| נשלח ב-15/12/2010 18:28 |
 |
| |
בעל "גליא מסכת"
מישהו יודע פרטים אודותיו?
משער השו"ת שלו וההקדמה עולה שחי בתחילת המאה ה-19 בליטא, והיה רבה של נוברדהוק.
ההקדמה (שבגללה בחר את שם הספר) מראה גישה מעניינת של נסיון לפשוט שאלות דרך שורשי הסוגיות (דבר שלא היה מובן מאליו תמיד), ולפי מה שראיתי הוא אכן משתדל לפעול כך. היתכן שיש לכך קשר להופעתו של הגר"א (שכנראה שהיה עודו בחיים בזמן שבעל גליא מסכת כבר עמד על דעתו)?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2010 20:38 |
|
| |
היה תלמידו של הגר"ח מוואלאז'ין (לפי זכרוני), אחת מתשובותיו המפורסמות ביותר (ואולי המפורסמת ביותר) היא להקל בחומרת ר' זירא במקרה של עקרות הלכתית.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2010 21:08 |
|
| |
את התשובה על חומרא דר' זירא אני מכיר (אגב, נדמה לי שהוא לא מתייחס שם לעקרות הלכתית, אלא באופן כללי לאפשרות להקל בכתמים בז' נקיים). יש לו עוד כמה תשובות יפות (למשל ההברקה בתשובה הראשונה בספר, בדיני אונאה).
ידוע לך על חומר כתוב עליו? על כך שהוא היה תלמידו של הגר"ח מוולוז'ין? כפי שאמרתי, אפשר בהחלט להתרשם מנטייתו הגר"אית משהו לחזור למקורות הראשוניים, אך למיטב התרשמותי, סגנונו רחוק מזה שאנו מוצאים במעט התשובות מהגר"ח שיש לנו בספר חוט המשולש.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2010 21:36 |
|
| |
את הספר ניתן להוריד כאן: http://hebrewbooks.org/670יש גם תשובה מעניינת בח"ב ס"ו שבה מקשה על מה דפסק הרמ"א דכ"א מבני הבית מדליקים נ"ח ומקורו ברמב"ם, ולכאורה לא מצינו כלל דבר כזה ברמב"ם, ומניח דברי הרמ"א בצ"ע. והאמת שמעודי נתקשיתי בזה, ואמנם לא עיינתי בזה כראוי, אבל ביניתיים הוא היחיד שראיתי שעמד ע"ז, ואודה מאד למי שיוכל להראות לו מ"מ שיש בתוכו ישוב בדרך הפשט בזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2010 22:04 |
|
| |
גם לי נראה שהוא הראשון שעמד על ההבדל בין פסיקת הרמב"ם לרמ"א. אבל האם הגרי"ז על הרמב"ם הל' חנוכה לא עמד על הנקודה הזו?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/12/2010 15:03 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/12/2010 01:41 |
|
| |
עי' ערכו בשם הגדולים החדש לוואלדען.
גדולי הדורות, שטרן.
"מאורות מעולם התורה" של יצחק אלפסי, ישנה כתבה עליו בעמוד 81
|
|
|
|
| נשלח ב-17/12/2010 03:26 |
|
| |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/12/2010 07:21 |
|
| |
שלום וברכה
אני שמח להצטרף לפורום המכובד
להלן קטע שמצאתי בספר "עץ חיים" מאת משה צינוביץ (באוצר החכמה) 
|
|
|
|
| נשלח ב-20/12/2010 07:22 |
|
| |
המשך
|
|
|
|
| נשלח ב-20/12/2010 09:09 |
|
| |
עיק, נדמה שהגישה לפסוק על פי פשוטי הסוגיות לא רק שלא היתה מובנית מאליה תמיד, אלא כמעט ולא היתה מצויה. הפסיקה המאוחרת הלכה והושפעה יותר ויותר מהספרות המאוחרת ופחות ופחות מהסוגיות התלמודיות עצמן. אגב, את הגישה שלו נדמה שהוא מושך גם לגבי פרשנות מדרשית, היות והוא מציין את התחמקותו מספרי החקרנים בפרשנות.( וכוונתו לענ"ד לחקרנים מבין הרבנים )
נדמה שהסיפור שמביא הניק "וזו לשוני" מרומז בהקדמת הספר שכותב ששיבחו אותו גדולי הדור על פסקי דינו שדן לפניהם לאחר ויכוח.( אם כי הוא יותר שיגרת לישנא)
אגב, מהקדמתו ( בהערה) מצאתי דבר מעניין, כי מדבריו יוצא שאם המלכות מבטלת את השבועה שלא להכביד את עולה על ישראל, שוב אין ישראל משועבדים לשבועה שלא למרוד באומות ולעלות בחומה. ( וראיתי ככה גם בספר אחר, דומני "אם הבנים שמחה" או באחד מספרי הר"מ כשר )
|
|
|
|
| נשלח ב-20/12/2010 23:39 |
|
| |
תוקן על ידי בר_בי_רב ב- 20/12/2010 23:46:16
|
|
|
|
|
