| נשלח ב-13/12/2010 14:05 |
 |
| |
בחירה חופשית. בעד ונגד
נעתק מהאשכול הזה.http://bhol-forums.co.il/topic.asp?whichpage=13&topic_id=2834129&forum_id=1364| נשלח ב-13/12/2010 09:02 |   |
|
|
פפנדרו ורדף, שתיכם כתבתם משהו על הבחירה החופשית שלא קשור לידיעה אלא על הבחירה החופשית בעצמה ולא בדיוק הבנתי. אם אתם יכולים נא לפרט.
פפנדרו כתב שחייב להיות שכל בחירה היא יוצאת מהחלטה או מחשבה של קודם, אבל זה בחירה חופשית שהיא לא מכח קודם?
רדף כתב שיש לו איזה רעיון אחר לסתור את הבחירה החופשית, אם אתה יכול תסביר
תודה
| | | |
| נשלח ב-13/12/2010 09:34 | |
| |
נראה לי שאין זה באמת שייך לנושא האשכול --- וכבר התנהלו על כך אשכולות אחרים.
אבל בקצרה, הרעיון הוא פשוט: לכל מאורע יש סיבה. בחירה היא מאורע. לפיכך, לכל בחירה יש סיבה. בחירה חופשית היא בחירה שאין לה סיבה. לפיכך אין בחירה חופשית.
| | | |
| נשלח ב-13/12/2010 09:41 | |
| |
הלינק שצירפת למאמרו של הרב מיכי לא קריא כל כך
תוקן על ידי רדףהשיג ב- 13/12/2010 09:40:51
| | | |
| נשלח ב-13/12/2010 09:42 | |
| |
ז"א -- לא המאמר עצמו אלא הדף או המסמך. יש לך טיפים איך לפתוח אותו שייראה כמו שצריך? _________________
| | | |
| נשלח ב-13/12/2010 09:47 | |
| |
רדף: למה עצם בחירה היא מאורע ??
מאורע בזמן ? מאורע בחשיבה ?
הטלת מטבע היא מאורע ! אבל אין סיבה למה נפל לצד עץ או לצד פאלי
רצוני לומר שבחירת הנפילה היא לא מאורע
הטלת המטבע = מאורע,
התוצאה = בחירית"אקראית,
נכון שעצם הנפילה היא מסיבת ההטלת המטבע, אבל האקראיות היא בלי סיבה, במילא לכאן (במקום האקראיות) אפשר להכניס את הבחירה,
| | | |
| נשלח ב-13/12/2010 10:10 | |
| |
מאורע הוא מימוש תכונה על ידי עצם בזמן. כשפלוני בוחר כך וכך בזמן נתון, הוא מממש תכונה -- היות בוחר כך וכך.
סיבה [ממצה או מלאה או מספיקה] של מאורע X היא מאורע אחר, Y, שבהינתן מאורע אחר זה, ובהינתן חוקי הטבע [או חוקי האינטראקציה הסיבתית, או איך שנקרא לזה] ניתן להסיק לוגית את X מ-Y.
"אבל אין סיבה למה נפל לצד עץ או לצד פאלי "
בוודאי שיש. אם כל הנתונים הרלוונטיים יהיו נתונים לנו: לחץ אוויר, הזווית המדוייקת של הטלת המטבע, התבנית המדוייקת של כף היד המטילה את המטבע, וכו' וכו' -- אז, תיאורטית, נוכל לחשב את הצד עליו תיפול המטבע.
_________________
| | | |
| נשלח ב-13/12/2010 10:17 | |
| |
כך אתה אומר _________________
| | | |
| נשלח ב-13/12/2010 10:19 | |
| |
| רדףהשיג כתב: |  | | כך אתה אומר |
|
צדיק: אל תתחיל איתי אוקיי, אולי אתה מכחיש ואומר שאין אקראיות בכלל, _________________
| | | |
| נשלח ב-13/12/2010 10:22 | |
| |
אין אקראיות אובייקטיבית [לפחות לא בעולם המאקרופיזיקאלי -- אינני מבין בתורת הקוואנטים] -- מה שאנו נזקקים להסתברות בהטלת מטבע, חיזוי מזג האוויר וכדומה -- זה מחמת קוצר הידע שלנו: שאין אנו יכולים לחשב את כל הנתונים הרלוונטיים _________________
| | | |
| נשלח ב-13/12/2010 11:02 | |
| |
האם יש חולק על עצם האקראיות,
תעזוב עכשיו קוונטים:
ניסוי מחשבתי גרידא:
האם נפיל מטבע שאין שום גורם חוץ מכוח המשיכה, האם הוא יפול באקראיות ? בודאי שכן !
(בעשן של סיגר ?! יש אקראיות ! אבל כפי שאמרתי, "ניסוי מחשבתית גרידא")
ולכן אני חושב שהבחירה היא במקום האקראיות, ולכן אין כאן סיבה,
ולא לעצם הפלת"הצורך לבחור ? שבזה יש סיבה למאורע (= עצם הפלת"הצורך לבחור,)
אבל התוצאה, עץ או פלי, תפוז זה או תפוז אחר שאין הבדל ביניהם, מחשבתית אין אפשרות לומר שיש להם סיבה,
לסיכום: רק תאמר לי האם אין אקראיות כלל, (חוץ מהניסוי המחשבתית כנ"ל) _________________
| | | |
| נשלח ב-13/12/2010 11:22 | |
| |
אוקיי -- קראתי את מה שהרב מיכי כתב. דא עקא שהוא לא מנמק שם מדוע יש "סתירה סינתטית אפוסטריורית" בין בחירה לידיעה. אולי הוא עושה זאת בספרו -- אינני זוכר [קראתי את "שתי עגלות" לפני כ-8,9 שנים, כשהוא רק יצא, ואז לא הבנתי הרבה בפילוסופיה. האמת היא שזה היה אחד הספרים שגרמו לי להתעניין ברצינות בתחום.]
אבל כמה הערות על מה שהוא כן כותב שם, בעלון:
1) מה שהוא קורא לו "סתירות פיזיקאליות" -- אלו טענות הסותרות את חוקי הפיזיקה -- סותרות באופן לוגי דהיינו. כך שמדובר פשוט על סתירות לוגיות רגילות. לא על איזשהו מובן אחר של "סתירה" מאשר המובן הרגיל.
2) צריך להבחין בין כמה משמעויות של "חוסר מובן":
א. ניקח דוגמא ראשונה של ביטוי לשוני חסר מובן: "דגכידגידגיד שגישגי שגישי".
ביטוי לשוני זה [אם בכלל אפשר לקרוא לו ככה] חסר מובן משום שהמונחים המופיעים בו אינם מונחים של שום שפה [לפחות לא כזאת הידועה לי].
לא ניתן להגיד על ביטוי זה שהוא מבטא שקר או אמת -- משום שאיננו מבטא טענה כלשהי כלל -- ורק טענה יכולה להיות שקרית או אמיתית.
ב. ניקח דוגמה אחרת: "את של הצהוב חסר של".
בביטוי זה, המונחים הם מונחים עבריים תקינים.
מה שאיננו תקין הוא האופן בו מונחים אלו מצורפים. בלוגיקה, יש מונח: "נב"ך" -- אלו ר"ת של "נוסחא בנויה כהלכה". אז זהו, שפה הנוסחא לא בנויה כהלכה.
גם על הביטוי הזה לא ניתן להגיד שהוא מבטא שקר או אמת -- שוב, משום שאיננו מבטא טענה כלשהי כלל -- ורק טענה יכולה להיות שקרית או אמיתית.
ג. עוד דוגמא: "המרחק בין הצבע הצהוב למשפט פיתאגוראס הוא שני שקלים".
פה הנוסחא בנויה כהלכה -- מדובר על משפט תקני. המשפט הזה הוא כן בעל משמעות. אנו כן מבינים איזו טענה הוא מנסה לבטא. מה שלא ברור לנו הוא איך טענה כזאת יכול להיות אמיתית.
אדרבא, ברור לנו, אפריורי, מתוך הכרותינו עם המובן הרגיל של המונחים המופיעים בו בלבד, שהמשפט, לפחות במובן הרגיל של מונחיו, מבטא טענה שקרית. והטענה הזאת שקרית לא רק בעולמינו זה, אלא בכל עולם אפשרי. קרי: לא ייתכן שתהיה אמיתית, אין אנו יכולים להעלות על דעתנו מצב בו הטענה אמיתית. לשון אחר: הטענה שקרית בהכרח.
ההכרח הזה איננו לוגי אך, חרף כך, היננו אפריורי אעפ"כ. אולי לכך הרב מיכאל מתכוון כשהוא מדבר על "הכרח סינתטי אפריורי"?
המונח הרגיל בו משתמשים לציין הכרח כזה הוא "הכרח מטאפיזי".
כך או כך, אילולא יכולנו להבין מה המשפט הזה אומר, לא יכולנו גם להבין שהטענה שהוא מבטא היא שקרית בהכרח.
זאת ועוד -- יהא כלל זה נקוט בידך: אם ביטוי מסויים הוא חסר משמעות, הרי שגם שלילתו היא חסרת משמעות. [למשל, אם הביטוי "אלוקים קיים" היא חסרת משמעות, כפי שטוענים כמה אתיאיסטים מסוג מסויים, הרי שגם הביטוי "אלוקים לא קיים" הוא חסרת משמעות. אי אפשר גם לאכול את העוגה וגם להשאיר אותה שלמה.]
כאן -- שלילת הביטוי -- "לא נכון שהמרחק בין הצבע הצהוב למשפט פיתאגוראס הוא שני שקלים" - מבטאת טענה בעלת משמעות ואמיתית בהכרח. כך שגם הביטוי המקורי מבטא טענה בעלת משמעות [שקרית בהכרח, בהתאמה].
ד. עוד דוגמא: "יירד היום גשם ולא יירד היום גשם".
פה, כמו בדוגמא הקודמת, מדובר במשפט תקני. זו קוניונקציה [טענה בעלת המבנה "א וגם ב"] של הטענה "יירד היום גשם" ושל הטענה "לא יירד היום גשם".
זהו משפט בעל משמעות. ברור לנו מה הטענה אותה הוא מבטא. [ולו מאחר וברור לנו מהו כל אחד מהקויונקטים -- וברורה לנו פעולת הקוניונקציה עצמה]. מה שלא ברור לנו הוא איך משפט כזה יכול לבטא טענה אמיתית.
אדרבא, ברור לנו, אפריורי, מתוך הכרותינו עם המושגים בלבד, שהמשפט מבטא טענה שקרית. והטענה הזאת שקרית לא רק בעולמינו זה, אלא בכל עולם אפשרי. קרי: לא ייתכן שתהיה אמיתית, אין אנו יכולים להעלות על דעתנו מצב בו הטענה אמיתית. לשון אחר: הטענה שקרית בהכרח.
זאת ועוד: הפעם -- ההכרח הוא כן הכרח לוגי. כלומר, מדובר בטענה סתירתית.
אילולא יכולנו להבין מה המשפט הזה אומר, לא יכולנו גם להבין שהטענה שהוא מבטא היא שקרית בהכרח וסתירתית.
כאן -- שלילת הביטוי -- "לא נכון שגם יירד היום גשם וגם לא יירד היום גשם" -- מבטאת טאוטולוגיה -- אמת שהיא גם הכרחית וגם ניתנת להוכחה מתוך חוקי הלוגיקה בלבד. כך שגם הביטוי המקורי מבטא טענה בעלת משמעות [שקרית בהכרח וסתירתית, בהתאמה]. _________________
תוקן על ידי רדףהשיג ב- 13/12/2010 11:49:10
| | | |
| נשלח ב-13/12/2010 11:29 | |
| |
"האם נפיל מטבע שאין שום גורם חוץ מכוח המשיכה, האם הוא יפול באקראיות ?"
לא. זה תלוי במצבו של המטבע בשעה שהשלכנו אותו מידינו. אם, כפי שאתה אומר, לא פועל עליו שום כוח מלבד כוח המשיכה [אפילו לא חיכוך אוויר. נניח שמדובר בוואקום מושלם]. המטבע ייפול באותה צורה בה שחררנו אותו מידינו [ודוק: בהנחה ששיחררנו אותו -- ולא זרקנו אותו, שאז יש כוחות נוספים שפועלים על המטבע]: אם הפלי היה למעלה והעץ למטה, כך גם זה יישאר. [ויתקנו אותי הפיזיקאים אם טעיתי בחישוב]
"רק תאמר לי האם אין אקראיות כלל"
לדעתי -- לא. אין אקראיות אובייקטיבית -- רק קוצר בידיעה שלנו [שאז אנו נזקקים לכלים סטאטיסטיים והסתברותיים] -- לפחות לא בכל מה שקשור לעולם המאקרופיזיקאלי.
_________________
| | | |
| נשלח ב-13/12/2010 12:10 | |
| |
רדף, מה זה נקרא לכל מאורע יש סיבה. הרי בזה שונה המאורעות שיוצאים מבחירה שהם בלי סיבה אחרת חוץ מההחלטה של מי שבחר בלי שום סיבה ממקודם. כמו שפפנדרו קורא לזה עובדה בראשית.
הדף ששלחתי זה משהו שפעם הרב מיכי היה מוציא, תעשה בגוגל את שם העלונים ויצאו לך כל העלונים שלו.
| |
תוקן על ידי הגוילם ב- 13/12/2010 14:08:23
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2010 14:06 |
|
| |
| נשלח ב-13/12/2010 12:15 | |
|
|
במילים אחרות, אתה פשוט לא מקבל את ההנחה שלי. אוקיי.
[אני אישית סבור שהנחה זו, אם נגדיר "סיבה" כיאות, היא טאוטולוגיה. אבל אין זה המקום לדון בכך..]
_________________
| | | |
| נשלח ב-13/12/2010 12:37 | |
| |
| רדףהשיג כתב: | | | " לא. זה תלוי במצבו של המטבע בשעה שהשלכנו אותו מידינו. אם, כפי שאתה אומר, לא פועל עליו שום כוח מלבד כוח המשיכה [אפילו לא חיכוך אוויר. נניח שמדובר בוואקום מושלם]. המטבע ייפול באותה צורה בה שחררנו אותו מידינו |
|
לא יפול אם הנפילה תהיה אנוכי, כלומר הוא יפול אנוכי ויקפוץ שוב ושוב עד יבחר לו צד באקראיות, _________________
| | | |
| נשלח ב-13/12/2010 12:43 | |
| |
מקס, אתה צודק לגבי כך שהוא יקפוץ, [והאמת היא ששכחתי מזה כשתיארתי את הסיטואציה] -- אבל אתה לא צודק לגבי האקראיות: אם המטבע מושלכת באופן אנכי לגמרי, ואם הרצפה מוצקה לגמרי וחלקה לגמרי, אזי המטבע אכן תקפוץ על צידה, ותמשיך לקפוץ עד אינסוף [ניזכר שאנו מדברים על ניסוי ללא חיכוך אוויר כלל] -- ויתקנו אותי הפיזיקאים, כאמור.. _________________
| | | |
| נשלח ב-13/12/2010 13:05 | |
| |
רדף:
בניסוי מחשבתי אתה לא צריך פיזיקאי,
תחשוב לבד ותראה שיש כאן אקראיות, _________________
| | | |
| נשלח ב-13/12/2010 13:13 | |
| |
| maxmen כתב: | | | בניסוי מחשבתי אתה לא צריך פיזיקאי, תחשוב לבד ותראה שיש כאן אקראיות |
|
הניסוי שהצעת איננו ניסוי מחשבתי גרידא אלא ניסוי פיזיקאלי. אי אפשר מתוך ה"מחשבה הטהורה" לחזות מה יקרה בכה"ג.
_________________
| | | |
| |
רדף אני לא מבין את ההנחה שלך, אתה מניח את זה מסברא או מידיעה שזה כך. אני חושב שגם מי שאומר שיש בחירה חופשית אין לו על זה ראיה, הוא רק מוכיח את זה מזה ששייך תורה ומצוות. אבל האם אפשר להוכיח או להסביר בסברא משכנעת שזה לא ככה. פפנדרו כתב למעלה ולא הבנתי אותו בדיוק שאם אין איזה סיברא או סיבא קודמת להכרעה איך הוא מחליט לבחור בצד אחד יותר מהצד השני
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2010 14:17 |
|
| |
העתקת יותר מידי -- גם דברים שלא שייכים לעניין. אני אשב שניה ואחשוב -- ואנסח בצורה מסודרת את הראיה לדטרמיניזם סיבתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2010 14:47 |
|
| |
החכם: תודה רבה,
לרדף: אם אתה בודק כבר ?! אז אנא תבדוק בשבילי את טענתי גם, תודה מראש,
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2010 17:03 |
|
| |
קודם כל, אחזור על כמה הגדרות בסיסיות ואפיונים בסיסיים:
1) מאורע הוא מימוש תכונה על ידי עצם בזמן מסויים.
למשל "התפוח לא הבשיל עדיין" - זוהי טענה המתארת מאורע.
הן התכונה והן העצם יכולים להיות מורכבים ככל שתרצה.
למשל, "העולם הפיזיקאלי נמצא בקונפיגוראציה כזו וכזו.. בזמן t" -- גם זהו תיאור מאורע [ואת ה"כזו וכזו..", כמובן, צריך להחליף בתיאור ארוך מאד איפה נמצא כל חלקיק וחלקיק זמן t, אילו כוחות פועלים על מה בזמן t וכן הלאה.]
[סעיפים 2 ו-3 הם סעיפי העשרה -- שאינם נחוצים להבנת המהלך:
2) עכשיו, אנו האנשים [וגם בעלי החיים המפותחים דיים -- נדמה לי שכל היונקים (ויתקנו אותי הביולוגים, אם יש פה כאלה)], באופן טבעי ומולד, תרים אחר חוקיות במאורעות. אחרי הרעם בא הברק. אחרי שיורים באקדח, הקנה חם. וכן הלאה.
חוקיות מבוטאת כאימפליקאציה כללית.
{הסבר: אימפליקאציה היא טענה מהסוג של "אם א אז ב". "אם יורד גשם אז רטוב ברחובות" זוהי אימפליקאציה.
טענה כללית היא טענה בעלת הצורה: "לכל X, כך וכך X" [ה-"כך וכך" צריך להיות מוחלף בתיאור כלשהו, ארוך ככל שיהיה, של X]. "כל העורבים שחורים" היא טענה כללית [בתרגום לצורה קצת יותר פורמאלית: "עבור כל ציפור, אם הציפור עורב, אזי היא שחורה"].
אימפליקאציה כללית היא טענה מהסוג "לכל X, אם X הוא A, אז X הוא B". למשל: "עבור כל גוף, אם בזמן t הגוף נפעל על ידי כוח, הגוף נע אחרי זמן t במהירות אחרת מאשר לפניו".}
חוקיות מושלמת השוררת במערכת היא חוקיות החלה על כל המאורעות במערכת.
3) מציאת חוקים שכאלה מאפשרת לנו להתמצא בעולם ולתפקד בו באופן מוצלח [וכך גם מקנות לנו ייתרון אבולוציוני] -- למשל, להתאים את האמצעים הנדרשים למטרות שאנו מציבים.
אם ברצונינו שהמים יהיו חמים, ואנו יודעים שאחרי ששמים את המים בתוך הקומקום ולוחצים על הכפתור, המים מתחממים -- נדע שכדי שהמים יהיו חמים - כלומר, כדי שהמטרה שלנו תושג -- ניתן לשים את המים בתוך הקומקום וללחוץ על הכפתור: הפעולה הזאת היא האמצעי הנאות שישרת את מטרתנו.
{אני כרגע לא מגדיר עדיין אמצעים ומטרות -- גם משום שזה לא באמת נחוץ לעניינינו -- אלא להמחשה בלבד -- וגם משום שעדיין לא הגדרתי "סיבה" -- מונח הנחוץ לשם הגדרת "אמצעי"}
סוף העשרה. ]
4) באופן עקרוני, בכל סדרת מאורעות, מבולגנת ככל שתיהיה, יש חוקיות [לאו דווקא מכוונת, כמובן] -- החלה על כל המאורעות -- כלומר, חוקיות מושלמת.
וויטגנשטיין הדגים את זה עם סדרות של מספרים.
ניקח למשל את הסדרה שמתחילה <..1,2,3,4>.
אם אבקש מכם להמשיך את הסדרה, הבחירה הטבעית ביותר למספר הבא בתור תיהיה 5. וזאת משום שהכלל המשוער על פיו סדרה זו בנויה היא (א) "הוספת 1 למספר המופיע בשלב הקודם בכל שלב".
אבל באותה מידה, הסדרה יכולה להיות גם <..1,2,3,4,6,7,8,9,11,12> על פי הכלל: (ב) "הוספת 1 למספר המופיע בשלב הקודם במשך 4 שלבים, ואז הוספת 2 וחוזר חלילה".
גם זהו כלל לעילא ולעילא.
האם ניתן לקבוע בוודאות איזהו מבין שני הכללים האפשריים הנ"ל הוא הכלל על פיו בנויה הסדרה, אם נתונים רק ארבעת המספרים הראשונים בה? לא. שני הכללים יכולים להיות הכלל על פיו בנויה הסדרה.
האם ניתן יהיה לקבוע בוודאות איזהו מבין שני הכללים האפשריים הנ"ל הוא הכלל על פיו בנויה הסדרה, אם נתונים רק 12 המספרים הראשונים בה?
תלוי: אם נתון שרק אחד מבין שני הכללים - (א) או (ב) - הוא הכלל על פיו בנויה הסדרה, אזי, כמובן, כבר בשלב החמישי ניתן לפסול את כלל (א) וממילא לקבוע שהכלל על פיו בנויה הסדרה הוא (ב). אבל אם אין זה נתון, אז אמנם, כאמור, ניתן לפסול את כלל (א) על ההתחלה, אבל עדיין גם 12 המספרים הנתונים יכולים להתיישב עם כללים רבים. למשל הכלל: (ג) "הוספת 1 למספר המופיע בשלב הקודם במשך 4 שלבים, ואז הוספת 2 וחוזר חלילה שלוש פעמים, ואז הוספת 13, וחוזר חלילה".
בקיצור, לא משנה כמה שלבים בסדרה יינתנו לנו, לעולם לא יהיה ניתן לקבוע בוודאות איזהו הכלל על פיו הסדרה בנויה.
עכשיו -- כמובן שכשאנו ניגשים לחקור את המציאות סביבנו, לא נתונה לנו מראש קבוצה סופית של חוקים אפשריים, ממנה ניתן לבחור את החוקיות האחת האמיתית הפשוטה ביותר על ידי פסילת כל השאר [אגב, אחת הטעויות הגדולות של פילוסוף המדע הגדול בייקון היא בדיוק זו: שהוא חשב שיש כמות סופית של תיאוריות מדעיות אפשריות].
אז מה עושים? ובכן, הולכים לפי עקרון הפשטות: כל עוד הכלל הפשוט יותר משרת אותנו נאמנה, אנו משערים שהוא הכלל שמתקיים בפועל ולא חוששים שמא הכלל המורכב יותר הוא זה המתקיים בפועל.
בדוגמתנו לעיל: כל עוד כלל (א) מתקיים, אנו לא חוששים שמא בעצם כלל (ב) מתקיים. ואם פסלנו את כלל (א) ועברנו לכלל (ב) כמנחה אותנו בהבנת המציאות, אין אנו חוששים שמא כלל (ג) הוא המתקיים בפועל.
עקרון הפשטות יכול להטעות, כפי שראינו כאן, אבל זה מה יש [עד כמה שזה מבאס] -- וזה עדיף על שיתוק הנובע מהחשש שמא.., שמא..
עכשיו -- לעיל הראינו [יותר נכון -- הדגמנו. וזה יספיק לעניינינו כאן. לשם הוכחת העניין נדרשת הוכחה מתימטית] שכמות סופית של נתונים לא מאפשרת לנו לקבוע בוודאות את הכלל הפשוט ביותר על פיו הנתונים מתקבלים בפועל במערכת [כשהיא איננה מתוארת במלואה על ידי הנתונים].
אבל עדיין נותר להראות שכל קבוצה של נתונים יכולה להיות מסודרת על פי כלל כלשהו.
שוב, נדגים עם מספרים:
ניקח את הסדרה <..15,7,100,45> -- נראה באלאגאן גמור, הלא כן?
אבל הרי עד כה, היא מצייתת למשל לכלל הבא: (ד) "מתחילים מ-15, בשלב השני: הפחתת 8 מהמספר המופיע בשלב הקודם, בשלב השלישי: הוספת 93 למספר המופיע בשלב הקודם, בשלב הרביעי: חלוקה ב-2 של המספר המופיע בשלב הקודם והפחתת 5 מהתוצאה; וחוזר חלילה"
אנו רואים [שוב -- לא הוכחתי -- הדגמתי] שניתן [עקרונית] למצוא חוקיות ודפוס [יותר נכון: אינספור חוקים ודפוסים] בכל באלאגאן שהוא -- והכוונה לחוקיות מושלמת, החלה על כל הפרטים בבלאגאן זה.
כך שלהגיד שבמערכת מסויימת יש חוקיות מושלמת -- זה לא להגיד עליה הרבה. זאת אנו יכולים להגיד אפריורי על כל מערכת. לעומת זאת, להגיד על מערכת מסויימת ששוררת בה חוקיות מסויימת -- זוהי כבר אמירה שיכולה להיות שקרית.
כפי שראינו, לא ניתן לדעת בוודאות שהחוקיות שגילינו היא היא החוקיות הפשוטה ביותר השוררת במערכת, אבל כן ניתן לפסול בוודאות חוקיות שאיננה שוררת בה. וניתן בינתיים לשער שהפשוט מבין הדפוסים האפשריים המוצעים לבחינה שעדיין לא נפסל, הוא הדפוס לו המערכת "נשמעת".
מדעני מוח גם יגידו לכם שזיהוי הדפוס הפשוט ביותר היא פונקציה מרכזית של המוח -- ורובה מתפקדת באופן בלתי מודע. אנו כל הזמן "משלימים את התמונה בראש" על סמך שביבי-מידע -- לעתים בצורה מוצלחת ולעתים זה יכול גם להטעות [אלא שפה נכנסת המודעות והראציונאליות: לדעת להתנער בזמן מתמונה שהתבררה כטעות ולא להצמד אליה בכוח ע"י תרצנות אינסופית].
[ סעיף להעשרה בלבד -- לא נחוץ להבנת המהלך:
5) גילוי חוקיות נראית לעין [או נשמעת לאוזן, וכדומה] הוא שלב חשוב בפיתוח תיאוריה מדעית ובהבנת העולם בכלל, אבל הוא רק שלב ראשוני. השלב היותר קריטי הוא מציאת הסבר לחוקיות.
הסבר בדרך כלל הוא לא יותר מאשר חוקיות שאיננה נראית לעין החלה על מאורעות שאינם נראים לעין -- כלומר, מאורעות שהם מימוש תכונות שאינן נראות לעין על ידי עצמים שאינם נראים לעין.
מחוקיות זו, אם היא אכן הסבר מוצלח לחוקיות הנראית לעיל, אמורה לנבוע לוגית החוקיות הנראית לעין [בפועל, המצב לא כזה מושלם אף פעם -- אבל משתדלים, ועוד היד נטוייה..] -- זאת על ידי העמדה [=רדוקציה] של העצמים, התכונות, המאורעות, והחוקיות הנראים לעין על עצמים, תכונות, מאורעות וחוקיות שאינם נראים לעין [לאו דווקא בהתאמה!].
למשל: "הרעם בא אחר הברק" היא חוקיות נראית לעין [ונשמעת לאוזן].
מה שאמור להסביר אותה זה סיפור שלם על שחרור מטען חשמלי [מאורע שאין אנו רואים או שומעים] שגורם הן לשחרור פוטונים [=ברק] והן לגלי קול [=רעם].
העובדה שמהירות האור גדולה הרבה יותר ממהירות הקול, היא ההסבר מדוע אנו שומעים את הרעם תמיד אחרי שאנו רואים את הברק.
וכן הלאה וכן הלאה באותו הסגנון.
העצמים, התכונות, המאורעות, והחוקיות המשוערים נקראים [בהתאמה] עצמים [או "יישים"], תכונות, מאורעות, וחוקים תיאורטיים, בעוד שהעצמים, התכונות, המאורעות והחוקיות הנראים לעין, נקראים [בהתאמה] עצמים [או "יישים"], תכונות, מאורעות, וחוקים נצפים, או תצפיתיים, או נתוני חושים, או נתונים אמפיריים.
[יש מקום לערער על הבחנה חדה וקאטגורית בין שני סוגי הדברים -- אבל לא זהו המקום. על כל פנים -- גם אם הבחנה קאטגורית אין כאן, הבחנה יחסית וודאי יש כאן: אלקטרון הוא יש הרבה יותר תיאורטי מאשר עץ.. לזאת כולם כמעט יסכימו. וסימנך: מה מועמד על מה? מה נועד להסביר את מה? וכן הלאה]
אנו הרבה פעמים אומרים "ניוטון גילה את חוקי ניטון" ואנו גם אומרים "קולומבוס גילה את אמריקה". שתי הטענות הללו נכונות -- אבל המילה "גילה" היא בעלת משמעות שונה בשני המשפטים המבטאים אותן [בהתאמה].
מה שקולמבוס גילה היה (1) תופעות חדשות [הוא ראה כך וכך שם ושם] ו-(2) חוקיות חדשה -- שאם נפליג לשם ולשם, אז נראה כך וכך.
מי שמקביל לקולומבוס בתחום האסטרונומיה מבחינה (1) של "גילויים" איננו ניוטון אלא טיכו ברהה -- שערך תצפיות מקיפות ומפורטות של תנועות הכוכבים. ומי שמקביל לקולומבוס בתחום האסטרונומיה מבחינה (2), הוא יוהאנס קפלר -- שוב, לא ניוטון -- שהצליח לסכם את התצפיות של ברהה באמצעות כמה חוקים פשוטים.
ניוטון, מצידו, לא גילה שום תופעות חדשות בתחום האסטרונומיה [לפחות לא שידוע לי. ובכל אופן -- לא עליהן תהילתו] וגם שום חוקיות חדשה נראית לעין [כנ"ל]. מה שניטון גילה היה שניתן להסביר את החוקיות שקפלר גילה בתחום האסטרונומיה וגם את החוקיות שגליליאו גילה בתחום המכאניקה וגם.. וגם.. ע"י 3 חוקים תיאורטיים פשוטים + עקרון הגראווויטאציה [שגם הוא חוק תיאורטי].
סוף העשרה.]
6) בחזרה לעניינינו.
הגדרנו מאורע, הגדרנו חוקיות, נגדיר עתה סיבה.
סיבה של מאורע מסויים, א, היא מאורע אחר, ב, כך שבהינתן ב וחוקי הטבע, נובע לוגית א.
7) ראינו שהטענה "בכל מערכת שוררת חוקיות" היא טענה טאוטולוגית.
ראינו שחוקי הטבע מגדירים את יחס הסיבתיות בין המאורעות.
ממילא, הטענה "לכל מאורע יש סיבה" היא טאוטולוגיה.
8) בחירה היא מאורע.
הסבר:
ניקח את המשפט: "יוסי בוחר ללכת למכולת".
יוסי הוא עצם [=נושא, מושא, יש, דבר-מה, אובייקט, סובייקט, סובסטראט, איבר,..]. "בוחר" מציין תכונה [=שם תואר, נשוא, פרדיקאט, קונצפט, מושג, קבוצה, ..]. "בוחר ללכת למכולת" הוא תיאור ["בלתי רוויי" של] תכונה אפשרית של העצם יוסי.
כך שעל פי ההגדרה שלעיל של "מאורע" -- מימוש תכונה על ידי עצם -- המשפט "יוסי בוחר ללכת למכולת" מתאר מאורע.
9) בשלב (7) ראינו ש"לכל מאורע יש סיבה" היא טאוטולוגיה, ובשלב (8) ראינו שכל בחירה בהגדרה, היא מאורע, ממילא, "לכל בחירה יש סיבה" גם היא טאוטולוגיה.
אם בשם "בחירה חופשית" נכנה בחירה ללא סיבה כלשהי כלל, הרי ש"בחירה חופשית" היא סתירה במושג, כמו "רווק נשוי". כלומר, המשפט "יש בחירה חופשית" או המשפט "בחירתו של יוסי ללכת לחנות היא בחירה חופשית", תחת הגדרה זו של "בחירה חופשית", שני המשפטים מבטאים סתירות -- טענות שקריות בהכרח, ששקריותן נובעת מחוקי הלוגיקה לבדם. וממילא, המשפטים "אין בחירה חופשית" ו-"אם יוסי בחר ללכת לחנות אין בחירתו בחירה חופשית" מבטאים טאוטולוגיות -- כלומר, טענות שאמיתותן נובעת מחוקי הלוגיקה לבדה ושהינן אמיתיות בהכרח.
כל זאת, כאמור, אם נגדיר "בחירה חופשית" כבחירה ללא סיבה כלשהי כלל.
אבל אני, כמו דטרמיניסטים רבים אחרים, מציע לקרוא בשם זה, "בחירה חופשית", למשהו אחר:
לבחירה שאיננה נתונה להשפעה של סיבה מסויימת זו או אחרת -- כלומר, בחירה החופשית מאילוץ זה או אחר (למשל, מאיומי אקדח) -- לא לבחירה החופשית מכל האילוצים כולם..
זה לדעתי קולע באופן נאמן לשימוש היומיומי [הלא-פילוסופי] במילים כמו "חופש", "בחירה חופשית", "עצמאות", "חירות", וכן הלאה... -- כל המושגים הללו, ביומיום, מציינים תכונות יחסיות -- לא תכונות מוחלטות: חופשי מאילות כלשהו, חופשי יותר מפלוני, וכן הלאה..
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2010 17:33 |
|
| |
אציין רק שעיקרי הדברים נמצאים אצל וויטגנשטיין במסכת הלוגית-פילוסופית סעיפים: 6.31 עד 6.374, ובחקירות פילוסופיות סעיפים 185 והלאה.
וויטגנשטיין עצמו התבסס על קאנט, שהתבסס על לייבניץ ["עקרון הסיבה המספיקה" לא האדמו"ר] שהתבסס על שפינוזה...
תוקן על ידי רדףהשיג ב- 13/12/2010 17:33:51
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2010 18:05 |
|
| |
מה בכל ההסבר שלך פוסל את האפשרות שאדם מחליט ללא כל סיבה?, זה שניתן למצוא חוקיות לא אומר שקיימת החוקיות, (כפי שהסברת בטטו"ד).
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2010 18:10 |
|
| |
חוקיות תמיד קיימת -- אחרת איך אפשר למצוא אותה?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2010 18:31 |
|
| |
מה בכל ההסבר שלך פוסל את האפשרות שאדם מחליט ללא כל סיבה?, זה שניתן למצוא חוקיות לא אומר שהחוקיות היא סיבת ההחלטה או הפעולה, (כפי שהסברת בטטו"ד).
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2010 18:37 |
|
| |
מה זה, תוכנת מחשב ששולחת את אותה שאלה כל כמה דקות?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2010 18:45 |
|
| |
מצא את ההבדלים
| מטפחתספרים כתב: |  | | הודעה ראשונה: מה בכל ההסבר שלך פוסל את האפשרות שאדם מחליט ללא כל סיבה?, זה שניתן למצוא חוקיות לא אומר שקיימת החוקיות, (כפי שהסברת בטטו"ד). הודעה שנייה:מה בכל ההסבר שלך פוסל את האפשרות שאדם מחליט ללא כל סיבה?, זה שניתן למצוא חוקיות לא אומר שהחוקיות היא סיבת ההחלטה או הפעולה, (כפי שהסברת בטטו"ד). |
|
תוקן על ידי מטפחתספרים ב- 13/12/2010 18:45:38
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2010 18:48 |
|
| |
אה. סליחה.
חוקיות היא באמת לא סיבת הפעולה -- לפחות לא כפי שהגדרתי "סיבה" לעיל. מאורע מסויים הוא סיבה של מאורע אחר רק לאור חוקיות נתונה.
תוקן על ידי רדףהשיג ב- 13/12/2010 18:48:29
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2010 18:51 |
|
| |
OK, ומניין שהמאורע שלפי חוקיות מסוימת הוא סיבת הפעולה הוא באמת סיבתה?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2010 18:54 |
|
| |
אם החוקיות היא אכן חוקיות שקיימת בכל המערכת [ולא רק בנתונים שבידינו], ואם מחוקיות זו, ביחד עם תיאור מאורע מסויים, א, ניתן להסיק לוגית את המאורע הנדון [במקרה זה -- הבחירה (יש להבחין בין בחירה לפעולה שבאה בעקבותיה)] -- אזי, בהגדרה, א הוא סיבת המאורע הנדון, כפי שהסברתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2010 19:04 |
|
| |
| רדףהשיג כתב: | | 9) בשלב (7) ראינו ש"לכל מאורע יש סיבה" היא טאוטולוגיה, ובשלב (8) ראינו שכל בחירה בהגדרה, היא מאורע, ממילא, "לכל בחירה יש סיבה" גם היא טאוטולוגיה.
|
|
צר לי, אך לא הבנתי איפה ההכרח בהנחה שלכל מאורע יש סיבה, בהנחה שהאדם אינו כפוף לחוקי הטבע הדומם (ולא לשום חוקיות אחרת) אין זה מוכרח.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2010 19:08 |
|
| |
הציטוט הרלוונטי:
"
7) ראינו שהטענה "בכל מערכת שוררת חוקיות" היא טענה טאוטולוגית.
ראינו שחוקי הטבע מגדירים את יחס הסיבתיות בין המאורעות.
ממילא, הטענה "לכל מאורע יש סיבה" היא טאוטולוגיה.
"
עכשיו -- אם מה שמפריע לך זה הביטוי "חוקי הטבע", אז תחליף אותו ב"החוקיות" ["ראינו שהחוקיות מגדירה.."]
|
|
|
|
|
