האם הרמב"ם מורה לת"ח לפרוש מלימודו לצורך פרנסתו?

במקורות היהודיים אין זכר להתמנותו של הרמב"ם לנגיד היהודים.¹¹ נראה שהרמב"ם גם לא עמד באופן רשמי בראש ישיבה, אך הוא ריכז סביבו תלמידים רבים. על קיום בית-מדרש של הרמב"ם נמסר גם באיגרת מתלמיד של בנו ר' אברהם. ייתכן שהרמב"ם לא הקים בית-מדרש או ישיבה משלו דוגמת ישיבות בבל, והסתפק בהרבצת תורה בחוג תלמידים מצומצם, משום שלא רצה להפיק תועלת חומרית מעיסוק בלימוד תורה.¹²

http://www.knesset.gov.il/library/heb/docs/sif034.htm#fnB12

***

האגדה כאילו הרמב"ם הקים אכסניא שבה פירנס עובר ושב היא אגדה עממית, ואין לה מקור ברור.

"ועשה פונדק גדול לכל הבאים שם, הרוצים ללמוד תורה, שיתפרנסו מן הפונדק ויתנו להם דבר יום ביומו לחם לאכול ובגד ללבוש... וסכום הממון שהיה לפונדק בכל שנה ושנה – עשרת אלפים דינרין מצריים"

בעל צדה לדרך כתב שהרמב"ם לימד תלמידים, ברור, כדרכם באותם ימים, בסוף היום או קודם עלות השחר, מתכנסים ללמוד תורה מהרב. בא בעל האגדה השני, ולא נחה דעתו בדברי צדה לדרך שהרמב"ם לימד תלמידים, הוא כתב שהרמב"ם פתח פונדק, וסכום הפונדק 10000 דינרים מצרים לשנה, לא פחות. מנין לרמב"ם סכומי עתק אלו, מאחיו הטובע, או מקיבוץ נדבות לשיטתו.

אגדה עממית יש כאן ותו לא, ואנו אין לנו אלא דברי הרמב"ם בעצמו בספריו.

"ועשה פונדק גדול לכל הבאים שם, הרוצים ללמוד תורה, שיתפרנסו מן הפונדק ויתנו להם דבר יום ביומו לחם לאכול ובגד ללבוש... וסכום הממון שהיה לפונדק בכל שנה ושנה – עשרת אלפים דינרין מצריים"

שיתפרנסו מן הפונדק ויתנו להם דבר יום ביומו לחם לאכול ובגד ללבוש... וסכום הממון

בקטע המושמט ... כתוב שהרבה בני אדם הניחו מלאכתם והתפרנסו מהפונדק של הרמב"ם ולמדו תורה כל היום.

קטע זה הובא במלחמות ה' לר"א בן הרמב"ם כציטוט, אבל אין שם לבעל מימרה זו, לא כתוב במלחמות ה' מי הוא בעל המימרה, כי כאמור אגדה זו עוטה בערפל, ודבר אמיתי אין בה.

בהתחלה כתבת
< וסביר להניח שהרבה נרתמו לרצונו של הרמב"ם בשאיפתו לתמוך באנשים החפצים ללמוד כמוזכר לעיל במקורות. >

אח"כ כתבת
< אם כי חייב להודות בשבילי זאת הייתה מעין תגלית עצומה ומרעישה לנוכח משנת הרמב"ם המפורסמת. >

בהתחלה כתבת כי שאיפתו של הרמב"ם לתמוך באנשים שילמדו תורה ולא יעבדו, אח"כ כתבת כי הרמב"ם בעצמו כותב ההיפך מכך, ולדבריו צריך לעבוד ולא ללמוד ולך בעצמך היתה כאן תגלית לנוכח משנת הרמב"ם.

אם אתה בא ליישב את בעל אגדה זו, הרמב"ם אצלך תומך באברכים, ואם אתה נדרש למצוא מקור ברור, אתה פתאום מתחמק, אכן יש כאן תגלית והרמב"ם לא סובר כך.

אין כאן שום תגלית, רק סתם תרמית, ואם תירצה גוזמה ואגדה, הרמב"ם לימד תורה לתלמידים, דבר זה ידוע מהרבה מקורות, הוא בעצמו מעיד באחת מאגרותיו שהוא מלמד את התלמידים את הלכות הרב, הלכות הרי"ף, אבל הרמב"ם לא פירנס אברכים, ולא לימד אברכים.

פשוט וקל.

דרום_חוקר כתב: בהתחלה כתבת < וסביר להניח שהרבה נרתמו לרצונו של הרמב"ם בשאיפתו לתמוך באנשים החפצים ללמוד כמוזכר לעיל במקורות. > אח"כ כתבת < אם כי חייב להודות בשבילי זאת הייתה מעין תגלית עצומה ומרעישה לנוכח משנת הרמב"ם המפורסמת. >

כשהשאלה הייתה מניין להרמב"ם כסף הרי שהתשובה בצידה עם פירסומו הרב וכו' כמצויין לעיל.

ומה שכתבתי אודות פליאתי כי אכן התחדש לי דבר רב משמעות.

ומה שאמרת דברי אגדה. יועיל מר לעיין במקורות לעיל שהדברים הובאו מלא אחר אלא מבן דודו של הרמב"ם ועל זה קורא מר "דברי אגדה".?