חומש עם 'פירוש' צהר לתיבה - ערומים כפשוטו או מן המצוות
שיחה כאן מה שהעלה את חמתי בחומש הנקרא צוהר לתבה שהרהיב עוז לכתוב פירושו [לדבריו ע"ד רש"י] מתחת כל תבה בחומש. וכותב בהקדמתו שכתב ע"פ רש"י כי רק רש"י זה הפשט וכו' וכו', ודוגמא לדבר שמי שלא מפרש ע"פ רש"י טועה! כותב שמי שמפרש שאדם וחוה היו ערומים ושמו עלי תאנה לכסות ערותם טועה! כיון שהיה להם כבר כותנות כמו שכתב רש"י בפסוק א'! והיו ערומים מהמצוות ושמו עלי תאנה לסגף את עצמם. ולא די בזה עד שהכניס פירושו המשובש בתוך החומש ועל המילים "ויעשו להם חגורות" כתב ויעשו להם סיגופים!!! שומו שמים על זאת, ועל דא קא בכינא. וע"ז היה מן הראוי להוציא מכתבים. [כמובן שכ"ז הבל ולא היה כותנות קודם ופי' רש"י על ערומים הוא רק תוספת לפשוטם של דברים כמו שכתבו מפרשי רש"י וכ"ז פשוט מאוד].
נשלח ב-21/12/2010 12:57
אנשים חושבים שרש"י הוא פשטן (מן הסתם בגללל שהוא כתב בעצמו "
ואני לא באתי אלא
לפשוטושלמקרא ולאגדה המישבת דברי המקרא דבר דבור על אופניו"
וכך מצאתי את עצמי נאלץ להתווכח עם אין ספור נותני שיעורים אם מה שכתוב ברש"י הוא פשט או דרש
נשלח ב-21/12/2010 14:34
אחיהוד, רש"י מפרש את הדרש, כשזה מיישב קושיות בנוסח הפסוק. בספר אוצר המדרשים, יש הקדמה על העניין הזה, וכל הספר בא ללמד זאת. הנה דוגמא לדבר, מה שהביא אליהוא. הרי נכתב שעשו כותנות, הכיצד היו ערומים? ע"כ הוכרח רש"י לפרש כמדרשו.