בחירה חופשית. בעד ונגד

למטפחת:
אבל אני אומר לך: תמיד יש חוקיות -- וזאת אנו יכולים לדעת אפריורי על כל מערכת -- בין אם מערכת פיזיקאלית רגילה, ובין אם "רוחנית" או מה שלא יהיה. זה לא אומר שאנו תמיד יכולים לדעת מה היא החוקיות במערכת קונקרטית -- אבל זה שונה מלדעת שיש כזו. אין אנו יכולים להעלות על הדעת מערכת שאין בה חוקיות כלשהי.

מה אתה מתכוון ב"תמיד יש חוקיות"? שניתן למצוא חוקיות כמו בסדרת מספרים אקראית אם כך  אין זה אומר שהחוקיות המוצעת או חוקיות כלשהי היא ההסבר לתופעה, אם כוונתך לקביעה אפריורית שלכל תופעה יש סיבה הנעוצה בחוקיות כלשהי, אז זה גופא הויכוח פה.
אני מעלה על דעתי אדם שמחליט ללא כל סיבה מוקדמת.

[יש פה עוד עניין -- שהוא עניין עצמאי, ואינני נזקק לו בטיעון שלי -- אבל אם אנו מקבלים אותו, זה נותן אקסטרה-תימוכין לתיזה הדטרמיניסטית:
 
יש תיזה הנקראת "תיזת סגירות ההסבר הפיזיקאלי". הרעיון הוא כזה: שההסבר היאות לכל מאורע פיזיקאלי הוא הסבר המערב רק יישים ותכונות וחוקים פיזיקאליים.

וזאת למה?

משום שההנחה היא שאמנם אין מערכות פיזיקאליות שהן באמת סגורות לגמרי בעולמינו [אע"ג שכל חוקי הפיזיקה מנוסחים דווקא עבור מערכות כאלה..] אבל העולם הפיזיקאלי עצמו, לפחות, הוא כן מערכת סגורה כזאת.

כי דמיין לך מה יקרה אם כל הזמן [או, בכל אופן, לעתים קרובות מספיק] תיהיה התערבות "מבחוץ" בעולם: הרי לא נדע אף פעם אם התופעה הקונקרטית שאנו צופים בה היא תופעה שמקורה פיזיקאלי אם לאו. זה יהפוך כל מחקר לחסר סיכוי. 


זה יהפוך גם את כל התיאוריות לכאלה שאינן בנות הפרכה [כי תמיד יהיה ניתן לטעון שזה השדים או המלאך מיכאל שגרמו לגוף מסויים לנוע לא במהירות שניבאנו].  וכן הלאה.

זאת ועוד -- השם "חוקי הטבע" מטעה קצת -- כי חושבים שמדובר על איזה ספר חוקים שמימי המצווה על הטבע מה לעשות.

אבל חוקים רגילים, נגיד "לא תרצח" -- הם פרסקריפטיביים -- כלומר, ציוויים. הם קובעים מה ראוי להיות -- לא מה שישנו בפועל. אף אחד לא יגיד ש"לא תרצח" הופרך משום שאנשים בפועל רוצחים.

ואילו "חוקי הטבע" הם דסריפטיביים: אמורים לתאר את המציאות כפי שהיא -- לא כפי שהיא אמורה להיות.

לפיכך, אם נניח אפשרות של התערבות חיצונית בעולם, התערבות מצד גורמים שהם עצמם אינם ניתנים להיות מתוארים באמצעות חוקיות [אע"פ שציינתי -- שזה אפריורי לא יעלה על הדעת], הרי שכל תיאוריה שנפתח, הגם שאיננה יכולה להיות מופרכת [כנ"ל], לא יכולה להיות שימושית במיוחד [שני הדברים הללו: חוסר הניתנות להפרכה וחוסר שמישות, באים בדרך כלל ביחד..] -- כי איננה מתארת מה שבפועל קורה בעולם הממשי -- אלא מה שהיה קורה אילולא ההתערבות התמידית הזאת מצד גורמים חיצוניים..

עכשיו, אם קיבלנו את התיזה הזאת, ראה מה יוצא ממנה: הרי כולנו מסכימים שהגוף האנושי, וזה כולל גם את המוח, הוא ייש פיזיקאלי. ממילא, לפי התיזה הזאת, ההסבר היאות לכל מה שמתרחש עם הגוף ובגוף [וזה כולל דיבור, פעולות, אותות עצביים וכו' וכו'] הוא סיבות פיזיקאליות.

אז גם אם נותיר עדיין "מקום רוחני" לחופש בחירה -- הבחירות החופשיות הללו לא תתבטאנה בשום צורה בהתנהגות או בדיבור של האדם הבוחר...

אז התיזה בדבר חופש הבחירה הופכת לערטילאית משהו..]

זה עוד פעם הנחת המבוקש.

כפי שהסברתי באופן מפורט בהודעתי הראשונה פה באשכול [שאינני יודע אם קראת אותה] -- כל מערכת שהיא -- לאו דווקא הטבע [למשל, סדרה מתימטית] -- שניתן להעלות על דעתנו -- ניתן למצוא בה חוקיות. וזאת לא עובדה קונטינגנטית אודות מערכת זו או אחרת או אודות כולן, אלא עובדה אפריורית, לוגית.