בית פורומים עצור כאן חושבים

הכתיבה הפוסט חרדית - מבט מבפנים

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-24/12/2010 00:20 לינק ישיר 

Kolmogorov כתב:

כאשר לאדם כואב הוא צועק , הוא לא מודד דברים במכשירים אובייקטיביים. בפרט כאשר אין לו פרספקטיבה של זמן ומרחק שתאפשר לו לבחון דברים בקור. כאשר נתקלים במישהו כזה , אפשר להעיר לו על כך ולנסות לתת לו מבט אחר. אבל לצאת ולאסוף את כל העדויות ה"מרשיעות" , יש בכך משום סילוף ואף מגמתיות מרושעת לדעתי. מה אתה רוצה ללמוד מהנתונים האלה? וכי אתה מצפה דווקא מהמושתקים הנאנקים תחת הדורסנות החרדית לגלות מידה של קור רוח ואובייקטיביות על אנושית?

קולמוגרוב היקר (הכינויים פה זה משהו הורס), כבר הסברתי בתגובות קודמות שאני לא בא לחפות על דברים הטעונים שיפור וביקורת אמיתית, אין ספק שצורת ההתנהגות והתגובה האלימה והמופרעת של הציבור הירושלמי לפרשיית האם המרעיבה הייתה מחפירה במיוחד, אבל גם לזה יש הסבר אחר מאשר רצון לחפות על פושעים, ובנוגע לגוף הענין גם אם לא ניסחף לניסויים סודיים בבני אדם במרתפי הדסה, ישנו בהחלט מקום להבין את הצד החרדי, ובבקשה תעיין שוב בדברי ובדברי מגיבים אחרים פה, ובקצרה אסכם, טענתי הייתה שכאשר אדם בא לבקר את הקהילה החרדית מתוך היכרות מבפנים ולמעשה הוא נסמך כולו על הגישה הסובייקטיבית של התקשורת החילונית יש כאן הרבה יותר מאשר חוסר הגינות.

ובכל מקרה, הסיפורים האלו הם רק דוגמא, בדרך כלל הכותבים הללו לא מדברים דווקא על פרשיות ציבוריות חרדיות הנתונות מעצם טבען לויכוח, הם נוטים לתאר את אורח החיים החרדי מתוך מבט סובייקטיבי ונוטים להפוך מידע שולי לתמונת מצב כוללת או מוצצים מהאצבע הזיות חסרות פשר במקרה הפחות טוב, ההסבר היחיד לכתיבה הזו הוא כמו שאמרת "כאשר כואב לו הוא צועק" לא מדובר בכתיבה רציונלית, זו לא כתיבה הוגנת, זו לא כתיבה כנה, זה אוסף קללות וגידופים (במטאפורה כמובן) של אנשים מיוסרים.

ולעצם דבריך, אולי תסביר למי התכוון המשורר, על איזה משותקים ונאנקים תחת הדורסנות החרדית דיברת, הרי מדובר באנשים ממשפחות טובות חמות ואוהבות שיכלו להצליח ולפרוח בחיים החרדיים אבל - איך נאמר - לא התאים להם אורח החיים החרדי הסגור ולכן בחרו להם דרך אחרת בחיים, אם זה היה מסתיים בכך, אילו הם היו מחליטים להשאיר הכל מאחוריהם ולפתוח בחיים חדשים, ניחא, איש באמונתו יחיה, אפילו לו הם היו בוחרים מנקודת מבטם לבקר דברים שבציבור החרדי מעדיפים להשאיר באפילה, החרשתי, אבל למעשה הם פותחים בצרמוניה של דמגגויה זולה על החיים החרדיים כאילו (כמובן כאילו) הם רוצים להוכיח שהצעד שעשו הוא המעשה הנבון ביותר עלי אדמות מיום ברוא אלו-הים שמים וארץ (וסתם, בדרך כלל הם גם כופרים, כאילו האמונה באל אחד היא המצאה של אגודת ישראל), אני לא הבאתי רק את הדוגמאות בהם יכולתי להציג צד שני, ראיתי כבר המון פוסטים כאלו, ובאף אחד מהם אין ביקורת שפויה והוגנת, כלום, בתוך ים של דמגוגיה שנאה ושקרים, יש אולי נקודה מסוימת של ביקורת שהיה עליה להיאמר באופן ובגישה אחרת לגמרי, כך שגם אם היינו מניחים שמדובר באנשים שסבלו מהמערכת ומהחינוך החרדי עדיין לא הייתה שום הצדקה לכתיבה שכזו.

תראה השגחה פרטית, לפני כמה שעות פתחתי פה קישור לכתבה ב"הארץ" על הרמה הגבוהה של ציוני הפסיכומטרי של התלמידים במכללות החרדיות, מסקנת הכותב שם הייתה שלמרות אי יישום תכנית הליבה בישיבות יכולים חרדים בוגרים בעלי משפחות ללא כל רקע מינימאלי להשלים פער של שנים ולהגיע לציוני פסיכומטרי הרבה יותר גבוהים מהממוצא הארצי, היו שם הרבה תגובות, כמה מהם היו חתומים בשם חוזר\ת בשאלה והם היו חריפים במיוחד בביקורתם על הכתבה, החל מטענות על כך שהמצטיינים הם מיעוט קטן וכמובן חברים שלהם (שנשארו חרדיים) סיפרו להם כמה שקשה להם והם לא מצליחים להשתלב, וכלה בטענות על הכתב המשוחד, כאחד שלמד בתחילה במוסדות המדוברים אני יכול להעיד שהתלמידים החרדיים כולם מצליחים להשלים פער עצום בזמן קצר במיוחד (יש לזה עוד הסברים חוץ מאשר "ראש הגמרא") וישנם הרבה שמתקדמים הלאה, כך שממש לא הבנתי מדוע החוזרים בשאלה חשו צורך לטעון כי חרדי לא מסוגל ללמוד ולהצליח, מדוע?, אני משאיר לך לחשוב על תשובה,

                             



תוקן על ידי אני_ועולמי ב- 24/12/2010 00:28:36




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/12/2010 11:04 לינק ישיר 

אני ועולמי

אתה גורם לי להתבלבל. מצד אחד אתה עושה רושם של אדם רגיש וחושב . מהצד השני אתה עושה תרגילים דמגוגיים  זולים כמיטב מסורת  הפובליציסטיקה החרדית  ומתייחס להם כאל טיעונים. ההסבר היחיד שיש לי על כך הוא שאחרי חשיפה לא מבוקרת לרעל הזה המכונה פובליציסטיקה חרדית , משהו קורה למנגנוני החשיבה ואפילו אנשים רציניים משתבשים. הדבר הראשון שאעשה איפוא הוא להצביע על מספר כשלים שמופיעים בדבריך.

א. פתחת במין תיאוריה שאומרת שכל המבקרים שאתה מדבר עליהם הם פוסט חרדים שיצאו בשאלה . מעולם לא הוכחת זאת , אבל בהודעותיך הבאות זה כבר הפך מהשערה לעובדה . אתה חושב שאתה  יודע לזהות מי הוא פוסט חרדי , אך ורק על פי אופן כתיבתו.

ב . לאחר שאתה כבר יודע להבחין מי הוא פוסט חרדי ומי לא , אתה רואה את כולם כאחראים כל אחד ואחד לכל מה שכתב כל אחד אחר מתוכם. בעל הבלוג מאה ואחד שערים אחראי לטוקבק של מישהו שהזדהה כיוצא בשאלה  בתגובה לאיזה כתבה. לשם השוואה, למה שלא ניקח את הטפשות , הרדידות  והאלימות המילולית שבתגובה נבחרת באופן אקראי מ"בחדרי חרדים " ונכליל מכך על טפשותם של כלל החרדים?

ג. אתה לוקח את שיקול דעתך הסובייקטיבי והופך את זה לקנה מידה לאובייקטביות. אם אתה הכרעת בדעתך הרחבה  שבפרשיות X,Y,Z האמת היא כך וכך , אז כל מי שחושב אחרת , לא רק שהוא טועה , אלא אפשר להביא זאת כראיה לחוסר האובייקטיביות שלו  וחוסר ההגינות שלו.

ד. כאשר הדוגמאות כשלעצמן לא משכנעות , אתה עובר לתיאור כוללני ולא מחייב שמאפשר לך עדיין להטיל בוץ :"ובכל מקרה, הסיפורים האלו הם רק דוגמא, בדרך כלל הכותבים הללו לא מדברים דווקא על פרשיות ציבוריות חרדיות הנתונות מעצם טבען לויכוח, הם נוטים לתאר את אורח החיים החרדי מתוך מבט סובייקטיבי ונוטים להפוך מידע שולי לתמונת מצב כוללת או מוצצים מהאצבע הזיות חסרות פשר במקרה הפחות טוב." מי הם הכותבים הללו? מה זה בדרך כלל? איך כללת את מי שכללת בתוך הכלל? מה הופך התרשמות שלך אחרי קריאת מספר קטעים לאפיון גורף של כל מה שמשתייך לז'אנר הזה?

ה. כשל מסוג אחר  שמושרש במקום עמוק הרבה יותר בהשקפה החרדית , הוא שלפני ההתייחסות לגוף מה שנאמר , צריך לקבוע עמדה לגופו של האומר. האם הוא בר סמכא? האם הוא אובייקטיבי? האם יש לו אג'נדה סמויה? זה בולט כאן מאד גם בדיונים על אבולוציה . אבל למה זה חשוב בכלל? 

סוף דבר , אין ספק שבין כל המבקרים את החרדים יש בעלי רמות שונות. יש חכמים יותר ויש חכמים פחות . וגם בין החכמים יש את המסוגלים להתבונן בקור רוח ולעומתם כאלה שנושאים פצעים וצלקות שגורמים להם להפריז בתיאור החברה שעשתה להם עוול כהתגלמות הרשע עלי אדמות .

בדבריך  אתה מבלבל בין השאלה מה כדאי לקרוא , לבין השאלה מה אפשר ללמוד מן הנכתב על הכותב. אינני אומר לך שכל מה שנכתב נגד הציבור החרדי ראוי לקריאה. אם מישהו מפריז ולוקה בפגמים שאתה מזהה , אתה  יכול להתעלם ממנו . אבל אין זה מלמד על חבירו שכותב טוב ממנו .

לעומת זאת אם ברצונך ללמוד מן הנכתב על הכותב  , אם אתה רוצה להאשים אותו בשל דבריו בחוסר הגינות  או בחוסר איזון , כדאי שתיקח בחשבון גם את הרקע שלו. כשם שאתה מתייחס בהבנה רבה כל כך לחרדים שמדברים שטויות , התייחס גם אליו בהבנה  . אתה לא צריך לקרוא את דבריו  אם הם נאמרים מתוך כעס וחוסר שיקול דעת, אבל מה יש לך לנפנף עם  הדברים האלה? למה אתה מצפה שדווקא אצל אלה שנדרסו על ידי המנגנון החרדי לא יהיה כעס ופזיזות?

אם ברצונך לגרום קורת רוח  לטיפוסים מסוגו של ארתח זוטא לא תתקשה להשיג מטרתך . לעומת זאת, אם ברצונך להגיד משהו רציני , לא סתם להטיח בוץ , ועוד לעמוד בקני המידה של הגינות ואובייקטיביות שאתה דורש מאחרים  , האם אתה בטוח שאכן יש לך כאן משהו להגיד , מעבר לאיסוף עדויות מרשיעות על חולשות אנושיות אצל אלה שאינך חפץ ביקרם?

לסיום 2 הערות: האחת שלדעתי אתה טועה מאד בהנחתך שהמבקרים היותר קיצוניים הם אלה שהתנתקו וחזרו בשאלה. להערכתי ההיפך הגמור הוא הנכון. אנשים שעזבו ומצאו שלווה בחייהם  או אפילו לא מצאו שלווה , אבל הזמן הקהה את הכאב ונסיון החיים נתן להם פרספקטיבה יותר רחבה , מסוגלים להתבונן גם שלא דרך המשקפיים של אסונם הפרטי . מי שנמצא בתוך הקלחת רואה רק את הסחי והמאוס  , את האדמורים ואת הקדילקים , הקנאים ושורפי הפחים , גלגולי ההלוואות בגמחים , התקהלויות ענק של משועממים בכל הזדמנות,  המוזיקה חסידית הלעוסה , פאשקווילים שעוסקים שוב ושוב בנושא הצניעות. מי שעוזב זוכר את התפילות של הימים הנוראים  , לילות נטולי שינה  של התעמקות  בלימוד ורגעי התעלות רוחניים. ידיד שחזר בשאלה טען בפני שהאנוסים החרדיים מכירים את החרדים מהמציאות ואת החילונים מהספרים , לכן ברור שבעיניהם החילונים טובים בהרבה מהחרדים.

ההערה השניה היא ביחס לזלזולך בקביעתי שיש אנשים מושתקים ונאנקים תחת מגפי הדורסנות החרדית והאינטרנט הוא המוצא היחיד שבו הם יכולים לבטא את עצמם בחופשיות. סביר להניח שרוב החרדים מרוצים  מאורח החיים החרדי , אחרת היא לא היתה מתקיימת. גם מי שנמצא בתוך כלא , אינו מרגיש שהוא נמצא בכלא אם במקרה לא מתחשק לו אף פעם להתרחק מתאו. אבל יש מיעוט שאיני יודע להעריך את גודלו , אבל הוא קיים  על אפך וחמתך, שכן רוצה לצאת  אבל אינו יכול . אלה נתקלים בצד האפל והדורסני של החרדיות . כשהם פותחים את פיהם הם הופכים לנרדפים  ומנודים . בעל כרחם הם לומדים לשתוק ולהתפוצץ מבפנים  , כשאין לאל ידים לעשות מאומה .
כשאתה קורא משהו שנראה לך מופרז , חשוב על האיש השתקן שיושב לידך בבית הכנסת המטופל ב-7 ילדים ומסובך בחובות עד צוואר . אולי זה הוא . היו לו אולי פעם אספירציות להיות סופר או פילוסוף או מדען או מוסיקאי , אבל מעולם לא קיבל הזדמנות , המחיר שהיה נאלץ לשלם היה בלתי נסבל . במקום זאת הוא מוצא עצמו שקוע עד צוואר באורח חיים שאינו חפץ בו ללא שליטה על שום היבט של חייו . משפחתו החמה והאוהבת לוחצת עליו בכל הזדמנות  להתיישר ולהיות כמו כולם, מרכלים עליו ומרחמים עליו  מאחורי גבו והוא עוד נאלץ  להשפיל עצמו לבקש טובות וחסדים מהמנגנון המתועב בעיניו כדי להמשיך את שלשלת הזהב הזאת. אולי זה יתן לך קצת פרספקטיבה לגבי מה אדם כזה חושב על המערכת הנפלאה שלך , אולי תבין כיצד אפשר להפריז כך. אולי תחוש קצת פחות גאווה כשאתה זורק אבנים אחרי אנשים כאלה.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/12/2010 13:57 לינק ישיר 

קולמוגרוב היקר,

קראתי את דבריך כמה פעמים, אקווה שגם אתה קראת את דברי במידה דומה של נכונות ורצון להבין את הדברים,
יש לי הרבה מה להגיב ולכתוב לך, אך ה"יום שישי הקצר" אינו מאפשר לי כעת לעשות זאת, עוד חזון למועד
רק שתי הערות, א. אינני כה תמים כמו שחושב אתה, אתה אפילו לא מעלה בדעתך כמה אני מכיר את המציאות מבפנים, ב. חונכתי על ידי הרבי לאהבת כל יהודי שהוא - כמו שהחדיר בנו הבעש"ט - בן לאביו שבשמים, חונכתי לעזור ולמסור את הנפש למען כל יהודי בכל מקום ובכל מצב, אינני רוצה שמסגנון דברי יעלה הרושם כאילו אני שונא ומתעב מישהו באופן אישי, הדברים הם ניסיון להעלאת ביקורת נגדית והם נכתבו במקור בבלוג שלי בתפוז כתגובה לפוסט מסוים (אני לא מפנה לבלוג שלי משום הרחק מן ה"דומה לו" - לצערי), ועדיין אני בתומי הולך ואוהב את הטבע וכל יצור נברא המהלך בו. 
שבת שלום ומבורך ממני ידידך



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/12/2010 15:50 לינק ישיר 

אני ועולמי,

יש בעיה מתודולוגית קלה בדבריך: בלבול מסויים בין ביקורת על מבקרי החרדיות לבין ניסיון להגן על החרדים מפני מבקריהם. אלו שני עניינים שלתועלת הדיון עדיף לנסות להבחין ביניהם ככל האפשר. רק לאחר שהוכחת את דבריך אפשר יהא להציג סינתיזה.

לדוגמא, הדעת נוטה שמקרה "האמא המרעיבה" הוא בגדר "משהו שאי-אפשר להגן עליו". ישנן מערכות בעייתיות במדינת ישראל הנופלות ממוקדי שאיפתנו במדינות המערב המתוקנות. אך דווקא מערכת הבריאות בישראל ידועה כטובה יחסית. זו ועוד, המערכת העסקנית החרדית יודעת לעבוד בשיתוף פעולה פורה עם מערכת הבריאות והמשטרה (בניגוד לבתי המשפט). בהתחשב בעובדות אלו, בנוסף לעובדת קיומו של ליצמן על תקן שר הבריאות, אתה נדחף להסיק שמקרה האמא המרעיבה הוא אכן, כדברי קולמוגורוב לעיל, ביטוי לניוון הנורא של הצ'אלמערס, סוד גלוי בתוך הציבור החרדי עצמו, החסידים והליטאים גם יחד.

לעומת זאת, ביקורת כתיבת היוצאים בשאלה עשויה להיות פוריה מאוד. יש לדון עד כמה דבריהם נועדו לא לתעד מציאות כלשהי אלא לענות על הצרכים של מאבקי החילונים בחרדים. יש להוסיף לשער על הסוציולוגיה של היוצאים בשאלה, הרי החרדיות מצליחה לשמר את טובי בניה בתוכה והיוצאים ברובם קשורים למשפחות חוזרות בתשובה, גרושות וטעונות טיפוח, שאכן נפגעו קשות מהמערכת החרדית ולא זכו לאהבת משפחה בביתם.
דוגמא טובה עשוי להיות מיתוס ישיבת שבעה על יוצאים בשאלה שאיננו מבוסס על עובדות כלשהן ונובע רובו ככולו מצרכים חילוניים למיניהם שהיוצאים בשאלה מתדלקים בתמורה לצומי של חברתם החדשה.

ואעפ"כ, טענת קולמוגורוב בעינה עומדת: האם יחסית לבעיות החרדיות יש מקום דווקא לפנות עתה לבקר את מבקרי החרדיות? אני הק' נוטה לענות בחיוב, שכן ביקורת היא ערך העומד בפני עצמו ואיננו זקוק להדדיות. ובכל זאת, עדיף היה החרדים יבקרו את עצמם והיוצאים בשאלה יבקרו את כתיבתם שלהם...



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/12/2010 22:17 לינק ישיר 

להלן הערה שקשורה רק בעקיפין לנושא האשכול, ואני מקווה שמחבר האשכול לא יכעס עליי (לא מצאתי מקום יותר טוב להציע את הערתי).

יצא לי לעלעל בשבת בעיתון משפחה. לעיתון זה זכויות רבות ולא לחינם מנסים קנאים ליצנים שכותבים בעיתונות החרדית להסית נגדו. על אף הזכויות הרבות ועל אף הכתיבה העניינית עדיין הכתיבה היא מעט 'חרדית'. כלומר, כתיבה המבקשת למצוא בכל דבר את ההיבט הדתי הצר.

כלפי מה הדברים אמורים? בגליוון האחרון התפרסמה כתבה קצרה אודות כת האמיש. העיתונאי כמעט שלא מסתיר את אהדתו לכת זו -- כמעין אחוות אחים, והוא אף בחר להביא תמונה של מבוגר מכת זו שבחזותו החיצונית הוא דומה לחרדי קלאסי. אבל כדי להביא את ההיבט הדתי שולבה בתוך הכתבה מסגרת שבו עיתונאית אחרת מבררת עם 'לב לאחים' אם יש בכת זו מיסיונרים 'שמפיצים את משנתם המסוכנת'...

העורך האחראי כלל לא הרגיש בליצנות ובסתירה שבין גוף הכתבה ובין מה שנאמר במסגרת -- אבל מה זה משנה העיקר שיש תמונות נאות ואחים לצרה, וכן היבט דתי!



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/12/2010 07:18 לינק ישיר 

קולמוגורוב

איקון ירוק על הכתיבה המשובחת והבהירה ועל הכניסה לסובייקטיביות של האדם שהחרדיות לגביו היא עול.

שאלה, שהיא אולי מעבר למטרה שהגדיר בעל האשכול (אבל אולי הנושא כבר מוצה ברובו), ואני מפנה בעיקר לקולומוגורוב: 

האם התופעה של אדם שקשור בחברה מסביבו באופן בלתי הפיך ייחודית לחברה החרדית? האם רק אצלנו יימצא אדם שהוא בעל משפחה ובעל חובות וללא פרנסה שמאפשרת לו לחרוג מן הכבלים החברתיים או האחרים שהוא חש אותם? האם הקושי להבטיח פרנסה מסודרת למשל אינו מונע התעלות אישית, אינטלקטואלית או אחרת?

ייראה לי שיש כאן תיסכול שאופייני לדורנו (ואולי הוא מתחיל עם רסקולינוקוב של דוסטוייבסקי - אם לא עם קין). אדם עורג למציאות שבה יוכל להשקיע את המינימום כדי לצאת ידי חובת קללת אדם הראשון לפרנסה ועדיין ייישאר לו זמן ללמוד, ללמד ולנהל אורח חיים שיהיה שלם איתו ושמח בו, גם מצד הנאותיו וגם מצד הנאותיו האינטלקטואליות והמוסריות והדתיות. כאשר אדם אינו מצליח להשיג את מה שנראה לו כמינימום הראוי, הוא מתחיל להסתכל אחורה ולומר: אני לכוד. טעיתי והסתבכתי. אם הוא עדיין מספיק צעיר ואין רחים על צווארו, או שהוא מוכן להעיף אותם, הוא יחפש דרך למה שנראה לו "החוצה". כאשר הוא יגלה את המחיר של אותו חוץ זה עלול להיות מאוחר מדי לגבי נושאים קריטיים כמו מציאת בת זוג והקמת משפחה וגידול הדור הבא לפי הערכים שפעם או עדיין חשובים לו.

ועוד משהו עבור אני ועולמי.

דור האינטרנט מאפשר מציצנות ויש כאלו שמספקים את הצורך הזה על ידי חשיפה אישית של עובדות או דמיונות. האם זה לא מסכם את מה שכתבת?

העובדה שהאנשים שעוסקים בכך נמצאים בשלב מסויים למדי בהתפתחות הנפשית שלהם אינה צריכה לסמא את עינינו מלראות שהנקודות החלשות או השחורות שהם מצביעים עליהן הן כאן, בינינו.

האם אפשר לשנותן? בעבר היה קיים לצידנו פורום אחות ושמו "אגודה אחת" שניסה לסייע בהגדרה וביישום של שינויים חברתיים נחוצים לחברה החרדית. הפורום כמעט אינו מתפקד. אפשר ואפשר לדון בנושאים שלו כאן. האם זה יביא תועלת? לא באופן ישיר. אבל לדון בדברים, לפתוח אותם, לדון בהם בלי איבה ובלי כעס אלא להשתדל להבין, לדון לכף זכות, להפיק לקחים ולהשתפר, זו כבר התחלה.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < language="">




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/12/2010 08:57 לינק ישיר 

 

מיימוני שאל והעיר

"האם רק אצלנו יימצא אדם שהוא בעל משפחה ובעל חובות וללא פרנסה שמאפשרת לו לחרוג מן הכבלים החברתיים או האחרים שהוא חש אותם? האם הקושי להבטיח פרנסה מסודרת למשל אינו מונע התעלות אישית, אינטלקטואלית או אחרת? ..... ייראה לי שיש כאן תיסכול שאופייני לדורנו (ואולי הוא מתחיל עם רסקולינוקוב של דוסטוייבסקי - אם לא עם קין). אדם עורג למציאות שבה יוכל להשקיע את המינימום כדי לצאת ידי חובת קללת אדם הראשון לפרנסה ועדיין ייישאר לו זמן ללמוד, ללמד ולנהל אורח חיים שיהיה שלם איתו ושמח בו, גם מצד הנאותיו וגם מצד הנאותיו האינטלקטואליות והמוסריות והדתיות".

 

אמנם השאלה הופנתה לקולוג.. אבל אתפרץ-

ראשית, לא רק אצלנו. התופעה קיימת בכל חברה סגורה ובפרט כאשר ההחלטה על העתיד נעשית בגין צעיר וכאשר אדם "עדיין" אידיאליסט יחסית ולא טעם את "עול החיים". תמצא זאת בקבוצים, בהתנחלויות ואיני יודע אבל אני מנחש שגם במנזרים. ההבדל בין קבוצים והתנחלויות לצבור החרדי הוא גם בטוטאליות של האידיאה (שכמעט בכל מקום אינה כה תובענית, בפרט בזרם הליטאי) וגם בסובלנות של הצבור להכיל חריגים (וממילא בהגדרת כל קצה קצהו של איזו "סטיה" מחשבתית כסטיה). ההבדל גדול מאוד, כידוע. לגבי הקבוצים של לפני 60 שנה חושבני שההבדל אינו גדול ולמיטב ידיעתי היו שם "ריקושטים" לא מעטים של התופעה.

אני מנחש שבמנזרים תמצא אחוז גבוה שהיית קורא לו "אנוסי התבונה".

 

חושבני שדוגמה מצויינת לאונס הקבוצתי החרדי תמצא בקומוניזם הסטאליניסטי. לאחרונה קראתי ביוגרפיה של סטאלין המתארת את הנכונות  של נשפטי משפטי הראווה, שהיו מצמרת המפלגה וידעו שמדובר בעלילות שקר, ובכל זאת הודו. לא כולם בגלל עינויים, חלקם שתפו פעולה, ולפעמים אפילו "קישטו" את עוונותיהם יותר מהדרוש, לטובת המפלגה והאידיאל. השילוב של אידיאל שגם אם אתה אישית כשלת בישומו אתה מעריץ אותו יחד עם מערכת כפיה המסמלת את ה"טוב", יכול לתת, לפחות לטווח הקצר, פירות.

 

הנה ציטוט של מקסוול באשכול אחר – "אצל סרוגים שחוזרים בשאלה אפשר לשמוע ביקורת אינטלקטואלית על הדת: איך אתה מיישב את האבולוציה עם החומש, או את השואה עם ההשגחה, וכו'. מחרדים שחוזרים בשאלה בד"כ שומעים ביקורת על החברה עצמה, הסגירות והשליטה על הפרט והרוע הממוסד וכיו"ב. דהיינו, לא בעיה מהותית עם היהדות, אלא עם החברה שנבניתה מסביבה. אם אין בעיה מהותית עם הדת, למה לנטוש אותה".

 

בעניין הקושי להתעלות לעומת אילוצי הפרנסה – זה וודאי אינו מיוחד למגזר החרדי, למעט העובדה כי אלוצי הפרנסה קשים פי כמה וכמה, בגלל השילוב הרצחני של משפחה גדולה ומקורות פרנסה מצומצמים וכאן הכמות נעשית לאיכות.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/12/2010 10:27 לינק ישיר 

תלמיד (לא) טועה

כשאני כותב לפלוני, זה מיועד קודם כל אליו, אבל לכולם. לא תמיד אני זוכר לציין זאת. סמיילי.

יפה כתבת.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < language="">




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/12/2010 15:48 לינק ישיר 

[ואני תוהה לעצמי -
עד שאתם פונים לבקר את הכתיבה הפוסט-חרדית, למה שלא תדונו בכתיבה החרדית (של חרדים ממש שלא עזבו ואינם "שוליים" משום סוג וכו')?
שמרן100, אתה מוזמן להתחיל...]





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/12/2010 16:32 לינק ישיר 

"כלפי מה הדברים אמורים? בגליוון האחרון התפרסמה כתבה קצרה אודות כת האמיש. העיתונאי כמעט שלא מסתיר את אהדתו לכת זו -- כמעין אחוות אחים, והוא אף בחר להביא תמונה של מבוגר מכת זו שבחזותו החיצונית הוא דומה לחרדי קלאסי. אבל כדי להביא את ההיבט הדתי שולבה בתוך הכתבה מסגרת שבו עיתונאית אחרת מבררת עם 'לב לאחים' אם יש בכת זו מיסיונרים 'שמפיצים את משנתם המסוכנת'.."


בודאי שמשנתם מסוכנת:הם הרי מטיפים לצאת לעבודה  ולא להזדקק כלל לכספי המדינה ונשותיהם צנועות בלי תכשיט אחד!
סכנה ממש לעיקרי היהדות.

תוקן על ידי צענערענע ב- 26/12/2010 17:01:19




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/12/2010 23:57 לינק ישיר 

כתבתם דברים נכונים בחלקם: נכון שהיוצאים מכלילים, ושרה איינפלד כתבה כאילו כל החרדים חיים כמו גור וכרכה את כל ענייני טהרת המשפחה הנפלאים עם התקנות ההזויות של גור, אבל זה מה שהיא חוותה. היא לא חוותה חיים נורמליים של חיי אישות יהודיים רגילים. בהקשר הזה אציין שישנן עמה נשים כמוה (נעמי רגן, יהודית רותם) שכותבות המון ספרים ומחזות על המיניות החרדית ממבט של חנוק-מאה שערים יותר גרוע מגור, ומכלילות את כל החרדים בזה, וזוכות לרייטינג גבוה במיוחד. במהלך השנים הן יצרו באמצעות יצירותיהן סטיגמה אחת על חיי האישות החרדים, וכל החילונים מאמינים לזה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/12/2010 03:10 לינק ישיר 

רבותי, עסקינן בתועמלן מקצועי בעיני עצמו (ואולי לא רק). כמו שאפשר לראות מהבלוג שלו:

הוא "התביית" על כמה בלוגים שבעיניו הם "אנטי חרדיים", בעיקר איינפלד, וכל עיסוקו בכתיבת "פוסטי הפרכה" לכל פוסט שמתפרסם בהם. העובדה שהוא לא מקשר כאן לבלוג שלו כדי לא לחשוף חס וחלילה את חברי הפורום לאתר תפוז, לדבריו, מעידה יותר מכל דבר אחר על חוסר היושר האינטלקטואלי ועל השקפת עולמו של הבן אדם ועל חוסר היכרותו עם פורום עצכ"ח.

לצערי קראתי את כל חלקו הראשון של הפוסט שלו כאן וכמובן לא הופתעתי לגלות כמו שכתב קולמוגורוב שהוא מאמץ ב-100% את עמדת יתד נאלח בכל הסוגיות שהוא מדבר עליהן (מדי פעם זורק איזה חצי משפט "לא שאין לי ביקורת על החברה החרדית" או משהו כזה, ובזה זה נגמר).

בכל זאת יש מקום להעיר הערה אחת בנוגע לאנס הכלות מויז'ניץ, יצחק פדר (שצפוי להשתחרר מהכלא בעוד 6 שנים אם ינוכה שליש ממאסרו): הסיבה שהעסקונה לא התגייסה למען פדר היא אחת ויחידה, שהקורבן האחרון שלו הייתה בת משפחה של האדמו"ר, כלומר המקסימום שאפשר להסיק מהפרשה הוא שרק מי שפוגע במשפחת אדמו"ר או רב מפורסם "יוסגר לשלטונות". וגם כאן למיטב ידיעתי פדר הורשע בגלל הודאתו ולא בגלל שחלילה קורבנותיו הלכו לבית המשפט להעיד נגדו, כלומר היחס של הממסד החרדי כלפיו התמצה בהתעלמות, באי-התגייסות פרועה למענו, ולא חלילה בנקיטת מעשים כלשהם נגדו או בסיוע למערכת אכיפת החוק להרשיעו, וזה רק במקרה שהקורבן היא "ממשפחת המלוכה", כך שזה בעצם אומר הכל על עוצמת המשבר.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/12/2010 03:45 לינק ישיר 

אוזנים לכותל

יכול פותח האשכול לכתוב כאוות נפשו בבלוגים אחרים, ועדיין כללי השיח המאפיינים והמחייבים את פורומינו דורשים התייחסות ענינית למה שהוא כתב - יהיו מניעי כתיבתו אשר יהיו.


תוקן על ידי עצכח ב- 27/12/2010 03:45:56




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/12/2010 06:57 לינק ישיר 

[עצכח,

למיטב הבנתי, אזניים לא ביקר את כתיבתו של "אני ועולמי" במסגרות אחרות, אלא את חוסר היושר שבאופן הצגת עצמו ועמדותיו. לטעמי, ביקורת מסוג זה היא לגיטימית לחלוטין.




אגב, עדיין לא קיבלתי תשובה להערתי בעמוד הקודם -
מדוע כולם מדברים על כתביהם של היוצאים מן העולם החרדי, ואף אחד לא מדבר על כתביהם של החרדים עצמם?]



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/12/2010 08:41 לינק ישיר 

אמשלום כתב:
[ואני תוהה לעצמי -
עד שאתם פונים לבקר את הכתיבה הפוסט-חרדית, למה שלא תדונו בכתיבה החרדית (של חרדים ממש שלא עזבו ואינם "שוליים" משום סוג וכו')?
שמרן100, אתה מוזמן להתחיל...]


אמשלום -
על אף שהנושא שאת מציעה נראה בעיני מענין הרבה יותר מזה הנוכחי, הטענה שלך אינך טענה. פותח האשכול רוצה לדון בנושא X. וכי מפני שיש בעיות ונושאים מענינים וחשובים יותר לא נדון בכך?! דומה הדבר למי שירצה לדון בחשיבות לימוד נושאי הליבה ויענו לו - קודם תפתור את בעית האלימות בביה"ס הכלליים. העובדה שיש בעיות וחוליים בצד אחד של המפה לא אמורה להשתיק דיון בנוגע לצד השני. 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > הכתיבה הפוסט חרדית - מבט מבפנים
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 4 6 7 8 לדף הבא סך הכל 8 דפים.

bholext
2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.