| נשלח ב-12/12/2010 18:37 |
 |
| |
שמש קטן
במכתב הסכמה לספר "מעשה רב" שהו"ל רבי ישכר בער, כתב הגר"ח וולאז'ינר וז"ל, "הגיעני אמרי נועמו אשר שאל בעצתי, אם להדפיס הנהגות של רבינו הגדול והקדוש נשמתו עדן לבל יושכחו. ודאי ראוי שיודפסו, אבל לגבי מלתא זוטרתי הוא כי כן נתפשטו ונדפסו הנהגות מהרי"ל על ידי שמש קטן ששימש אותו.
ואשר שאל אם ההנהגות מכוונים, מהם לא ידעתי כלל" וכו', עי"ש.
מדוע קורא אותו שמש קטן ? ומה עוד ידוע לנו על אותו שמש קטן ? ונראה שמסתייג מהנהגות ואולי גם ממנהגי מהרי"ל ומדוע ?
כן נראה שמסתייג מ"המעשה רב", אם כן מדוע כתב ודאי ראוי שיודפסו ?
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2010 20:37 |
|
| |
השמטת מילה: "אבל לגבי דידידי מילתא זוטרתא היא" - כלומר, חשוב להדפיס את הספר, אבל בשבילך הוא דבר קטן, וא"צ לגדול בתורה כמוך שיוציא את זה. ["דידידי" - של ידידי]. ויש דפוסים שכתבו בטעות "לגבי דידי", וזה משמבש את כל הכוונה.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2010 20:51 |
|
| |
הנהגות מהרי"ל נכתבו ע"י ר' זלמן משוטיוועגרא (סט.-גואר). כתיבת הנהגות גדולים איננה מעשה של קטנות, אלא לפעמים אף שמש קטן זוכה למה שגדולים ממנו לא זכו.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2010 22:19 |
|
| |
הכוונה פשוטה וברורה.
למעשה כל תלמיד גדול צריך שיהיה בעצמו רב ולא לעשות רק בגלל שכך רבו עשה בלא להבין.
אמנם לאלה שלא יכולים לרדת להבנת הדברים צריך וראוי להדפיס.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2010 00:13 |
|
| |
ספרא
דבריך, קילורין לעינים הם, והכי מסתברא אם יש גירסא כגרסתך. וגם מסביר את ענין השמש קטן, אבל עדיין נראה קצת שבא למעט ממנהגי מהרי"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2010 00:52 |
|
| |
פנחס- ברגר
שמו ידוע, השאלה היא מה ידע עליו הגר"ח שמכנהו "שמש קטן", נראה שידע עליו לפחות מה יודעים אנו על שמשים קטנים של אנשים גדולים.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2010 12:26 |
|
| |
פנחס צודק. אתה מתרגם את זה להויז-בחור או אלו שקוראים לעצמם 'בני בית' או מזכירות המוסדות, ומכאן מתחילה הבעיה. (אגב ר' שמר'ל גריינימן ז"ל היה חותם על מאמריו 'בן בית' כנראה בזמנו זה היה מושג נכבד).
את דברי מיתותא לא הבנתי וכי אלו שלא מבינים כן צריכים לעשות בגלל שכך הודפס למה הם לא 'חייבים להיות בעצמם רב'?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2010 15:24 |
|
| |
מענין האם ציון חושב שכל כלל ישראל צריך להיות רבנים או ששייך שיש כאלה שהולכים לרב לשאול או מסתכלים בספר של מעשה רב
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2010 17:48 |
|
| |
ספרא, אם באנו להוספת ושינוי מילה. יש לגרוס " לגבי דידיה מלתא זוטרתא היא" כדאיתא בגמרת ברכות, וזה כנפוץ. ולא לגרוס לגבי דידידיה.( = לגביה של ידידי) כי למיעוט הכרתי לא מצוי צירוף כזה ובודאי לא נפוץ ותמהני אם ניתן לגורסו בשפה נכונה.
וכוונתו של הגר"ח ברורה, כי אף שהדבר חיובי מאד שיתפרסמו הנהגות הצדיקים, אך זוהי מלאכה קלה לפי רום מעלת המכותב. וראייתו בצידו, שהרי אף הנהגות מהרי"ל שהן מהמפורסמות והחשובות, בכל זאת נכתבו ע"י שמש קטן.
וכך, אין שום סתירה בדברי הגר"ח ולא שום כוונה להמעיט בחשיבות הנהגות מהרי"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2010 21:50 |
|
| |
עוד שימוש שנעשה בשמש הקטן ראה כאן
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2010 22:38 |
|
| |
מוטיבןשלום, אם הייתי מגיה היית צודק, אבל בסך הכל אמרתי מה כתוב שם. (ע"פ המהדורה של בנו של ר' יששכר בער, תקצ"ב).
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2010 00:42 |
|
| |
כנראה שמש קטן היה מושג. ראה בלינק אחרי הערה 23
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2010 02:24 |
|
| |
בישורון כ תתקה, ר"י פלס נדחק לפלפל ביישוב הגירסא "לגבי דידי". כנראה לא עלתה על דעתו שאפשר לגרוס דידי' וכ"ש שלא ראה את המקור "דידידי" . ויעוש"ע על גדלותו בתורה של אותו "שמש קטן" ר' זלמן גווערא.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2010 03:40 |
|
| |
על הגרסה המקורית והנכונה של ידידי כבר עמדו ה"ה אליאך וקמינצקי כ"א במקומו.
צריך להוסיף שדברי הגר"ח אינם הסכמה אלא מכתב תשובה לשאלת ר' יששכר בער מו"ל המע"ר. [וכמו שעמד במבוא למע"ר הנד"מ], ולכן לא נדע בבירור את כונת הגר"ח עד שלא נראה את השאלה.
לענ"ד יש לשער שר"י בער הביע את חששו בפני הגר"ח שאינו ראוי לכתיבת הנהגות הגר"א וע"ז השיב לו הגר"ח דמילתא זוטרתא היא לגביו.
תוקן על ידי אליהוא ב- 14/12/2010 03:40:54
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2010 15:59 |
|
| |
צלצח תנוח דעתך שהנחתה את דעתי (מה היה הצורך הגדול של הגר"ח לגלות דעתו אודות השמש קטן). ללא קשר ממשי להאמור לעיל שכבר כתבו שם שהיה ת"ח גדול, מידי דברי ב'שמש קטן', נזכרתי מש"כ אדם גדול אחר על שמשים קטנים וז"ל, "יודעים אנו עפ״י הנסיון כי מסביב לכסאו של אדם גדול שורצים ורבים בריות שפלות, מין רמשים קטנים, אשר קטנותן תהיי להן למבטח כי לא תראינה ולא תמצאנה ועל כן יכולות הן, בהאפילן על עצמן בטליתו של ה״גדול" לעשות כמעשה הרמש, ולרדוף אחרי כל אדם ישר באין כל סכנה לנפשן. ויש לפעמים, אשר אנשים ישרים נפגעים ע״י גאון מפורסם׳ מבלי הבין את חטאתם ופשעם ־, כסבורים הם שזאת היא ״עקיצת עקרב״ ומתמרמרים על הגאון, בעוד שבעיקר הדבר אין זאת אלא ״נשיכה של שועל״ שיוצא מבית קדשי-הקדשים של גאון... או לחישת נחש שמתחמם בחיקו..." ואני לתומי חשבתי שרק בימינו הדברים נראים כן, ומי כתב זאת ? עי"ש
|
|
|
|
|
