לבנות שבנינו,תקחו פסק זמן קצרצר -ותקראו את זה!
בנות - תגידו לה שיש,
בחור שמבקש להיות האיש הכי רחוק ממנה.
תגידו לה שהיא, לא היא לא תבין -
הוא הולך ו-מ-...ת-ר-ס-ק כאן...
---
אני עם דמעות בעיניים. אפילו את המסך לא הצלחתי לראות לכמה שניות.
מה קרה? מה אתה מתרגש? מה צף לך שם בפנים? אתן בטח שואלות.
אז לפני הכל - בבקשה, בנות יקרות, אחיות שלי מכל הלב,
תהיו איתי עד הסוף פה בקטע. כמה דקות קצרות של הקשבה.
עוד לא יצאתי לפנסייה, ואני אפילו יכול להיות חבר של כל אחת מכן, כמעט.
קיצור: אני לא בחור משועמם. אני לא כותב כי יש לי כוח לכתוב, אלא כי אין בי שום כוח לשתוק.
אז ככה - מי שלא רוצה להתעצבן שוב ולהגיד בסוף הקטע "אוף! תפסיקו. צניעות זה לא בגלל בנים",
תעשי טובה לעצמך ותחסכי ממך את הקטע הבא. אבל, כל מי שמרגישה באמת אחותי, מתחנן אלייך -
כן, צניעות זה לא בגלל הבנים וכבר הסברנו ואם יש צורך נרחיב שוב 'למה צניעות',
אבל תנו לי רגע להוציא נקודה קטנה אצלי בלב שמלאת דמעות, מלאת טהרה, שרק רוצה לחדור אליכן,
ללב הכ"כ רחב וטהור שלכן, שאם תתנו לה להכנס, תראו כמה שהיא שלכן ממש מלאת אהבה.
"כל ישראל אחים", "כל ישראל ערבים זה לזה", שמענו על המשפטים האלה הרבה מאוד.
עכשיו בואו רק נסתכל בהן בנושא הצניעות, במבט טיפ טיפה שונה מהרגיל.
אם יש לך ידיד או שיש לך חבר,
או אם את לא אחת מאלה שזכו 'להסתובב' במחשבה של בחור עמוק פנימה,
מן הסתם גם לך יש התמודדויות בצניעות. קצר? צמוד? ארוך? צבוע? פזור? מושך? או לא יודע מה.
כן, שוב בפעם המאה - צניעות זה לא בגלל בנים, ובכל זאת. אמרנו אוהבים אחד ת'שני אהבת ישראל אמיתית?
אז עד הסוף אחותי, בפנים עמוק, בואי נפתח נושא רגיש. מאוד.
חוזר מהישיבה הביתה. יש הרבה דתיות ברחוב, נו - כמוני בהשקפת עולם רק מהצד המשלים.
ואז - ועכשיו אני מדבר מליבו של כל בחור דתי שמתבייש להגיד את הדברים - אז מתחיל לכאוב הראש.
למה שאני הולך ברחוב בנות מכריחות אותי להסתכל עליהן, אבל למה אחותי?!
ויש לי דמעות בעיניים. אחרי שעות של טהרה מול הגמרא, של שבירת הראש בשביל להבין את -
'תוס' רבינו פרץ', אחרי שיעור שרומם אותי לכמעט מדרגת 'מלאך', אחרי צלילה בקדושה עמוק פנימה,
למה היא צריכה להוריד ממני את כל הקדושה הזו בבום אחד שאני חוזר הביתה?!...
מה בקשתי, להיות בבית שבת! זהו, לא יותר. לא בקשתי שתמשיכי לי ת'עיניים.
אני מבטיח לך, לא עשיתי לך שום דבר רע ואני מאוד אוהב אותך אהבת ישראל אמיתית.
אז למה?! מתחנן, תעזרי לי. בבקשה! אם לא בהתגברות על היצר, לפחות אל תעוררי אותו נגדי.
אל תוסיפי עוד 'קיסם' למדורת היצר, שמנסה להשמיד אותי עמוק מבפנים.
'כל ישראל ערבים זה לזה', הנה הערבות. קשה לי לבד, קשה לי להלחם מול יצר שגדול ממני בשנים.
אין לך מה לחשוש - יותר יפה את עם בגדים צנועים, בזה שלא יהיה לך שום ספק. יהלום. בת מלך ממש.
וכן, גם יותר מושכת את עם 'קצר', 'צמוד' או כל המילים הנרדפות למילה 'פצצה לגבות'.
אבל זה מה שאת?! חפץ למכירה? עם זה אני אמור להתמודד כל פעם מחדש, אבל למה?!...
והמצב מתחיל להסתבך יותר כאשר יש לך 'ידיד' או 'חבר'.
את יודעת מה את עושה לו בראש?! את יודעת איך "נקבה תסובב גבר"?!
- נו, מה יש לך אתה? כולה כמה 'שיחות נפש' בשבוע, לא יותר. מה אתה מגזים?! את בטח שואלת.
ענה המשורר,
"לא היא לא תבין, הוא הולך ומתרסק כאן"...
מ-ת-ר-ס-ק כאן. ממש בין האצבעות שלנו. את המרסקת, את זו שמוסיפה אש,
ואני - כאח אוהב - מנסה להתפלל, לבקש, לדבר עם הבחור שיבוא לקדושה, אבל נאדה. הלב אטום.
אם חשבת שזה צחוק, אז את מוזמנת. אעבור איתך על חברים שלי,
שאיפה הם, את יודעת?! מה מעניין אותם, את יודעת?! איך הם נפלו במדרון, את יודעת?!...
אני עוד זכיתי להתגבר, להשתדל לשמור על העיניים, אין לי שום חברה או ידידה, והשבח לאל שאני מצליח לשבת
מול הגמרא ולשבור ת'ראש בשביל להבין ת'רשב"א, אבל יודעת מה עם שאר הבנים?
"מי זה השאר", את שואלת? אחותי, זה אחינו. נו, אלה שאני ואת מכירים וכ"כ אוהבים באמת. אלה שמאוד קשה להם,
שזעקו מעומק ליבם בדמעות שהרטיבו את הנשמה שלהם, ובום - התרסקו ממש.
שמעת את החבר שלך שבוכה לקב"ה?! לא, את לא תשמעי, ואת גם לא תביני על מה אני מדבר.
אני יודע כמה בכיות הוא בוכה בלילה לבורא העולם - כן, גם גברים בוכים בלילה -
שאלוקים, בבקשה, תן לי את הכוח להתקרב אליך. להתמלא טהרה באמת.
אלוקים, העיינים שלי, תן לי את הכוח לשמור אותם בטהרה ובקדושה.
אלוקים, תן לי לעמוד בנסיון הזה מול יצר הרע שרק מושך אותי לשיא הטומאה.
שמעת פעם את הידיד שלך מתרסק ובוכה בתוך הלב שלו כמו תינוק כשהוא מתבייש להסתכל לשמיים?!
את רק רואה אותו צוחק, מפרגן, משחנ"ש, כזה 'פתוח' כזה...
אבל את הבכי בפנים, את הרצון לטהרה, את הכאבי ראש מהנפילות - את לא מכירה. כלום.
"אני לא מתחבר לגמרא", "אני לא מצליח להתפלל", "אני לא מבין ת'סתירה ברמב"ם",
מממ. כולם שוברים ת'ראש -
'מסכן הנער, לא מתחבר לגמרא, חייבים למצוא לזה פתרון'...
ואני שואל - אתם מתפלאים?! פשוט מאוד -
אם הראש שלו מחובר אלייך נערה יקרה, אם המראה שלך 'מהדהד' לו בראש מול הקושיה של תוס',
שהוא יתחבר לגמרא?! "...כל היום חושב עליה", אז מה לימוד התורה עכשיו תקוע באמצע?!..
אם עשית איתו אתמול 'שיחת נפש' שדגדגה לו ת'רגש עם פרפרים בבטן עד אחת בלילה,
שהוא יתחבר לגמרא?! שהוא יצליח להתפלל?! שיבין סתירה ברמב"ם?!
שהראש שלו יהיה נקי מהרהורים ומחשבות?! את מבינה בכלל על מה אני מדבר?!...
בנות יקרות ואהובות - ואם הייתן מבינות כמה זה נובע אצלי מכאב בפנים על שאני ר-ו-א-ה את הקרובים אלי
מתרסקים ונופלים, טובעים ולא קמים כי כבר נמאס להם - אני מתחנן אלייך. אל כל אחת ואחת מכן. כן, את ממש. יש לך כח כ"כ חזק ביד. מלתת לבחור להיות 'שפיץ' בן ישיבה אמיתי, את אחותי, כן את - יכולה להפוך אותו לבחור שגמרא לא תעניין אותו בגרוש. תביני רק כמה כח יש לך בידיים. את מבינה?!...
"לא היא לא תבין", אמר הזמר,
אז בבקשה תאמיני לי בעיניים עצומות - כי אין לי שום אינטרס אחר חוץ מאהבת ישראל ענקית אלייך ואליו -
שכל מה שאמרתי זה קצת מאוד מהכח שאת מסוגלת להשפיע. שחיוך שלך לא במקום, שחצאית קצרה לסיבוב בחוץ, ששחנ"ש עם הבחור, שמשהו מושך שנמצא עלייך - יכול להשמיד טהרה ובחור עד הסוף בכמה שניות של הרהורים, שאחריהם תבוא ההחלטה שהוא והקב"ה לא מסתדרים ביחד, כי משהו מושך אותו לכיוון אחר..
כן, את. כמה כח יש לך בידיים.
אז בבקשה אחותי שלי,
פעם הבאה שאת מוציאה ת'חולצה הקצרה, תזכרי שאני אחיך - ומן הסתם אראה אותך ברחוב, אני או מישהו אחר שגם אם נראה לך חיצונית 'ערס', רוצה להטהר באמת, רק שמאוד קשה לו -
תסתכלי על החולצה הקצרה, ותגידי לעצמך: היי, וואו. ל-א-! כל ישראל ערבים זה לזה. באמת!
ואי אבאל'ה, הדמעות שוב מציפות - את לא יודעת כמה קדושה וטהרה את מורידה ככה לעולם.
חסכת לבנים להכשל, להרהר ומלא את הראש במחשבות של טומאה - ובזכותך - בזכות ההחלטה החד פעמית שלך בבוקר ללכת יפה וצנועה, הבחור 'פתאום במקרה' (עאלק...) יתחיל להתחבר לגמרא, ישאר טהור מלימוד התורה.
וכן, אני יודע שמאוד קשה לכן ואין הרבה חנויות עם בגדים צנועים - אבל אחים אנחנו, אוהבים באמת, ובשביל אחים עושים הכל. במיוחד אם שומעים את זעקת הבקשה להיות טהורים, שטמונה בכל בחור, בכל אחד ממש ברחוב, גם אם הוא נראה 'דתי לייט'. ואם עכשיו הוא לא צועק, הנשמה בפנים צורחת. לעולם.
ואת, את שיש לך חבר או ידידים או מה שזה לא יהיה. נו, להפרד מהם? בטח הראש שלך כואב.
את לא יודעת מה לעשות, כי זה קשה. מאוד. כי את צריכה לפרוק. כי את אוהבת. אבל בואי, בואי תקשיבי
משהו שפעם חשבתי עליו עמוק בלב: אהבה אמיתית כוללת גם פרידות.
ואם תפרדי - אם תתני לבחור 'חופש' מיצר הרע, מהרהורים (לא, אי. בחיים לא תבינו על מה אני מדבר...), מהסתכלות אסורה על המראה שלך, משחנ"ש איתך שמחבר לו ת'נפש אלייך - אם תתני לבחור להתחבר לגמרא,
אם תתני לו להתמלא קדושה - אחותי, את ענקית. אין כמוך, פשוט אין. אם היה מותר - הייתי מחבק אותך חיבוק ענק מכל הלב. כי את אחות אמיתית, אחת שאכפת לה על כולנו. כי אצלך 'כל ישראל ערבים זה לזה', זה לא רק 'משפט כיס' נחמד ששולפים שבא לי בטוב, אלא זו דרך חיים. אמיתית. לעולם. מלאת אהבה ואחריות לכל משפחת עם ישראל.
בנות,
מתחנן ומתפלל להתגברות שלכן.
אתן חזקות. מאוד. מאוד.
ואת שהתגברת הבוקר, את שמחליטה שמחר תשתדלי להתגבר,
אני כ"כ אוהב אותך אחותי היקרה. תודה אמיתית בשם כולנו, הרוצים טהרה וקדושה,
ובעז"ה בבוא היום, נזכה להקים בית נאמן בישראל בטהרה ובקדושה - כל אחד מאיתנו,
כן, עם מישהי אחת מכן. בית מלא אהבה אמיתית, מסירות, נתינה, קדושה וטהרה.
אני יודע שלהרבה מכן עשיתי צביטה בלב, ובכלל לא נעים כל הנושא הזה.
אבל בבקשה, תעשו 'שיתוף' על הקטע. שחברות יראו.
אולי - לא אולי, בטוח - בזכותכן,
יתווספו עוד כמה ספסלים לבית המדרש...
 |
|
|
