| נשלח ב-9/1/2011 18:21 |
 |
| |
פוסט סטרוקטורליזם ומקומו של הניגון
הבנתי בנושא הפוסט סטרוקטורליזם אינה שלימה, או נכון יותר, חסרה במהותה, ובכל זאת ראיתי לנכון לשתף מהרהורי בנידון.
א. כשאלה מקדימה אנסה להציג את תמיהתי בדבר גישתה של הפוסט ס. בדבר טענתה לאי יכולת השגת 'מהות' ההווייה: האם הפוסט ס. יכיר בקיומו של קיום כלשהו הנסתר מבינתנו (דוגמת 'הלוגוס' שמציג הירקליטוס בתורתו, או לחילופין, 'הדבר כשלעצמו' הקנטיאני'), רק שאין אנו יכולים להשיגו (ובכך יבוא לידי ביטוי הטוענים כי הפוסט מודרניות מקורה אצל קאנט, רק שאצל הפוסט סטרוקטורליזם זה בא לידי ביטוי בצורה קיצונית למדי בכך שהיא כורכת את קיומו של המציאות החזותית, קרי הטבע, בקיומו של ה'לוגוס', ובכך נהפך הטבע לכאוטי), או שמא מנתקים הם את עצמם מהגישות שקדמו להם, בכך שטוענים הם לאי קיומו של ה'לוגוס' כלל? זאת שאלה שאמח לברר עמכם.
ב. רולאן בארת טוען במאמרו שאחד הטענות המרכזיות לפוסט סטרוקטורליזם, היא ההסקה כי בשל שרירותיותו של הסימן (מסמן אינו טומן בתוכו את המסומן), בכל מילה יש מקום לאינסוף פרשנויות (המסמן 'בן' יכול להורות על המסומנים הבאים: בן לאב, בן לעם (בן ישראל), בן בייצוגו הכמותי (בן חמש למקרא) וכו'). בשל אינסוף הפרשנויות הטמונות במסמן, אין בכוחו של האדם להציג עצמו נאמנה בפני הזולת. כל דיבור אודות מחשב, רגש, רצון, כל נסיון להכניס הכרה כלשהי לתבנית מילולית נידונה לכישלון. מתוך כך מסיק בארת כי אף האדם אינו מכיר את עצמו, שכן, האדם מגדיר בינו לבין עצמו את אשר הוא חווה ע"י המילים והמושגים (מסמנים) אותם הוא 'רוכש' מבחוץ. וכאן באה שאלתי בדבר מקומו של הניגון, הפושט לבוש טקסטואלי ומתיימר לגעת בנקודה הכרתית עמוקה יותר, או אף תת מודעית (כך לפחות בניגון החסידי - להעיר מדבריו של בעל התניא: הניגון הוא קולמוס הנפש). אשמח לשמוע דעתכם אף בנידון זה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2011 19:54 |
|
| |
וההכרות התת מודעיות אינן מושפעות מהשפה והמילה?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2011 20:57 |
|
| |
אולי לכן הרמב"ם התנגד למוסיקה בצורה גורפת. שו"ת הרמב"ם סימן רכד: (מפרוייקט השו"ת)
<התשובה ידוע, שעצם הזמר והניגונים כלם אסורים, אפילו אין אומרים עליהם מלים כלל, לאומרם +סוטה מ"ח א'+ ז"ל אודנא דשמעא זמרא תעקר. וכבר באר התלמוד +גיטין ז' א'+ שאין הבדל בין שמיעת הזמר או ניגון על מיתרים או השמעת הנעימות בלא [מלים], אלא כל מה שמביא לידי שמחת הנפש והתרגשותה, (הוא) אסור, כמו שאמרו, וסמכו דבריהם אל איסור הנביא, (שאמר) +הושע ט' א', ועי' גיטין שם ע"ב+ אל תשמח ישראל אל גיל כעמים. וטעם זה (הדבר) ברור מאד, לפי שכוח תאוה זה צריך לכובשו ולמונעו ולמשוך ברסנו, ולא שיפעל ויחיה מתו +עי' מורה נבוכים ח"א פ"ה, פ"ן.+ ואין משגיחים באחד היוצא מן הכלל שמעטים כמותו, אשר (זה) מביאו לידי שמירת הנפש ומהירות התפעלות להשגת מושכל או כניעה לדברים האלהיים, לפי שדיני התורה לא נכתבו אלא לפי הרוב והרגיל, שדברו חכמים בהווה
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2011 22:02 |
|
| |
בעל,
סתם 'קלאץ קשה'. נצייר לעצמנו שהרמב"ם היה מכיר את יצירות מוצרט ובטהובן -- האם עדיין הוא היה מתבטא כך לדעתך?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2011 22:02 |
|
| |
בעל דברים תמוהים אתה מביא מהרמב"ם ממש לא להאמין-האם הוא לא הכיר את הפסוק
מלכים ב פרק ג (טו) וְעַתָּה קְחוּ לִי מְנַגֵּן וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן וַתְּהִי עָלָיו יַד יְקֹוָק:
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2011 22:04 |
|
| |
ירוחם, אי משום הא לא איריא. שהרי אדם בריא אינו זקוק לתרופות!
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2011 22:08 |
|
| |
אליעזר ידידי
כבודו מתבלבל לא מדובר כאן על שאול- הפסוק הזה מדבר על אלישע הנביא כשרצה להתנבא היה צריך מוסיקה-
אגב שאול- מה הרע במוסיקה המוציא אנשים ממרה שחורה? ומרפא אותם מסכיזופרניה.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2011 22:14 |
|
| |
ירוחם,
הצדק עמך. לצערי, לעתים ידי נשלחת אל המקלדת במהירות רבה מדי.
ולגוף העניין, אני סבור שאדם שאינו נהנה מדי פעם ממוסיקה טובה אינו אדם שלם (אם מותר להתבטא כך).
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2011 22:17 |
|
| |
| אליעזרט כתב: |  | ירוחם,
הצדק עמך. לצערי, לעתים ידי נשלחת אל המקלדת במהירות רבה מדי.
ולגוף העניין, אני סבור שאדם שאינו נהנה מדי פעם ממוסיקה טובה אינו אדם שלם (אם מותר להתבטא כך). |
|
אני חושב שזה לא העניין,
העניין איך אדם יכול להנהיג אם אין לו מושג בכלל מה זה עושה לאנשים,
אני מקווה שזה מזוייף או מה,
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2011 22:19 |
|
| |
ובעיקר אם המוסיקה לא עושה לו כלום, יש לבדוק אחריו, התורה ניתנה בהר סיני במנגינה ערבה לאוזן. גמרא מפורשת היא.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2011 23:13 |
|
| |
ערכין דף יא.
א"ר יוחנן, מהכא: +במדבר ד'+ לעבוד עבודת עבודה, איזהו עבודה שצריכה עבודה? הוי אומר: זו שירה. רבי יצחק אמר, מהכא: +תהלים פ"א+ שאו זמרה ותנו תוף כנור נעים עם נבל. ר"נ בר יצחק אמר, מהכא: +ישעיהו כ"ד+ (הם) +מסורת הש"ס: [המה]+ ישאו קולם ירונו בגאון ה' צהלו מים. ותנא מייתי לה מהכא: +במדבר ז'+ ולבני קהת לא נתן כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו, ממשמע שנאמר בכתף, איני יודע שישאו? מה ת"ל ישאו? אין ישאו אלא לשון שירה, וכן הוא אומר: +תהילים פ"א+ שאו זמרה ותנו תוף, ואומר: ישאו קולם ירונו וגו'. חנניא בן אחי רבי יהושע אמר, מהכא +שמות י"ט+ משה ידבר והאלהים יעננו בקול,
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2011 23:25 |
|
| |
ירוחם דברי תורה המונחים בקופסא גם יכניסו אותך לאוירה וכה"א "וישרנה הפרות בדרך"..
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2011 23:44 |
|
| |
פי
לא תמיד אפשר לסמוך על הפרות - צריכים לפעמים את עוזה שהארון לא יפול.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2011 23:53 |
|
| |
התכוונתי שיש לומדים גרועים מפרות [לפעמים הם מחפים על ניוונם הנפשי בתואנה שאסור לתת בהיכלי התורה מקום למוסיקה ,כי זה עלול להפריע לשטייגען...] ויש פרות שיודעות לשיר אבל נשארות פרות [או שבכלל אלו היו פרים , קשה להעלות על הדעת שהדירו את המין הנשי האנושי מהתורה ונתנו למין הנשי מעולם החי זכות זו..]
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2011 00:31 |
|
| |
צ.ב.י.
במענה לשאלתך שנחטפה לטעמי לדיון לא קשור ביחס לרמב"ם למוזיקה. בהחלט כפי שרמז לך אליס מוסיקה היא סוג של שפה. ולכן אמנם לא תמצא מוזיקה פוסט סטרקטורליסטית אבל כן תמצא מוזיקה פוסטמודרנית או מוזיקה המאפיינת את העידן הפוסטמודרני. מוזיקה כזו תשדר כאוס חוסר סדר. המשך כמו גם שבר. לא יהיה לה קו מנחה ולאנשים שרגילים לבטהובן או בך היא תהיה בלתי נתפסת ובלתי מובנת. הם מחפשים את ההרמוניה ומוזיקה פוסטמודרנית תיתן להם דיסהרמוניה. המוזיקה המבטאת את העידן הפוסטמודרני [ אלקטרונית וכדו'] תהיה גם כמעט בלתי ניתנת לשמיעה בידי אנשים שמחפשים סדר, התרוממות נפש ואפילו צלילים קוהרנטיים.
התשובה בכל מקרה היא שלמרבית ההוגים הפוסטסטרטורליסטים אין לוגוס וגם אם היה אין אפשרות לדבר עליו בשפה כי השפה היא חסרת משמעות במידה רבה. יתכן שכהוגה פוסטמודרני זהו ז'אן לוק מריון מהבודדים שמנסה למצוא את המסתורין מעבר. אולי תנסה שם אבל לפני זה כדאי שתעבוד קצת על סדר במושגים ועל הבהרתם.
לגבי הערות קודמי על הרמב"ם אעיר כאן שכנראה נשמט מהם הדיוק הנכון בדבר מיני הזמר והניגונים עליהם מדבר הרמב"ם שהם מונחים טכניים מאד ספצפיים לשירה ערבית [ובעברית כפי שהוא מוסיף] ברובה אירוטית. הרמב"ם עצמו בשמונה פרקים נותן מקום למוזיקה כמעוררת את הנשמה. למעיינים כדאי להסתכל במאמר ישן ומעניין Maimonides on Listening to
Music
Henry George Farmer
The
Journal of the Royal Asiatic Society of Great Britain and Ireland
*-- Formatting requires these tags be mashed together *No.
4 (Oct., 1933), pp. 867-884
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2011 10:37 |
|
| |
ירוחם
<דברים תמוהים אתה מביא מהרמב"ם ממש לא להאמין>
"וכן מי שהתעורר עליו מרה שחורה יסירה, בשמיעת הניגונים ובמיני זמר ובטיול הגנות ובבנינים הנאים וחברת הצורות היפות וכיוצא בזה ממה שירחיב הנפש". (שמונה פרקים לרמב"ם פ"ה).
תוקן על ידי נישטאיך ב- 10/01/2011 10:41:48
|
|
|
|
|
