| נשלח ב-4/1/2011 19:20 |
 |
| |
מה אומרים כאשר מתרחש לקוי חמה הרבה לפני ראש חודש?
כידוע, התרחש הבוקר לקוי חמה חלקי, בשעה 10:42 (שעון ישראל) ונצפה בישראל. לקוי חמה מתרחש כאשר הירח חוצה את הקו הדמיוני המחבר את הארץ עם השמש. מבחינה אסטרונומית - זה הרגע בו מתחיל חודש עברי. חודש עברי חדש מתחיל גם אם לא התרחש לקוי חמה, אלא הירח חלף במרחק הקטן ביותר מישר דמיוני זה, אלא שאז, כמובן, צל הירח חולף לו בחלל, הרחק מכדה"א, ואדם מן הישוב אינו יודע שהחל החודש החדש, אלא אם כן הוא אסטרונום.
על פי הלוח אשר בידינו, יום א' שבט יחל רק מחר עם שקיעת החמה. מה אומרים אפוא בעת ההכרזה על חודש חדש, אם כל עם ישראל היה עד ללקוי החמה, ויודע כי כבר החל החודש החדש יממה שלמה ויותר, קודם להכרזה ? אם סוגיה זו נדונה כבר באחד מאשכולות הפורום, וגם נענתה - נא למחוק את הודעתי זו ולהחליפה בקישור מתאים למקום בו התנהל הדיון
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2011 19:26 |
|
| |
כל מי שעושה "קידוש לבנה" יודע כי לעיתים 3 ימים מהמולד הם אחרי/לפני 3 ימים מתחילת החודש, בשביל לסדר את "לא אד"ו ראש" צריך לאחר/להקדים מעט את ראש החודש.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2011 19:36 |
|
| |
לא אד"ו ראש הוא רק אחד מארבעה כללי הדחיה (יתר השלושה - מולד זקן, גטר"ד, בט"ו-תקפ"ט), ונוגע אך ורק לחישוב א' תשרי, ואינו רלבנטי לראש חודש סתם.
האין זאת ?
והשאלה היא מה אומרים בעת ההכרזה ?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2011 19:40 |
|
| |
לא אד"ו ראש הוא הגורם לכללי הדחיה (אחרת לא היה צורך בהם).
חייבים לכוונן את כל ראשי-החודשים כי להוציא חשוון וכסלו גודל כל החודשים (29/30 יום) הוא קבוע, לכן כל חודשי השנה מושפעים מכללי הדחייה.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2011 19:58 |
|
| |
| מטפחתספרים כתב: |  | כל מי שעושה "קידוש לבנה" יודע כי לעיתים 3 ימים מהמולד הם אחרי/לפני 3 ימים מתחילת החודש, בשביל לסדר את "לא אד"ו ראש" צריך לאחר/להקדים מעט את ראש החודש. |
|
למה זכור לי שני ימים ולא יותר ? או שאני טועה
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2011 20:02 |
|
| |
גוברנור
הכל יודעים שיש הבדל בין האירועים האסטרונומיים לבין קביעות ר"ח , זמני המולד ור"ה.
וכבר בגמ' מצאנו שרצו לעשות ר"ח, ועדיין היה נראה הירח הישן, ו"גער" ר"ג בירח ואמר : החברים רוצים לקבוע ר"ח בערב ואתה עדיין פה !
והרי לפי המולד האסטרונומי יתחיל החודש בד"כ באמצע היום או הלילה, ולהלכה מתחיל ר"ח תמיד בתחילת הלילה, כך שאין בכלל מקום לתמיהתך.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2011 20:51 |
|
| |
גוברנור שואל לא על מועד ראש החודש אלא על ההכרזה בבית הכנסת בשבת מברכין לגבי זמן המולד. לכאורה כולנו ראינו היום בדיוק את רגע המולד וזה לא השעה שהכריזו בבית הכנסת בשבת האחרונה.
כמה נקודות:
1. למיטב ידיעתי לאיש אין מושג היכן היא אותה נקודה על פני כדור הארץ לגביה מחושב אותו זמן מולד, לכן אין מקום לקושיה כי באיזה שהוא מקום הזמן היה נכון.
2. יכול להיות שהזמן מכוון למולד הנראה, כלומר לזמן שבו אמורים להיות מסוגלים להבחין בירח באופן היפותטי (כלומר כשהוא רחוק מהשמש מספר מסוים של מעלות קשת).
3. מה זה משנה.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2011 20:56 |
|
| |
גוברנור
אתה מעלה שאלה מעניינת בתוך דבריך, ואני מגלה שאין לי תשובה ודאית עם מקורות.
מתי מוגדרת תחילתו של חודש חדש?
כמדומה שהקריטריון הוא במועד שבו ייראה הירח החדש לעיני העם.
ורק אם לפי החשבון תם החודש הקודם, וטרם נראתה הלבנה, מחכים עוד למחרת וקובעים את החודש ממילא. ופרטי ההלכות הלא הן בעיקר במסכת ראש השנה. האם הקובע הוא החשבון, הראיה, שניהם. מה מעיקר הדין, מה מתקנת חכמים ועוד ועוד. אולם השורש הוא כפי שכתבתי, אם כי איני יודע לציין לזה מקור.
לפיכך ליקוי הירח, שלדבריך מציין סיום סיבוב של הירח סביב כדור הארץ אינו אלא אירוע שחייב לקדום, אם הבינותיך, לתחילת החודש החדש. אולם הגדרתו של החודש החדש אינה אסטרונומית ולכן אינה תלויה בליקוי.
אולם מתוך דבריך עולה שאלה נוספת. האם ידיעה שלא על ידי ראיה מספיקה כדי שיוכרז החודש החדש. אפשר לחשוב על נסיבות שבהן שאלה כזו תתעורר (כגון שגויים ראו את הירח החדש ויהודים לא, והדבר ידוע ברמה שאנו מכנים "אנן סהדי"=גלוי לכל). כמדומה שלפי פשטות הגמרא אי אפשר עדיין להכריז על חודש חדש, כי הדבר תלוי בעדותם של עדים. כמובן זו פרשנות חכמים, וזו מיגבלה פורמלית. לפי זה, במצב שבו הידיעה אינה על ידי ראיה לא תתאפשר הכרזת החודש וזה יידחה למחרת.
כתבתי לפי מה שאני זוכר מהסוגיות, ואם טעיתי אני מקוה שיבואו אחרים ויתקנו.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2011 21:16 |
|
| |
ומה באמת הציווי האמיתי לקידוש החודש
[רבינו] בחיי שמות פרק יב
וענין "החדש הזה לכם ראש חדשים", אין כונת הכתוב להזהיר אותנו לעבר שנים ולקבוע חדשים על פי ראית הלבנה, כי בקביעות החדשים אין עקר בתורה לחוש לראית הלבנה אם תראה מוטב ואם לא תראה ביום הקביעות, אלא קודם לכן או אחרי כן ליום או יומיים אין אנו חוששים כי לא נצטוינו בתורה לקבוע החדשים על פי ראית הלבנה כי אם על פי החשבון. וכתב רבינו חננאל ז"ל: קביעות החדשים אינו אלא על פי החשבון לא על פי ראית הלבנה, והראיה שכל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר היה הענן מכסה אותם ביום ועמוד האש לילה ולא ראו בכלם שמש ביום ולא ירח בלילה, והוא שאמר הכתוב: (נחמיה ט, יט) "ואתה ברחמיך הרבים לא עזבתם במדבר את עמוד הענן לא סר מעליהם ביומם להנחותם בהדרך ואת עמוד האש בלילה להאיר להם", ומהיכן היו קובעים חדשים על פי ראית הלבנה, אלא בודאי עקר המצוה בכתוב על פי החשבון.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2011 22:20 |
|
| |
ירוחם
ר"ח הולך בשיטת רס"ג ויש מה להאריך.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2011 23:10 |
|
| |
| גוברנור כתב: | |
כידוע, התרחש הבוקר לקוי חמה חלקי, בשעה 10:42 (שעון ישראל) ונצפה בישראל.
לקוי חמה מתרחש כאשר הירח חוצה את הקו הדמיוני המחבר את הארץ עם השמש.
מבחינה אסטרונומית - זה הרגע בו מתחיל חודש עברי.
חודש עברי חדש מתחיל גם אם לא התרחש לקוי חמה, אלא הירח חלף במרחק הקטן ביותר מישר דמיוני זה, אלא שאז, כמובן, צל הירח חולף לו בחלל, הרחק מכדה"א, ואדם מן הישוב אינו יודע שהחל החודש החדש, אלא אם כן הוא אסטרונום.
על פי הלוח אשר בידינו, יום א' שבט יחל רק מחר עם שקיעת החמה.
מה אומרים אפוא בעת ההכרזה על חודש חדש, אם כל עם ישראל היה עד ללקוי החמה, ויודע כי כבר החל החודש החדש יממה שלמה ויותר, קודם להכרזה ?
אם סוגיה זו נדונה כבר באחד מאשכולות הפורום, וגם נענתה - נא למחוק את הודעתי זו ולהחליפה בקישור מתאים למקום בו התנהל הדיון
|
|
חוששני כי נפלה כאן טעות בסיסית בהבנה.
החודש העברי אינו מתחיל במועד המולד האסטרונומי האמיתי כפי שצויין לעיל (באנגלית: Conjunction), אלא מהפעם הראשונה בה ניתן לראות את הירח החדש.
ובלשון הרמב"ם בהלכות קידוש החודש:
"הלבנה נסתרת בכל חודש וחודש ואינה נראית כמו... ובליל שתיראה בערב אחרי שנסתרה הוא תחילת החודש."
הבוקר היה המולד האסטרונומי האמיתי. בין המולד האסטרונומי האמיתי לבין האפשרות הראשונה לראות את הירח בפועל, צריכות לחלוף לפחות 16 שעות (1).
16 שעות אחרי מועד המולד האסטרונומי האמיתי, מביאות אותנו לשעות בהן הירח כבר לא יכול להראות באזורנו. הזמן, המיקום והזווית במולד, כידוע, הן מיד לאחר השקיעה, במערב, ובגובה נמוך. 16 שעות - לפחות - מוציאות אותנו מחלון האפשרויות, ואנו נאלצים לחכות למחר.
מבחינה אסטרונומית, רק מחר בערב, אור ליום א' בשבט, ניתן יהיה לראות את הירח החדש, והכל בא על מקומו בשלום.
בשולי הדברים הללו יש להוסיף שתי הערות:
1. המולד המוכרז בבתי הכנסת הוא המולד האמצעי, כלומר - מועד קבוע שנמדד לפי פער זמנים קבוע מהקודם, שכל מטרתו היא לאפשר את חישוב הלוח הקיים. כל בר בי רב דחד יומא יודע שאין המדובר במולד אמיתי, ולכן אין כריסה בין שיניה בדברים אלו.
2. יתכן גם יתכן שיום ראש החודש, מבחינת הלוח, לא יחול בדיוק במועד בו רואים את הירח החדש במולדו. הסיבה לכך היא שהלוח המחושב שלנו היום מכוון כך שמולד ראש חודש תשרי - יהיה המדוייק ביותר. לצורך זה, לעתים נמצא מולד אחר נדחה או מוקדם, העיקר להגיע לראש השנה בצורה מדוייקת.
(1) יש עדויות על תצפית של 13 שעות לאחר המולד האסטרונומי, באמצעות טלסקופים, אולם מדענים רבים מפקפקים בנכונות עדויות אלו.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2011 23:11 |
|
| |
בדיקה קצרה העלתה כי בשבת הכרזנו על המולד שיחול ביום ד' שעה רביעית ו 581 חלקים. זה אומר הערב בעשר וחצי בערך. מכיוון שליקוי החמה התרחש בעשר וחצי בבוקר, מדובר על פיגור של כ 12 שעות. אם נניח שהחשבון נערך לפני אלף שנה, זה נותן טעות של שלש וחצי שניות במידת החודש. האם זה נכון? לי נדמה שהטעות הרבה יותר קטנה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2011 23:28 |
|
| |
| שנרב_נ כתב: | | |
בדיקה קצרה העלתה כי בשבת הכרזנו על המולד שיחול ביום ד' שעה רביעית ו 581 חלקים. זה אומר הערב בעשר וחצי בערך. מכיוון שליקוי החמה התרחש בעשר וחצי בבוקר, מדובר על פיגור של כ 12 שעות. אם נניח שהחשבון נערך לפני אלף שנה, זה נותן טעות של שלש וחצי שניות במידת החודש. האם זה נכון? לי נדמה שהטעות הרבה יותר קטנה.
|
|
נדב, אין שום טעות.
הלוח שלנו מבוסס על אורך ממוצע של החודש העברי - 29 יום, 12 שעות ו-793 חלקים. נתון זה, אגב, תואם עד למאיות שניה את הנתונים המודרניים.
האורך האמיתי של החודש העברי נע בין כ-29 ורבע לבערך 29.8 ימים, והפיזור אינו גאוסיאני סימטרי.
הגאונות של האלגוריתם של חז"ל, כפי שזה מופיע בפירוט בהלכות קידוש החודש, היא בשימוש בנתון ממוצע כדי לאפשר חישוב קל יחסית. החישוב המדוייק של המולד הוא מורכב ביותר גם כיום, ובאמצעות המתמטיקה שהיתה ידועה אז - מסובך בהרבה (1).
הואיל ומדובר בנתון ממוצע, אין כאן שום פיגור ושום סטיה בנתוני אורך החודש. מדובר באורך ממוצע בלבד.
ספציפית, פער הזמן המדוייק בין המולד האסטרונומי של ראש חודש טבת, לבין זה של שבט, עמד על 29.6437 יממות - אך מעט יותר מאורכו הממוצע של חודש.
(1) האלגוריתמים הפשוטים ביותר, שהם עדיין מורכבים למדי, לחישוב המולד האסטרונומי האמיתי, מפורטים בצורה הטובה ביותר בספרו של האסטרונום הבלגי ז'אן מיאוס Astronomical Algorithms.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2011 23:36 |
|
| |
שנרב,
כתבת: "למיטב ידיעתי לאיש אין מושג היכן היא אותה נקודה על פני כדור הארץ לגביה מחושב אותו זמן מולד, לכן אין מקום לקושיה כי באיזה שהוא מקום הזמן היה נכון."
כמדומני שהליקוי עובר על פני כדור הארץ בתוך משהו כמו שלוש שעות וחצי, כך שאין בכך כדי להסביר את הפער הזה.
כתבת: "בדיקה קצרה העלתה כי בשבת הכרזנו על המולד שיחול ביום ד' שעה רביעית ו 581 חלקים. זה אומר הערב בעשר וחצי בערך."
עד כמה שזכור לי, יש מחלוקת בין האחרונים לגבי משמעות השעה המוכרזת (האם היא נמדדת מהשקיעה, או אולי מחצות, או משהו כזה). לדעתי המחלוקת הזאת היא חסרת משמעות מכיוון שהזמן המוכרז לא מייצג מציאות כלשהי אלא הוא רק מספר לצורכי האלגוריתם החישובי.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2011 23:47 |
|
| |
מואדיב,
בוא נשאל את השאלה הבאה: ניקח את שעת שיא הליקוי של 100 ליקויי החמה האחרונים (יש שנים בשנה למיטב זכרוני), ונבדוק את ההפרש הממוצע של זמן הליקוי מזמן המולד לפי החשבון שלנו. מה יצא? האם זה יהיה הפרש קטן או שיש בכל זאת סטיה עקבית?
נורה:
לגבי משך הליקוי לכאורה יש להתחשב בשיא הליקוי.
לגבי השאלה מהי המשמעות ראה שאלתי למואדיב. לכאורה אם משך החודש מדויק אז בממוצע יש הפרש אפס בין הליקוי לזמן המוכרז. אם יש הפרש של שעה אזי או שמסדרי הלוח עבדו עם תצפיות שנעשו במרחק איזור זמן אחד או שיש טעות במידת החודש. מואדיב טוען שמידת החודש מאד מדויקת (כך גם אני שמעתי לא פעם) - לכן בעצם הליקויים נותנים לך כלי לגלות היכן נעשו המדידות שעליהן מבוסס הלוח העברי.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2011 23:56 |
|
| |
| שנרב_נ כתב: | | |
מואדיב,
בוא נשאל את השאלה הבאה: ניקח את שעת שיא הליקוי של 100 ליקויי החמה האחרונים (יש שנים בשנה למיטב זכרוני), ונבדוק את ההפרש הממוצע של זמן הליקוי מזמן המולד לפי החשבון שלנו. מה יצא? האם זה יהיה הפרש קטן או שיש בכל זאת סטיה עקבית?
נורה:
לגבי משך הליקוי לכאורה יש להתחשב בשיא הליקוי.
לגבי השאלה מהי המשמעות ראה שאלתי למואדיב. לכאורה אם משך החודש מדויק אז בממוצע יש הפרש אפס בין הליקוי לזמן המוכרז. אם יש הפרש של שעה אזי או שמסדרי הלוח עבדו עם תצפיות שנעשו במרחק איזור זמן אחד או שיש טעות במידת החודש. מואדיב טוען שמידת החודש מאד מדויקת (כך גם אני שמעתי לא פעם) - לכן בעצם הליקויים נותנים לך כלי לגלות היכן נעשו המדידות שעליהן מבוסס הלוח העברי.
|
|
למיטב זכרוני, יש בין 2 לבין 5 ליקויי חמה בשנה.
השנה יהיו עוד שלושה. הזמני של ארבעת הליקויים של שנת 11 למניינם הם הבאים:
4.1 בשעה 9:03 (כל הזמנים הם זמן התחלת הליקוי)
1.6 21:17
1.7 8:39
25.11 6:22
|
|
|
|
|
