היום אחר הצהריים עליתי בדניה, בתחנה מרכזית עלו פקחים על הרכבת (אחרי שבקרית משה ירדה שלישיית פקחים אחרת) במהלך הבדיקה נטפל אחד הפקחים לאשה עם תינוק שילמה בכרטיס רב קו שהוא לא על שמה אלא על שם בעלה,
כשניסיתי להתערב לטובתה פנה אלי הפקח ודרש ממני כרטיס, אמרתי לעצמי אם הוא רוצה פרנציפ נעשה לו פרנציפ,
אחרי שהוא הזדהה בפניי בתעודה עם תמונה הגשתי למכשיר הבדיקה את הכרטיס שלי, וכמובן הוא לא נתן לי להעביר אלא אמר לי קודם תראה לי את התמונה, אמרתי לו קודם נבדוק ותווכח ששילמתי כחוק ואחר כך אני אראה לך את התמונה.
לבינתיים הם הזמינו משטרה לאישה לאחר שלא היה עליה תעודה מזהה כלשהיא.
ירדנו כולנו בתחנת קינג' ג'ורג' ואיך שירדנו מהרכבת אמר לי הפקח תן לי ת"ז אתה מקבל דו"ח, עניתי לו שהוא יכול לקפוץ ולא אתן לו ת"ז אם הוא רוצה שיבדוק ויראה ששילמתי, הוא הודיע לי שאני מעוכב בטענת סירוב במסירת כרטיס
עניתי לו שאין לו יסוד להניח שעברתי עברה כיון שאני מוכן להראות לו במכשיר שתיקפתי את הכרטיס ולכן העיכוב שלו שווה כקליפת השום. (על זה נסוב הוויכוח, אם זה נקרא סירוב או לא)
לבינתיים הגיעו שוטרים וכמובן התקהלות גדולה של אזרחים שהחלו לצעוק שהם ראו שלא סירבתי למסור כרטיס והפקח אינו צודק.
דיברתי עם השוטר בצד והסברתי לו שאני מוכן להזדהות אך הפקח לא רוצה
השוטר כנראה לא כ"כ יודע את החוק והעביר את כרטיס הרב קו שלי לפקח
ואמר לו שתיכף יבוא הקצין והוא יכריע
כמובן שדרשתי בתוקף מהפקח שישיב לי את הכרטיס שלי ולאחר היסוס מצידו האחראית עליו אמרה לו שהוא חייב להחזיר לי.
כשהגיע הקצין עשיתי את אותו דבר והסברתי לו את אותם ההסברים, והזדהיתי בפניו באמצעות רשיון הנהיגה. (עוררתי את זכרונו שאסור לו לתת את הרשיון לפקחים)
סופו של דבר, הקצין לקח ממני פרטים לשימוש המשטרה והודיע לי קבל עם ופקחים שאני משוחרר לדרכי. ולפקח הוא אמר שאם הוא רוצה את הפרטים שלי הוא מוזמן להגיש עלי תלונה בתחנת משטרה.
מיותר לציין את המבט ההמום והנדהם של הפקחים שראו איך אני צועד לי לדרכי בלי דו"ח
עד כאן הסיפור וידאו יגיע בהמשך.
המסקנה שלי היא אל תהיו פראיירים תעמדו על זכויותיכם
עם בטחון עצמי ואם אתם בטוחים שלא עשיתם עבירה אל תתנו לעולם תעודה מזהה אפי' אם זה מחוץ לרכבת.
_________________
תלמד מטעויות של אנשים אחרים. לא תחייה מספיק זמן כדי ללמוד מטעויות של עצמך
 |
|
|
