|
|
| נשלח ב-31/12/2010 15:05 |
 |
| |
אש,
ראשית, הוא אינו כותב בשבח פתיחת הישיבה - אלא הוא עונה לתלמידו ברמה העקרונית על בקשתו ליטול רשות מרבו לפתוח ישיבה - בהתאם להנחיות שהורו חז"ל בסנהדרין ה: "תלמיד אל יורה אלא אם כן נטל רשות מרבו" - וכפי שהרמב"ם בעצמו כותב בהלכות ת"ת פ"ה הל' ב -
שנית, כפי שכבר הערתי, בפירוש על אם תקח מהם תתבזה מובלע גם הטיעון של איסור הנאה מדברי תורה -
לדברייך על ירידת הדורות אין קשר לבסיס קביעתו של הרמב"ם לעניין איסור הנאה מדברי תורה - הדברים שהוא כתב הם ברמה העקרונית ביחס לטבע האדם באשר הוא
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2011 19:47 |
|
| |
*--[if gte mso 9]>
800x600
*[endif]**--[if gte mso 9]>
Normal
0
false
false
false
EN-US
X-NONE
HE
MicrosoftInternetExplorer4
*[endif]**--[if gte mso 9]>
*[endif]**--[if gte mso 10]>
*[endif]*מרן רבי יוסף קארו כותב את הסיבה שחלקו על שיטת הרמב"ם והסכימו החכמים להנות מן הציבור מבאר מרן : "וראינו כל חכמי ישראל קודם זמן הרמב"ם
ואחריו, נוהגים ליטול שכרם מן הצבור. וגם אם נאמר שהלכה כדברי הרמב"ם, כבר הסכימו
כל חכמי הדורות ליטול שכר מהציבור, משום 'עת לעשות לה' הפרו תורתך', שאילו לא היתה
פרנסת הלומדים והמלמדים מצויה, לא היו יכולים לטרוח בתורה כראוי והיתה התורה
משתכחת ח"ו מישראל, ובהיותה מצויה יוכלו לעסוק ויגדיל תורה ויאדיר"
_________________
תוקן על ידי אש2618 ב- 01/01/2011 20:02:06
תוקן על ידי אש2618 ב- 01/01/2011 20:05:04
תוקן על ידי אש2618 ב- 01/01/2011 20:08:40
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2011 19:58 |
|
| |
מדובר באך ורק כשירות דת לקהילה,
אבל אין טעם סתם לשבת וללמוד במיוחד לימוד לא מחייב,
כלומר כל לומד כולל חייב תוכנית מסודר לאן הוא רוצה להגיע, להיות רב\דיין\מלמד\מגש\ראש ישיבה וכדומה,
והמבחן חייב להיות חמש שנים,
אחרי זה אסור לו להנות מהציבור סתם,
או שקיבל תפקיד אז חייב הציבור לפרנס אותו,
ואם לא ?? אסור לו !!!
_________________
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2011 20:13 |
|
| |
*--[if gte mso 9]>
800x600
*[endif]**--[if gte mso 9]>
Normal
0
false
false
false
EN-US
X-NONE
HE
MicrosoftInternetExplorer4
*[endif]**--[if gte mso 9]>
*[endif]**--[if gte mso 10]>
*[endif]*ל- riv
פעם
היה אדם מתפרנס די צורכו שעה אחת ביום, אבל היום , גם משרה מלאה אינה מספיקה לו .
אם כך נעשה – לא יהיו לנו אנשי תורה ולומדיה. ואם אף אחד לא יקבל כסף ללמוד וללמד –
תוך דור אחד תשכח תורה מישראל!
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2011 20:41 |
|
| |
מנין לך את השטויות האלה ??
מזה פעם ? מתי זה היה הימות המשיח שאתה מדבר עליו ??
ושוב: היום כל ילד לומד מגיל 0 עד גיל 18 כל היום תורה,
וזה מספיק לו לכל חייו,
ואחרי שמתחתן חייב הוא לפרנס את אשתו וילדיו, (פעם לא הולידו כל כך הרבה ילדים, במילא הטענה שלך שטותית לגמרי,)
וגם נשאר לו ללמוד כמה שעות ביום וזה בוודאי מספיק ויותר,
זה לא היה מאז ההיסטוריה עד שהירושלמים המציאו את זה, כי הם התפרנסו מצדקה מיהודי הגולה,
זה נגד התורה ונגד ההלכה,
כך נפסק שולחן ערוך אורח חיים הלכות בית הכנסת סימן קנו סעיף א
אח"כ ילך לעסקיו, דכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עון, כי העוני יעבירנו ע"ד קונו;
ולא רק הלכה רק גם קללה מפורשת וניבוי מפורש,שסופה בטלה וגוררת עון ויעבירנו על דעת קונו,
אז יש כאן ניבוי מפורש ואתה רוצה לומר שהיום הניבוי לא יעבוד רק להפך זה יציל את התורה ???
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2011 20:49 |
|
| |
פירוש הרמב"ם על אבות פרק ו משנה ד -
"כך היא דרכה של תורה : פת במלח תאכל ..."
אפילו אין לך מה לאכול אלא פת במלח - אל תמנע מלעסוק בתורה
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2011 23:53 |
|
| |
ל- riv
יש כח אך לא ידוע לי שישנו פירוש הרמב"ם על פרק ו' בפרקי אבות, לא במהדורת קאפח ובשאר, לכן אשמח לדעת מקורו כי הוא ממש מעניין!!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2011 23:58 |
|
| |
לבעלבעמיו
תודה על הערתך אבדוק אם הוא אכן כך, אך בודאי שלא זאת כוונתי כי אם הכל בשפה רפה לקיים "מכל מלמדי השכלתי"!
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2011 00:03 |
|
| |
maxmen
צריך לדעת שעל הרמב''ם, נחלקו עליו רוב ככל גדולי עולם, וסברו שמי שיכול ללמוד חובה עליו ללמוד גם אם פרנסתו תבוא על ידי אחר, ומי לנו גדול מיששכר וזבולון. ובפרט בזמנינו שלא שייך לגדול בתורה יחד עם המלאכה.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2011 00:10 |
|
| |
זבולון צריך להסכים- ואם הוא לא מסכים אזי יששכר הוא גנב!
אגב הסיפור הדמיוני מעולם לא מומש רק בתאוריה
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2011 00:15 |
|
| |
| אש2618 כתב: |  |
maxmen צריך לדעת שעל הרמב''ם, נחלקו עליו רוב ככל גדולי עולם, וסברו שמי שיכול ללמוד חובה עליו ללמוד גם אם פרנסתו תבוא על ידי אחר, ומי לנו גדול מיששכר וזבולון. ובפרט בזמנינו שלא שייך לגדול בתורה יחד עם המלאכה.
|
|
שוב ושוב נפסק בשלחן ערוך, רבונו של עולם !!!!!!!!!!!
ומי שדואג לעצמו לששכר זבולון ?! אז בסדר גמור,
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2011 01:00 |
|
| |
אש
כך כתבת
< צריך לדעת שעל הרמב''ם, נחלקו עליו רוב ככל גדולי עולם, וסברו שמי שיכול ללמוד חובה עליו ללמוד גם אם פרנסתו תבוא על ידי אחר. >
ועל כך בדיוק כתבתי לך למעלה, שהרמב"ם הורה לתלמידו, עדיף פרוטה מחייטות מאשר ראש ישיבה, ההיפך מדבריך שמי שיכול ללמוד חייב ללמוד ולא לעבוד, אלא לדעת הרמב"ם יעבוד וילמד.
אתה יצאת לדייק שהרמב"ם לא אסר לפתוח ישיבה, ולבסוף דחית בעצמך את דיוקך, כי התלמידים מבקשים והוא שכר בטלה ולפיכך מותר.
כך או כך, הלוז של הדיון, מי שיכול לעבוד וללמוד, האם יעשה כך, או רק ילמד, לדעתך חייב רק ללמוד, זאת היא דעתך הפרטית, והיא חולקת על חז"ל מכל וכל, כי אין לכך אפילו רמז אחד בתלמוד.
הסכם יששכר וזבולון הוא מדרש, והוא לא מפיע בכל התלמוד הבבלי והירושלמי, ואין פוסקים כמדרש אלא כתלמוד, ויש כללי פסיקה בתלמוד.
בראשית רבה (וילנא) פרשה צט ד"ה ט זבולן לחוף
ט זבולן לחוף ימים ישכון, הרי זבולן קדם ליששכר שכן מייחסן יששכר זבולן, ולמה כן אלא שהיה זבולן עוסק בפרקמטיא ויששכר עוסק בתורה, וזבולן בא ומאכילו לפיכך קדמו, עליו אמר הכתוב (משלי ג) עץ חיים היא למחזיקים בה, יששכר כונס וזבולון מביא באניות ומוכר ומביא לו כל צרכו, וכן משה אומר (דברים לג) שמח זבולון בצאתך, למה שיששכר באהליך שלך הן שאת מסייעו לישב בהן.
רש"י מסכת סוטה דף כא עמוד א
שמעון אחי עזריה - תנא הוא במשנה קמייתא דזבחים ולמד תורה על ידי אחיו שהיה עוסק בפרקמטיא כדי שיחלוק בזכות למודו של שמעון לכך הוא נקרא על שם עזריה אחיו וכן ר' יוחנן למד ע"י הנשיא שהי' מפרנסו.
בתלמוד מצאנו בודדים שלא נהנו מיגיע כפם אלא רק למדו, כמו שמעון אחי עזריה, וגם המדרש של יששכר וזבולון נבנה על מנהג זה במדרשים המאוחרים, אבל מכאן ועד קביעה מוחלטת, יש חובה רק ללמוד כל היום, אסור לעבוד וללמוד, זאת תורה חדשה ודת חדשה ואיסורים חדשים.
***
תוקן על ידי דרום_חוקר ב- 02/01/2011 01:09:57
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2011 07:09 |
|
| |
ישר כח אך לא ידוע לי שישנו פירוש הרמב"ם על פרק ו' בפרקי אבות, לא במהדורת קאפח ובשאר, לכן אשמח לדעת מקורו כי הוא ממש מעניין!!!!
אש,
צודק, זה פירוש המיוחס לרש"י המופיע ב'פירוש הרמב"ם למסכת אבות' ע' רכח,הוצאת מוסד הרב קוק - ירושלים תשכ"א -
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2011 14:16 |
|
| |
ל- Maxmen אם בשו"ע עסקינן להלכה פוסק הרמ"א ביו"ד רמו : "מי שאפשר לו להתפרנס היטב ממעשה ידיו ולעסוק בתורה, מדת חסידות הוא ומתת אלהים היא, אך אין זה מדת כל אדם, שא"א לכל אדם לעסוק בתורה ולהחכים בה ולהתפרנס בעצמו". מכאן שהדבר פשוט וברור שיש מקלין לת"ח ליטול הספקתם בכדי שיוכלו לעסוק בתורה בריוח, ומדינא מותר אפילו למי שיכול להתפרנס היטב ממעשי ידיו וגם לעסוק בתורה ולהחכים בה.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2011 14:33 |
|
| |
לדרום_חוקר מה שכתבת : מי שיכול לעבוד וללמוד, האם יעשה כך, או רק ילמד, לדעתך חייב רק ללמוד, זאת היא דעתך הפרטית, והיא חולקת על חז"ל מכל וכל, כי אין לכך אפילו רמז אחד בתלמוד. פלא פלאים עליך הרי הגמרא מלאה בהוכחות חזקות ומוצקות לדבריי רבי נהוראי האומר איני מלמד את בני אלא תורה. על פי משנת רבי עקיבא על האדם להתמסר ללימוד התורה באופן מוחלט. כפי שעולה מהנאמר : "אין מבטלין תלמוד תורה עד שתצא נשמתו של מת". ואכן נהג כן הלכה למעשה בעת פטירת בנו וכו'. וכן המסופר על רבי אבהו, אשר שלח את בנו למטרה אחת בכדי ללמוד תורה בטבריה ותו לא, ולאחר שגילה כי בנו עוסק שם בגמילות חסדים שלח לו מכתב: "המבלי אין קברים בקיסרין שלחתיך לטבריא?" ועל בן עזאי שאמר"... מה אעשה, חשקה נפשי בתורה - יתקיים עולם באחרים". ועל ר"ש בן אלעזר שאמר "ראית מיָמיך חיה ועוף שיש להם אומנות? והן מתפרנסין שלא בצער; והלא, לא נבראו אלא לשמשני, ואני נבראתי לשמש את קוני - אינו דין שאתפרנס שלא בצער?" רבי יוחנן מכר את כל אשר קיבל בירושה רק בכדי לעסוק בתורה מלבד פעם אחת ויחידה שהפסיק מלימודו בעודו צעיר ראה תענית כא רע"א. רבי אלעזר היה מתפלל : יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי... ותהא תורתך מלאכתינו כל ימי חיינו". ועוד עשרות רבות של מ"מ בזה וכבודו אומר לי שזאת דעתי??????????????
|
|
|
|
|
|
