|
|
| נשלח ב-16/12/2010 12:00 |
 |
| |
יעקב
וודאי שמת לב לעוהדה שנחמיה משווה בין איסור מסחר בשבת שהוא מדרבנן, לבין איסור דריכת הגתות שהוא מדאורייתא.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/12/2010 12:07 |
|
| |
| yakovw כתב: |  | ירוחם
נחמיה שחידש שלא לשאת משא בשבת ושלא לסחור זאת לא רפורמה?
|
|
לשאת משא בשבת זאת כבר נבואה של ירמיהו..
כֹּה אָמַר יְהוָה הִשָּׁמְרוּ בְּנַפְשׁוֹתֵיכֶם וְאַל תִּשְׂאוּ מַשָּׂא בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וַהֲבֵאתֶם בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִָם. וְלֹא תוֹצִיאוּ מַשָּׂא מִבָּתֵּיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ וְקִדַּשְׁתֶּם אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם. וְלֹא שָׁמְעוּ וְלֹא הִטּוּ אֶת אָזְנָם וַיַּקְשׁוּ אֶת עָרְפָּם לְבִלְתִּי שומע [שְׁמוֹעַ] וּלְבִלְתִּי קַחַת מוּסָר. וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּן אֵלַי נְאֻם יְהוָה לְבִלְתִּי הָבִיא מַשָּׂא בְּשַׁעֲרֵי הָעִיר הַזֹּאת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וּלְקַדֵּשׁ אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת בה [בּוֹ] כָּל מְלָאכָה. וּבָאוּ בְשַׁעֲרֵי הָעִיר הַזֹּאת מְלָכִים וְשָׂרִים יֹשְׁבִים עַל כִּסֵּא דָוִד רֹכְבִים בָּרֶכֶב וּבַסּוּסִים הֵמָּה וְשָׂרֵיהֶם אִישׁ יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם וְיָשְׁבָה הָעִיר הַזֹּאת לְעוֹלָם. וּבָאוּ מֵעָרֵי יְהוּדָה וּמִסְּבִיבוֹת יְרוּשָׁלִַם וּמֵאֶרֶץ בִּנְיָמִן וּמִן הַשְּׁפֵלָה וּמִן הָהָר וּמִן הַנֶּגֶב מְבִאִים עוֹלָה וְזֶבַח וּמִנְחָה וּלְבוֹנָה וּמְבִאֵי תוֹדָה בֵּית יְהוָה. וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֵלַי לְקַדֵּשׁ אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וּלְבִלְתִּי שְׂאֵת מַשָּׂא וּבֹא בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִַם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וְהִצַּתִּי אֵשׁ בִּשְׁעָרֶיהָ וְאָכְלָה אַרְמְנוֹת יְרוּשָׁלִַם וְלֹא תִכְבֶּה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-16/12/2010 12:11 |
|
| |
| yakovw כתב: | |
ולעצם העניין זה נראה לי קצת הזוי לומר שבוקר אחד קמו כל החכמים ורוב העם בעקבותיהם והמציאו תורה חדשה ללא כל בסיס קודם וודאי שאין לי שום סיבה בעולם שלא להסתמך על גדולי חכמי הדור שבזמן ההוא שידעו להכריע מתוך יושר ומתוך תבונה
_________________
|
|
זה לא ממש ללא כל בסיס, רוב דבריהם היו הרחבות או גזירות להרחקה (18 דבר למשל) לדברי תורה.
והרבה פעמים היו מסמיכים דבריהם על דברי תורה ואפילו עושים דבריהם כמצוות מדאורייתא..
בו ביום דרש רבי עקיבא, (ויקרא יא) וכל כלי חרש אשר יפל מהם אל תוכו כל אשר בתוכו יטמא, אינו אומר טמא אלא יטמא, לטמא אחרים, למד על ככר שני שמטמא את השלישי ג. אמר רבי יהושע, מי יגלה עפר מעיניך, רבן יוחנן בן זכאי, שהיית אומר, עתיד דור אחר לטהר ככר שלישי, שאין לו ד מקרא מן התורה שהוא טמא, והלא עקיבא ה תלמידך מביא לו מקרא מן התורה שהוא טמא, שנאמר, כל אשר בתוכו יטמא.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/12/2010 12:11 |
|
| |
יונתן
על אחת כמה וכמה
ושאלה ללמדנים
האם לאיסור מסחר בשבת יש תוקף של דברי קבלה לעומת שבותים אחרים?
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 16/12/2010 12:14:36
|
|
|
|
| נשלח ב-16/12/2010 12:17 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: | | יונתן
על אחת כמה וכמה
ושאלה ללמדנים
האם לאיסור מסחר בשבת יש תוקף של דברי קבלה לעומת שבותים אחרים?
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 16/12/2010 12:14:36
|
|
יש יותר מלאכה ממקח וממכר? 90% מהעבודות בעולם זה מקח וממכר...
|
|
|
|
| נשלח ב-16/12/2010 12:30 |
|
| |
יונתן
בתורה מלאכה ועבודה הן עבודת כפיים- מקח וממכר אינה עבודה- היא אינה נעשית עם הכפיים בעמל, התורה מצוה על השבות בשבת כדומה לשבותו של ה', ששבת ממלאכת היצירה והבריאה- נדמה לי כי הוא לא ניהל מקח וממכר,
וכבר שאלתי= מאיפה לקחו את לט האב מלאכות? והפכותו אותן מאוריתא- איפה הן מוזכרות בתורה?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/12/2010 12:36 |
|
| |
ירוחם
ואכן, לר' אליעזר, שלדעת החוקרים מייצג את ההלכה הקדומה, הרבה מלאכות שלדידן הן מדרבנן, לדידו הן מדאורייתא, ונדמה לי שהגמרא בכריתות אומרת שלר' אליעזר אין חילוק מלאכות.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/12/2010 12:38 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | יונתן
בתורה מלאכה ועבודה הן עבודת כפיים- מקח וממכר אינה עבודה- היא אינה נעשית עם הכפיים בעמל, התורה מצוה על השבות בשבת כדומה לשבותו של ה', ששבת ממלאכת היצירה והבריאה- נדמה לי כי הוא לא ניהל מקח וממכר,
וכבר שאלתי= מאיפה לקחו את לט האב מלאכות? והפכותו אותן מאוריתא- איפה הן מוזכרות בתורה? |
|
אפשר לפתוח על זה אשכול נפרד.
לדעתי מלאכה היא משהו ש"יוצר" דבר חדש, שמשנה משהו בעולם, שאפשר להצביע על זה ולהגיד
"פלוני עשה את זה"..
למען האמת יש אלפי מלאכות, רק שיש כאלה שדומות אחת לשניה אז הן נחשבות כסוג מלאכה אחת.
אפילו חכמים בעצמם חלקו בינהם מה נכנס ל-39. (למה דווקא מספר הקסם 39? לא יודע, אולי אחד
מראשוני החכמים הגיע ל-39 אבל אח"כ שכחו בדיוק איזה 39 הוא ספר)
אמרתי לעצמי כמה פעמים שאם חכמים היו בימינו אולי היו מוסיפים את מלאכת "המקפיא" :-)
(מאי נפק"מ בין אחד שלוקח מים, מוסיף אבקה וסוכר, מחמם והופך לתה או אחד שלוקח מים, מוסיף
אבקה וסוכר, מקפיא והופך את זה לגלידה..)
|
|
|
|
| נשלח ב-16/12/2010 12:39 |
|
| |
| yakovw כתב: | | מקס
אם אני מבין נכון אתה טוען שעד כמה שחז"ל היו יכולים לחדש למה אין לנו חז"ל כאלו כיום? |
|
אני טוען שאין לנו אימון בחכמים, כמו הצדוקים אז,
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-16/12/2010 12:55 |
|
| |
יונתן
אחת התשובות על מקור ה39 אבי מלאכה- בתורה מופיע 39 פעם המילה מלאכה. יש עוד כמה פנינים יות מענינים.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/12/2010 13:06 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | יונתן
אחת התשובות על מקור ה39 אבי מלאכה- בתורה מופיע 39 פעם המילה מלאכה. יש עוד כמה פנינים יות מענינים. |
|
אני מקווה שאתה לא באמת לוקח את זה בתור מקור כלשהו :-)
|
|
|
|
| נשלח ב-16/12/2010 13:23 |
|
| |
הגלדה אינה משנה את מהות מרכיבי המזון ולכן אפשר לאוסרה רק מטעם בונה או לש
|
|
|
|
| נשלח ב-16/12/2010 13:28 |
|
| |
| pi_haton כתב: | | הגלדה אינה משנה את מהות מרכיבי המזון ולכן אפשר לאוסרה רק מטעם בונה או לש |
|
חימום מים לבד משנה משהו במרכיבים?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/12/2010 13:30 |
|
| |
אדרבא יש לך מקור אחר- זה המקור שאליו מפנים לא אני- חז"ל, כאמור יש לי מקור של התוספות שאולי הוא ימצא חן בעיניך
תוספות מסכת פסחים דף קיז עמוד ב
ושמעתי מהר"מ שיש במדרש לפי שבמצרים עבדו בהם בישראל בפרך ופר"ך בא"ת ב"ש וג"ל שהם מלאכות ארבעים חסר אחת וכשנגאלו ממצרים הזהירם על השבת לשבות מאות' ל"ט מלאכות.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/12/2010 13:37 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | אדרבא יש לך מקור אחר- זה המקור שאליו מפנים לא אני- חז"ל, כאמור יש לי מקור של התוספות שאולי הוא ימצא חן בעיניך
תוספות מסכת פסחים דף קיז עמוד ב
ושמעתי מהר"מ שיש במדרש לפי שבמצרים עבדו בהם בישראל בפרך ופר"ך בא"ת ב"ש וג"ל שהם מלאכות ארבעים חסר אחת וכשנגאלו ממצרים הזהירם על השבת לשבות מאות' ל"ט מלאכות.
|
|
עכשיו הבנתי למה טובתן של רשעים רעה היא אצל הצדיקים.
אם הם היו מעבידים אותנו ב"אהבה" היו לנו כיום למעלה מחמש מאות מלאכות...
|
|
|
|
|
