דינוזאורוס,
צר לי מאד, אך נראה שלא קראת את המחקר היטב והפכת את היוצרות לחלוטין.
ראשית אקדים ואומר שאכן הם השתמשו בשיטת התיארוך באמצעות פחמן-14 כגורם נתון, מעולם לא אמרתי שהם השתמשו בה על מנת לאמת את שיטת התיארוך באמצעות פחמן 14. מה שכן אמרתי הוא שבעיני מדהימה הקורלציה שנעשתה בין שתי שיטות בלתי תלויות כתיארוך פחמן 14 והכרונולוגיה המצרית המקובלת שהתבססה על נתונים מתחומים שונים לגמרי.
כעת לעצם המחקר. אנסה להבהיר בקצרה מה המחקר, כיצד הוא נעשה, ומה ההנחות אשר עמדו בבסיסו:
בקביעת הכרונולוגיה המצרית ישנם שני דברים שצריך לקבוע: כרונולוגיה יחסית וכרונולוגיה מוחלטת. הכרונולוגיה היחסית מתייחסת לסדר הפנימי של מלכים ושושלות מסויימות בינם לבין עצמם, יש בה מחלוקות מסויימות אבל באופן כללי הן אינן גדולות ומשמעותיות מאד. לעומת זאת קיימת השאלה היכן למקם את כל השושלת, או קבוצת שושלות על ציר הזמן המוחלט. בעוד שבמחקר המקובל, ממקמים את הממלכות המצריות בזמן מסויים. הרי שהיו אחרים כגון וילקובסקי ועציון שלמרות שלא חלקו על הכרונולוגיה הפנימית מיקמו את כל הכרונולוגיה המצרית 600 שנה מאוחר יותר. אחרים, פחות רדיקלים הזיזו את מיקום הממלכות המצריות על ציר הזמן המוחלט ב200 או 300 שנה.
מטרת המחקר הייתה לבדוק באמצעות פחמן 14 את מיקומם של הממלכות המצריות על ציר הזמן המוחלט. בנוגע לשאלה זו לא עמדה שום הנחה ארכיאולוגית-היסטורית בבסיס המחקר, וכפי שאבאר להלן.
על מנת לבצע את המחקר השתמשו החוקרים ב211 דגימות של חומרים צמחיים בעלי אורך חיים קצר שנמצאו בעשרות קברים של פרעונים לארוך כל התקופה השושלתית.
כמות הפחמן-14 בדגימות נבדקה, והתוצאות כוילו באמצעות גרף אוניברסאלי המתבסס בתקופה הנידונה אך ורק על ספירת טבעות עצים ולא על הנחות היסטוריות כלשהן (ניתן לראות את הגרפים כאן). זה כל הכיול שנעשה, לא נעשה מעבר לזה שום כיול.
בין התוצאות היו 14 דגימות שהראו תאריכים מהאלף הראשון והשני לספירה , כיוון שתאריכים אלו הם בלתי אפשריים לחלוטין לפי אף שיטה (הם מאוחרים באלפי שנים מכל ההערכות), הסיקו החוקרים שהם הגיעו לאותם קברים מאוחר יותר, ואינם יכולים להיות שייכים לזמן ששייכו אותם להם. מעבר לאותן דגימות נמצאה דגימה אחת שהראתה בשתי בדיקות על שני תאריכים נפרדים, החוקרים הגיעו למסקנה שזוהי תוצאה של זיהום (אינני יודע מה זה) וגם אותה הוציאו מהמודל (מלבד בדיקה זו נערכו עוד בדיקות כפולות רבות שנמצאו זהות כולן (בטווח הדיוק של הבדיקה)). מלבד אלו הוצאו מהמדגם עוד 7 דגימות שנלקחו כולן מקבר אחד, שהראו על תאריך מאוחר ב200 שנה מהתאריך שיוחס להם. לדעת החוקרים יש לשער שהייתה טעות ארכיאולוגית והדגימות לא נלקחו מהאתר הנכון. ניתן לומר שכאן השתמשו החוקרים בדעות היסטוריות קדומות שהיו להם. אך יש לזכור שני דברים א. מדובר בסך הכל בשבע דגימות שכולן נלקחו ממקום אחד ב. הבעיה בדגימות אינה רק בסתירתם את התיארוך המוחלט אלא גם בכך שבאופן יחסי לדגימות האחרות הן סותרות לתיארוך היחסי המוסכם.
כל שאר הדגימות (188) הוכנסו למודל המחקרי שנערך.
כיוון שפחמן 14 נותן תיארוך מקורב ולא מדוייק לחלוטין. נהוג על מנת להגביר את הדיוק להכניס את הנתונים של דגימות רבות הקשורות זו לזו לתוכנה ידועה המצליבה את הנתונים בין הדגימות ובשיטות סטטיסטיות מגיעה לתיארוך ברמת דיוק גדולה יותר. כאן על מנת ליצור מודל מדוייק ככל האפשר הזינו עורכי המחקר לתוכנה את הדגימות שנעשו, ואת התיארוך היחסי הידוע בין דגימה לדגימה, אולם לא הוזן שום מידע חיצוני באשר לתיארוך המוחלט של הדגימות. כלומר הזינו לתוכנה שמלך X מלך אחרי מלך Y אבל לא הזינו שום מידע (מלבד תוצאות הפחמן 14) מתי המלכים האלו מלכו. כך שקביעת התיארוך בשנים מוחלטות נעשתה על סמך תוצאות הפחמן-14 בלבד.
במהלך המחקר נערכו באמצעות התוכנה שלושה מודלים נפרדים, לשלושת הממלכות במצרים: הממלכה הקדומה, הממלכה התיכונה והממלכה החדשה. בעוד בתוך כל ממלכה בינה לבין עצמה הוזן הסדר היחסי של המלכים, כפי שנכתב לעייל. בין הממלכות לא נערך שום קשר, וכל אחד משלושת המודלים הוא בלתי תלוי לחלוטין במודלים האחרים.
באמצעות הנתונים שהוזנו אליה קבעה התוכנה את התיארוך המוחלט של השושלות המצריות. נמצאה בכל שלושת המודלים התאמה מלאה לתיארוך המקובל, אמנם כיוון שעדיין ישנו טווח סטיטסטי מסויים של זמן אפשרי הרי שלא ניתן היה לשלול בצורה חד משמעית מודלים אחרים הקרובים למודל המקובל (טווח הדיוק במודל של הממלכה הישנה הוא 76 שנים, במודל של הממלכה התיכונה 53 שנה, ובמודל של הממלכה החדשה 24 שנים, כל זה בוודאות של 95% (ההבדלים נובעים בעיקר מכמות הדגימות שהייתה קיימת בכל ממלכה. ככל שכמות הדגימות גדולה יותר ניתן להגיע לדיוק גדול יותר) ).
התוכנה קבעה את התיארוך הנ"ל על פי רובם המוחלט של הבדיקות. אולם כמה עשרות דגימות נקבעו על ידי התוכנה ברמת וודאות גבוהה כבלתי מתאימים למודל. יש להדגיש, לא הייתה פה החלטה של החוקרים להוציא את הנתונים שלא הסתדרו להם מהמשוואה, אלא התוכנה על סמך המודל שהיא בנתה, הסיקה שחלק מהנתונים סותרים את המודל שנבנה על פי רוב הנתונים. בנותנים סותרים אלו אין שום סדר פנימי, חלקם מאוחרים יותר וחלקם מוקדמים, חלק גדול מהם נמצאו בקברים שרוב הדגימות שבהם כן התאימו למודל. בעקבות עובדות אלו הסיקו החוקרים שכנראה בגלל שהאזור היה מיושב בצפיפות השתרבבו דגימות מתקופות אחרת.
לסיכום:
העובדה הבסיסית הברורה היא שנעשה תיארוך בפחמן 14 בשיטות המקובלות, כאשר לא נעשתה הנחה מוקדמת כלשהיא על מיקומה המוחלט של הכרונולוגיה המצרית על ציר הזמן, והתיארוכים שהתקבלו חפפו את הכרונולוגיה המקובלת בכל שלושת המודלים. לדעתי עובדה זו מרשימה ביותר, והסיכויים שמדובר במקרה הם מאד נמוכים.
מצד שני אני מסכים שמי שמצפה למצוא מערכת חלקה שאין בה חריגים, אכן יתאכזב כאן. עולם הטבע אינו מתמטיקה, ואכן בכל בדיקה אנחנו צריכים לקחת בחשבון שיתכנו תופעות מסויימות שישבשו את התוצאות, זו הסיבה שעל מנת להגיע להבנה טובה עלינו להשתמש ולהצליב כמה שיותר עדויות ולהשתמש בכלים החזקים שמעניקה הסטטיסטיקה על מנת להגיע לתוצאות מדוייקות.
במחקר שלפנינו עיבוד הנתונים לא נעשה באמצעות בחירה סלקטיבית של הנתונים, כפי שאתה מנסה להציג, זהו עיוות מוחלט של העובדות. ההחלטה אילו נתונים מייצגים את זמנם ואילו שגויים, נעשתה אך ורק באמצעות ניתוח סטטיסטי שנעשה באמצעות תוכנה ידועה (OxCal). אני חושב שזו יכולה להיות דוגמה טובה כיצד באמצעות כלים מתמטיים מתקדמים ניתן להגיע לתוצאות מובהקות ( 95% וודאות לפי המודל הסטטיסטי המדובר) גם כאשר יש השתרבבות של מידע מוטעה לתוך הנתונים.
בנוגע לטענתך על מחקרים קודמים שנעשו והגיעו לתוצאות שונות: לפי מיטב ידיעתי המחקר הנוכחי הוא המחקר הגדול והמקיף שנעשה עד כה. מלבד זאת הנימוק שהובא במחקר להבדל נראה הגיוני בעיני, בכל מקרה, הרי בוודאי שגם עורכי המחקרים הקודמים יסכימו שיש עדיפות מסויימת לצמחים בעלי שימוש קצר , מאשר עצים שיכולים לשמש גם תקופות ארוכות. כמו כן גם שאר השיטות שנעשה בהן שימוש הן שיטות שלכולי עלמא מגבירות את הדיוק ואינן תלויות בהנחות מוקדמות בנוגע לתיארוך המוחלט. לכן העובדה שהמחקר המקיף והמדוייק ביותר שנעשה עד כה, תואם בצורה כה טובה את הכרונולוגיה המקובלת, נותנת לי אינדיקציה טובה מאד לכך שגם הכרונולוגיה וגם שיטות התיארוך שנעשה בהן שימוש הן נכונות.
אם נצטט כמה מדבריך לעומת מה שבאמת קרה, נוכל לקבל דוגמה מובהקת כיצד באמצעות דמגוגיה ועיוות נתונים ניתן להפוך כל מחקר רציני ולחוכא ואיטלולא:
אתה כותב:
"בכל אופן אם נשוב למאמרינו, המאמר בכלל לא בא לדון בערכה של בדיקת פחמן 14, הוא מניח אותה ככלי שימושי. הוא לא מתיימר להציג אותה כמדידה נפרדת, הוא כותב במפורש שהמדידות הראו רק את יחסיות הממצאים, דרגו אותם בסולם שנים לפי קצב ההתפרקות. אבל את הכמות המקורית קובעים לפי שילוב של ממצאים שתוארכו על פי דנדוכרונולוגיה, וממצאים שתוארכו לפי ידיעות היסטוריות. לכן גם אם נניח שהדנדוכרונולוגיה אכן כיוונה אל האמת, וכן ההיסטוריה, עדיין בדיקת פחמן 14 לא קבעה שום תיארוך אבסולוטי, אלא רק יחס בין ממצאים. מקבלים את כמות הפחמן שהיתה בימי הממלכה העתיקה כנתון קיים על סמך בדיקות אחרות, וביחס לנתון זה מחשבים את אחוז הדעיכה." עכ"ד
אומר זאת בעדינות האפשרית: יש פה בעיה קשה של הבנת הנקרא, או לפחות הבנת הנקרא באנגלית, קשה לי לתאר לעצמי שיבוש גדול מזה של הדברים, פשוט הפכת את הדברים לגמרי, בעוד כל המחקר מדבר על תיארוך אבסולוטי, הוא מוצג על ידך כחוקר תיארוך יחסי.
ציטוט נוסף:
"אחרי כל זה אפשר לראות שעדין השיטה סגורה ומוגנת מכל כיוון, מחקרים שלמים שהראו תוצאות עתיקות יותר – נפטרים בטענה שמחמת המחסור השתמשו המצרים בחמרים עתיקים וממוחזרים, נו באמת. אין סוף לתירוצים שנוכל להמציא בדרך כזו ולבנות עליה מדגם מייצג של תקופה.
חלק מהממצאים נפטרים בטענה של שוד קברים וזיהום, כל נגיעה מאוחרת יכולה להצעיר את הממצא. אבל נגיעות יכולות גם להזקין את הממצא, ולהוסיף מחומר הבת. ובקיצור השיטה סגורה ומוגנת."
כפי שציינתי לעייל נמצאו דגימות מאוחרות ודגימות מוקדמות יותר, ההחלטה איזה מהם לכלול במודל נעשתה על סמך שיטות סטטיסטיות בלבד. (מלבד הכמה שהוזכרו בהתחלה).
ציטטת מהמחקר:
"כל אלו מאפשרים לנו להתאים את דפוס ההימצאות של פחמן רדיואקטיבי, ולהרכיב את רשימת הכיול"
אינני מוצא את הקטע המדובר, לדעתי עשית קצת ערבוב, וחיברת משפטים לא ממש קשורים. בכל אופן, בעשרות מקורות שחיפשתי לא ראיתי אפילו פעם אחת את המילה כיול בהקשר של כיול כתוצאה מנתונים ארכיאולוגים. כיולים אזוריים, אם מתקיימים, מתקיימים לטווח של עשרות שנים בודדות (על פי מה שראיתי).
אודה לך מאד אם תמציא לי ולו מקור אחד המדבר על כיול מתוצאות ארכיאולוגיות.
לעומת זאת קיים שימוש בנתונים היסטוריים על מנת להגביר את רמת הדיוק בתוך הטווח שהתיארוך נותן, אולם אין לכך שום קשר לכיול, ובכל מקרה, כאשר ישנן בדיקות רבות מדובר בטווח לא גדול.
לסיכומו של דבר: אני חושב שהמקרה הזה יכול לשמש כדוגמה מאלפת, כיצד בעלי עניין יכולים לקחת את המחקר שנעשה באופן ההגון ביותר, ולהציג אותו כמחקר מוטה שברר את הממצאים לפי איך שהתחשק לו. הוא גם יכול להוות דוגמה מאין לוקחים כל הבריאתנים את ממצאיהם ש"מפריכים" את השיטה, שהרי מן הסתם אילו פוגמישו היה נחשף למחקר הזה הוא היה להביא ממנו ראיה כיצד תיארוך פחמן 14 הוא שטויות – כי הרי נמצאו 14 דגימות בקברים מצריים שתיארוך שלהם העלה שהן שייכות לאלפי שנים לאחר מכן. הוא כמובן היה שוכח לספר שהרוב המכריע של הדגימות תאם לחלוטין להנחות המקובלות.
אני אשתדל להגיב גם בנוגע לדנדרוכרונולוגיה ועוד חזון למועד. לכל המעוניין כאן יש מאמר הסבר של הגרף הרשמי המשמש לכיול פחמן "INTCAL0" לטווח של עד 26,000 שנים.
