אוקאם, וולוז'ין. המפץ הגדול או יוצר תבוני?

אלי, מילא איש ציפור. אבל אתה הוא זה שאמרת שהעיסוק באבולוציה הוא רק דוגמא, ואתה מבקש לדון בתער של אוקאם - חזרת בך? מה אתה מרויח מזה שאתה מעביר את השאלה אלי?

_________________

לא מרויח כלום. נתפסת לדוגמא וניסית לשאול אותי עליה. עניתי.

ומה דעתך על העניין העקרוני? האם שימוש חוזר בתערו של אוקאם לא מרוקן את משמעותו?

לא שאלתי כלום על הדוגמא.

ולשאלתך - שימוש חוזר אולי מרוקן את משמעותו, אבל מנין הנחתך שנעשה שימוש חוזר שכזה?

ולגוף הענין - אתה יכול להבחין בין תיאוריה יותר פשוטה לפחות פשוטה? עד עתה לא ענית לי. אני לא סתם שואל. אני סבור שמי שמצטט כלל מסוים, או דרך שימוש בהגיון, צריך לדעת על מה הוא מדבר. אני לא בטוח שאתה יודע, ואני לא בטוח בעיקר בגלל שאתה בורח מהשאלה הזו שוב ושוב.

_________________

עניתי על שאלתך כבר פעמיים. בצורה בה הצגת זאת שניהם "לא פשוטות" באותה מידה. 

פשטות נובעת ממיעוט ישויות, חוקים ותאוריות.

בשתי התאוריות יש את החלק ה"לא מובן" (מי יצר את הברווז הסגול / מי יצר את החומר - הקרינה האדומה.) 
מכיוון שכך, התאוריה בדבר הברווז הסגול פשוטה יותר. היא משתמש בנעלם אחד בלי חוקים נוספים.

לא הבנתי. אם בשתיהן יש אותה תעלומה, למה הברווז פשוט יותר?

_________________

אלי,
דומני שאתה לא משתמש נכון בתער של אוקהאם , או שיש בעיה בעצם הגדרת התער בענינים כגון אלו בהם האדם נדרש לשיקול דעת שאינו טריוואילי בנוגע לקביעת מה פשוט יותר (דומני שאוקהאם לא נתן כלים לקבוע כזה דבר באופן חד כתער, או אף פחות מכך)  בכל מקרה שלא במקרה אנחנו גולשים כאן הרבה אל מחוץ לגבולות מדעי הטבע , למחוזות של פילוסופיה ופסיכולוגיה, בהם לגמרי לא במקרה הישגי המדע מוטלים בספק חריף הרבה יותר.

טעותך בשימוש בתער של אוקהם היא לדעתי כדלהלן: אתה מניח שיצור תבוני זה גורם אחד וכך אתה טוען שעל פי אוקהם יש להעדיף תשובה של גורם אחד. אבל יצור תבוני הוא איננו גורם אחד אלא בכל מערכת נתונה שאותה אתה מנסה להסביר הוא יתפקד כמשהו אחר[..בזכות תבונתו כמובן שהיא כשלעצמה דבר אינסופי] . אוקהם אמר שכשיש לי אפשרות להסביר משהו עם מלאך אחד [ כח אחד] אין לי סיבה להניח עשרה מלאכים [עשרה כוחות] אתה "פתרת" את הבעיה כביכול אתה מציע מלאך אחד או אל אחד אבל עם אין ספור כוחות. מה לזה ולתער של אוקהם?

אלי,
לשיטתי אין אפשרות כזו, כי למעשה הפשטות היא קרטריון בעייתי, גם בשל מה שכתבתי למעלה וגם  כי לעתים ובפרט בענינים שדורשים עיון דק, פשטות היא נאיבית ומוטעית, באשר בסופו של דבר מה שנתפס כפשוט נובע מכמה הנחות יסוד (לא רק שכליות, אלא גם ואולי בעיקר כאלו אישיות-נפשיות) שלא בהכרח נכונות בכל מובן וענין, כך שאין מנוס מלחפור ולעיין היטב ביסודות החשיבה ובכליה על מוגבלותם ויתרונותיהם, ועל בסיס כך להעמיד יסודות איתנים שיוכלו להבין באופן נכון ובעל פרופרציות מתאימות את הנתונים לאשורם, ולנקות את ההתרשמות המשוחדת לעתים מהם.