| נשלח ב-23/12/2010 14:54 |
 |
| |
החברים בישיבה מתארסים ואני מצוברח
כל יום אני שומע בישיבה שפלוני התארס עכשיו זה,ועוד כאלה שנמצאים מתחתי מתארסים
המצב נהיה שאני שואל תעצמי מה איתי,זה הרגשה מאוד לא טובה כבר נמאס להיות בכזה מצב
שעוד שאתה שומע שכל יום משהו אחר מתארס
מה עושיםבמצב כזה?
תוקן על ידי אסיק_good ב- 23/12/2010 15:23:39
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2010 15:04 |
|
| |
בורחים לאיזה גבעה לכמה ימים.
תצחק, תצחק.
אני בימים כאלה הרגשתי שאני רק רוצה לעוף לאנשהו
ושאין לי מקום בשום מקום.
בדרך כלל זה הוביל אותי לשרוץ בפורומים
אבל
שום טוב לא יצא לי מזה
אז בחום אני ממליצה לך לקום מהמחשב ולחפש בועה אחרת...
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2010 15:08 |
|
| |
מצטרף למילותייה של אינוסופית.
אך על דאגה, בעוד שחבריך יבאו אליך לחתונה...
כשכבר הרחיים על הצאוור שלהם מזה תקופה...
אתה תחייך להם חיוך של "צוחק מי שצוחק אחרון".
תהנה מהרגע,
ויש הרבה רגעים יפים.
תוקן על ידי קרונפלקס ב- 23/12/2010 15:09:14
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2010 15:12 |
|
| |
לא אהבתי, קרונ'.
לדבריך השלימות והטוב קצרי מועד
אתה מתחתן רק בשביל השנה הראשונה?
\אז באמת טוב שאתה לא בשידוכים עדיין...
(מעט חריף ,הכל ברוח טובה)
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2010 15:12 |
|
| |
אני התארסתי אחרון מכל השיעור שלי, ושום דבר לא הפסדתי, אם מאמינים שאף אחד לא יקח את שלך והדקה הנכונה תגיע הכל מסתדר,
מספרים שהרב מבריסק היה פעם מסדר קידושין בחופה אחד, וכשהחתן רצה להשים את הטבעת על הכלה, זה נפל שלוש פעמים, הקהל שעמדו מסביב התחילו ללחוש, אולי זה לא הזיווג הנכון וכו' וכו', כשהדברים הגיעו לאוזני הרב מבריסק, ענה ואמר, לדעתי פשוט הרגע והשניה הנכונה עדיין לא הגיע, ולפעמים מתאחרים בתוך האולם, ופה פשוט יצאו לחופה דקה מוקדם, ואחרי שעבר הדקה, הכל בסדר,
אז קח לתשומת בך, הדקה יגיע אל יאוש
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2010 15:23 |
|
| |
אינוספית, ממש אבל ממש אני לא מתחתן בשביל השנה הראשונה..
ניסתי להבהיר לו שיהנה מהדברים הטובים שי לו כעת, למרות שיש בהם גם חסרונות..
כי גם שם למרות שיש דברים טובים, ישנם כמו בכל דבר חסרונות-יתרונות.
החוכמה לראות במצב הנתון את מה שאפשר להנטות ממנו, עד שמגיעים למיצוי ההנאה העכשוית.
והרבה, המון ת'לאפיים מזל"ט לך.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2010 16:30 |
|
| |
איש מבין,מי כמוך מבין!!
(אינסופית,התחתנת כבר?)
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2010 19:25 |
|
| |
אין לזה פתרון קל.הדרך שאיתה צריך להתמודד עם זה ,זה הסחת הדעת מהקושי.כשמגיעים ימים כאלו של משבר ושכל הזמן חושבים רק על זה,מומלץ לצאת קצת להתאורר אפשר לבד אפשר עם חברים,אבל העניין הוא לנסות לעשות הכל כדי שהראש לא יהיה ריק ונתון למחשבות על הקושי.
בקשר לצעירים ממך שמתארסים,אין מה לקנאות.כל אחד והמיועדת לו ושלך תגיע בקרוב בעז"ה
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2010 19:52 |
|
| |
| איש_מבין כתב: |  | כל יום אני שומע בישיבה שפלוני התארס עכשיו זה,ועוד כאלה שנמצאים מתחתי מתארסים
המצב נהיה שאני שואל תעצמי מה איתי,זה הרגשה מאוד לא טובה כבר נמאס להיות בכזה מצב
שעוד שאתה שומע שכל יום משהו אחר מתארס
מה עושיםבמצב כזה?
תוקן על ידי אסיק_good ב- 23/12/2010 15:23:39 |
|
get a life
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2010 22:09 |
|
| |
נאות, טרם.
שמות לברכה ניתן לשלוח תיבתי האישית :)
|
|
|
|
| נשלח ב-24/12/2010 14:54 |
|
| |
זה אווווכלללל אוותיייי!!!!!!!!!!
למה???
אני מאמינה שהוא זה יבוא כשיגיע הזמן אז למה יש לי כ"כ הרבה רצון לזה עכשיו???
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2010 18:06 |
|
| |
אנימו,הלא זה טבע האדם שרוצה שהכל יהיה עכשיו ומהר.לך לפחות יש אמונה שכשיגיע הזמן הנכון-יבוא הנכון,שהאמונה הזאת מקלה במקצת על הכאב.חשבי שיש כאלו שאמונתם חלשה או שאינם מאמינים בזה כלל,איזה קושי יש להם.על כל פנים זהו הנסיון שבשידוכים לראות שיש לך אמונה איתנה גם ברגעים כאלו של קושי.ובעז"ש זה אוטוטו מגיע
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2010 18:16 |
|
| |
נכון אתה צודק.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2010 19:40 |
|
| |
א.תעבור למיר. (ואז מסופקני אם תרצה להתחתן, אבל זה עניין אחר).
ב.אתה בישיבה לא? תשקיע את ראשך בלימוד. ואם ישאל השואל "קל לי לומר". ויש ליישב.
וברצינות קצת יותר:
זכורני כד הווינא טליא את ימי הרעה, כאר עוברת על האדם עננת היאוש ומאיימת להחשיך את פניו. קח לך ספר מחזק באמונה, תקרא תהילים, וכמובן תתחזק יותר בשמירת הסדרים ובלימוד, זה יעשה לך רק והרבה הרבה טוב. (וזה לא פתרון קסם, אבל זה שווה).
יהיה ה' בעזרך.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2010 02:03 |
|
| |
הרגשה מוכרת וידועה שמגיעה בעיקר כשמתחתנות פתאום כולן ובעיקר חברות טובות שאיתן חלקתי את אותה הצרה... באמת ברגעים כאלה מה שבא לי זה להיעלם לכמה ימים או פשוט לפרוק את הלב אצל חברה טובה אבל כל אלה לא באמת עוזרים לי רק נותנים מענה לאותו הרגע... המסקנה שאני מגיעה אליה כל פעם מחדש זה לנתב את הצער והכאב שלי לתפילה שיוצאת מתוך הלב שבשביל זה בעצם הביא אותי הקב"ה לנקודה הזו, אני חושבת שלפעמים אנחנו מפספסים את הנקודה ובוחרים לשקוע בעצב ובייאוש במקום להתפלל לקב"ה, לאבא שלנו, שזה מה שהוא רוצה מאיתנו בעצם. הלוואי ואצליח תמיד לבצע את מה שכתבתי כאן מוסיפה כאן קישור להרצאה של הרב יעקב ישראל לוגסי שליט"א ששמעתי שבוע שעבר ובאמת חיזקה אותי כמו שמזמן לא הייתי, תאמינו או לא אבל פשוט שמחתי על זה היסורים האלה של השידוכים.
_________________
"מכיוון שהכל מאיתו יתברך בוודאי שהכל לטובה"
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2010 10:31 |
|
| |
הנה הנחמה שלי:
איזה כיף לך!!!
חבrים שלך מתארסים??????????
אצלי כולם מזמינים לבריתות... ולימי הולדת של הילדים של החברות.......
מרגישה זקנה זקנההההה....
תתנחם!!!!
יש מצבים יותר גרועים..,
אירוסים זה עוד טוב!
פחות מלחיץ מלהיות מוזמן מחר לבריתה של הבת של החברה הכי טובה!!!!!!
תוקן על ידי נוצצת ב- 26/12/2010 10:32:29
|
|
|
|
|
