מושיען של ישראל

מעודו בבית נכרים נתגדל

על ברכי אליל, רודן

בשפע מלכותי תדיר נתעטף

לא נחסך ממנו כל מעדן.

ברם אל תוכו לא חדרה זוהמה

בנפשו לא קנתה לה שביתה

אור לידתו מעולם לא דהה

מתפשט, נאחז במנורה.

יצא אל אחיו, בן הנסיכה

ראה- ולבו נכמר

סבלותם סבל, ליבו נתן

אל אחיו הנתונים במיצר.

עת נדרשת תגובה נועזת

עמֹד מנגד- איננו יכול

גורל קלגס לשבט נחרץ

ויך ויטמנהו בחול.

לתגרת עבריים עת נקלע

לרשע יאמר- למה תכה?

לשבע בנות חמלתו יגלה

הושיען, והצאן ישקה.

עלילותיו יעידוהו כאלף עדים-

רוח בקרבו מפעם

זכּה נפשו, ממרום ייעדוהו

לכתר משיח השם.

אמנם אך הגיע צו השררה

עת ניגש במורא אל הסנה

מי אנכי ?!  זעק העניו

ולא שת בליבו מענה.

אכן- 

סבלות האחר בעוז ישא

את נרדף ועשוק חיש גואל

עטרה לעצמו יסרב ליטול-

מושיען של ישראל.