא עשה ולא כלום. התם נמי; הרואה הוא אומר לצורכו הוא דאדלקה.

 מסקנת הגמ' שהדלקה עושה מצווה, ולכן הסיבה שהדליקה בפנים והוציאה לחוץ לא יצא ידי חובתו כי הדלקה במקומה בעינא. אולם תמהו כל מפרשי השו"ע, שהשו"ע והטור, שאכן פסקו שהדלקה עושה מצוה, ובכ"ז כתבו כי הדליקה בפנים והוציאה לחוץ לא יצא ידי חובתו, כי הרואה אומר לצורכו הוא מדליקה. וכל התירוצים שנאמרו בקושיה זו דחוקים מאד.

 שולחן ערוך אורח חיים סימן תרעה סעיף א ומ"מ צריך שידליקנה במקום הנחתה, שאם הדליקה בפנים והוציאה לחוץ, לא יצא, שהרואה אומר: לצורכו הוא מדליקה; וכן אם מדליקה ואוחזה בידו, במקומה, לא יצא, שהרואה אומר: לצרכו הוא אוחזה.

 והנה, הגמ' אומרת שהיה תפוס נר חנוכה ועומד, דהיינו שהדליק את הנר בחוץ במקום הראוי להדלקה, אלא שלא הניחו על החנוכיה, אלא עמד שם והחזיקו בידו כל זמן ההדלקה, חצי שעה, לא יצא ידי חובתו כי הרואה אומר לצרכו הדליקה. והדברים תמוהים, אם הדליק את נר החנוכה במקומו, והוא עמד שם  עם הנר בידו כל זמן ההדלקה, מה אכפת לנו אם עובר אורח יחשוב שהוא הדליק את הנר לצורך אחר?. הוא מקיים מצוה כדינה, ומה חשוב מה יחשבו אחרים. או הדין שאם הדליקה בפנים והוציאה לחוץ, למ"ד שהנחה עושה מצוה. הרי מצד הדין הוא מקיים את המצוה למהדרין, ומה יש לנו לפסול הדלקתו כי איזה עובר אורח יחשוב שהוא מדליק מסיבה אחרת?.

  ולכן צריך לומר. שתקנת חז"ל להדליק נר חנוכה משום פרסומי ניסא, היתה שחיוב ההדלקה יעשה בצורה שהרואים יבינו שההדלקה היא אך ורק לצורך מצוות נר חנוכה, ולכן ניתקנה ההדלקה בשעה שיש ברחוב אנשים עד שתכלה רגל מן השוק, שזה לעיכובא בדין הדלקה, אם לא ברור לרואים שהנר הודלק למצוות נר חנוכה. ולכן כל הדלקה שיש עליה איזה הרהור שמא אינה למצוות נר חנוכה אינו יוצא ידי חובת הדלקה.

  יש גם ראיה מדברי התוס' האומרים שהמהדרין מן המהדרין, זה הידור רק על נר איש וביתו, שהרי אם ידליקו נרות "מוסיף והולך" לכל אחד מבני הבית, הרואים לא ידעו כמה ימים היום, ולא יהיה ניכר הנס בהדלקתו, דהיינו עיקר החיוב הוא עבור הרואים, שזהו פרסומי ניסא.

  ולכן עדיין, אפילו שאנו פוסקים שהדלקה עושה מצוה, עדיין גם צריך לטעם של הרואה אומר לצורכו הוא הדליקה, דהיינו הפוסקים הבינו שדחיות הגמ' על השאלות על הנחה עושה מצוה, אינם דחיות של אולי הסיבה היא כי "הרואה אומר לצרכו הוא מדליקה", אלא שאכן זה גם טעם נכון וכך הוא הדין, ולכן אין להוכיח משם שהדלקה עושה מצווה.

  וזו הסיבה בחצר שיש לה שני פתחים שחייב להדליק בשני הצדדים, כי חיוב ההדלקה הוא על הבית, ובית שיש בו שני פתחים מעיקר הדין חייב להדליק בשני הפתחים, ולא בגלל שיחשדו בבעל הבית שאינו מדליק נרות חנוכה, אלא שזה פסול בהדלקה אם לא ברור שהודלקו הנרות בבית זה.

  אולם כאשר אינו גר בבית או אינו ישן שם, או אכסנאי שמדליקים עליו בביתו, הרי אם אינו חייב בהדלקה אין שום סיבה להדליק רק כי יחשבו שאינו מדליק, זו אינה סיבה להדליק סתם,  וכן אם הדליק וכבתה, הרי את חיובו קיים כדין, ואין סיבה להדליק כי יחשבו שהוא לא הדליק.

  וזה ההבדל בין בית כנסת שאם יש שני פתחים מותר לעבור כי כל האיסור הוא משום חשד, ואם יש עוד פתח לא יחשדו בו. מה שאין כן בנר חנוכה, שאינו משום חשד, אלא מעיקר התקנה היתה שדיירי הבית יוצאים בחובת הדלקה, רק בצורה כזו שברור לכולם שהדליקו, והדליקו לשם קיום מצוות נר חנוכה, ואילו במקום שאין חיוב מעיקר הדין להדליק, אין חיוב להדליק רק בגלל חשד.

 והראיה שמביאה הגמ' מפאה, היא רק ראיה על כך, מכך שהתורה ציוותה, להשאיר פאה בסוף השדה, כי אנשים לא דנים את האדם לכף זכות אלא חושבים שלא השאיר פאה כלל, ואם כך דעת האנשים, הרי בנר חנוכה שיש להדליק כדי להראות לאנשים שאנו מדליקים נרות לזכר הנס, הרי יש לעשות ההדלקה בצורה שהאנשים לא יפקפקו. 
            

                       למאמר המלא www.deotai.com 

 




דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-8/12/2010 09:43 לינק ישיר 

אולי פה המקור ל"מה יגידו"

האם לא נאמר שצריך לדון אדם לכף זכות?




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-8/12/2010 10:45 לינק ישיר 

דוד

איקון ירוק (שכוייח) על הסוגיה.

אמנם אף אני התקשיתי בדבר זה (מדוע יש חשד מיוחד בנרות חנוכה). (ואע"פ שיש לומר שתלית שלט היתה מועילה אלא שלא היו בזמנם שלטים, ואם היו, זה היה מועיל. ואולי בחשכה רואים את הנר ואין רואים את השלט).

לעומת זאת, התירוץ שלך הוא מופלא. לומר שמה שצריך שההדלקה תהיה ברורה למען חנוכה ואחרת היא פסולה זוהי סברה עמוקה, שאנו רואים שאין זה חסרון צדדי אלא ממהותה של הדלקה.

מה שנותר הוא לבדוק אם התירוץ עונה על הקושיה.

וכאן חוששני שלא.

האם בשעה שאני מדליק בפתח אחד שיש לי ומותיר את השני בלי נר, האם זו רעותא במה שהדלקתי בפתח הראשון?

הרי אין זה דומה למה שהדלקתי בביתי ובאתי להוציא החוצה, שההדלקה עצמה היתה במצב של חשד.

אפשר לחדד יותר ולטעון שכיון שהלכה צריכה להיות מוגדרת ברורות (ענין פורמלי), העמידו את ההלכה על רגע ההדלקה. שבו עצמו צריך שלא יהיה חשד אבל לא אחר כך. ובזה הרווחנו את השאלה הבאה: 
והאם כשהדלקתי והנר כבה מייד, האם בזה כיון שבשעת הדלקה כבר נעשתה המצוה האם יצאתי מידי חשד שלא הדלקתי כלל? אתמהה. ואם נאמר שחז"ל העמידו את התקנה רק על רגע ההדלקה ניחא. אבל האם מציאת מפלט בהגדרה פותרת את השאלה של החשד הכללי? רק אם נידחק לומר שכל מה שמקפידים עליו הוא הדלקה ברורה וחד משמעית ומה שיש אחר כך חשד אינו גריעותא בהדלקה אלא דין אחר, כמו העובר ליד בית הכנסת. ובזה כבר לא צריך לחשוש.

בין לפי הנסיון שלי לחדד ולהעמיד על רגע ההדלקה שרק בו חוששים, ובין בהגדרה היותר רחבה שלך שעל כל פנים חשד פוסל את המצוה, עדיין לא ברור, לפחות לי אישית, מפני מה המדליק בפתח אחד משנים לא יצא ידי חובתו. וכי זה שלא הדליק בפתח השני מראה שההדלקה בפתח הראשון היא לצורכו?

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < language="">




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/12/2010 10:49 לינק ישיר 

צענע

איקון ירוק על האבחנה החשובה.

אכתוב לך מה שנראה לי:

א. יש חובה כללית שלא נביא עצמנו לידי חשד. וזה צריך להיות מובן מסברה מדוע.

פאה בסוף השדה היא גם מטעם זה. (אך מהיכן לומדים שחיוב פאה בסוף השדה, והאם הדרשה לא באה רק לעגן את החובה של סוף השדה מפני החשד בפסוקים? יש לבדוק כי אני איני זוכר).

ב. יש ודאי מצוה לדון לכף זכות. וצריך לברר מה הפרטים. לי נראה שצריך לדון לכף זכות בהתנהגות כלפי מי שדנים אותו לכף זכות, אבל עדיין צריך וראוי לחשוד ולהיזהר ממנו. דוגמא לדבר, אירוח שאירח ר' יהושע גנב בביתו. הוא העלה אותו לעלית הגג ולקח משם את הסולם (אז לא היו מדרגות קבועות) והלה בא לגנוב, נפל ושבר את רגלו. ור' יהושע לא מצא כלל מקום לחשוב שחטא לו.

דרך צחות אמרו: שאלו את הח"ח (או החזו"א?) אם יש לשון הרע במחשבה, כלומר שאדם אומר לעצמו שהוא חושד בפלוני, וענה הרב: אין מצוה להיות טיפש.

ג. בכל אופן, מה שאמרו שצריך לא לתת מקום לחשד זה לא למרות שיש מצוה לדון לכף זכות, אלא מפני שהטבע הפסיכולוגי האנושי נוטה לדון לשלילה, ולא צריך לתת מקום להכשיל אחרים.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < language="">




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/12/2010 11:35 לינק ישיר 

מימוני בקר טוב.

  אין כאן שאלה של חשד באדם שלא הדליק, אלא יש כאן הגדרה במצוות הדלקת נרות חנוכה, שתיעשה בצורה שהרואים יבינו שהודלק אך ורק לשם מצוות חנוכה.

  ולכן כאשר הודלק כדין ואח"כ כבה, מאחר ויצא ידי חובה בהדלקה כדינה, לא צריך להדליק. וכן אכסנאי שמדליקים עליו בביתו, לא חייב להדליק גם אם יש לו פתח נפרד, מפני החשד, כי חשד, אינו סיבה לחייב בהדלקה, אלא פגם בהדלקה של מי שחייב בה. 

  לגבי בית שיש לו שני פתחים, הדלקת נרות חנוכה אינה חיוב גברא בלבד, שהרי מחוסר בית אינו חייב להדליק, ובעל בית שאינו מתגורר בו אינו חייב להדליק, החיוב הינו קומבינציה של האדם וביתו, בדומה לחיוב במזוזה, ולכן בית שיש לו שני פתחים, צורת מציאותו של הבית מכתיבה למתגורר בו חיוב בהדלקה בשני הפתחים, שהרי מצורת תקנת חיוב בהדלקת נר חנוכה, מוכתבת צורת הדלקה המפרסמת את הנס והאומרת כאן מדליקים נרות חנוכה לזכר הנס. ולכן חייב להדליק בבית כזה בשני הפתחים.   



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-8/12/2010 11:52 לינק ישיר 

ההלכה "הקמצנית" של כבתה אין זקוק לה (איך מסתדר עם הרצון להרבות בפרסום הנס ?) וכן ההלכה הברורה קצת יותר של אסור להשתמש לאורה (כדי להבדילה משאר האורות בבית) מובילות את רבינו האר"י לבאר את סוגית נס חנוכה באופן שונה.

ההארה שהתגלתה בחנוכה (ושנבדקה לשנה אחרת כידוע) מאפשרת לנו לנצל את ההזדמנות ולתקן בחינה מסויימת בעולמות התחתונים שאי אפשר לתקנה בימים אחרים של השנה. לכן תיקנו חכמים שדווקא בזמן תחילת הלילה, שהוא שינוי להנהגה נעלמת יותר, נצרף הארה מיוחדת ע"י נר לי דקיק אשר ילווה את התרמודאים הממזרים בירידתם. ואם כבתה, ואין הדברים רצויים, לא נשתדל בזה יותר מדי. ולא נשתמש אנחנו באור הנר הזה כדי שגם החיצוניים לא ישתמשו בו לרעה והוא יועיל רק למי שזה נועד בעבורו.

ומכאן עניין החשד. כמו שמצינו במי שמגמגם בברכת ולמלשינים שמא מינות נזרקה בו, כך מי שיכול להדליק ולא עושה כן חשוד בשייכות לאותו עניין. דווקא כאן חושדים (וכן בהשארת פאה שעניינה דומה, סיוע למי שנמצא במקומות נמוכים יותר) ולא במעבר תמים לפני בית הכנסת. אדם שנמצא בביתו ולא מדליק לכל הכיוונים האפשריים חשוד (גם בעיני עצמו) שאינו מעוניין ממש לעזור. 

לפי זה יוצא שפרסום הנס איננו המוניות, אלא עניין עדין ודק, ואין צורך להשאיר עד אור הבוקר ולנסוע עם מכוניות ברחבי העיר. וכן מצינו שאדם שותה ארבע כוסות לפרסום הנס בתוך ביתו ואפילו לבדו.  



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-8/12/2010 11:59 לינק ישיר 

אז איך הגמרא העלתה בראש השנה סברא שחנוכה ייבטל כמו שאר ימים טובים של מגילת תענית?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-8/12/2010 12:00 לינק ישיר 

דודמקובר כתב:

  לגבי בית שיש לו שני פתחים, הדלקת נרות חנוכה אינה חיוב גברא בלבד, שהרי מחוסר בית אינו חייב להדליק, ובעל בית שאינו מתגורר בו אינו חייב להדליק, החיוב הינו קומבינציה של האדם וביתו, בדומה לחיוב במזוזה, ולכן בית שיש לו שני פתחים, צורת מציאותו של הבית מכתיבה למתגורר בו חיוב בהדלקה בשני הפתחים, שהרי מצורת תקנת חיוב בהדלקת נר חנוכה, מוכתבת צורת הדלקה המפרסמת את הנס והאומרת כאן מדליקים נרות חנוכה לזכר הנס. ולכן חייב להדליק בבית כזה בשני הפתחים.   


כמו מזוזה בעצם?




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-8/12/2010 12:20 לינק ישיר 

בעלבעמיו כתב:
אז איך הגמרא העלתה בראש השנה סברא שחנוכה ייבטל כמו שאר ימים טובים של מגילת תענית?


האם השאלה היא אלי ?

א"כ צ"ל שירידת המצב בעולם היתה עלולה לסתום גם את הפתח הזה שנפתח בחנוכה. 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-8/12/2010 12:22 לינק ישיר 

דודמקובר כתב:
לגבי בית שיש לו שני פתחים, הדלקת נרות חנוכה אינה חיוב גברא בלבד, שהרי מחוסר בית אינו חייב להדליק, ובעל בית שאינו מתגורר בו אינו חייב להדליק, החיוב הינו קומבינציה של האדם וביתו, בדומה לחיוב במזוזה, ולכן בית שיש לו שני פתחים, צורת מציאותו של הבית מכתיבה למתגורר בו חיוב בהדלקה בשני הפתחים, שהרי מצורת תקנת חיוב בהדלקת נר חנוכה, מוכתבת צורת הדלקה המפרסמת את הנס והאומרת כאן מדליקים נרות חנוכה לזכר הנס. ולכן חייב להדליק בבית כזה בשני הפתחים.   


מה ההבדל אם שני הפתחים הם לאותו רחוב או לשני רחובות שונים ? במזוזה בודאי שאין הבדל.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-8/12/2010 12:24 לינק ישיר 

שותף
עולה מדבריך שאם בגלות הדליקו בפנים כי יכולת העזרה נמוכה מאוד אזי בארץ ישראל כיוםעומדות בפנינו שתי אפשרויות:
או להמשיך להדליק בפנים כי החושך רק התגבר
או להדליק בחוץ ובזה להודות שיכולתינו גדלה ולהצהיר בזאת שאנו ציונים
איזו אתה מעדיף?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-8/12/2010 12:32 לינק ישיר 

בעלבעמיו כתב:
שותף
עולה מדבריך שאם בגלות הדליקו בפנים כי יכולת העזרה נמוכה מאוד אזי בארץ ישראל כיוםעומדות בפנינו שתי אפשרויות:
או להמשיך להדליק בפנים כי החושך רק התגבר
או להדליק בחוץ ובזה להודות שיכולתינו גדלה ולהצהיר בזאת שאנו ציונים
איזו אתה מעדיף?


כדאית היא קדושת ארץ ישראל שתגן עלינו בהדליקנו על פתחי הבתים.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-8/12/2010 20:50 לינק ישיר 

דוד,
ישר כוח, ההסבר לגבי "הדליקה בפנים והוציאה"- יפה. אמנם הרחבת ההסבר למקרה של שני פתחים היא חידוש גדול, שיכול אולי להאמר בדרך הלימוד, אבל יש לזכור שיש השלכות לו הלכתיות (*אם הדליק בפתח אחד ועד שלא הדליק בפתח השני כבתה בפתח הראשון.   *האם מותר להפסיק בין ההדלקות או שהברכה מוסבת על שתיהן.    *מי שיש לו שתי פרוטות לשני נרות האם יקנה נר אחד לחנוכה לפתח אחד ונר לפתח השני ויאלץ לוותר על נר של שבת ועוד). הבית יוסף בוודאי לא סבר את ההרחבה הזו (כפי שהבאת תירוציו משאלת בית הכנסת) וכך גם כל הפוסקים שתירצו את קושית הבית יוסף על פי דרכם, גם הפוסקים שדנים בשאלה אודות מי שהדליקו עליו בבית בפתח אחד, והגיע לביתו האם יברך על ההדלקה בפתח השני, דנים זאת מצד השאלה האם יש ברכה על חובות מחמת החשד (משווים לברכה על שחיטת בן פקועה). משמע הם אינם סוברים את ההרחבה הזו, ולכן יש להניח שלהלכה למעשה, לכל הפחות, לא נאמץ הרחבה זו..



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/12/2010 08:37 לינק ישיר 

 

ראיתי מישהו מביא בשם החכ"צ כי החשד כאן הוא שהרואה טועה לחשוב שיש צורך בחנוכיה בכל פתח

(יטעה בהלכה), ולכן גם אם אין חשש שלא הדליק בכלל יש לרואה טענה שאינו מדליק בכל פתח. ממילא ברור מדוע שונה משאר חשדות
יודעני שדבריו גם גוררים קשיים.לתשומת לב.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/12/2010 00:41 לינק ישיר 

נתקלתי בקושיה מענינת,
למה נאמר דין חשד רק בפתח ולא בחלון.
הרי גם בזה יש לומר מדלא הדליק בחלון זה, לא הדליק ג"כ בחלון אחר.
ולדברי החכ"צ? המובאים לעיל יתיישב.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/12/2010 18:29 לינק ישיר 

א"א הוא,
זו לא שאלה. בזמן הגמרה היו רגילים להדליק בפתח החצר ולא בחלון, לכן לא התעורר חשד בעקבות אי-הדלקה בחלון.
גם בימינו אין חשד, הואיל ואפשר גם להדליק בפנים מאז עת הסכנה.
כמו כן, לדעת רש"י שכל חשש החשד הוא שאם יש שני פתחים לחצר, אדם עלול לחשוב שמדובר בשני בתים שונים של שני אנשים שאחד מהם לא הדליק. במקרה שיש חלון שאינו פונה לפתח החצר אין מקום לחשד.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > דברי תורה בנושא: חשד בהדלקת נר חנוכה
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר

bholext