"פלסטיות המוח" המדע הפופולרית ביותר כהיום,

 להורדת גרסת PDF - מי לחיים ומי למוות תצוגה מהירה פרופסור צ'חנובר על החיים

(לעצלנים במיוחד: אפשר להתחיל מעמוד 7 )     

 http://odyssey.org.il/files/pdf/issue9/tzechanover.pdf

  כעת קראתי. אכן האיש לא מבין על מה הוא מדבר (כוונתי רק בנושא של הדטרמיניזם, שרק מוזכר שם דרך אגב). מדהים שזוכה פרס נובל מגלה בורות כזאת.

צענע,
מקבלים פרס נובל על הישגים מדעיים. זה לא בהכרח כרוך בהבנה פילוסופית (ויש עוד דוגמאות לכך). כך שהקושיא אינה על ועדת פרס נובל, אלא על אלו שמראיינים אותו בנושאים שבהם נראה שאין לו מושג ירוק.

מקס,
אני אחזור ואסביר דברים פשוטים שכבר נאמרו כאן.
דטרמיניזם (בהקשר של בני אדם) פירושו שלאדם אין בחירה חופשית, כלומר שפעולותיו נגזרות באופן הכרחי (=דטרמיניסטי) מתוך המצב בהווה. ה'מצב' שממנו נגזרות הפעולות הללו, כולל את כל המשתנים האפשריים שקיימים בהווה (למעט רצונו של האדם), ולא רק את הגנטיקה שלו. גם הסביבה, מצב המוח, ההיסטוריה וכו'. כל עוד זה לא כולל את הרצון, מדובר בתמונה דטרמיניסטית.
דטרמיניזם גנטי (שכבר מזמן אף בר דעת לא מאמין בו) הוא תפיסה שמתוך המבנה הגנטי שלי נגזרות כל פעולותיי. זוהי טעות ברורה מפני שברור שהסביבה גם היא נוטלת חלק במה שקורה לי.
הוא הדין לגבי דטרמיניזם מוחי, שגורס שמצב המוח שלי ברגע נתון קובע את כל מה שאעשה בהמשך. אף אדם שפוי לא מאמין בזה, מפני שאני ודאי מושפע גם מהסביבה ולא רק ממצבי הפנימי. כשאני מקבל מכה אז כואב לי, ואולי אני גם מחזיר מכה. הכאב הזה והתגובה הזו אינם תוצאה של מצב מוחי אלא של פעולה חיצונית עליי. ועדיין ייתכן שזו לא החלטה רצונית שלי, אלא תגובה דטרמיניסטית למצבי הפנימי + המכה שקיבלתי (=הסביבה).
אבל גם לאחר שדחינו את הדטרמיניזם הגנטי והמוחי, זה לא אומר שדחינו את הדטרמיניזם, שהרי המצב הכללי, שכולל את המוח והגנטיקה והסביבה שלי (ואולי גם ההיסטוריה שלי, אם מדובר במה שמכונה 'תהליך לא מרקובי', כלומר תהליך עם זיכרון), עדיין יכול לקבוע את מה שאעשה ברגע הבא.
לעומת זאת, הליברטריאניזם (=חופשנות), שדוגל בחופש בחירה של האדם, דוחה את הדטרמיניזם. פירוש הדבר הוא שלפי הליברטריאן גם אם תדע את המצב כולו (על כל המשתנים שלו, כולל מצב המוח, הגנטיקה, הסביבה וההיסטוריה) עדין העתיד פתוח, כלומר הוא תלוי בבחירה שלי שאינה נקבעת מתוך המצב (אם כי כמובן מושפעת ממנו).
כעת תוכל להבין מדוע צ'חנובר מדבר שטויות. הוא טוען שהמוח משתנה (נוצרים נוירונים), ושהשפעה סביבתית (סביבה חינוכית, כמו בית מוסר) משנה את צורת הפעילות של האדם, ומסיק מכאן שעובדות אלו מחלישות את הדטרמיניזם. אך זוהי טעות, שהרי הדטרמיניסט יאמר שכל הגורמים הללו (השפעה סביבתית ויצירת נוירונים) גם הם אינם רצון של האדם, אלא גורמים דטרמיניסטיים אחרים שמכתיבים את פעולותיו. לכן לשיטתו פעולות האדם עדיין נקבעות על ידי המצב, אלא שהמצב אינו כולל רק גנטיקה או מצב מוח עכשווי, אלא גם סביבה וביוכימיה של המוח (היווצרות נוירונים). אז מה? מה יש כאן שסותר דטרמיניזם?
לכן ברור שהמידע אודות היווצרות נוירונים אינו מעלה ואינו מוריד מאומה לגבי הסוגיא הזו. אף אחד לא חלם לומר שהמצב של המוח שלי הוא מוקפא, עוד לפני שהכירו את הפרטים של התהליכים המדעיים ששולטים על נוירוג'נסיס.

אגב, צ'חנובר עצמו באותו מאמר כותב שאנחנו רק כימיה, ותו לא מידי. אז כיצד ניתן לכפור בדטרמיניזם ביחד עם תפיסה כזו? לצ'חנובר פתרונים.

אני חייב לציין שאין בכוונתי כאן לתמוך בדטרמיניזם, שכן אני לא מאמין בו. טענתי היא רק שאין לנוירוג'נסיס שום קשר לסוגיא הנכבדה הזו.
עוד אוסיף שקביעתך מלמעלה שכיום ברור שהדטרמיניזם מת, אלו סתם דברים חסרי בסיס. להיפך, כיום יותר ויותר אנשי מדע שחוזרים לדגול בדטרמיניזם. אני אמנם לא מקבל את זה, אבל זו עמדה אישית שלי (בדיוק כמו שהדטרמיניזם הוא עמדה אישית של אלו הדוגלים בו).
ככל הידוע לי, אין כיום שום ראיה מדעית רלוונטית לטובת או נגד הדטרמיניזם. זו תמיד היתה, ועדיין, שאלה פילוסופית. אולי זה ישתנה בהמשך המחקר המדעי, אבל בניגוד לכל מיני הצהרות פומפוזיות זהו המצב המדעי נכון לעכשיו.

"מקבלים פרס נובל על הישגים מדעיים. זה לא בהכרח כרוך בהבנה פילוסופית (ויש עוד דוגמאות לכך). כך שהקושיא אינה על ועדת פרס נובל, אלא על אלו שמראיינים אותו בנושאים שבהם נראה שאין לו מושג ירוק"

דברי נאמרו באירוניה (חשבתי שלא נחוץ להוסיף שלוש נקודות)

מכיוון שפרופ' צ'חנובר אמר את הברור מאליו הרי ברור לי שהוא לא טעה .

האם ישוער שזוכה פרס נובל במדע לא ידע אם יש ראיה מדעית בעד או נגד הדטרמניזם?



." הדטרמיניסט יאמר שכל הגורמים הללו (השפעה סביבתית ויצירת נוירונים) גם הם אינם רצון של האדם, אלא גורמים דטרמיניסטיים אחרים שמכתיבים את פעולותיו "

הרי ברור לכל בר דעת(לא כל שכן למדען בר דעת כמו צ'חנובר) שיש בשורה גדולה ומשמחת למין האנושי כאשר מתגלה שהאדם מושפע לא רק מגורם דטרמיניסטי ב100 אחוז (טבעו של מבנה המוח)אלא גם מגורם סביבתי שאינו טבעי שבו הדטרמיניסטיות היא הרבה פחות מוחלטת .

הרי בעוד שאת מוחו לא יכול אדם לשנות הרי  בגיל מסוים אדם יכול במקרים נדירים להתגבר על השפעה סביבתית גרועה ,לשבור את הקשר עם משפחה או סביבה הורסת ולשנות את העתיד של עצמו .

צענע,
ומתוך מה הוא יחליט לשבור את הקשר עם סביבתו? מה יגרום לזה? המוח, או הסביבה, או שמא גורם חיצוני אחר? הטיעון הזה אינו משנה מאומה לעניין הדטרמיניזם.
לשון אחר: הסביבה היא רק גורם יותר גדול מהמצב הפנימי שלי אישית (גנטיקה + מוח), אבל אין שום אינדיקציה לזה שהיא יותר חופשית ממנו. לכן לא נכון לומר שבסביבה "הדטרמיניסטיות היא הרבה פחות מוחלטת", כלשונך.

ובאשר להבנה הפילוסופית של מדענים, יש כמה וכמה דוגמאות לאי הבנות מביכות ממש (כמו אצל דוקינס וחבריו הניאו-דרוויניסטים, או אנשי המפץ הגדול וכדו', שמסיקים באופן מופרך לגמרי מסקנות תיאולוגיות מתוך ממצאים מדעיים. רמת הטיעונים שלהם דומה לרמת הטיעונים של אנשי 'ערכים', ולפעמים נמוכה יותר). כך שאני לא בטוח שיש להפעיל כאן את עקרון החסד בפרשנות.
אבל מבחינתי כל זה באמת לא חשוב. הרי אין בכוונתי להשמיץ את צ'חנובר, ואין לי שום דבר נגדו. מה שטענתי הוא כנגד הדברים שהוא אמר. ואם הוא התכוין לומר דברים אחרים (מה שממש לא נראה לי), אז בסדר גמור.

"ומתוך מה הוא יחליט לשבור את הקשר עם סביבתו? מה יגרום לזה? המוח, או הסביבה, או שמא גורם חיצוני אחר? הטיעון הזה אינו משנה מאומה לעניין הדטרמיניזם"
 
גם הדטרמיניסטים הקיצוניים ביותר יודעים להבחין בין כוחות שניתנים באופן זה או אחר לשינוי (ואפשרות שינוי היא היא הביטוי לאי דטרמיניזם)לבין כוחות שאינם ניתנים לשינוי כלל (כמו הגנים שהורישו לך הוריך) ואם אתה לא מודה בזה אז ברור שאתה טועה ולא הפרופסור צ'חנובר.


"מה שטענתי הוא כנגד הדברים שהוא אמר. ואם הוא התכוין לומר דברים אחרים (מה שממש לא נראה לי), אז בסדר גמור "

האם התכוונת שהוא אולי התכוון לומר דברים אחרים אבל הכוחות החיצוניים הכריחו אותו לכתוב דברים אחרים?

אז זה ממש לא בסדר גמור.

צענע,
כשאת מתחילה לדבר באוקסימורונים, אני מרים ידיים. מעת שהדטרמיניסטים מודים באפשרות לשינוי (שהיא ביטוי לאי דטרמיניזם), דומני שהדיון בינינו הסתיים. אם אני הוא הטועה בכך שאיני מוכן לקבל סתירות, מוטב לי להיות מן הטועים.
אולי גם את תקבלי פרס נובל, והפעם בפילוסופיה. פרס נובל ליצירת הגות סתירתית. אבל דומני שיש לך מתחרים לא מעטים, אז כדאי להשתדל יותר.
אגב, מה עמדתם של הדטרמיניסטים הקיצוניים, אבל לא הקיצוניים ביותר? האם הם מודים באפשרות שינוי של כל הכוחות במידה שווה (כלומר הם לא מקבלים שיש כוחות שניתנים ליותר שינוי ויש שניתנים פחות לשינוי)?
ומה על הדטרמיניסטים הרגילים, כלומר הלא קיצוניים בכלל? הם כנראה סוברים שאין בכלל חוקי טבע, והכל הוא פעולה חופשית של הרצון האנושי.
והליברטריאנים? הם כנראה חושבים שהכל קבוע מראש, ואין לאדם שום חופש רצון או חופש בחירה.
הוא אשר אמרתי, פרס נובל מיידי.

תוקן על ידי mdabraham ב- 02/02/2011 11:17:05