|
|
| נשלח ב-4/1/2011 13:45 |
|
| |
ספק כל שאלותיך הן נכונות- אבל לכן אנחנו מאמינים. אפשר להאמין במה שאי אפשר להוכיח. בדבר שאפשר להוכיח אין צורך להאמין הוא מוכח. מי שלא מאמין- לא יעזרו לו אלף תשובות, ומי שמאמין לא צריך את התשובות, הוא מאמין וזהו. בעברית כשואלים מישהו בדרך כלל ילדים למה? התשובה תהיה כך! כל שאלותיך בעניני האמונה- התשובה הנכונה צריכה להיות- כך! היתר זה בזבוז זמן- אשרי העם שכך לו.!
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2011 13:56 |
|
| |
מקס על אונקלוס ראה רמב"ן פרשת ויגש על הפסוק 'אנכי ארד עמך'.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2011 14:07 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | מקס
על אונקלוס ראה רמב"ן פרשת ויגש על הפסוק 'אנכי ארד עמך'. |
|
צדיק אני מכיר ואני יכול לחזור ולעיין שוב,
אבל הרמב"ן לא יחלוק על עצם המושג והבעיה (לפי זכרוני) רק ישלח את כל זה לסוד, אז שוב חייבים לשלול את ההגשמה גם מצידו של הרמב"ן והבן,
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2011 14:20 |
|
| |
העיקר שהרמב"ן לכאורה הוכיח שלא כרמב"ם, כעת ניתן גם לומר שאונקלוס לא חשש מהגשמה, ושוב לך תוכיח מאונקלוס עצמו שהוא חשש מהגשמה.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2011 14:29 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | | העיקר שהרמב"ן לכאורה הוכיח שלא כרמב"ם, כעת ניתן גם לומר שאונקלוס לא חשש מהגשמה, ושוב לך תוכיח מאונקלוס עצמו שהוא חשש מהגשמה. |
| הרי כן חשש רואים את זה בכל מקום, והרמב"ן מודה שאונקלוס ברח מלפרש כפשוטו, רק השאלה מהי הסיבה, הגשמה או הסוד,
בכל אופן לפי שניהם (הרמב"ם\ואונקלוס והרמב"ן) התורה לא כפי שכתוב,
אז אם הרמב"ם חתך לו והרמב"ן הדביק לו ?! אז שניהם לא היו צדוקים מפגרים,
במילא אם דיברו דברים מוזרים ?! אל כורחך דיברו לההמון הטיפש !!
_________________
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2011 14:33 |
|
| |
ספק:
אני ממש לא מבין אותך, עד חומש שמות למדו כל היהודים במצריים,
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2011 14:49 |
|
| |
| maxmen כתב: |  | | במילא אם דיברו דברים מוזרים ?! אל כורחך דיברו לההמון הטיפש !! |
|
הרי רדף השקיע את הנשמה ללמד אותנו לוגיקה ?
אתה מחליט שזה דברים מוזרים וממילא זה נשאר להמון הטפש (שאתה אינך אחד ממנו)...
אולי הדברים אינם מוזרים ונועדו לחכמים הנבונים ?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2011 15:15 |
|
| |
אין לי עסק עם אולי'ים
אני מאוד אוהב לטוס ואני טס הרבה, אבל להיות מקורקע ומציאותית _________________
תוקן על ידי maxmen ב- 04/01/2011 15:16:02
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2011 15:56 |
|
| |
| maxmen כתב: |  | אין לי עסק עם אולי'ים
אני מאוד אוהב לטוס ואני טס הרבה, אבל להיות מקורקע ומציאותית
|
|
זו כמובן זכותך להיות מקורקע ומציאותי, אבל תבין שלא הוכחת כלום בדעת הראשונים.
אפשר לפרש דבריהם "המוזרים" בשני אופנים:
א. סיפורי מעשיות לילדים ולהמון הפשוט, תוך כדי קריצת עין לחכמים האמיתיים (שעבורם הם לא כתבו כלום). אנחנו במקרה זה שייכים לחכמים וזה נעים מאד.
ב. דברים רציניים והגיוניים, אשר אנחנו איבדנו את הקשר אליהם. לפי הפירוש הזה אנחנו הם ההמון הפשוט וזה הרבה פחות נעים.
אני בהחלט מבין אותך שנעים לך להיות החכם והמבין (ולשלוח את כל הדורות באמצע לגן הילדים) מאשר להיות הילד חסר ההבנה בעצמו. זה עניין פסיכולוגי, לא הוכחה.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2011 16:24 |
|
| |
| שותפיפשט כתב: |  | זו כמובן זכותך להיות מקורקע ומציאותי, אבל תבין שלא הוכחת כלום בדעת הראשונים. |
|
אמרתי לך שזכותך ללמוד איך שאתה מבין, ואין לי שום עניין להוכיח כלום,
אני אומר פשוט את ההבנתי מתוך לימודי,
אני לא כופה על אף אחד לקבל את דעתי,
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2011 10:48 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | ספק כל שאלותיך הן נכונות- אבל לכן אנחנו מאמינים. אפשר להאמין במה שאי אפשר להוכיח. בדבר שאפשר להוכיח אין צורך להאמין הוא מוכח. מי שלא מאמין- לא יעזרו לו אלף תשובות, ומי שמאמין לא צריך את התשובות, הוא מאמין וזהו. בעברית כשואלים מישהו בדרך כלל ילדים למה? התשובה תהיה כך! כל שאלותיך בעניני האמונה- התשובה הנכונה צריכה להיות- כך! היתר זה בזבוז זמן- אשרי העם שכך לו.!
_________________
מודה ועוזב
|
|
אולי זוהי טענתך, ואני גם מסכים עם דבריך. אך אם זאת הייתה טענת כולם באשכול זה, הם לא היו מחפשים תשובות מתחמקות, אלא או תשובה ברורה, או את התשובה שלך. ולכן השאלות מופנות לאלו שלא מוכנים לקבל את הטענה שלך, ואני מניח שהרוב לא יקבל טענה זאת. ולצערי, התשובות הן מתחמקות בצורה כמעט דמגוגית.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2011 14:32 |
|
| |
בהמשך לשאלתי באשכול, ותשובתם של כמה מהכותבים כי מדובר בהנחיה להמון הטיפש.
שאלתו של הנוכח ישירות מהפסוקים: פרק י"ג: ב כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא אוֹ חֹלֵם חֲלוֹם וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת. ג וּבָא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ לֵאמֹר נֵלְכָה אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתָּם וְנָעָבְדֵם. ד לֹא תִשְׁמַע אֶל דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא אוֹ אֶל חוֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא כִּי מְנַסֶּה ה' אֱלֹו-הֵיכֶם אֶתְכֶם לָדַעַת הֲיִשְׁכֶם אֹהֲבִים אֶת ה'אֱלֹו-הֵיכֶם בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם. ה אַחֲרֵי ה' אֱלֹו-הֵיכֶם תֵּלֵכוּ וְאֹתוֹ תִירָאוּ וְאֶת מִצְוֹתָיו תִּשְׁמֹרוּ וּבְקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ וְאֹתוֹ תַעֲבֹדוּ וּבוֹ תִדְבָּקוּן. ו וְהַנָּבִיא הַהוּא אוֹ חֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא יוּמָת כִּי דִבֶּר סָרָה עַל ה' אֱלֹו-הֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְהַפֹּדְךָ מִבֵּית עֲבָדִים לְהַדִּיחֲךָ מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלוֹ-הֶיךָ לָלֶכֶת בָּהּ וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ.
פרק י"ח: יד כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתָּה יוֹרֵשׁ אוֹתָם אֶל מְעֹנְנִים וְאֶל קֹסְמִים יִשְׁמָעוּ וְאַתָּה לֹא כֵן נָתַן לְךָ ה' אֱלוֹ-הֶיךָ. טו נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ ה' אֱלֹו-הֶיךָ אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן. טז כְּכֹל אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ מֵעִם ה' אֱלֹו-הֶיךָ בְּחֹרֵב בְּיוֹם הַקָּהָל לֵאמֹר לֹא אֹסֵף לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל ה' אֱלוֹ-הָי וְאֶת הָאֵשׁ הַגְּדֹלָה הַזֹּאת לֹא אֶרְאֶה עוֹד וְלֹא אָמוּת. יז וַיֹּאמֶר ה' אֵלָי הֵיטִיבוּ אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ. יח נָבִיא אָקִים לָהֶם מִקֶּרֶב אֲחֵיהֶם כָּמוֹךָ וְנָתַתִּי דְבָרַי בְּפִיו וְדִבֶּר אֲלֵיהֶם אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּנּוּ. יט וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמַע אֶל דְּבָרַי אֲשֶׁר יְדַבֵּר בִּשְׁמִי אָנֹכִי אֶדְרֹשׁ מֵעִמּוֹ. כ אַךְ הַנָּבִיא אֲשֶׁר יָזִיד לְדַבֵּר דָּבָר בִּשְׁמִי אֵת אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִיו לְדַבֵּר וַאֲשֶׁר יְדַבֵּר בְּשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וּמֵת הַנָּבִיא הַהוּא. כא וְכִי תֹאמַר בִּלְבָבֶךָ אֵיכָה נֵדַע אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא דִבְּרוֹ ה'. כב אֲשֶׁר יְדַבֵּר הַנָּבִיא בְּשֵׁם ה' וְלֹא יִהְיֶה הַדָּבָר וְלֹא יָבוֹא הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא דִבְּרוֹ ה' בְּזָדוֹן דִּבְּרוֹ הַנָּבִיא לֹא תָגוּר מִמֶּנּוּ.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2011 14:53 |
|
| |
| ספקnik כתב: |  | ראשית
אז בוא ניגש לשאלה.
בכל התורה כולה אינו מוזכר התגלות אלוקית של ממש לפני העם, אלא רק אחורי אלוקים למשה רבנו.
היהודים במצרים לא ידעו שיש אלוקים, אלא רק האמינו שיש אלוקים לאחר ראות עיניהם את האותות והמופתים.
הרי שכל התלות של היהדות באלוקים הנו באותות ובמופתים.
משמעות הדבר: כל אמונתם של היהודים באלוקים נתלית אך ורק באותות ומופתים שנעשו על ידי משה רבנו עצמו, כשהוא מסביר כי יש אלוקים והוא שליחו, כדוגמת יציאת מצרים, הוצאת הסלע מהמים, מכות מצרים, כל אלו נעשו ע"י פעולות של משה.
אם כך: משה הוא נביא אשר מחולל ניסים ומבקש מהעם לקיים את כל חייהם על פיו ולעבוד את אלוקיו.
וכלל לא בטוח אם משה אכן הוא אחיהם של מרים ואהרן, שכן לא היו בדיקות ד.נ.א ואולי הוא בכלל מעם אחר.
|
|
הספקן הנכבד לא מבין מימינו ומשמאלו הרי כל העם הזה היה צאצא של האבות אברהם יצחק ויעקב
ושל השבטים האמונה בא-ל אחד הייתה מושרשת בהם הייתה להם מסורת שהם יגאלו ויחזרו לארץ
אבותיהם כך צווה להם גם יוסף שכשהם יחזרו לארץ יקברו אותו שם.
אז מה התאור הילדותי הזה כאילו משה נפל להם מהשמים והם האמינו לו כי הוא עשה
להם כמה מופתים.
תוקן על ידי דייר ב- 01/09/2011 14:54:21
תוקן על ידי דייר ב- 01/09/2011 14:54:53
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2011 15:11 |
|
| |
חבל שלא היית שם. משה רבינו היה חוסך המון כאב ראש מעצמו ומאלוהים. (וגם חוסך מילים בתורה לפי תיאוריית גריניץ המהוללה). וַיַּעַן מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקֹלִי כִּי יֹאמְרוּ לֹא נִרְאָה אֵלֶיךָ יְה-וָה.
|
|
|
|
|