הרב עובדיה יוסף ויוסף רצינגר. מה ההבדל?.

אמדורסקי

למיטב ידיעתי, האפיפיור אכן "ידוע" כאינטלקטואל, ועשרות שנים היה בעל תפקיד בכיר בוותיקן של יועץ תיאולוגי או משהו כזה. בכל אופן, דיברתי על ההתרשמות שלי, ולא על מה ש"ידוע".

רצית דוגמא. בלינק תמצא את השיחה המפורסמת שלו מלפני מספר שנים שכללה משפט שציטט בגנות האיסלאם וגרר מהומות ושפיכות דמים:
http://www.vatican.va/holy_father/benedict_xvi/speeches/2006/september/documents/hf_ben-xvi_spe_20060912_university-regensburg_en.html

מעבר לתיאולוגיה הנוצרית שהשיחה עמוסה בה מסיבות מובנות, יש סקירה של שיטות פילוסופיות שונות מימות היוונים ועד ימינו בנוגע לשאלות שרלוונטיות גם ליהדות, ויש הרבה דברים שיכולים היו להיאמר על ידי מיטב הוגי עמנו. אתה יכול לדמיין את הרב עובדיה מדבר בצורה כזו, יהי התוכן אשר יהיה?

אני לא מבין מה השייכות של הקישור שהבאת על ההתנהגות שלו ביד ושם. הרי אני לא מתכוון להתנצר ולא להטיף לנצרות, ואני לא מחפש גיבור או מודל לחיקוי. איך החלקים האפלים של עברו ושל האישיות שלו אמורים להשפיע על הערכה אינטלקטואלית שלו? אולי אתה מתכוון להיות היהודי שתפקידו "להזכיר" לכולם את האנטישמיות של דוסטוייבסקי או אוסקר ויילד וכו' כשמישהו מעז להזכירם לשבח?



מיימוני

היא הנותנת. אנחנו כל כך רגילים לגדוילים חסרי דעת ורגישות שהציפיות שלנו ברצפה. אם השכן או החברותא היה אומר דברים דומים לאלה שכתבת, האם היית מתפעל מרוחב דעתו וגדלות ליבו? אז למה כשמדובר ב"גודול" מתרגשים עד דמעות מהימנעות שלו לבעוט בחתול או לגזול לילד סוכריה?

מקסוול

חוששני שלא הבנתי.

לאלו "דברים דומים למה שכתבת" אתה מתייחס? אלו הם אותם דברים שגם השכן וגם החברותא היה יכול לומר וגם הרב עובדיה אמר, ומדוע זה דומה להימנעות מבעיטה בחתול? אני כתבתי על שאלת היתר מכירה. 

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < language="">

מקסוול. מה מצאת במאמר הזה, המאמרים באקדמיה ליהדות או בערכים הרבה יותר רציניים, הוא למד תיאולוגיה וקצת סקירות פילוסופיות והרי התוצאה, כל סטודנט בינוני יכול לתת הרצאה אמונית כזאת לא פחות טוב ממנו. הרב יוסף בפסיקותיו משקיע לא פחות מחשבה ממנו. טעות לחשוב שאחד שתחום הידע שלו הוא בעניני פילוסופיה או תיאולוגיה ולא בעניני משפט או הלכה הוא אינטלגנט יותר גדול. אינטלגנציה נמדדת לא בקליטת סוג החומר הנלמד והרצאתו אלא בהזדהות עם רוח הדברים והתפכחות אישית ובוננות מתקדמת בעקבותיהם. בזה רצינגר משקף את ההפך.

הבאתי את הבושה שהמיט על הכנסיה ביד ושם כסמל לאטימותו המטופשת. חוסר באינטלגנציה רגשית הוא בדרך כלל חוסר תבוני.

ההבדל בין רצינגר לוויטילה

תפיסתו של יוחנן פאולוס ה2 היתה אידיאלית, הוא ראה בגן עדן וגהינם מושגים אליגוריים וסימבוליים ליחס ריחוק וקירוב לאלוקים. בנדיקטוס ה16 מבין אותם כמציאויות ריאליות (למרות נסיונות דוברי הכנסייה לטשטש כוונותיו), הוא גם חושב שהשטן הוא מציאות ממשית ולא מושג סימבולי לרוע.


 

לאחר קריאת הכתבה כאן http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=203268
אני מוסיף לשאול עכשיו מה בין הבאבא ברוך והרב כדורי לבין יוסף רצינגר?

צענער

הבאתי את טקס הוצאת השדים והדיבוקים ע"י מים קדושים המקבל את ברכת האפיפיור כתמיהה הקשורה לנושא פתיחת האשכול.
למה כשהרב בצרי או הבאבא ברוך עושים את טקסי גירוש דיבוקים ושאר עניני מים קדושים, הם מתקבלים על ידינו בכזה שצף ובוז. וכשיוסף רצינגר עושה את זה אנחנו מקבלים את זה כתופעה דתית אמונית מוזרה אבל מובנת.

אמדורסקי

לא טענתי שאינטלגנציה היא מרחב חד-מימדי. מצויים חכמים בתורה שאינם חכמים בפילוסופיה, וחכמים בפילוסופיה שאינם חכמים במדעים, וחכמים במדעים שאינם חכמים בענייני רחוב. השאלה היא לא על אינטלגנציה נטו אלא על השילוב המינימאלי הראוי בין התחומים השונים כדי לזכות אדם בתואר 'חכם'. (ואזכירך את מאמר חז"ל המפורסם על ת"ח שאין בו דעה.)

התאונן אחד המדענים (פיינמן?) שאף אחד היום לא מתבייש לא לדעת איך גוזרים אקספוננט, אבל מי שלא קרא שייקספיר נחשב קניבל שלא יודע מהי אסלה. כך גם בנידון דידן, אולי אין בזה היגיון (לדעתי יש), אבל מחוץ לעולם התורה, אינטלגנציה שבאה לידי ביטוי בפלפולים של אבי-עזרי או קהילות יעקב, לא נחשבת למאומה ליד ידע בסיסי כמו ציון עובדה היסטורית אחת על יוון (לצורך העניין, ובהקשר של המאמר שלינקקתי אליו. על איכותו של המאמר, כנראה שאיננו מסכימים).

לגבי אינטלגנציה רגשית (הזכרת זאת בהקשר של השואה! אתמהה!), בקרב כזה הרב עובדיה יפסיד לג'ק המרטש, ורק מי שמצביע לו בבחירות לא יודה בזה.



מיימוני

יום יום אנחנו שומעים על פסקים תמוהים ומתמיהים שיוצאים מעטם של גדולי ישראל. לעתים רחוקות אפשר לראות בדל ראיה לקורטוב שכל ישר, ואז כל היראים המשכילים מנגבים דמעות של שמחה והתרגשות ואומרים אשרנו שיש לנו גדוילים כאלה.

פתחתי פעם אשכול כדי לשאול אם יש משהו בלימוד תורה שמעוות את הנפש. לפחות בימינו, רק לעתים רחוקות אדם צולח את הדרך לפסגת עולם התורה מבלי לאבד לגמרי את האנושיות שלו, ולכן כל מקרה כזה מורגש היטב.

כוונתי בהודעה הקודמת הייתה, שהשיקולים שציינת לגבי היתר המכירה, אינם מייחדים את הרב עובדיה. איני יודע לגבי בני ברק, אבל בסביבה שלי אפשר לשמוע דיבורים כאלה על כל נושא, וההסתכלות על כלל ישראל מקבלת ביטוי בכל שיח שבת. אנחנו פשוט לא מצפים לשמוע אמיתות פשוטות מפיהם של גדולי תורה.

מקסוול. ראשית, אני רוצה להבהיר שאינני שייך לחוגו של הרב יוסף ומעולם לא הצבעתי למפלגתו, כמו"כ אינני מגיב לנושא זה ממניע עדתי או דתי כלשהוא. אני מגיב מסיבה פשוטה, כי נדמה לי שפותח האשכול העלה נקודה חשובה מאוד בצורה בה אנחנו שופטים ומתייחסים לאנשים ושיטות. פעמים רבות אנשים או שיטות זהות במהותן זוכים ליחס של איפה ואיפה בגלל סיבות ומניעים לא עניניים, והיחס המשפיל לו זוכה הרב יוסף על הבעת עמדות ההלכה והשקפות הדת בה הוא מאמין, בצורה ובסגנון האופייניים לשיוכו העדתי מקוממים בצביעותם, בפרט על רקע היחס לו זוכים אנשים אחרים על אותם דברים ממש, ובדוגמה שלנו -בנדיקטוס ה16.
אם אתה מדבר על אינטלקטואליות ואינטלגנציה של השתיים. אתה טועה ומטעה.
אין ספק שכל מי שבוחן את כשרון הנהגתו של הרב יוסף בעשרים שנה האחרונה את מפלגת שס על כל שערוריות משבריה, ואוייביה מבית ומחוץ, ואת ציבור עדות המזרח הדתיים.  אל מול הנהגתו של בנדיקטוס ה16 את הכנסייה ונפתולי משבריה. לא יכול להתפעל מהצלחתו המפתיעה של הרב יוסף ולהשתומם מעריצותו ואטימותו של האפיפיור הנוכחי.

כל מי שבוחן את הסיפורים הפומביים (רק אותם אני מכיר) בהם מעורב הרב יוסף בפגישות ואירועים אל מול אלו של האפיפיור הנוכחי. אינו יכול להשוות בין חמימותו ואנושיותו של הראשון (גם אם סגנונו העדתי לא מתאים לסגנונך העדתי) אל מול האחרון.

הרב יוסף יותר מכל רב אחר במדינה זקף את קומתה של הפסיקה והשפיטה הדתית, ולא חת להשמיע את קולה של היהדות הרבנית בגאון. גם כשרבנים אחרים לבנים ושחורים גמגמו והיססו ולמעשה שמטו את הכסא עליהם הם עצמם יושבים.

ידיעותיהם בפיסיקה וכימיה כנראה זהה, בהיסטוריה של היהדות הראשון שולט ובשל הכנסיה האחרון שולט. הצהרותיהם על המפץ הגדול ועל האבולוציה תואמת להפליא. נכון שבנדיקטוס יודע קצת יותר רעיונות תיאולוגיים ואולי גם פילוסופים (עומק התובנה שלו בהם לא מרשימה במיוחד, אולי אותך כן) אבל מנגד לרב יוסף יש ידע גדול יותר במשפט עברי ובהלכה היהודית (האינטלגנציה בהם לא פחותה מידיעת היסטוריית יוון וחכמיה).

אמירתו של הרב יוסף על השואה שהביא אמירה דתית מובהקת כהצדקת דין, כשאר אמירותיו בעניני דת על פסולם של בועלי נידות לדיינות עפ"י הלכה ועל אכזריותם של מרצחי הערבים הטרוריסטיים. ועוד ועוד. די זהים לאמירותיו הדתיים של בנדיקטוס. אלא שהם נאמרים בצניעות גדולה יותר מהתבטאויותיו של האפיפיור.

תעשה קצת חשבון כנה אם לא שנאה (שמאוד משתקפת מדבריך) מעבירה אותך על ההגיון הבריא. 
 

תוקן על ידי אמדורסקי ב- 17/01/2011 23:53:29

"הבאתי את טקס הוצאת השדים והדיבוקים ע"י מים קדושים המקבל את ברכת האפיפיור כתמיהה הקשורה לנושא פתיחת האשכול. למה כשהרב בצרי או הבאבא ברוך עושים את טקסי גירוש דיבוקים ושאר עניני מים קדושים, הם מתקבלים על ידינו בכזה שצף ובוז. וכשיוסף רצינגר עושה את זה אנחנו מקבלים את זה כתופעה דתית אמונית מוזרה אבל מובנת"

לצורעפאכע

תוקן על ידי אליעזרט ב- 20/01/2011 17:02:56