בס"ד - ובהקשר לכך נאמר בזוהר הקדוש - בפרשת "בא" - "שמות"- דף ל''ד ע''ב
אַחַת לְשִׁבְעִים שָׁנָה מִזְדַּעֲזֵעַ הָעוֹלָם, מִשּׁוּם שֶׁהַתַּנִּין הַגָּדוֹל הַזֶּה מַעֲלֶה אֶת הַסְּנַפִּירִים שֶׁלּוֹ וּמִזְדַּעֲזֵעַ, אָז כֻּלָּם מִזְדַּעְזְעִים בְּאוֹתָם יְאוֹרִים, וְכָל הָעוֹלָם מִזְדַּעֲזֵעַ, וְהָאָרֶץ מִתְחַלְחֶלֶת, וְכֻלָּם כְּלוּלִים בַּתַּנִּין הַגָּדוֹל הַזֶּה.
בסוף המאמר יש את המקור מהזוהר הכתוב (לא מפורש) - אבל בקצרה אסכם את עיקר הדברים האמורים שם בחלקם, שנאמרו בהקשר לכך גם מפירוש של ספר הפליאה המובא למעלה בתגובה הקודמת:
אוסיף שיש "התנין" המוזכר לעיל הוא בסוד צדיק יסוד עולם שעולה מצד הקדושה,,,,
ולכן מנגד יש גם בצד הטומאה היא בסוד העברת המלכות הרשעה מן העולם - שממנה צריך העולם על כל יושביו להיטהר אחת לשבעים שנה (אם זכרוני אינו מטעה ח"ו ) ובכך נגרם שיש הרבה קורבנות שנמשכו אחר צד הטומאה והושפעו ממנה לרעה ח"ו ולכן (אם איני טועה זה העניין הגורם לזעזוע בעולם ושממנו מזדעזע העולם אחת לשבעים שנה כאמור) - וכולם קשורים בהם כי הם המשפיעים לעולם הן מצד הקדושה או ח"ו מנגד בצד הטומאה (כדברי הזוהר הקדוש וחז"ל ע"ה)
והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד
ולחיזוק דברים אלו נאמר בהמשך:
ויקרא רבה - פרשה ל"ב
*--$!*ו' - אמר רב לעולם אין ממזר חי יותר על שלשים יום, אמר רבי חונאי » אחת לשבעים שנה הקדוש ברוך הוא מביא דבר גדול לעולם ומכלה הממזרים ונוטל כשרים עמהם, מאי טעמא (ישעיה לא, ב): וגם הוא חכם ויבא רע, ולא היה צריך קרא לומר אלא ויבא טוב, אלא ללמדך שאפלו רעה שהקדוש ברוך הוא מביא לעולם בחכמה הוא מביאה, (שם): ואת דבריו לא הסיר, את דברו לא הסיר, כל כך למה, (שם): וקם על בית מרעים, ואתיא כההיא דאמר ריש לקיש (ויקרא ו, יח): במקום אשר תשחט (את) העלה תשחט החטאת, כל כך למה כדי שלא יתפרסמו החטאים.
אמר ריש לקיש מדכרין ומניחין, מדכרין ומשחקין. מדכרין ומניחין (שמות לא, ב): בצלאל בן אורי בן חור. מדכרין ומשחקין (יהושע ז, א): עכן בן כרמי בן זרחי. מדכרין ומניחין (במדבר ג, טו): פקד את בני לוי, מדכרין ומשחקין (דברים כה, יז): זכור את אשר עשה לך עמלק. מדכרין ומניחין (אסתר ב, ה): איש יהודי היה. מדכרין ומשחקין (שם ז, ו): איש צר ואויב. מדכרין ומניחין (שם י, ג): כי מרדכי היהודי. מדכרין ומשחקין (שם ט, כד): כי המן בן המדתא. מדכרין ומניחין (שמואל א יז, יב): ודוד בן איש אפרתי. מדכרין ומשחקין (מלכים א יא, כו): וירבעם בן נבט אפרתי. מדכרין ומניחין (שמואל א א, א): ויהי איש אחד מן הרמתים. מדכרין ומשחקין (שופטים יז, א): ויהי איש אחד מהר אפרים ושמו מיכיהו. מדכרין ומניחין (שמות לח, כג): ואתו אהליאב וגו'. מדכרין ומשחקין (ויקרא כד, יא): ושם אמו שלמית בת דברי למטה דן.
*--$!*ז- רבי זירא כד סלק להכא שמע קלהון קרין ממזרא וממזרתא, אמר הא אזיל הוא, דאמר רב הונא אין הממזר חי יותר על שלשים יום. אמר ליה רבי יעקב בר רב אחא כההיא דאמר רבא ורב הונא בשם רב אין הממזר חי יותר משלשים יום, אימתי בזמן שאינו מפרסם אבל אם נתפרסם חי הוא. ביומוי דרבי ברכיה סליק להכא חד בבלאי והוה רבי ברכיה ידע ביה דהוא ממזר, אזל גביה אמר ליה זכי עמי, אמר ליה רבי ברכיה זיל לך ולמחר את אתי ואנן עבדין לך פסיקא בצבורא, למחר אזל גביה א, שכחיה בבי כנישתא יתיב דריש, אמתן ליה עד דחסל, כיון דחסל מן דרש אזל לגביה אמר לון רבי ברכיה אחינן זכוון בהדין גברא והוא ממזר, עבדון ליה פסיקא, כיון דנפקו להון מן תמן, אמר ליה רבי חיי שעה אתית בעי גבך ופסקת חיוי דההוא גברא. אמר ליה חייך חיין יהבית לך, דאמר רבא ורב הונא בשם רב אין הממזר חי יותר משלשים יום, אימתי בזמן שאינו מפרסם, אבל אם נתפרסם חי הוא.
*--$!*דבר אחר, ויצא בן אשה ישראלית, הדא הוא דכתיב (קהלת ד, א): ושבתי אני ואראה את כל העשוקים, דניאל חיטא פתר קריה בממזרים, (שם): והנה דמעת העשוקים, אבותם של אלו עוברי עברות, ואילין עלוביא מה אכפת להון, כך אביו של זה בא על הערוה זה מה חטא ומה אכפת לו, (שם): ואין להם מנחם, אלא (שם): מיד עשקיהם כח, מיד סנהדרי גדולה של ישראל שבאה עליהם מכחה של תורה ומרחקתן על שום (דברים כג, ג): לא יבא ממזר בקהל ה'. (קהלת ד, א): ואין להם מנחם, אמר הקדוש ברוך הוא עלי לנחמן, לפי שבעולם הזה יש בהן פסלת אבל לעתיד לבוא אמר זכריה אנא חמיתיה אלו כורסון כלו דהב נקי, הדא הוא דכתיב (זכריה ד, ב): ראיתי והנה מנורת זהב כלה וגלה על ראשה, תרין אמוראין, חד אמר גלה, וחד אמר גואלה. מאן דאמר גלה, שגלה לבבל וגלת שכינה עמהן, כדאמר (ישעיה מג, יד): למענכם שלחתי בבלה, ומאן דאמר גואלה, פרוקא, שנאמר (שם מז, ד): גאלנו ה' צבאות שמו, וכתיב (מיכה ב, יג): עלה הפרץ לפניהם פרצו ויעברו שער ויעבר מלכם לפניהם וה' בראשם.
דף ל''ד ע''ב
פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, (בראשית א') וַיִּבְרָא אֱלהִים אֶת הַתַּנִּינִם הַגְּדוֹלִים וְאֵת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרוֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵיהֶם. הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ לֵיהּ. אֲבָל וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הַתַּנִּינִים הוּא רָזָא דָּא (דף ל''ד ע''ב) לִוְיָתָן וּבַת זוּגוֹ. (קע''ו ע''ב) תַּנִּינִם חָסֵר כְּתִיב, בְּגִין דְּקָטַל לְנוּקְבָּא, וְסַלְּקָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְצַדִּיקַיָּא. וְאוּקְמוּהָ.
הַתַּנִּים הַגָּדוֹל, תֵּשַׁע יְאוֹרִין אִינּוּן, דְּאִיהוּ רָבִיץ בֵּינַיְיהוּ, וְחַד יְאוֹרָא אִיהוּ, דְּמֵימָיו שְׁכִיכִין, וּבְרֵכָאן דְּמֵימִין דְּגִנְתָּא, נַפְלִין בֵּיהּ תְּלַת זִמְנִין בְּשַׁתָּא. וְכַד תְּרֵין זִמְנִין, מִתְבָּרֵךְ הַהוּא יְאוֹרָא וְלא כָּל כַּךְ, וְכַד חַד לָאו הָכִי.
וְהַאי תַּנִּינָא, עָאל בְּהַהוּא יְאוֹרָא, אִתְתָּקִיף וְאָזִיל וְשָׁאט עָאל גּוֹ יַמָּא, וּבָלַע נוּנִין לְכַמָּה זִינִין, וְשָׁלִיט, וְתָב לְהַהוּא יְאוֹרָא. אִלֵּין תִּשְׁעָה יְאוֹרִין אַזְלִין וְסַלְּקִין וְסַחֲרָנֵיהּ כַּמָּה אִילָנִין. וַעֲשָׂבִין לְזִנַיְיהוּ.
יְאוֹרָא קַדְמָאָה, נָפְקָא מִסִּטְרָא שְׂמָאלָא, בְּחַד צִנּוֹרָא דְּנָגִיד וְנָפִיק, תְּלַת טִפִּין, וְכָל טִפָּה וְטִפָּה אִתְפְּרַשׁ לִתְלַת טִפִּין, וְכָל טִפָּה וְטִפָּה אִתְעָבִיד מִנֵּיהּ יְאוֹרָא חַד, וְאִלֵּין אִינּוּן תִּשְׁעָה יְאוֹרִין, דְּמִתְתָּקְפִין וְאַזְלִין וְשָׁטָאן וְסָחֲרָן בְּכָל אִינּוּן רְקִיעִין.
מִמַּה דְּאִשְׁתְּאַר מֵאִינּוּן טִפִּין כַּד סַיְימִין לְמֵיפַק, אִשְׁתְּאַר טִפָּה חֲדָא, דְּנָפְקָא בִּשְׁכִיכוּ, נָפַל בֵּינַיְיהוּ, וְאִתְעָבִיד מִנֵּיהּ יְאוֹרָא חֲדָא. הַאי יְאוֹרָא אִיהוּ, הַהוּא דְּאַמָרָן דְּאַזְלָא בִּשְׁכִיכוּ.
הַאי יְאוֹרָא, כַּד הַהוּא נָהָר דְּנָגִיד וְנָפִיק, אַפִּיק טִפִּין אַחֲרָנִין רַבְרְבָא (ס''א דברכאן') מִסִּטְרָא דִּימִינָא, מַה דְּאִשְׁתְּאַר מֵאִינּוּן טִפִּין, אִשְׁתְּאַר טִפָּה חֲדָא בִּשְׁכִיכוּ מֵאִינּוּן בִּרְכָּאן, וְנָפַל בְּהַהוּא יְאוֹרָא דְּאִיהוּ שָׁכִיךְ. וְהַאי אִיהוּ יְאוֹרָא דְּעָדִיף מִכֻּלְּהוּ.
כַּד נָפְקִין וּמִתְפָּרְשָׁן אִינּוּן אַרְבַּע נַהֲרִין דְּנָפְקִין מִגִּנְתָּא דְּעֵדֶן, הַהוּא דְּאִקְרֵי פִּישׁוֹן, נָפִיל בְּהַהוּא יְאוֹרָא וְאִתְכְּלִיל בֵּיהּ. וְעַל דָּא מַלְכוּת בָּבֶל, אִתְכְּלִיל בְּהַאי. וּפִישׁוֹן אִיהוּ מַלְכוּת בָּבֶל. מִיְאוֹרָא דָּא אִתְּזָנוּ וְאִתְמַלְיָין כָּל אִינּוּן יְאוֹרִין אַחֲרָנִין.
בְּכָל יְאוֹרָא וִיאוֹרָא, אַזְלָא וְשָׁאט חַד תַּנִּינָא, וְאִינּוּן תֵּשַׁע. וְכָל חַד וְחַד נָקִיב נוּקְבָּא בְּרֵישֵׁיהּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (תהלים ע''ד) שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים וְגוֹ'. וַאֲפִילּוּ הַאי הַתַּנִּין הַגָּדוֹל הָכִי הוּא, בְּגִין דְּכֻלְּהוּ נַפְחִין רוּחִין לְגַבֵּי עֵילָּא וְלא לְתַתָּא.
כְּתִיב (בראשית א') בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלהִים. וּכְתִיב וַיִּבְרָא אֱלהִים » אֶת הַתַּנִּינִים הַגְּדוֹלִים, בְּכָל עוֹבָדָא דְּאִינּוּן עֶשֶׂר אֲמִירָן, קַיְימִין לְקָבְלַיְיהוּ אִינּוּן עֶשֶׂר יְאוֹרִין. וְחַד תַּנִּינָא מִתְפָּרְפֶּרָא (ס''א מתפרשא) (ס''א מתרפרפא) בְּרוּחָא, לְקָבֵל כָּל חַד וְחַד.
וְעַל דָּא, חַד לְשִׁבְעִין שְׁנִין מִזְדַעְזָע עָלְמָא, בְּגִין דְּהַאי הַתַּנִּין הַגָּדוֹל כַּד הוּא סָלִיק סְנַפִּירוֹי וְאִזְדַּעְזַע, כְּדֵין כֻּלְּהוּ מִזְדַּעְזְעָן בְּאִינּוּן יְאוֹרִין, וְכָל עָלְמָא מִזְדַּעְזְעָא, וְאַרְעָא מִתְחַלְחֱלֶת, וְכֻלְּהוּ כְּלִילָן בְּהַאי תַּנִּין הַגָּדוֹל.
וְהָאָרֶץ הָיְתָה תוֹהוּ וְגוֹ', אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, עוֹבָדָא דִּבְרֵאשִׁית, חַבְרַיָּא לָעָאן בֵּיהּ, וְיַדְעִין בֵּיהּ, אֲבָל זְעִירִין אִינּוּן, דְּיַדְעִין לְרַמְּזָא עוֹבָדָא דִּבְרֵאשִׁית, בְּרָזָא דְּתַנִּין הַגָּדוֹל. וְעַל דָּא תָּנֵינָן, דְּכָל עָלְמָא לָא מִשְׁתַּלְשְׁלָא אֶלָּא עַל סְנַפִּירוֹי דְּדָא.
תָּא חֲזֵי וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְגוֹ', תָּנֵינָן הָיְתָה, וְאוֹקִימְנָא. בְּגִין דִּבְּהַאי יְאוֹרָא קַדְמָאָה דְּקַאמְרָן, כַּד הַאי הַתַּנִּין הַגָּדוֹל עָאל בֵּיהּ, כְּדֵין אִתְמַלְיָיא, וְשָׂאטִי וְדָעִיךְ נִיצוֹצִין דְּאִתְלְקָטוּ בְּאִינּוּן עָלְמִין דְּאִתְחֲרָבוּ בְּקַדְמִיתָא.
והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד
 |
|
|
