בתגובה
לטענות אחדות של פרופ' דורון אורבך, אליהן הפנה אותנו פוגמישו, ידידנו.
אני מרשה לעצמי לטעון בפסקנות שלאור חוקי הטבע הידועים לנו, ההסתברות שדומם יהפוך לחי במקרה היא אפס...
אכן, נראה כי מרק כמיכלים אינו יכול להפוך לפתע, בצעד אחד, לארכבקטריה (ארכבקטריה - בקטריה ארכאית קדומה, האורגניזם הפרימיטיבי ביותר).
אולם הטענה כי מרק כמיכלים יכול להפוך לארכבקטריה היא כשל לוגי הקרוי "הפרכת טענת איש-קש", שכן אף חוקר ביוכימיה לא טען כי מרק כמיכלים יכול להפוך לפתע, בצעד אחד, לארכבקטריה.
טענות חוקרי ביוכימיה הן:
(א) ההתפתחות הזו, abiogenesis, ארעה בשלבי ביניים (לא ידועים),
(ב) לא ניתן להוכיח אי-יתכנות בעניני טבע,
(ג) ההסתמכות על חישובי סכויים כטיעון נגד יתכנות ארוע (
Borel's law) - מוטעית
טענות אי-יתכנוּת אפשר להציג וגם לשאוף להוכיח רק בענפי מתמטיקה.
טענות אי-יתכנוּת לא אפשרי להציג או להוכיח בעניני טבע.
מדוע לא ניתן להוכיח אי-יתכנות בעניני טבע ?
משום שלטבע אין חוקים.
לטבע יש "התנהגות", ולא בטוח שאנו תמיד מזהים אותה כהלכה, גם אם אנו בונים בהצלחה לכאורה מתקנים מבוססים על הבנתנו אותה.
ההסבר:
מתמטיקה היא תחום שהאוביקטים בו הם "יצורים מופשטים" פרי רוחנו, והם "מתנהגים" על פי חוקים שהגדרנו מראש.
הטבע, לעומת זאת, הוא אמפירי.
אין לטבע חוקים.
הטבע הוא נתון, ואנו מתבוננים בטבע ומנסים לזהות בהתנהגותו (בתופעותיו) סדירות, עקביות, מתכונתיות, ולו ברמה הסטטיסטית. לאחר שזיהינו בהתנהגותו סדירות, עקביות, מתכונתיות, ולו ברמה הסטטיסטית - נכנה התנהגות זו בתואר "חוק". אולם, זה אך שימוש מושאל במונח "חוק". יתירה מזאת, לעתים קרובות מתברר כי קיימים לטבע אופני התנהגות נוספים, שונים, שלא הכרנום קודם לכן, אולי עקב פרימיטיביות כלי המדידה שלנו, ויש "להרחיב" את הגדרת ה"חוק" בתחום מסוים, ענין המפריך את הטענה כי "חוק" בכל הנוגע לטבע, הוא משהו אבסולוטי.
עוד יש לציין כי העבודה אינה מסתיימת בזיהוי סדירות, עקביות, מתכונתיות, ולו ברמה הסטטיסטית.
השלב הבא הוא הצעת הסבר (תיאוריה) לאשר ראו עינינו.
אם מוצעות מספר תיאוריות - יש לבחון מביניהן רק את אלו שהינן בנות-בחינה ובעלות כושר פרדיקטיבי, ולדחות את כל היתר, ומבין אלה הראויות להיבחן - יש להעדיף את זו הפשוטה יותר, המצריכה מספר מועט יותר של הנחות עבודה, והמספקת הסבר אוניברסאלי (נרחב) יותר.
יש לציין שלפי החוק היסודי ביותר בטבע הנקרא ה"חוק השני של התרומודינמיקה" התגובות הספונטניות בטבע הן אלו המביאות לאי סדר. אי סדר מבחינה כימית ניתן לתאור כמותי ע"י פונקציה יסודית של החומר הנקראית אנטרופיה. כך שלפי חוקי הטבע, ככל שתגובה כימית מיצרת יותר אי סדר (אנטרופיה), היא יותר מסתברת כלומר יותר ספונטנית
גם הנפנוף בחק השני של התרמודינאמיקה - מוטעה, ופרופ' אורבך יודע זאת ומשקר לנו, (או גרוע מכך - אינו יודע זאת, על כל המשתמע מכך).
כדה"א אינו מערכת סגורה, לגביה נכון לטעון כי האנטרופיה שלה גדלה, שכן הוא מקבל שטף קבוע של קרינה מן השמש.
גם את הטענה כי בניית סדר אינו תהליך ספונטאני, אפשר להפריך באמצעות, למשל, בחינת
תהליך הקפיאה
אין שום קשר הכרחי מדעי אמיתי בין התצפיות השונות בטבע, כולל יחסי הגומלין בין תורשה לסביבה והאפשרות הספקולטיבית שיצורים חיים משוכללים התפתחו מיצורים נחותים יותר
הבעיה של פרופ' אורבך היא שלא נמצא שום ממצא פליאונטולוגי המציג שרידי בעלי חיים ארכאיים לצד שרידי בעלי חיים מודרניים (כולל אדם), in-situ, ובאותה stratum.
משמע, מעשיית הבריאה המקראית אינה נתמכת בממצאים פליאונטולוגיים כלשהם.
מנגד, השערת האבולוציה נתמכת בממצאים פליאונטולוגיים למכביר.
אמנם, "לא ראינו - אינה ראיה", אולם פרופ' דורון אינו יכול להציג ממצא בודד התומך בגרסתו, שעה שידי מתנגדיו מלאות ממצאים תומכים לכאורה
