יש סצנה נהדרת בסרט מטריקס ( המתאר עולם בו בני האדם חיים בעולם וירטואלי כשמוחם מחובר למחשב עצום המדמה את החיים, ומכונות מנצלות את האנרגיה שמפיץ גופם כדי לחיות ) בה ה"סוכן" שהוא נציג השכל של המכונות מספר לבן האדם שהמטריקס הראשון היה דימוי של עולם מושלם בלי סבל ובלי רוע כלל ( גן עדן ממש) אבל המוח האנושי לא קיבל את זה ובני האדם לא שרדו את החיבור למטריקס, המכונות ניסו שוב ושוב זה נכשל, עד שהם הבינו, בני האדם מגדירים את החוויות שלהם דווקא ע"י הסבל, רגשות כמו חמלה, רחמים, שותפות גורל, ואפילו האושר עצמו הן השלכות של תחושת השתחררות מסבל,
בלי הצער והקושי, בלי המוות והרוע,לא היה מקום לצדק ולטוב לצמוח, כמאמר הקלישאה "אין האור ניכר אלא מתוך החושך"
התחושה הסוביקטיוית והמקרים הפרטיים אינם מוצדקים בטענה זו אבל הקו הכללי מוכרח
|
|
