| נשלח ב-30/12/2010 09:33 |
 |
| |
| אש2618 כתב: |  |
(1) ראשית לעניין לימוד תורה הכל מודים כי תכליתו של יהודי היא לימוד התורה וכך אומר המדרש (ב"ר יג , ז) "לא נברא אדם אלא לעמל - אם זכה הוא עמל בתורה, ואם לא זכה הוא עמל בארץ; אשריו לאדם שהוא עמל בתורה".... גם לפי הרמב"ם הרי שפסק : "עושה מלאכה בכל יום מעט כדי חייו - אם לא היה לו מה יאכל; ושאר יומו ולילו עוסק בתורה", השאלה הנשאלת לאור המצב כיום הנדרש לעיסוק בכדי להרוויח מעל 8 שעות כיצד יתקיימו הדברים עם משנת הרמב"ם "מעט" שעל פי כל המפרשים הוא כשלוש שעות עבודה. (2) וגם אם ימצא אחד החפץ שלא ליהנות מכתרה של תורה הרי שהיא בעיה רצינית מאד שאם החכמים ייהנו כל היום מיגיע כפיהם – כיצד יהפכו לגדולי הדור? מי יהיה דור ההמשך של עם ישראל? ולכן המנהג הוא שרוב הת"ח כן מתפרנסים מהציבור. ... |
|
(1)
הרמב"ם עצמו, לא כך הגדיר את תכלית האדם. תכלית היהודי אין היא "לימוד התורה", כדבריך. הרי פותח הרמב"ם בעצמו את משנה התורה שלו במלים בנות האלמות: "יְסוֹד הַיְּסוֹדוֹת וְעַמּוּד הַחָכְמוֹת, לֵידַע שֶׁיֵּשׁ שָׁם מָצוּי רִאשׁוֹן."
(2)
הרי שמדבריך רק בחירי האומה צריכים להתפרנס מהציבור, כדי שיהפכו לגדולי הדור. דומני שעל כך יש הסכמה די רחבה בעם. הבעיה היא שבמקומות רבים, פוסקים שקהילות שלמות יתפרנסו מהציבור, ולא רק עתודת גדולי הדור הבאים, ואכמ"ל.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2010 09:41 |
|
| |
אני הקטן חשבתי פעם שהרמב"ם היה מודע היטב לכך שלא כל אחד מסוגל לעבוד וללמוד ושלא כל אחד הוא ברמתו שלו, אולם הוא סבר שהסיכונים גדולים יותר והיה מוכן לשלם את המחיר.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2010 09:45 |
|
| |
למימוני:
לגבי מילגות אכן כן בזמן הזה מנהג הוא בכל הארצות וארגונים שונים להחזיק על חשבונם את אנשי המדע וכיוצא בהם, והרי אין שום ביזוי בזה לאנשי המדע אלא ההפך הגמור שרואים בזה חשיבות גדולה שיש להם אנשי מדע. השאלה לאור גל ההסתה לאחרונה האם בגלל שזה באוניברסיטה - זה בסדר? ומה עם האברכים? ואם כן מה לי רבים ומה לי יחיד שתורתו אומנותו?
היות ובזמננו הוקמו מוסדות "כוללים של אברכים" בדרך זאת הציבור גם תומך בלומדי התורה לאחר נישואיהם, וממילא אותם אברכים אינם זקוקים לפרנס את עצמם. שהרי אם כדברי הרמב"ם עיסוק שלוש שעות של עבודה בחוץ איך וכיצד בדיוק?
ולכן בזמנינו הורדת עול הפרנסה ודאגותיה מלומדי התורה ומורי הוראותיה יש בזה משום כבוד התורה וחשיבות ללומדיה כשנותנים להם סיפוקם ברוח ובכבוד
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2010 09:46 |
|
| |
הרמב"ם מדבר על צדקה, וזה לא ראוי באמת,
אבל בכל חברה מתוקנת יש המתפרנסים מהציבור, עם זה המלך\ראש הממשלה עצמו, ועם זה בכל תפקיד ציבורי שיש,
שופט\מלמד\מורה\רב\דיין\עו"ד\חייל בצבא וכדומה,
ולכן להקדיש חמש שנים ללמוד (ע"ח הציבור כמו שבט לוי) בכדי שתצא כל אלה בשביל התפקידים הנ"ל ?!
צריך להיות מקובל ונכון,
ומי שבאמת יצא להיות רב או דיין או מנהיג קהילה, או מלמד תינוקות וכו' ?! ממשיך להתפרנס מקופת הציבור לעולם,
ומי שלא הצליח אחרי חמש שנים ?! חייב ללכת להתפרנס בעצמו,
וזה שמפרנס את עצמו גם חייב להקדיש חלק מחייו ללמוד, בשבת ובחג ובלילות,
כי האדם נברא רק בשביל להחכים וללמוד חכמה,
תוקן על ידי maxmen ב- 30/12/2010 09:47:06
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2010 10:03 |
|
| |
אש היקר:
נכון ורק לחמש שנים וגם כל תכליתם לגדול לתפקידים ציבוריים, אחרת זה גזלת הקופה הציבורית,
כלומר לשבת סתם ללמוד ?! אין שום מעלה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא, (כל זה שיש כביכול מעלה במילול מילים ?! זה טוב בשביל ילדים)
אם כל העניין של לימוד תורה בכדי שילמד אחרים וישמש בתפקידים ציבוריים ?! זה נכון וצודק !!!
אבל כהיום הרי זה נהפך לדרך חיים עד כדי כך שמי שלא לומד\אברך ?! לא מקבלים את ילדיו לת"ת,
אז כאן צודקים אלה שטוענים שלא צריך לתת להם כסף ללמוד,
כל המוצג של להחזיק תורה ?! היא אך ורק שהם משרתים את הציבור,
ולכן ראש ישיבה שלא רוצה לקבל בחור לישיבה בגלל כשרונות כאלה או כאלה ?! לא רק שהוא מועל בתפקיד שלו שהיא שבט לוי שחייב ללמד את העם תורה,
הוא גונב את הציבור וחיי על חשבונם מתוך גזל,
תוקן על ידי maxmen ב- 30/12/2010 10:05:34
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2010 10:19 |
|
| |
טענתי פעם לאחד מגדולי הדור, שהמושג שבט לוי של הרמב"ם והמשנה ברורה ?! לא לגמרי צודקים ח"ו,
כי פעם שהם עשו את העבודת השם במקום העם כולו, כלומר הקורבנות וכו' ?! אז נכון שצריך לתת להם מעשר !
אבל היום שכל אחד מתפלל לבד (תפילה במקום קרבנות) ועובד את האלוקים לבד ?! אז מה שבט לוי עושים בשביל העם בעניין זה ??
אז הוא ענה לי: אין הכי נמי רוב העם לא מתפללים !!! (מיד התחרט מדבריו)
ומיד אני זועק לו, אז לפי זה הם והעובדים לפרנסתם פטורים מלהתפלל ??
יוצא שאנו העם הישראלי כולו צדיקים ??
הרי האברכים מחוייבים להתפלל שלוש פעמים ביום, במקום קרבנות להעם כולו,
והעם כולו פטור מלהתפלל כלל,
אז הנה משיח יכול כבר לבוא,
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2010 10:46 |
|
| |
ההבדל בין אנשי ציבור שמקבלים משכורת מהציבור ואברכים זה כי הם עושים צרכי ציבור.
כמו ששוחט ומוהל וסופר יכולים לקבל כסף על עבודתם. אבל לשבת ולטחון כל היום סוגיות, על זה
צריך לקבל כסף? הרי זה כמו משחק בקוביה, הוא לא מועיל ביישוב העולם. אם כולם היו כמוהו היה
העולם נחרב.
ובכלל, הלימוד בשביל הלימוד לא שווה, צריך ללמוד כדי לעשות או כדי ללמד. לשבת דור אחרי
דור ולטחון שור שנגח את הפרה בלי שאף אחד מהילדים מתכונן להיות דיין ואין פרות זה בזבוז
זמן לכתחילה...
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2010 10:48 |
|
| |
| maxmen כתב: | | טענתי פעם לאחד מגדולי הדור, שהמושג שבט לוי של הרמב"ם והמשנה ברורה ?! לא לגמרי צודקים ח"ו,
כי פעם שהם עשו את העבודת השם במקום העם כולו, כלומר הקורבנות וכו' ?! אז נכון שצריך לתת להם מעשר !
אבל היום שכל אחד מתפלל לבד (תפילה במקום קרבנות) ועובד את האלוקים לבד ?! אז מה שבט לוי עושים בשביל העם בעניין זה ??
אז הוא ענה לי: אין הכי נמי רוב העם לא מתפללים !!! (מיד התחרט מדבריו)
ומיד אני זועק לו, אז לפי זה הם והעובדים לפרנסתם פטורים מלהתפלל ??
יוצא שאנו העם הישראלי כולו צדיקים ??
הרי האברכים מחוייבים להתפלל שלוש פעמים ביום, במקום קרבנות להעם כולו,
והעם כולו פטור מלהתפלל כלל,
אז הנה משיח יכול כבר לבוא,
_________________
|
|
אל תשכח שכל העם היה משתתף בקרבנות ציבור אבל לא היה משתתף. רק שלש פעמים בשנה היה
חייב להופיע בבית המקדש.
לפי אותו עיקרון, מי שתורם לבית כנסת לא חייב ללכת לשם, רק בשלש רגלים (אז למה הדתיים צוחקים
על החילונים שהולכים רק בחגים ושאר השנה הם עובדים? לה' הפתרונים...)
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2010 11:27 |
|
| |
| יIנתן כתב: | | אל תשכח שכל העם היה משתתף בקרבנות ציבור אבל לא היה משתתף. רק שלש פעמים בשנה היה
חייב להופיע בבית המקדש.
לפי אותו עיקרון, מי שתורם לבית כנסת לא חייב ללכת לשם, רק בשלש רגלים (אז למה הדתיים צוחקים
על החילונים שהולכים רק בחגים ושאר השנה הם עובדים? לה' הפתרונים...)
|
|
כן, אבל אני מדבר על העבודה עצמה של העובד בבית המקדש, ולא על ההוצאות מסביב וכדומה
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2010 11:34 |
|
| |
*--[if gte mso 9]>
*[endif]**--[if gte mso 9]>
Normal
0
false
false
false
EN-US
X-NONE
HE
*[endif]**--[if gte mso 9]>
*[endif]**--[if gte mso 10]>
*[endif]*
למואדיב:
1. הרמב"ם פסק בזה ברורות: " כל
איש מישראל, חייב בתלמוד תורה: בין עני בין עשיר, בין שלם בגופו בין בעל ייסורין, בין
בחור בין שהיה זקן גדול שתשש כחו, אפילו היה עני המתפרנס מן הצדקה ומחזר על הפתחים,
ואפילו בעל אשה ובנים - חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה, שנאמר 'והגית בו
יומם ולילה' ". אם כן אפשר לומר בודאות שאכן הוא תכליתו של האדם, ומה גם מדגיש
הרמב"ם "יומם ולילה" כלשון
הפסוק לעיל.
2. גם לגבי השאלה השניה ההיפך הוא הנכון וכלשון הרמב"ם בעצמו "ולא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואיש מכל באי העולם, אשר נדבה רוחו
אותו והבינו מדעו, להבדל לעמוד לפני השם לשרתו ולעובדו, לדעה את ה', והלך ישר כמו שעשהו
האלהים, ופרק מעל צוארו עול החשבונות הרבים אשר ביקשו בני האדם - הרי זה נתקדש קדש
קדשים, ויהיה השם חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים; ויזכה לו בעוה"ז דבר המספיק
לו, כמו שזיכה לכהנים ללוים".
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2010 11:45 |
|
| |
ל- maxmen
החפץ חיים בשמירת הלשון, שער התורה, פרק ה. כותב באמת, כשם שמצינו שהקדוש ברוך הוא קידש את שבט הלוי, והזהיר לכלל ישראל שלא לעזוב את הלוי, כמו שכתוב "השמר לך פן תעזוב את הלוי כל ימיך על אדמתך". כעין זה הוא גם כן רצון השם יתברך שנחזיק האנשים הפורשים עצמם מעניני העולם כדי לעבוד את השם, כי הוא בודאי לא גרע מלוי לענין זה. יוצא על פי דבריו שלא משנה עניין הקורבנות כמו התמיכה בו וכיום הם עולם התורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2010 12:06 |
|
| |
| אש2618 כתב: | | ל- maxmen
החפץ חיים בשמירת הלשון, שער התורה, פרק ה. כותב באמת, כשם שמצינו שהקדוש ברוך הוא קידש את שבט הלוי, והזהיר לכלל ישראל שלא לעזוב את הלוי, כמו שכתוב "השמר לך פן תעזוב את הלוי כל ימיך על אדמתך". כעין זה הוא גם כן רצון השם יתברך שנחזיק האנשים הפורשים עצמם מעניני העולם כדי לעבוד את השם, כי הוא בודאי לא גרע מלוי לענין זה. יוצא על פי דבריו שלא משנה עניין הקורבנות כמו התמיכה בו וכיום הם עולם התורה. |
|
יש סיבה למה התורה אמרה לא לעזוב את שבט לוי, ולמה אסור להם לעסוק בדברים של רשות כמו לקנות דירות, ואסור להם נחלה וכדומה,
הסיבה היחידה כי הם לשורת הציבור כלומר הם משרתים את הציבור חינם, ולכן הציבור חייב לעזור להם,
אבל אין מושג כזה אדם מתיישב ללמוד סתם ולמלמל מילים, ועוד הציבור צריך לדאוג לו ??
כל אברך חייב להבין שהוא מקדש את עצמו ואת חייו לציבור ורק לציבור,
תורה אומנותו אסור לו לעסוק בדברים של רשות, למשל ללכת לבנק ולעשות קניות לבית וכדומה,
ואין חופשות ואין בין הזמנים ואין צהריים,
ובוודאי אחרי שקיבל כבר תפקיד של מלמד או מג"ש או ראש ישיבה או רב או דיין,
אין לו לעשות בבתו זמני קבלה, הוא חייב לקבל כל יהודי בכל זמן ועת,
אין לא לקבל כל ילד בחידר בישיבה ובכולל, אין לכשרונות שום מושג הלכתי ותורני,
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2010 12:11 |
|
| |
יש מושג "וכי דמך סמוק טפי?"
למה שנממן אותך ולא את השכן שלך? שמא הוא פחות מצווה בלימוד תורה? או אולי הוא יודע פחות מסכתות ממך?
כל עוד התרומה נעשית באופן פרטי לפי רצון התורמים מאת כל איש אשר ידבנו ליבו.. (כמו שהיה בכל הדורות שהיו
מביאים לחכמים סעודות בבית המדרש. היום כמובן זה לא שייך, האברך צריך כוס קפה (חד פעמית) ופלאפון ואולי
גם סיגריות..)
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2010 12:27 |
|
| |
| אש2618 כתב: | | | *--[if gte mso 9]>*[endif]**--[if gte mso 9]>*[endif]**--[if gte mso 9]>*[endif]**--[if gte mso 10]> *[endif]* למואדיב: 1. הרמב"ם פסק בזה ברורות: " כל איש מישראל, חייב בתלמוד תורה: בין עני בין עשיר, בין שלם בגופו בין בעל ייסורין, בין בחור בין שהיה זקן גדול שתשש כחו, אפילו היה עני המתפרנס מן הצדקה ומחזר על הפתחים, ואפילו בעל אשה ובנים - חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה, שנאמר 'והגית בו יומם ולילה' ". אם כן אפשר לומר בודאות שאכן הוא תכליתו של האדם, ומה גם מדגיש הרמב"ם "יומם ולילה" כלשון הפסוק לעיל. 2. גם לגבי השאלה השניה ההיפך הוא הנכון וכלשון הרמב"ם בעצמו "ולא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואיש מכל באי העולם, אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו, להבדל לעמוד לפני השם לשרתו ולעובדו, לדעה את ה', והלך ישר כמו שעשהו האלהים, ופרק מעל צוארו עול החשבונות הרבים אשר ביקשו בני האדם - הרי זה נתקדש קדש קדשים, ויהיה השם חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים; ויזכה לו בעוה"ז דבר המספיק לו, כמו שזיכה לכהנים ללוים". |
|
האם תכליתו של האדם היא לתת מחצית השקל?
הרי גם לגבי מצוה זו כתב בהאי לישנא הרמב"ם:
"מצות עשה מן התורה, ליתן כל איש מישראל מחצית השקל בכל שנה ושנה; אפילו עני המתפרנס מן הצדקה--חייב, ושואל מאחרים או מוכר כסות שעל כתפו, ונותן מחצית השקל כסף..."
ושמא תכליתו של האדם לספור ספירת העומר, שגם עליה כתב כך הרמב"ם?
לגבי החלק השני בדבריך, הרי אתה מגלה פנים ברמב"ם שלא כהלכה. הרמב"ם שם לא כותב שיהיה נטל על הציבור ויתפרנס מן הצדקה.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2010 12:54 |
|
| |
2618
אפילו לפי דבריך שאתה מצטט את הרמבם על שבט לוי- הרי זו לא הלכה- זו היא שאיפת לב , הרמבם הרי פוסק אחרת בהלכה הלבנטית בהלכות תלמוד תורה.
בכל מקרה השאלה מה פרוש והגיתם בו יומם ולילה. הרמב"ם לא יכול להתכון שונה מרשב"י
מנחות דף צט מי: מדבריו של ר' יוסי נלמוד, אפילו לא שנה אדם אלא פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית, קיים מצות +יהושע א'+ לא ימוש (את) ספר התורה הזה מפיך. אמר רבי יוחנן משום ר"ש בן יוחי: אפי' לא קרא אדם אלא קרית שמע שחרית וערבית - קיים לא ימוש,
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
