| נשלח ב-19/12/2010 18:51 |
|
| |
בעיית הסיבתיות
יש הרבה שהתעסקו בבעייה הזאת שבדר"כ כשאנחנו רואים שתי מאורעות באות זו אחר זו הרבה פעמים אז אנחנו נוטים לומר שזה לא יכול להיות מקרה אלא שהמאורע האחד הוא הסיבה לשני ועד כדי כך התרגלנו לזה שכבר באופן ספונטני אנחנו מקשרים ביניהם ואם נראה את המאורע הזה מגיע אז כבר נצפה אוטומטית למאורע השני שצריך לבוא אחריו כסיבה ממנו.
ולדוג' כשמישהו נותן מכה על התוף הוא שומע את הרעש והוא מקשר בין המכה לרעש עד שהוא חושב בצורה ברורה שהמכה היא סיבת הרעש והשאלה היא מה הקשר? המכה היא מכה והרעש הוא רעש מה פתאום בגלל שהם באים אחד אחרי השני אז אנחנו כבר בטוחים שהראשון הוא סיבה לשני?
ככה זכורה לי הבעיה הזו של הסיבתיות ואני לא יודע אם אומרים עליה תשובה.
אבל למה שלא נגיד שהפיתרון הוא פשוט ע"פ האינסטינקט והסטטיסטיקה ביחד כי ממש ממש לא סביר שהרעש קשור למשהו אחר הרי אם אני לא דופק אז אין כלום ובדיוק שאני דופק נהיה רעש ואם אני משנה את הדפיקה לחלשה או חזקה אז הרעש בהתאם, למה זה לא הוכחה מספיקה לזה שהרעש הוא בגלל המכה.
וגם אם תגידו שסטטיסטיקה זה לא מדע מדויק אבל לצורך הענין מי אומר שצריך מדע מדויק? מספיק שיש הסתברות יותר כדי לקשר ביניהם מאשר שהם לא קשורים כדי שנגיד שזה הסיבה של זה.
דעתכם?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2010 21:13 |
|
| |
הדוגמה שתיארת הוא מדע מדויק, ברור שמכה על תוף שחוזר על עצמו בתנאים קבועים יכול להוכיח שהוא יוצר רעש מסוג מסוים בתנאים אלה. בעיית הסיבתיות קיימת רק בהשלכה למצבים משתנים. אתה לא יכול למשל להסיק מדפיקה על תוף שדפיקה מסוג אחר גם הוא ייצור רעש דומה כי לא תמיד ניתן להסיק ממצב קבוע למשתנה, לכן כדי שהמסקנה שלך תתקבל מבחינה מדעית עליך לערוך ניסוי נפרד למצב המשתנה, או לפחות להוכיח את טענתך בתיאוריה.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/12/2010 23:56 |
|
| |
אפשר להיות בספק האם הרעש בא מהמכה שלך דווקא,
אבל ברור שהרעש בא מסיבה, אחרת לא היית רעש,
ולגבי רעש יש ביכולתך לשאול, אבל בראיה אי אפשר לשאול, כי אני רואה ששום דבר לא נעשה בלי סיבה,
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2010 12:09 |
|
| |
| maxmen כתב: |  | אפשר להיות בספק האם הרעש בא מהמכה שלך דווקא,
אבל ברור שהרעש בא מסיבה, אחרת לא היית רעש,
ולגבי רעש יש ביכולתך לשאול, אבל בראיה אי אפשר לשאול, כי אני רואה ששום דבר לא נעשה בלי סיבה, |
|
אתה לא יכול לראות ששום דבר לא נעשה ללא סיבה אתה פשוט רואה את שני העובדות וזהו! אתה לבד, השכל, תובנה, או לא משנה מה אבל אתה הוא זה שמקשר בין המסובב לסיבה ומחליט שזה בא בסיסת זה אבל בשום פנים ואופן אתה לא יכול לראות את הסיבה!
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2010 17:38 |
|
| |
לא מצליח להבין אותך, אני דוחף שולחן אז השולחן נדחף מסיבת הדחיפה שלי, נכון ?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2010 19:08 |
|
| |
אתה צריך לדחוף הרבה מאוד שולחנות כדי להוכיח סטיסטית שדחיפת שולחן אכן גורם להזזתו, ועדיין לא תוכל להוכיח זאת במאה אחוז כי אולי תמיד כשאתה מתכונן להזיז את השולחן מגיע במקרה איזה חוצן וגורם לשולחן לזוז. מה שאומר שמדע מדויק הוא בסך הכל סטיסטיקה.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/3/2011 15:12 |
|
| |
זה בדיוק הכשל בטענתו של ר' עקיבא. "מעשה שבא מין ואמר לר' עקיבא העוה"ז מי בראו א"ל הקב"ה, א"ל הראיני דבר ברור, א"ל למחר תבא אלי . למחר בא אצלו א"ל מה אתה לובש, א"ל בגד, א"ל מי עשאו, א"ל האורג, א"ל איני מאמינך הראיני דבר ברור, א"ל ומה אראה לך ואין אתה יודע שהאורג עשאו, א"ל ואתה אינך יודע שהקב"ה ברא את עולמו, נפטר אותו המין. אמרו לו תלמידיו מה הדבר ברור, א"ל בניי כשם שהבית מודיע על הבנאי והבגד מודיע על האורג והדלת על הנגר, כך העולם מודיע על הקב"ה שהוא בראו "
בבריאה אין את הסטטיסטיקה שיש לגבי בגד ובית, ולכן אי אפשר להשליך מהתוצאה על הסיבה.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/3/2011 15:44 |
|
| |
יעקוב, האם אתה מכיר מהחיים משהו חדש מורכב שנוצר מעצמו? אנו רואים שכל יצירה חדשה זקוקה ליוצר תבונתי. הסטיסטיקה של רבי עקיבא אם כן מתבססת על העובדה שלא מצינו יצירה חדשה בלי יוצר, ניתן להבין זאת מתוך כך שהוא לא מסתפק בדוגמא של הבגד בלבד, משמע שהוא לא מקיש מיצירת הבגד ליצירת העולם, אלא מיצירה ליצירה, כשם שכל דבר זקוק ליוצר כך גם העולם זקוק ליוצר. (יתכן שגם תלמידיו יתקשו על ההיקש שרבי עקיבא עשה מהבגד לבריאת העולם, ולכן רבי עקיבא הוסיף דוגמאות נוספות כדי להדגיש את שההיקש הוא מיצירה ליצירה ולא מהבגד לעולם, אחרת לא מובן מה הוא ענה להם מעבר למה שהוא ענה למין)
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2011 00:41 |
|
| |
באמת לא מובן מה הוא הוסיף להם, הרי הם שאלו מה 'דבר ברור' בראיה, כמו ששאל אותו המין 'הראני דבר ברור' ואז אומר להם ר' עקיבא את אותה התשובה עם עוד דוגמאות?!
גם ההיקש מיצירה ליצירה לא מובן, הרי זו הנקודה שאינה דומה יצירה ליצירה, מעולם לא ראינו יצירת עולמות שנדע לומר מכח הסטטיסטיקה שעולם נוצר דווקא ע"י יוצר. ואם כבר, המילים יצירה ובריאה מדגישות את ההבדל, כל מה שאנו מכירים כגון האריג הבית והדלת הם יצירות ולא בריאות.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2011 10:22 |
|
| |
כשההיקש מיצירה ליצירה הדברים מובנים. אף אחד לא ראה מי בנה את הפירמידות, ובכל זאת ברור לנו שבני אדם בנו אותו, כי אנחנו עושים היקש מיצירה ליצירה, כמו כן אף אחד לא ראה מי יצר את האדם, אבל אם ביצירות פשוטות אנו עושים היקש מיצירה ליצירה אז על אחת כמה וכמה כשמדובר ביצירה מורכבת כמו האדם.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2011 14:44 |
|
| |
אוקיי. אבל זו בריאה.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2011 08:30 |
|
| |
קל וחומר.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2011 15:02 |
|
| |
אז שיגיד שזה קל וחומר, זו כבר לא כזו ראיה פשוטה כמו שנשמע מדבריו. נשמע קצת מוזר להכניס את כל זה בדבריו, בתשובתו לתלמידיו, ב"דבר ברור".
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2011 10:51 |
|
| |
ההבדל בין ביצה שנולדה לביצת קינדר הוא רק ברמת המורכבות.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2011 20:04 |
|
| |
האקראיות והדטרמניזים כשורש הסיבה של המסובב
העולם הזה בנוי מחלקיקים זעירים שמסתובבים בו באקראיות מוחלטת כמו חלקיקים אלמנטריים וכמו אפקט בראון במולקולות מצד שני הוא מונהג על ידי חוקי טבע קשוחים מאוד שגימטרייה הטבע אלוקים 86 ,ואלוקים הוא תקיף ובעל הכוחות ובעל הכוחות כולם ותקיפה דעתו לנהל את כל יכולותיו וכחותיו בבקרה מוחלטת, אך בהתפרדות הכוחות והיכולות לחלקיקי חלקיקים הם משחקים בין מקרה שנקרא בראשי תיבות רק מהשם לבין חקי טבע מדוקדקים והעניין הזה הוא השורש לכל הסיבות שהם גורמים את כל התוצאות של סיבות.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2011 20:08 |
|
| |
הדטרמניזים והאקראיות כשורש לכל הסיבות והמסובבים שלהם על פי תורה
העולם הזה בנוי מחלקיקים זעירים שמסתובבים בו באקראיות מוחלטת כמו חלקיקים אלמנטריים וכמו אפקט בראון במולקולות מצד שני הוא מונהג על ידי חוקי טבע קשוחים מאוד שגימטרייה הטבע אלוקים 86 ,ואלוקים הוא תקיף ובעל הכוחות ובעל הכוחות כולם ותקיפה דעתו לנהל את כל יכולותיו וכחותיו בבקרה מוחלטת, אך בהתפרדות הכוחות והיכולות לחלקיקי חלקיקים הם משחקים בין מקרה שנקרא בראשי תיבות רק מהשם לבין חקי טבע מדוקדקים והעניין הזה הוא השורש לכל הסיבות שהם גורמים את כל התוצאות של סיבות.
|
|
|
|
|