תיארוך רדיואקטיבי

_________________

מודה ועוזב

נתחיל בכמה עובדות שכדאי לדעת

• פרי עץ הזית עשיר בשמן ובחלבון וידוע בסגולות רפואיות שונות ומיטיבות עם האדם.
• כמעט כל חלקי הזית משמשים את האדם לצרכים שונים - הגזע, הפרי ואפילו הגרעינים.
• עץ זית צעיר שנשתל בחצר יתן פרי לאחר 3 שנים.
• הזית הוא עץ ירוק שנותן צל במשך כל השנה ועליו אינם נושרים.
• עץ הזית העתיק בעולם נמצא בחפירות ארכיאולוגיות בישראל ומתוארך כבן 10,000 שנה.
• זני הזיתים הנפוצים בישראל בגידול בבתים פרטיים הם: סורי, נבאלי, ברנע, ומנזלינו .
• עץ הזית לעולם לא מניב פרי מאותו מקום פעמיים.

יש בעולם יערות האמזונס- שב נמצאו עצים זקנים יותר.

אבל כמובן שאסור להאמין לממצאים הללו- כי המחב"תים אומרים שזה לא נכון.

_________________

מודה ועוזב

_________________

תוקן על ידי יIנתן ב- 27/12/2010 14:31:03

_________________

מודה ועוזב

1. הדיון אם הגרף של ברנס אמיתי או מדומה, הוא רק בשאלה האם זה מאשש את התיאוריה שלו. אולם בכל מקרה היא בגדר תיאוריה אפשרית. ברגע שישנן תנודות במגנטיות ייתכנו מן הסתם עוד כמה וכמה תיאוריות, ולכן כיון שבדיקת פחמן 14 מסתמכת רק על אחת מהן – אין לה ערך אבסולוטי.  

בכל אופן כדאי להבהיר למי שלא הבין שלמרות שבדיקות דעיכה מיוסדות על משוואה פשוטה שA הופך לB בX זמן, במקרה שלנו לא יודעים כמה A היה, צריכים להניח את הגורם הבסיסי הזה בעזרת תיאוריות שונות. לא שהתיאוריה קובעת בצורה ברורה כמה היה, גם הפרט הזה צריך שיקול דעת כיול שחזור ועוד מלים דומות הבאות להחליף את המלה "השערות"

2. הבדיקות של גזעי עצים אינן מביאות לתוצאות אבסולוטיות כלל וכלל, הן בנויות על השערות ועל פלפולים, בכל אופן במה שמעבר ל4000 שנה הן עצמן מכויילות בהרבה הנחות שיסודן בהגיון אבל לא משהו אבסולוטי. ובכל מקרה הן לא מגיעות רחוק מבחינת שנים.

3. הטיעון שיש קורלציה מפליאה בין הבדיקות אינו אלא טיעון, לא עובדה. יש הטוענים שאין קורלציה מפליאה, אלא יש בעיות קשות. קשה מאד למדוד באובייקטיביות את כל ההתאמות או אי ההתאמות, שכן במסגרת מדיניות ה'כיולים' מה שמוצג כתוצאה סופית אינו אומר לנו כלום על מה שקורה בשטח. קשה ואולי בלתי אפשרי לנסות לכמת ולעמת את כל הנסיונות לבדוק בפחמן 14 איך ועל סמך מה התגלו התאמות סביבן. ואפילו מדגם מייצג קשה ליצור.

המאמר בסיינס אליו לינקק עץ נטוע, עוסק עד כמה שרפרפתי, בסדרת בדיקות שנעשו כולן בטווח של מאות שנים ספורות בהיסטוריה המצרית, ויצאו תואמות. זה לא מדגם שיכול לספר מה קורה על תקופות ארוכות, ברור שישנה איזו שהיא חוקיות וסדירות בדעיכה. בכל אופן בדיקות פחמן 14 באתרים מצריים הניבו תוצאות סותרות וחלקן תמכו בתיארוכים חילופיים. מה שמלמד שאין ערכן רב לנושא, כאמור.

4. הבדיקות של פחמן 14 לטווח ההיסטורי – כגון שושלות מצריות, עוסקות בחלקיקים זערעריים מדי עבור מכשירי המדידה בהם משתמשים במעבדות, ולכן אמינותם מוטלת בספק רב.  

5. בפועל אין עושים שום בדיקת פחמן 14 ללא כיול, ללא לקבל הערכה מוקדמת היכן נמצא חפץ זה באיזה שכבה מאיזה תקופה מעריכים אותו וכו', ורק אז נוצרת קורלציה בין השאלה לתשובה. זה כמובן יוצר תחושה של התאמות בכל פינה.

6. בדיקות פחמן אינן תקפות לטווחים אבולוציונים התקפות העיקרית שלהם היא בין 30,000 ל600,000 שנה.

7. תיארוך השושלות המצריות לא מיוסד על אסטרונומיה, הוא מיוסד על מיתוסים מצריים, קטעי רשימות היסטוריות או לא היסטוריות, סותרות, ספקולציות הנוגעות באירועים אסטרונומיים, הדרך בה הגיעו לתיארוך היא מפולפלת ועומדת על כרעי תרנגולת, ובשום פנים ואופן לא משהו אבסולוטי או קרוב לכך.

7

וכעת להרצאה המשעממת:

מכיון שכל המדברים כאן אינם עוסקים בנושא זה בחייהם האקדמיים, מיותר להכריז שוב ושוב כי פלוני אינו גיאולוג ואלמוני אינו אוקיונלוג, כולם נמצאים במצב של צופה מהצד, ולא צריכים תזכורות לכך. דבריו של הגיאולוג או של מי שעסק בנושא זה ממש שבעים שנה מחייו וקיבל על עבודתו שלשים פרסי פוליצר וששים פרסי נובל, הינם בעלי ערך רק במקרה שיביא נתון המוכיח את דבריו. אבל בזמננו יש שקיפות ואפשר למצוא את התימוכין של כל תיאוריה לבד ברשת. כמובן שמומחה גדול יכול לתקן אי הבנות, אבל הני מילי במקרה שהוא עושה זאת, ולא במקרה שחובב אחר מכריז שמי שאינו מומחה לנושא אין לו אפשרות לחשוב.

מה שאני רוצה לומר הוא, שמסכים אני בלב שלם עם מה שכתב חכם אחד לעיל (איני זוכר את שמו) שמי שמטיל את יהבו על חוקר פלוני או בריאתן אלמוני ועל מחקר מיוחד שלו שמוכיח את השופרות של מעמד הר סיני או כל דבר אחר כיוצא בו, אינו שונה ממי שמטיל את יהבו על מחקר אחר הוכיח שדוקא בהר סיני לא היו שופרות.

אבל בהחלט יש מקום להטלת ספק סבירה באבסולוטיות של כל הקונספציה העוסקת במדעי העבר.

אף איש מדע, גם אם הוא מלומד דגול, והלטינית שוצפת אצלו, ויש לו 28 שעות פנויות ביממה, ופס רחב מאד באינטרנט, וגם גישה לכל הספריות. והוא קורא כבר חמישים שנה, לא יספיק לחקור את כל יסודות הקונסטרוקציה. כל תחומון במחקר העבר נסמך בחלקו על תחומון אחר. כשבאים לעשות סדר בים של נתונים חייבים לגבש קודם כל תיאוריה, לאחר מכן מנסים לסדר את הנתונים לפי התיאוריה, ולאחר מכן בודקים את התיאוריה אם באמת היא מסתדרת ועד כמה היא מוכחת. כשהכל נעשה בכמות מוגדרת של נתונים ובתוך מעבדה אחת, זה נשמע טוב. הבעיה עם המנגנון הזה שכשהוא מתפרס על מליארדי נתונים מסוגים שונים ובאלפי מעבדות לאורך מאות שנים. צריכים הרבה אמונה.

כל אחד סומך על פרסומים, על עבודות, על עדויות, על שיקול דעת. לפני 150 שנה נעשתה חפירה במקום מסויים, החופר תיעד אותה לפי ראייתו והבנתו, גם המסקנות שהוסקו מחפירה זו מצטרפים לנתונים. אבל פשפוש ועיון בדרך למסקנות יגלה תמיד התלבטויות, אפשרויות. יש מהן שתמצאם בהערות השוליים, אבל יש כאלו שלא תמצאם אלא בארגזי הממצאים, ויש שלא תדע עליהם לעולם. כך למשל עשה פינקלשטיין כשלא מצאו חן בעיניו מסקנותיו של אהרוני בנושא חצור ומגידו, הוא חזר לארגזי הממצאים, ופירש את כל הממצאים מחדש בצורה אחרת לגמרי. פתאום הכל נראה אחרת.

לא רבים יודעים שהתיאוריה של וליקובסקי בנוגע לתקופת החושך ביוון, וכן בנוגע לתקופה שהוא מוחק במצרים, תחילתה בויכוחים מדעיים בין החוקרים הראשונים של האתרים האלו. היתה אסכולה אחת שצידדה באפשרות א' ואסכולה שניה שצידדה באפשרות ב', באיזה שהוא שלב התקבלה דעה אחת, וכל מיון הנתונים התערם על פיה. אף אחד מן החוקרים של נקודה X  בתוך אתר מסויים, לא הלך לבדוק שוב את הנחות היסוד, את השושלת המקובלת ואת התיארוך המקובל, הוא סידר את הנתונים לפי התיאוריה. כפי שעושים בכל מחקרון ומחקרון הנוגע בפסיק קטן של איזה שהוא תחומון. כל מאות אלפי המחקרים והבדיקות אינן חוקרים שוב את האקסיומות אלא ממשיכות מאותה נקודה בה החל המחקר הקודם וסומכות על מה שמקובל. וליקובסקי פשוט ניסה לסדר את הנתונים לפי האסכולה השניה, והצליח באופן כללי.

בשביל לבדוק את כל הקונספציה צריכים גאון על שיעסוק בתחום המטא-ביקורת, כזה אין ולא יהיה. וליקובסקי ניסה, הוא התחיל מתחום חקירת המיתוסים, כשמסקנותיו לא התאימו למה שמקובל בגיאולוגיה, הוא עבר לגיאולוגיה וניסה לבדוק את האקסיומות, גם שם הוא גילה שאפשר לפרש את הכל אחרת, אלא שזה לא מסתדר עם המקובל בהיסטוריה, בעברו לתחום ההיסטוריה הוא גילה שגם שם הוא יכול לפרש את כל הנתונים וכל הממצאים אחרת, אלא שזה מתנגש עם הקוסמולוגיה המקובלת, בסוף ימיו הוא ניסה את מזלו בתחום זה, יחסית ליכולת של אדם בודד הוא דוקא הציע דברים מעניינים, אלא שבסופו של דבר זה היה למעלה מיכלתו. ובפרט בקוסמולוגיה שהוא תחום די סגור ומדוייק, העוסק גם בהווה ולא רק בעבר. אבל עובדה היא שלכל הארכיאולוגיה המזרח תיכונית הומצאו תיארוכים חילופיים כמו של פרופ' דיויד רול, יהושע עציון, לוי- רוטשטיין, שמסתדרים יפה עם הנתונים והממצאים.

אני לא חושב שאפשר באמת להוכיח שחזורים כאלו, או שהם עדיפים על התיאוריה המקובלת, משום שהם אלטרנטיביים. הם רק מדגימים שכל סידור הנתונים וכל הקורלציות מקורן בסדר המלאכותי הנוצר במקביל. ולכן לגבי הטלת ספק, כדאי לחשוב פעמיים לפני שמכריזים שהכל אבסולוטי. כי כשמסתכלים קצת רואים שכל האבסולוטיזם המדומה של מדעי העבר נשען על הנחות, כשבסופו של דבר רובן נראות כמעגליות, סומכות על הנחות המקובלות בתחום אחר.  

אפילו מדע הרפואה הנראה פרקטי, שלכאורה, שהיה מקום לחשוב שאין בו מקום ליותר מדי טעויות. אי אפשר לרפא עם משהו שלא מרפא, ואי אפשר להשתמש בתכשירים שהורגים, יותר מפעם אחת או פעמיים. אבל המציאות היא שכל יומיים מתגלה מחקר חדש הקובע כי תכשיר פלוני 'נהיה' מסוכן מאד, ולהיפך תוסף אלמוני התברר כיעיל מאד, הכל מגובה מחקרים, ובקבוצות בדיקה לשלול את אפקט הפלצבו, השוק מגלגל מליארדים, וכל אחד אומר משהו אחר. למרות שהכל אמור לעבוד בשטח.

אין שום איש אשכולות, ליאונרדו מודרני, שיכול לחבוק את כל תחומי המדע, גם לא להקיף תחום באופן שלם. ולכן ענפי המדע מסתמכים זה על זה. בכל מה שנוגע לטכנולוגיה, המציאות היא שקובעת, ראה נא את דוגמתו המפורסמת של נדב על שני הסינים שהמציאו מכשיר יותר יעיל וכו'. אבל בכל מה שנוגע לחקר העבר, האקסיומות לא נבדקות ואינן יכולות להיבדק, וכל המחקרונים מניבים עוד ועוד התאמות. למרות שכל מחקר שכזה בהכרח מחביא שלדים בארון, כי אין התאמה של מאה אחוז בין התיאוריה למציאות, כל חפירה מניבה ממצאים בלתי מזוהים שקשה לדעת להיכן הם שייכים, וגם אין מה לדווח עליהם כי הם חסרי ערך.

בדיקות הדעיכה מסתמכות על הרבה הנחות, התלויות בהנחות של ענפים אחרים. ואוי לו למדע אם ידבוק בדוגמות לעולם ועד, התקדמות המדע חייבת לבא על ידי הטלת ספק בהנחות, כל תגלית מדעית משמעותית מטילה ספק בהנחות המקובלות, ולכן היא צריכה כח גדול שידחוף אותה. ויגרום לאנשים לנסות לסדר את הנתונים לפי ההנחות החדשות.

נ.ב. העץ החי הזקן ביותר, מתושלח, הוא כבן 4000, עצים שהתאבנו ישנם עתיקים הרבה יותר כמובן, ואף יותר מ10,000

עקב מגבלות טכניות חמורות (אינטרנט חסום לכל אתר שאין לו שטריימל), לא צרפתי לינקים.

_________________