| נשלח ב-9/1/2011 15:11 |
 |
| |
בתורתך - משנתו של הגר"מ לוי זצ"ל
נפגשתי השבוע בספר הזה, וממה שקראתי מאוד מרתק ומקורי.
השם של הספר "בתורתך" נשמע מעניין. נראה שכבר נגמרו השמות הרגילים, עד שעושים שמות כאלו...
מה שמעניין, שהספר הוא עב כרס (כולל כ-650 עמודים בערך), ובהתחשב בעובדה שלא מדובר באישיות שעמדה בראשות ישיבה משך עשרות בשנים, אלא במי שכיהן כר"מ בישיבה, וכל ימי שנותיו הסתכמו בארבעים שנה, הרי שהדבר פלא.
בכל זאת יש בו אוצר בלום של פרקי הדרכה מרתקים בענייני לימוד תורה, ודרך התמודדות לבני הישיבות, והכל שזור בעובדות וסיפורים מופלאים ממסכת חייו.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2011 14:37 |
|
| |
אם הכוונה לרב משה לוי מכסא רחמים, כבר הוציאו עליו שני כרכי ביוגרפיה.
באמת נדיר לגילו ומִשׂרתו.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2011 20:39 |
|
| |
אכן, התכוונתי לרב משה לוי מכסא רחמים בעל תפלה למשה מנוחת אהבה ועוד.
בהקדמת הספר עמדו על ההבדל בין הביוגרפיה לספר הזה, ואני יעתיק כמה משפטים משם:
מאז פטירתו של הגר"מ לוי זצוק"ל, הביעו בני תורה רבים השתוקקות גדולה להתחקות אחר דרכו המיוחדת בלימוד, כיצד הצליח להעפיל לפסגות כה גבוהות, ולהניב יבול כה מרשים של ספרים. לצורך זה בא הספר "בתורתך" לתת מענה. בין דפי הספר עב הכרס (כ-650 עמודים), שיכול לשמש כמדריך תורני לכל לומד, מדריכנו הגר"מ לוי מנסיונו במשעולי התורה, ומגיש לנו את המתכון להגיע לגדלות. עיקרו של ספר זה חצוב משיחותיו של הגר"מ שמסר בחלק השני של שיעוריו (השיעורים היו מחולקים חלק להלכה וחלק למוסר). בידינו נותרו למעלה מארבע מאות קלטות המשמרות ומנציחות את שיעוריו ושיחותיו הנפלאות. מתוכן, עמל המחבר ללקט פניני דעת נבחרים בענייני לימוד התורה, ובעיקר הדרכות נפלאות שיוכלו להאיר את נתיבם של בני ישיבה ואנשי עמל. שיחותיו גדושות היו בלקחים מעשיים, שכל המיישמם, עשוי לחולל בעזרתם שינוי מבורך במתווה חייו. דוגמא אחת מאלף נמצא בהתבטאותו של אחד מתלמידיו אשר אמר ברגש כי דבריו של רבנו עשו עליו רושם יותר מכל ספרי המוסר. ניתן לומר כי ספר זה הינו יחודי במינו. אין לראותו כספר ביוגרפיה. ספרי תולדות הכוללים את פרקי חייו עתירי ההוד של הגר"מ זצ"ל, יצאו כבר לפני מספר שנים בשני כרכים בעריכת הרב צבי כהן הי"ו, ונקראו בשם "האיש משה", וכבר נפוצו על פני כל הארץ. "בתורתך" הוא כרך ראשון בסדרת ספרים שתציג את תורתו הרעיונית של הגאון זצ"ל, ותפתח צוהר לעולמו הקסום. החלק הראשון יוחד לחלק המתאר את כתר התורה שבו התעטר ובו היה אחוז ודבוק. נושא זה בוער היה כאש להבה בעצמותיו, עמד בראש מעייניו, ובו השקיע את תמצית דם נפשו. זהו המעגל שעליו סבב ציר חייו, מילדותו ועד לנשימת אפו האחרונה. הכרך הבא – "באמונתך", יעסוק בעזרת ה' בענייני אמונה. "בתורתך" מגיש בשפה משובחת ובכלי מפואר את המתכון לגדלוּת אמיתית בתורה, אוצר בלום של פרקי הדרכה מרתקים בענייני לימוד תורה, ודרך התמודדות לבני הישיבות, והכל שזור בעובדות וסיפורים מופלאים ממסכת חייו. "בתורתך" פותח שערים חדשים בדרך לימוד התורה, סולל נתיב ברור וחד המוביל להצלחה בשקידת התורה, ומאירים בו את הדרך פנינים, הנהגות והדרכות מבית מדרשו של הגר"מ לוי זצ"ל.
תוקן על ידי שואףליותר ב- 10/01/2011 20:48:02
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2011 09:04 |
|
| |
מי כתב?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2011 14:22 |
|
| |
כתב וערך: עובדיה חן
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2011 14:37 |
|
| |
עורך אתר כסא רחמים?
[שואף, רק שלא יגידו שאנחנו אותו ניק...]
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2011 15:48 |
|
| |
לא. הוא רק כותב שם לפעמים מאמרים.
בהסכמה הזכירו הרב מאזוז כמחבר הספרים הכתב והמכתב, עמוד ההוראה, ועלון פניני הפרשה
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2011 22:27 |
|
| |
באחד מפרקי הספר בשם "עמל המחשבה" מצאתי דיון פורה האם עמל טכני נחשב עמל התורה. מעניין כי הגר"מ טוען שם כי עמל התורה, גם כאשר הוא טכני ופיזי, ויש לו תחליף בקלות, כמו חיפוש בספרי מראי מקומות ושאר ספרי עזר, הרי זה מפחית מעמל התורה. וזאת בניגוד למה שידוע בשם החזון איש שהדפדוף והחיפוש בספרים, אינו נחשב יגיעת התורה, אלא היכי תימצי. לעקרון זה מוצא הגר"מ ראיה מדברי הגמרא במנחות (ז' ע"א) המספרת על אבימי שנשכחה ממנו מסכת מנחות, וטרח ובא בכבודו ובעצמו אל בית תלמידו רב חסדא כדי שיזכירו את המסכת אשר הוא עצמו לימדו. הגמרא שם תמהה מדוע הטריח אבימי את עצמו להגיע עד תלמידו, ולא ביקש ממנו שיבוא הוא אליו. ועונה הגמרא שהוא סבר כי על ידי הטרחה, יחקק הלימוד יותר בזכרונו. ופירש שם רש״י: ״משום יגעתי ומצאתי״. והסביר רבנו כי יש כאן גם ענין רוחני, שכאשר רואה הקב"ה את עמלו וטרחתו על הדבר, הוא יסייע בידו שיגיעתו לא תהיה לחנם, ויעניק לו סייעתא דשמיא לזכור, כי "יגעת ומצאת תאמין". ראיה נוספת לתפיסתו זו הוא מביא מהגמרא בסוטה (כ"ב ע"א) שם מבואר כי שמור שכר פסיעות למכתת רגליו לבית כנסת רחוק, גם במקום שיש בית כנסת קרוב. ומוכח שיש ענין להוסיף בעמל גם אם יש אפשרות למעטו. וההסבר העומד מאחרי זה, כי לעמל טכני יש משמעות ערכית, שכן הדבר מבטא ומחזק את החשיבות והעניין של הלומד בתורה, ומראה כמה הוא מעריך וטורח כדי להשיגה. ואילו הָעֲזָרִים למיניהם, פוגעים גם במוטיבציה והרצון לזכור. עמל התורה ויגיעתה אינם איפוא רק מכשירי מצווה, לדידו של הגר"מ, אלא הם מעשה הקניין שעל ידם התורה נקנית לאדם. חומר למחשבה!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2011 02:14 |
|
| |
העניין מופיע כבר בלקט יושר בשם רבו בעל תרומת הדשן, ושם נימוק ע"פ טבע:
וזכורני שאמר: "אותם הבחורים העשירים המפונקים שעשו להם שולחנות כשיושבין במקומן הופכין השולחן לאי זה צד שירצו ועליו הרבה ספרים - לא טוב הם עושים. אדרבה, כשמבקש אחר הספר ובא לו בטורח גדול זכור באותו מעשה מה שרוצה ללמוד". כמדומה לי שמצאתי לו סמך בי"ד בסי' נ': "ולא באלו שלומדין מתוך עידון" וכו'.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2011 19:13 |
|
| |
מדברי בעל תרומת הדשן יוצא שאין ללמוד באוצר החכמה או בהיברובוקס או בפרוייקט השו"ת או בשאר מאגרים
כי הם ממעטים הטורח.
ואותם 'בחורים עשירים מפונקים' שהפכו שולחן טרחו הרבה יותר מאותם לומדים שמבקשים מהמחשב לחפש עבורם
בהררי ספרים.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2011 22:03 |
|
| |
הדברים תמוהים. וכי יש להוציא זמן על חיפוש במפתחות שאותו אפשר להועיד לעיון ולמחשבה על הלימוד?
אתמהה אתמהה.
והראיה אינה ראיה, במחילה מכבוד המחבר (זצ"ל? אותו הרב לוי בעל "מנוחת אהבה" גאון היה בברור). אבל אין נושאים פני אדם גדול רק מפני מה שאמר.
הגמרא מדברת במי שנזקק להוציא זמן על החזרת נשכחות, וזה מעין השגת חומר לפני העיון, ובזה היו לו שתי אפשרויות. ללכת בעצמו או לחכות שיבואו אליו. וזה אותו הזמן לכאורה. ובזה העדיף לנהוג בענווה, וכך ראוי. ומה הראיה לכך שצריך לבזבז זמן - כן, לבזבז! - בעלעול בדפים קשים לקריאה כאשר המחשב מציע אותם באותיות בהירות בגופנים ברורים?
יסולח לי על הכתיבה החריפה, אבל חלילה לנו להכשיל אחרים בבזבוז זמן כאשר אפשר להקדיש זאת לתורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2011 14:56 |
|
| |
הרב מיימוני, דחית ראיה אחת [ממנחות] ומה עם הראי השניה? [מסוטה] ומהתרומת הדשן?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2011 14:57 |
|
| |
הרב מיימוני, דחית ראיה אחת [ממנחות] ומה עם הראי השניה? [מסוטה] ומהתרומת הדשן?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2011 16:04 |
|
| |
יש להבחין בין מכשירי מצוה לבין מצוה עצמה. גם אם יש שכר על טירחה טכנית למצוא דברי חפץ ( שעל כך יש שטורחים להביא ראיות טובות יותר או פחות ) , זהו רק כהיכי תמצי ללימוד התורה, אי אפשר לכלול זאת כעמל התורה עצמה. שהיא עמל שיחה של תורה והגיון הלב, ואגרא דשמעתא סברא ולא דיפדוף בניירות. ואילו יימצא אדם הזוכר את כל התורה כולה, אין מטריחים אותו ללכת לספריה ולעלעל בדפים כדי להיחשב כעמל בתורה.ופשוט.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2011 23:42 |
|
| |
ה"עיון הספרדי" - לאחר קריאת הספר
הספר המדובר הגיע לידי ועלעלתי בו שעה ארוכה. הספר נראה כתוב היטב וראוי להערכה, ובמיוחד צדו את עיני הפרקים העוסקים בדרך הלימוד וחשיבותו של העיון ה"אמיתי" (שלטענת המחברים אינו אפילו עיון אלא הבנת הפשט כשלעצמה), בניגוד לדרך ה"פלפול".
דומני שאין מקום מתאים מזה מלהעלות את השאלה שמציקה לי מזה זמן:
כיצד הפך הפלפול האשכנזי, אשר נגדו היה הפולמוס המפורסם נגד הפלפול, לדבר שהספרדים דהיום רואים בו את יסוד הבנת הפשט וההפך הגמור מה"פלפול", שאת מייצגו הם רואים בדרך הלימוד בישיבות הליטאיות מאז ר' חיים? היפוך היוצרות ממש!
ערבוב זה בולט מאוד בזה שהספר מייחס את דרך העיון ה"ספרדי" גם לכמה מגדולי האחרונים באירופה, כדוגמת הנצי"ב והגר"א. הלא הם אלה שהתנגדו בדיוק לדרך הלימוד הספרדית, היא הפלפול הקלאסי נגדו הם יצאו, וחידשו דרך לימוד חדשה.
זמן רב חשבתי שאני היחיד שתוהה על כך, עד שראיתי שכבר קדמוני בזה באנצ' העברית ערך ישיבה (עמ' 458). ועדיין השאלה במקומה עומדת.
עוד דבר שצרם לי מעט בתיאור דרך הלימוד הוא מה שהובא שם כדבר גדול שעשה הר"מ הלוי, שהיה מונח על שולחנו בקביעות תוס' הרא"ש, על מנת להבין את התוס' מתוך השוואת החיבורים. הדבר כמובן יפה וחשוב, אלא שאני העני לא מצאתי מה חידוש יש בזה - לא ראיתי מעולם שלומדים אחרת, והדברים פשוטים לי. ואולי הם אינם כ"כ פשוטים כפי שאני חושב.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2011 01:11 |
|
| |
עיק, קצת התבלבלת כנראה. דרך הלימוד הנקראת העיון הספרדי, היא דומה מאוד לדרכו של הגר"א וגם מזכירה את דרך לימודו של הנצ"יב, בניגוד לדרך שיטת בריסק. (עי' בספר הראשון לשושלת בריסק באריכות לגבי פרטי המחלוקת שהיתה אז בוולוז'ין בהקשר לזה).
כנראה התכוונת על הפולמוס נגד "שיטת החילוקים", שאכן, שיטת הלימוד בהרבה ישיבות היום, דומה לה.
אולי תצטט כמה מילים מהאנציקלופדיה שציינת אליה, להבין מה כוונתך.
|
|
|
|
|
