תיארוך רדיואקטיבי

_________________

לא דיברתי על עקרון פילוסופי, אלא על הנושא שהועלה כאן למשל, ששאלת הריכוז המקורי של C14 מוטלת בספק.

2. כאשר עושים חשבון שכולל הערכות , זה אומר שהתוצאה לא מדויקת ב-100 אחוז, אבל זה לא אומר שכל הסתמכות על התוצאה כפופה לשיקולים סובייקטיביים, בהרבה מקרים אפשר למשל לחסום את השגיאה האפשרית . למשל , אם אתה עושה חישוב של משכורות עובדים ואתה מעגל אגורות , הרי שבסופו של חשבון התוצאה הסופית לא תהיה מדוייקת. אבל זה לא אומר שהתוצאה היא סובייקטיבית. אם למשל מדובר באלף עובדים , אתה יודע שהשגיאה האפשרית היא פלוס מינוס אלף שקל .

באופן כללי נכון, במקרה שלנו לא ברור בכלל. אם יש תנודתיות בריכוז C14 אין לך גם מינימום ומקסימום.

3. אתה צודק לגבי זה שאם מישהו טוען טענות מנומקות , אין לפשפש בציציותיו ולבדוק את מומחיותו , אלא להתייחס לגופן של דברים. אבל הטענות שלך למשל הם לא טענות מנומקות. אתה בא עם קביעות גורפות שכל תחום התיארוך מבוסס על הנחות מעגליות מפוקפקות . זו טענה שקשה לנמק במסגרת צרה כמו הפורום ולא הייתי מצפה ממך לעשות זאת במסגרת של ויכוחון , בדיוק בגלל זה אני כן רוצה לדעת מה עומד מאחורי הסמכותיות שבה אתה משתמש , האם למדת את הנושא על בוריו או שאינך מעריך את העובדה שצריך ללמוד את הנושא? לחילופין ,לא אשאל את השאלה הזו אם תכתוב מאמר ובו סקירה מקיפה וממצה של שיטות התיארוך הקיימות עם פירוט של הבעיות המתודולוגיות שבהם כאשר במאמר זה יש נימוק או מקור לכל טענה .

איני מתווכח עם דבריך אלו, ולא באתי ללמד כאן מישהו, פשוט הערתי כמה הערות, עם ההתנצלות הנדרשת. וחסר טעם שאצהיר על עצמי כמה למדתי והיכן, שכן מה שלא אומר לא יהיה ערובה לאמיתות דברי. ביקשתי רק לתקן כמה דברים שנראה לי שלא הובהרו במהלך הדיון קודם לכן, והשתדלתי לנמק.

במקום זה הייתי מציע לך לא להפריח קביעות גורפות שככל הנראה אינך יכול לעמוד מאחוריהם . עדיף שתפנה כלפי בני פלוגתתך שאלות ביקורתיות ממוקדות בלי לסטות לנושאים צדדיים. ממה נפשך : אם ישארו בלא תשובה  ,ניצחת. מאידך , אם לכל שאלה ממוקדת יש להם תשובה טובה , אולי זה יהיה אינדיקציה בשבילך שאולי אתה זה שצריך לערוך רוויזיה באמונותיו ולא להיות דוגמטי.

ששת ההערות שהערתי הן די ממוקדות כמדומני.

4. לגבי הטלת ספק יש להבדיל בין הטלת ספק שבאה לפני שלומדים משהו אבל מתוך נכונות להקשיב ולהשתכנע במידה ויסופקו נימוקים משכנעים , לבין הטלת ספק טוטאלית שאינה מאפשרת מקום לשינוי. הגישה השניה היא דוגמטיות שאיננה שונה מכל דוגמטיות אחרת.

איני מתווכח על כך, והטלת הספק שלי מאפשרת מקום לכל שינוי.

5. נורא התפלאתי כשכתבת שכדי להבין את היסודות של שיטות התיארוך צריך להיות גאון על. מדובר בנושא טכני משמים ולא עמוק שלא דורש כל כך הרבה השקעה בכדי להבינו על בוריו. למשל לגבי שיטות רדיומטריות אני משוכנע שסטודנט ממוצע של שנה ב' בפיזיקה יכול ללמוד את כל מה שחשוב לדעת על הנושא במספר שיעורים. גם לגבי כל השיטות האחרות , נראה לי שלא צריך יותר מאשר לדעת סטטיסטיקה וידע בסיסי (=כזה הנלמד בשנה א)בפיזיקה כימיה וביולוגיה .

להבין את הנושא של בדיקות תיארוך בודאי אפשר בקלות, דיברתי על לחקור ולבדוק מן השורש את כל התחומים האחרים שבדיקות אלו נשענות עליהן בעקיפין. ולא על התיאור האידיאלי אלא על הדרך הקשה מן הממצאים ועד המסקנות.

6.כתבת שכל המדעים תלויים זה בזה ואין אף אחד שיודע על בוריות את היסודות שעליו הוא נשען , אלא הוא צריך לסמוך על אחרים. אני חושב שבזה אתה ממש טועה ומטעה. ישנו תחום מדעי אחד שאני מכיר די מקרוב , דהיינו מתמטיקה ואני יכול להגיד לך באחריות שאין כזה דבר שמתמטיקאי יפרסם מאמר שבו יופיע פסיק אחד שאין הוא יכול להוכיחו באופן עצמאי מתוך המושכלות הראשונות. גם בפיזיקה למרות שאיני יודע מה הנהלים שם , הרי שבהחלט כל דבר שלומדים שם לומדים עם הבסיס הניסויי ולא מקובל לומר כזה ראה וקדש . אני חושב שסטודנט טוב לתואר שני בפיזיקה יוכל לענות לך מאפס על כל שאלה שתהיה לך על כל טענה פיזיקלית שהוא מוכן לעמוד מאחוריה.

לא דיברתי על תחומים כמו מתמטיקה, ואפילו לא פיזיקה, דיברתי על מדעי העבר. שהם בעצם אינם מדע, אלא נסיון לעשות סדר בתוך ים של מליארדי נתונים, מה שמביא את המסקנות הוא לא נוסחאות מופשטות אלא הסדר של כל הנתונים שבכל התחומים גם יחד. אבל הבעיה של אוטוסטרדת המידע היא גם במדעים פרקטיים כמו רפואה, גם אם רופא יקרא חומר כל היום על תחום התמחותו הספציפי מאד בטיפול בבעיות בשורש כף היד, הוא לא תמיד יספיק להיות מעודכן במה שקורה בתחום הזה בלבד.

אוסיף שהציטוטים שאתה מביא הם ממש לא לעניין, כי לאף אחד לא ברור מהי ההשלכה שלהם על הנושא הנידון. למשל אתה רוצה להגיד ששיטות התיארוך המקובלות באבולוציה אינן אמינות ולשם כך אתה מביא ציטוט של ארכיאולוג העוסק בתקופה ההיסטורית ומתייחס לפחמן 14 שכלל אינו משמש לתיארוך אבולוציוני . אז אתה מדגיש את המילים שאומרות שהתגברו על בעיה בשיטת הכיול כי אתה החלטת שכיול זה משהו מעגלי .

יש את התחום ההיסטורי, (אין הכוונה מן התקופה ההלניסטית והלאה עליה יש היסטוריה ברורה, אלא על התקופות שקדמו לה, ההיסטוריה של הפרסים, הבבלים, המצרים, האשורים, וכו' שבהן ההיסטוריה היא משוחזרת ולא נמסרת). המנתח את הכרוניקות של המלכים וכיוצא בהם ומנסה להציג תמונה היסטורית.

ישנו התחום הארכיאולוגי המנתח ממצאים כמו שברי חרסים, ומנסה לשחזר על פיהם מי חי היכן ומתי.

ישנו התחום הגיאולוגי, המנתח את השכבות, הקימוט, השבירה וכו', ומנסה לשחזר על פיהם כיצד נוצרו פני כדוה"א במצב הנוכחי.

ישנו התחום הפליאונטולוגי, המנתח את הממצאים המאובנים ודומיהם, ומנסה לשחזר על פיהם מי חי באיזו תקופה והיכן.

ישנו התחום הביולוגי, האבולוציוני, המנתח את מוצא המינים, החיים, והשרידים העתיקים, ומנסה לשחזר כיצד התפתחו המינים זה מזה.

בתוך כל התחומים האלו ואחרים, ישנם המון המון תת תחומים, יש הרבה אספקטים גיאולוגיים, כמו שמוזכר לעיל יש אספקט שחוקר את המגנטיות, ויש תת תחום שעוסק במינרלים, וכך עוד רבים. האבולוציה היא לא מישור אחד, יש מישור גנטי, ויש מישור מורפולוגי, וישנו המישור העוסק בהשפעת מלחמת הישרדות, בלחצים טבעיים, במוטציות והשפעתן, וכו'.

כל ענף מחקר כזה אינו דומה למתמטיקה בו מובן מאליו כיצד מטפלים בנתונים, סופרים מחשבנים ושלום על ישראל. המחקרים האלו מיוסדים על הנחות, אמנם הגיוניות, אבל הרבה פעמים לא יותר מזה. נסיונות לשחזור לפעמים בנויים על פלפולים, דהיינו הנחה הבנויה על מסקנה שנולדה מהנחה אחרת שהתקבלה.

ברור שגיאולוגיה אינה פועלת בחלל ריק, כל שכבה מורכבת ממינרלים, ממשקעים, וממאובנים, הגיאולוג מחווה את דעתו ואת אבחוניו בהתחשב במה שידוע מתחום הפליאונטלוגיה – חקר המאובנים. חקר המאובנים גם מתחשב במסקנות גיאולוגיות אחרות, אימתי נוצרה שכבה זו, מתי נפרדו שתי יבשות אלו, מתי נעלם ים מסויים, מתי התרוממה שרשרת הרים. חקר המאובנים מתחשב בענפים אחרים של אבולוציה, מאובן שנמצא באותו שכבה של מין מסויים שמקובל כי התפתח לפי עץ החיים בתקופה מסויימת, משפיע על שיקולי התיארוך. כל החלטה וכל מחקר מסתמכים על המון המון מקובלות.

לא רק שכל מחקר בהכרח מסתמך על מסקנות מקובלות אחרות, אלא שגם הדרך בין הממצאים כמות שהם לבין מסקנות המחקר, מסתמכת על תפיסה מסויימת. ממצא נמצא בשכבה מסויימת שהיא בעיני המוצא מתאימה ומסתדרת לפי הידוע לו, לכן מבחינתו אין בעיה להניח שממצא זה נמצא בשכבה מסויימת. ייתכן שאם השקפתו היתה אחרת, הוא היה שם לב שלא חייב להיות שממצא זה הוא חלק אורגני ממה שהוא חושב כשכבה זו.

בכלל כל המושגים של שכבה, מין מעבר, תצורה פלונית או אלמונית, הם אינדבידואליים. כל חוקר פוגש את השכבה המסויימת כביכול מזוית אחרת, הקרטיקון בביתר עילית לא חייב להיראות כמו הקרטיקון בביתוניא, מנסים לקבוע מאפיינים כוללים וחוקיות מסויימת, אבל הכל הוא סדר מלאכותי. שום דבר כאן לא מובן מאליו.

וכדאי להבהיר שאף חוקר לא רואה את עבודתו כמטיל ספקות באקסיומות של המחקר, חקר שכבות גיאולוגיות ומאובנים, מתפרש על פני אלפי מוסדות, במשך מאות שנים. כל קבוצה חשפה וחקרה נקודות מסויימות, רוב העוסקים בזה לא ניסו להיות בריאתנים או חכמולוגים, אלא רק לעשות את העבודה שלהם, לבדוק את הנקודה שלהם ביחס לשאר המערכת. כל מסקנה של מחקרון קטן התפרסמה איפה שהוא, ובהמשך הכותרות של המחקרים משמשות הן למחקרים כוללים יותר, והמחקרים הכוללים גם הם בסיס למחקרים, כך אוספים נתונים. אבל אנו בעצם סומכים על שיקול דעתם של אלפי קבוצות, שהפכו את הממצאים לדיווח, כשבדרך יש לא מעט פרי התפיסה וההנחות.

האנשים שמשוגעים לדבר והופכים מאמרים מקוריים כדי למצוא בהערות שוליים כל מיני סטיות ואנומליות, מקבלים מיד תוית של בריאתנים, מהפכנים, קונספירטורים, ואולי בצדק (אנומליות תמיד תהיינה, מאותן סבות עצמן, שכל ממצא ותנאי מציאתו הן אינדבידואל שונה). אבל עובדה היא שפשפוש באותיות הקטנות מלמד הרבה פעמים שהתמונה האידיאלית כיצד מסיקים מסקנות לא תמיד נראית כך בשטח. וכשחופרים עוד יותר מגלים שיש כל מיני דברים שלא מוזכרים גם בהערות השוליים. המציאות לא כזו אידילית. וכוללת הרבה בלגאן, בלי יותר מדי קורלציות מופלאות.

יש כאן כשל מובנה, שעמדו עליו הפילוסופים של המדע. בחירת הנחות העבודה חייבת להיות לפני רוב העבודה, אמנם אחרי כל העבודה לאור הנחה אחת, קשה מאד לבחון את הנחות העבודה. אם בפיזיקה בה שולט בד"כ עקרון ההדירות, הצליח איינשטיין לעשות זאת (במקרה הלך לו, לא רחוק היה מהמצב שיתייחסו אליו כמשוגע ודבריו ייזרקו לסל. כמו שקרה למשל לגרגור מנדל למשך 50 שנה), במדעי העבר בהם בחלק גדול מהממצאים אין אפשרות של הדירות, קשה מאד מאד לצפות אפשרות כזו.

[כמו במקרה של גמישות הלכתית, המעכב העיקרי לגמישות הלכתית הוא הרפורמה, או כל גוף צעקני אחר המכריז בלי הבנה על הצורך בשינויים. ומחמתו אפשרות הגמישות מצטמצמת מאד. כך גם במקרה של פתיחות מדעית, המעכב העיקרי לבחינת אפשרויות אחרות במדה שוה, הוא הבריאתנות או כל גוף צעקני אחר המכריז בלי הבנה על הצורך בשינויים. אלא שבדת המגבלה היא דתית, הדת בנויה על חוייה רגשית, ולתהליך זה יש מבנים מסויימים. ואילו במדע המגבלה היא מורלית, נתינת נשק לצד השני נתפסת ככניעה לדת ולגחמותיה. אבל לא גורמת נזק משמעותי באמת למדע. כך לפחות לענ"ד].

המלאכה של הטלת ספק בכל הקונספציה היא בלתי אפשרית לאדם אחד או לגוף אחד. אבל ספק זה חייב לקנן בלב כל בר דעת, כדי שלא להיצמד לדוגמה ולקדש אותה, ולחשוב שהצורה בה מקובל לסדר את הנתונים היא היחידה האפשרית והיא המקסימום של יכלתינו להתקרב לאמת. אם חשיבה כזו תתקדש המדע לא יתקדם לעולם. התקדמות פירושה שלילת הנחה מקובלת, לטובת אחרת, ובדיקת כל המערכת מחדש. אם המערכת תסתאב באימון מוגזם לא ניתן יהיה לעשות זאת, ובכל מה שלא קשור לטכנולוגיה ניכנס שוב לתקופה ארוכה כדוגמת ימי הביניים בה צורת חשיבה אחת התקדשה. אלא שטמטום דתי קל להפריך, טמטום בעל כסות עיניים מוצלח כדוגמת התרבות המערבית, קשה הרבה יותר, ולכן התקופה תהיה הרבה יותר ארוכה.

תוקן על ידי מקסוול ב- 28/12/2010 18:16:50

_________________