היכן באמת קבר רחל??

אין באי התייחסותי לדיון על קברים, שכינה וכו' הסכמה לנאמר לעיל.

***

בחזרה לנושא האשכול

איקון ירוק לגמריהו על הנסיון לנתח את המקורות מחדש. איני בר הכי לקבוע מה נכון ומה לא. אבל גם התאמצות על בירור היסטורי ראויה לשבח.

***

לגבי המקורות הקדומים, אני מוסיף מעט על מה שנזכר כאן. יש שמועות על קבר רחל גם לא ממקורותינו והם עתיקים מן הרמב"ן.

בספרו "מצבות קודש בארץ ישראל" כותב זאב  וילנאי על ההיסטוריה של קבר רחל:

"היה ידוע בכל הדורות מהקדומים ביותר. המצבה היתה פושטת צורה ולובשת צורה בתקופות שונות. התייר האלמוני מבורדו מזכירה בשנת 333. תייר נוצרי, ארקולפוס, שביקר בארץ בשנת 670, מספר על קברה העשוי בצורת מצבה של אבנים פשוטות בלא כל קישוט".

וראו נא מה מצאתי.

"מסעי נוצרים לארץ ישראל", מיכאל איש שלום.

הנוסע מבורדו: (סליחה שאיני מעתיק את השם הלטיני). ספר המסע מבורדו לירושלים נחשב לקדום ביותר בין ספרי המסע לארץ ישראל. על מחברו לא ידוע דבר אלא שהיה כנראה איש העיר בורדו...

ארקולפוס היה בישוף צרפתי. איכשהו בדרכו חזרה הגיע לאי איאונה על חוף סקוטלנד המערבי, סיפר לאדמנטוס ראש המנזר שם את סיפורו, והלה העלה אותו על הכתב. יש סבורים שהספר נכתב, לאחר שנתים של נסיעות, בשנת 670. יש מי שמאחרו עד 697.

[מיימוני, שמא ראוי להקדיש אשכול, או שמא יש אשכול העוסק בספר שמואל - לא חיפשתי. אם יחפוץ כבודו, אעביר את הכתוב כאן לאשכול מיוחד, או שאחפש אשכול שעוסק בענין. כעת אין זמני בידי. הנושא לכשעצמו מעסיקני עוד מאז שלימדתי את הספר היפה הזה].

חז"ל אמנם קבעו ששמואל כתב ספרו, אבל שמואל מת עוד בשמואל א', כך שאסקיה גד הנביא לא נשמע סביר - מדובר ביותר ממחצית הספר.

במחקר יש שתי דעות לגבי כתיבת הספר:

דעה ראשונה מקדימה את כתיבת הספר מייד אחרי מות דוד  - כך דעת קויפמן בתולדות האמונה הישראלית, ועוד רבים - ודעה זו סומכת על ממצאים לשוניים והסטוריים. למשל, אי הזכרת מעצמות בספר כלל, למעט שכנים. מוזכרות ארם ועמון אבל כלל לא בבל, מצרים, אשור וכו'. אין מלים זרות. יש איזכורים של מושגים קדומים - למשל הראה (יוזכר שוב כהוכחה הפוכה). מלכות דוד מוזכרת כמלכות האחרונה.

דעה שניה דוחה את הכתיבה לסוף ימי הבית, או אף לזמן הגלות. במקרה כזה נהוג לראות בשמואל ומלכים יחידה אחת, שנערכה ע"י תלמידי ירמיהו מתוך מקורות שהיו בידיהם, ובמיוחד ספרי דברי הימים של המלכים, שנלקחו עם שלל נבוכדנצאר לבבל. המקורות אינם אחידים, אבל המעתיקים שמרו על רצף הסטורי מלידת שמואל ועד הכרזת כורש. הראיות לטובת הדעה הזו הן כאמור הרצף של ארבעת הספרים (2 שמואל, 2 מלכים), היותם יחידה אחת אצל מתרגמי השבעים, במיוחד כשהחלוקה בין הספרים היא לפי כמות ולא לפי תוכן, ההסבר שנותן המחבר למושגים קדומים, כגון הראה (אמרתי לכם שזה יחזור?), הדגש שנותנים כל הספרים למלכות דוד ולנבואות מיוחדות הקשורות עמם, וכן הקשרים דתיים - ספרי שמואל ומלכים מייצגים גישה דתית אחידה, שאף ההתפתחות שלה ממשכן שילה דרך הבמות למקדש ירושלים והרפורמות של יאשיהו וחזקיהו, מהווה אבולוציה רציפה.

תוספת: דומני שאברבנאל מביא היכן שהוא בתחילת פירושו לשמואל כדעה השניה, היינו שהספר נכתב בזמן הגלות מתוך ספרים שהיו בידי הגולים. איני בטוח, ועלי לבדוק בפנים.

עד כאן בקצירת האומר מזכרוני.

_________________

מימוני 
המקור הקדום ביותר לזהוי של הקבר במקום שידוע היום הוא של הנוסע מבורדו משנת 333, אמנם ברור  שבזמן חז''ל לא היתה מסורת על שום קבר כפי שכבר הוכחתי לכן יש לי תחושה שהקבר הנ''ל הומצא על ידי הנוצרים כחזוק מעמדו של ישו,  וכפי שמעיד התיר מבורדו בעצמו שמצד שמאל קבור שם ישו,