|
|
| נשלח ב-11/1/2011 15:56 |
 |
| |
| לארי כתב: |  | בנוגע לכמה מן הטענות שהועלו כאן:
זה נכון שאדם הנושא את הגן הכהני זה בוודאי לא מחייב שהוא כהן. אבל הטענה שלי כאן היא שאדם שאינו נושא את הגן הכהני - הוא אינו כהן.
כלומר, לא הגיעו למצב שבו ניתן להתחקות אחרי הגן של אהרן האיש עצמו, להבדיל ממשה אחיו, לדוגמא, שהוא לוי. ובוודאי אהרן הכהן נושא בחובו מטען גנטי הדומה לא רק לאחיו הלויים אלא גם לשארי בשרו בני ישראל.
אבל כן הצליחו לבודד גן שכמחצית מן הכהנים מתייחסים אליו, ביחד עם עוד יהודים שאינם כוהנים. ואילו גבי המחצית השניה של הכהנים, לא נמצא מקור משותף (אני כותב "בגדול", מבלי להיכנס לדקויות), כלומר, הם באו מאבות שונים שאינם שונים במאפיינים הגנטיים שלהם מיתר האוכלוסיה. לשון אחר: ייתכן שה"גן הכוהני" אינו של אהרן עצמו, אלא קדם לו, אולי עמרם, אולי קהת (ברמת העיקרון), כך שמי שיש לו גן זה, אינו בהכרח כהן. אבל מי שאין לו גן זה, הוא בוודאי לא מזרע אהרן.
|
|
התייחסת לאפשרות שהמוטציה קדומה לאהרן ושללת ע"י אי המצאותה במשה (לוויים)
אך לא התייחסת לאפשרות שהגן "חדש" יותר ומקורו באחד מבני/נכדי אהרן, ולכן הוא מופיע רק אצל מחצית מהכהנים וחסל סדר תאוריה.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2011 16:37 |
|
| |
לא נחסל את התיאוריה, ולו רק מהסיבה שייתכן שהמשך המחקר יצליח להביא (או מביא ברגעים אלה ממש) תוצאות טובות יותר ומדויקות יותר, אם רק ידעו לכוונו בהתאם למטרה זו.
כאמור, איני מומחה בתחום, אבל בקריאה מרופרפת כעת למדתי את הפרטים הבאים:
אצל כמחצית מהכהנים נתגלה גן המורה על קרבה משפחתית הדוקה ביניהם (הוא נקרא J1C3, או: K-P58),
אצל 15% נוספים מהכהנים התגלה גם גן המורה על קרבה הדוקה ביניהם לבין עצמם (J2a, או: J-M410).
אצל יתר הכהנים נתגלו עוד כמה קבוצות קטנות יותר וכו'.
משפט מפתח שנאמר בתיאור ממצאים אלה היה: רק אחת מקבוצות אלה יכולה להיות מקושרת לאהרן הכהן.
לא נרשם שם הסבר מפורש מדוע, ואני משער שההסבר הוא שמסגרת הזמן של הגנים הללו, אינה תומכת באפשרות שאהרן הכהן הוא האב הקדמון של שתיים ויותר מהשושלות הללו.
ההבדלים בין הגנים הללו ופרק הזמן שהם משקפים כנראה אינם מאפשרים הנחה שכזו.
כאמור, המשך המחקרים, והתייעצות של גדולי התורה עם גדולי המחקר, עשויה להניב תשובה ברורה יותר וקריטריון ברור יותר לבעיה המעשית הזו.
והיא תוכל להניב תשובה מתימטית מדויקת יותר לשאלה: מהי הסבירות שדווקא אחת הקבוצות הקטנות יותר הן שושלות כהנים אותנטיות (ואילו קבוצות הרוב אינן). וממילא, מה הסבירות שאדם השייך לקבוצת המיעוט, הוא אכן כהן אמיתי.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2011 18:55 |
|
| |
האם ניתן בכלל לנסות לתארך את נושא המוטציה? (אולי ע"י ספירת דורות וחילוק במספר נושאי המוטציה)
האם ניסו לחקור גנטית שרידים מקברי כוהנים עתיקים? (אולי מזמן הבית)
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2011 19:09 |
|
| |
ניתן לתארך, אלא שסטיית התקן היא די גדולה. (התיארוכים ניתנים, והם מתאימים פחות או יותר לתקופת אהרן. אני מניח שהקביעה שרק אחת השושלות אפשרית, משמעה שאב קדמון אפשרי של שתי השושלות הללו הוא מדי מדי מדי מדי רחוק).
לגבי מחקר גנטי של שרידי הכהונה, רעיון מצוין, אלא ש: א. נראה לך שזה היה מצליח עם האתרא קדישא... ב. קיימת בעיה לחלץ מידע גנטי משרידים עתיקים, איני בטוח שהדבר אפשרי. אבל זה רעיון ממש ממש ממש מצוין, חייב להודות...
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2011 19:14 |
|
| |
טענתך בעייתית. למעשה, מי שלא ממוצא כוהני - גם לא ממוצא יהודי?
המרחק מיעקב לאהרן - 4 דורות... ואם 4 דורות זה אפשרי, יכול להיות גם בן נינו של אהרן.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2011 20:47 |
|
| |
עוד סוג של פתרון... YNET היום:
פסק דין: לאחר גט "לחומרה" - ניתן להינשא לכהן מאת רבקה לוביץ
פסק דין פורץ דרך קובע כי אישה שנישאה בנישואים אזרחיים והתגרשה ברבנות - יכולה להינשא לכהן. התנאי: שבני הזוג יהיו מעדות המזרח. לו בית הדין היה מתיר את הנישואים באמצעות פסק דין, גם אשכנזיות היו נהנות מהספק
כהן וגרושה אסורים להינשא כדת משה וישראל. הדברים הללו ברורים וידועים. אך לאחרונה נשאלה שאלה מעניינת בבית הדין הרבני: האם גירושין מנישואים אזרחיים הופכים את האישה ל"גרושה" במובן הדתי, ופוסלים אותה לכהן? ובמילים אחרות: מה דין כהן המבקש לשאת אישה שהייתה נשואה קודם לכן בנישואין אזרחיים, והתגרשה באמצעות גט.אישה שנישאה בנישואים אזרחיים בקפריסין, והתגרשה בבית הדין הרבני - ביקשה לברר את הנושא לאחר שביקשה להינשא בשנית, לכהן. ראשית, היה על בית הדין לדון בשאלה האם נישואים אזרחיים מצריכים גט הלכתי לפירוקם.שהרי אם התשובה על כך היא שנישואים אזרחיים יוצרים "קידושין", ומצריכים הלכתית גט לפירוקם - הרי שבוודאי שהאישה נעשית "גרושה" לכל דבר, ואסורה לכהן. אך אם נישואים אזרחיים אינם יוצרים "קידושין", והגט נערך רק כחומרה יתירה - יש מקום לדון בשאלה אם הגט פוסל את האישה לכהן.
גט - גם ללא סיבה
על פי החוק במדינת ישראל, מי שנישא בנישואים אזרחיים, איננו פטור מגט בבית הדין הרבני, וזו למעשה, הדרך היחידה של בית הדין הרבני לפרק נישואין. ואולם בשנת 2003 קבע בית הדין הגדול בפסק דין תקדימי, שניתן לפרק נישואין בבית הדין גם באמצעות פסק דין בלבד, וללא עריכת גט.
בפועל מעדיפים בתי הדין עריכת גט, כאשר שני הצדדים נמצאים בפניהם ומסכימים לכך, ואפילו אם יש צורך "לעזור" לבעל להגיע להסכמה, על ידי הפעלת סנקציות נגדו. זאת, גם כאשר אין לכך צורך הלכתי אמיתי.
בפסק דין ארוך ומנומק היטב, מסביר בית הדין הרבני בנתניה את הדעות השונות בעניין נישואים אזרחיים, וקובע כי יש לפסוק על פי הרב משה פיינשטיין, שקבע כי נישואים כאלה אינם יוצרים קידושין. וכותב הדיין: "דכאן בארץ (לעת עתה) דאין נישואין אזרחיים, ואלו הולכים וטורחים ונוסעים ונישאים בחו"ל (כנידון דידן) על מנת לא להינשא כדמו"י נגד דת משה, ואף נגד החוק ודאי שאין רצונם להיות נישואין כדמו"י..." ומסכם ואומר: "הנה על פי כל הטעמים שהוזכרו לעיל, רוב האחרונים כתבו דבנישואין אזרחיים אין צריך גט כלל".
על המציאות של עריכת גטים בבית הדין גם למי שנישאו בנישואים אזרחיים, מבהיר הדיין: "אף שבבתי הדין הרבנים נוהגים לסדר גט בנישואים אזרחיים, מכל מקום זה נעשה רק לחומרא בעלמא, שהרי כאשר לא ניתן לסדר גט כשלא מוצאים את הבעל, הרי כל בתי הדין מתירים לה להינשא, ולו היו חוששין לנישואים אזרחיים, ודאי שלא היו מתירים אשת איש בלא גט".
האשכנזים מחמירים, הספרדים מקלים
כעת צריך הדיין ללבן את הסוגיה השנייה: האם הגט, שנערך ללא צורך הלכתי, פוסל את האישה לכהונה. ותשובתו של הדיין: האשכנזים מחמירים, הספרדים מקלים. לשיטת הפוסקים האשכנזים - אם האישה התגרשה בגט, אפילו
במקום שברור שלא היו "קידושין", היא פסולה לכהן. לשיטת הפוסקים הספרדים, הרב עובדיה יוסף והרב שלמה עמאר - האישה מותרת להינשא לכהן, גם אחרי שנערך גט.
סוף דבר, במקרה שבא לפני הדיינים בנתניה נפסק כי "מאחר והצדדים הם מבני אשכנז, אסור להם להינשא זה לזה".
אזרחים רבים בישראל נישאים בנישואים אזרחיים על מנת להימנע מלבוא בשערי הרבנות. בלית ברירה, הם בכל זאת מגיעים לשם – בבואם להתגרש. בתי הדין מסדירים להם גט במקום שאין בו כל צורך הלכתי. עצם עריכת הגט (המיותר), פוסל נשים אשכנזיות לכהונה.
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2011 20:57 |
|
| |
איך מחייבת ההלכה האשכנזית או הספרדית אדם לא שומר מצוות לע"ע [שהרי נישא בנישואים אזרחיים]?
לכאורה כל משמעות האשכנזי והספרדי בהלכות אלו הוא, שקהילתי קיבלה על עצמה פסיקותיו של אלמוני ואילו רעייתי או גיסי קיבלו על עצמם פסיקות פלמוני אבל זה שאינו חי בקהילה שומרת מצוות [לפחות אם אביו ממש לא שמר מצוות אף אם סבו כן] מה משנה מבחינת הלכות נדרים ומנהג המנהגים איזה גזע לא משובך ומסובך הוא?
כמדומני שבחומרות הפסח מקילים הרעבנים לבעלי תשובה .לא?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2011 21:45 |
|
| |
לגבי הטענה שמי שאינו ממוצא כוהני גם אינו יהודי, בגלל קרבת הדורות. באחד המקורות קראתי שניסו לאתר את ה"אברהם", ובמקום זה הגיעו לכמה אברהמים... וההסבר היה "הנפש אשר עשו בחרן"... לחלופין, אנו יודעים שהיה ערב רב, ובמהלך הדורות היו גרים, ומה לא. כך שבדיקת הכרומוזומים לא יכולה לערער את מידת יהדותו של מישהו, אם כי לפעמים היא יכולה להעיד על כך שמקורו אינו דווקא באברהם בן אחר בן, אלא באנשים שהצטרפו לעדת ישראל. אבל בעיקרה, הטענה אכן בעייתית.
כך או כך, אגב, המחקרים מראים דווקא שכלל עדות ישראל קרובות זו לזו יותר מאשר לנכרים אשר סביבותיהם, בדרך כלל, מה שמורה על כך שקהילות ישראל שמרו במידה רבה על "טהרתם", מבחינת הגברים. מה שאין כן מבחינת הנשים... והיות וכבר הזכירו את הנושא האשכנזי - ספרדי, מעניין לציין שלפי המחקרים, העדה האשכנזית וגולי ספרד (מאזור הבלקן), והיהודים הסורים, ולפי מקור נוסף - אף יהודי מרוקו, קרובים זה לזה יותר מהקרבה שיש בין הספרדים לבין היהודים העיראקים והמזרחיים... אז חברה, קצת יותר אחדות...
|
|
|
|
| נשלח ב-12/1/2011 13:55 |
|
| |
אז הצליחו לאתר את אהרון ולא את אברהם. קצת מטיל בספק את תוצאות המחקר.
למעשה יהודי "בן אחר בן" לאברהם אלו רק הכהנים... ???
|
|
|
|
| נשלח ב-12/1/2011 14:13 |
|
| |
"מהקרבה שיש בין הספרדים לבין היהודים העיראקים והמזרחיים... "
לארי
לא הבנתי מה הקשר בין ספרד ליהודים העיראקיים והמזרחיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2011 14:28 |
|
| |
צענערענע, טוב, זו סטייה שלי מהנושא המרכזי, אבל זה נושא מרתק בעיניי בפני עצמו...
התכוונתי כמובן ליהודי ספרד, כלומר, ליהודים שחיו בספרד "מימי קדם", וגלו מספרד לאזור הבלקן ולאזורים נוספים. וכמו כן ליהודי מרוקו.
ה"חלוקה" הנפוצה כיום היא בין אשכנזים לבין ספרדים ועדות המזרח. כאשר מבחינה גנטית-"גזעית" מתברר שהיהודים הספרדים, היהודים המרוקאים והיהודים הסורים קרובים קרבת דם לאשכנזים יותר ממה שהם קרובים ליהודי המזרח: החל ביהודי עיראק והמשך ביהודי פרס וכו'.
כמו שאמרתי, לא ממש רלבנטי, אבל נקודה מעניינת, בעיניי.
אלי-ס,
לגבי אברהם, אכן מעניין.
אבל הרי אנו יודעים ש"ערב רב עלה עמם", כך מעידה התורה. ואם היא אומרת "רב", היא מתכוונת ל"רב".
וייתכן שגם במהלך שהותם במצרים, היתוספו עליהם כהנה וכהנה מן העבריים, ואולי זה פותר (ע"פ הפשט) את קצב ההתרבות הפלאי שתוך 210 שנים הגיעו למאות אלפים / מליוני אנשים, אם נניח שחברו עליהם במהלך שהותם רבים מן העברים.
ובפרט, מה אנו חושבים אירע ל"נפש אשר עשו בחרן"? מה קרה לכל החברה האלה?
האם נותרו מאחור וחזרו לאלילותם?
איננו חייבים להניח כך, ואנו יכולים להניח שגם הם ירדו למצריים או גם הם חיכו לנו בכנען... למרות שהכתובים אינם מתייחסים אליהם עוד, לא לכל דבר הם מתייחסים (כפי שהפרשנים אומרים לעתים, שדברים שאינם רלבנטיים, אינם מוזכרים. כמו יתר בניו של יוסף, שלא הוזכרו כלל, אבל לפי הרמב"ן היו לו עוד ילדים, וכהנה רבות).
אבל אולי זה חלק מהתשובה (על פי הפשט) כיצד תוך 210 שנים הפכו עם ישראל למאות אלפי איש / מליוני איש, אם נקבל תשובה שמלבד הערב רב
|
|
|
|
|
|
