| נשלח ב-12/1/2011 18:13 |
|
| |
מאמרים על הרב קוק באידיש
שלום אני מחפש מידע על מאמרים שנכתבו על דמותו/ הגותו של הראי"ה קוק, בשפת היידיש. או גם רשמים קצרים ביידיש, מאת סופרים אשר נפגשו עמו. תודה רבה
|
|
|
|
| נשלח ב-12/1/2011 23:28 |
|
| |
ברשותי חוברת מאת ר' יצחק גרשטנקורן "חזון איש" - זיין ירושה פיר בני ברק, כסלו תשיד, שמתואר בו פגישת הראיה קוק והחזו"א בבני ברק בשנת תרצג. כמדומני שקיים גם בתרגום לעברית.
התוכל להרחיב בנושא הבקשה, לשם מה אתה זקוק למאמרים על הרב קוק דווקא באידיש?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/1/2011 02:16 |
|
| |
האם גם מתואר שם שהחזו"א לא נסע לירושלים כל עוד שהר' קוק חי מרצונו שלא לפגוש איתו?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/1/2011 07:04 |
|
| |
הרב קוק בתואר שם כ"דער גרויסר גאון און צדיק מרן ר' אברהם יצחק הכהן קוק" ומתואר שם יחס של כבוד הדדי בין הרב קוק והחזו"א.
כך ששמועה זו אינו מוצא אישוש מהמסופר שם.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/1/2011 07:16 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/1/2011 10:58 |
|
| |
| אומזיסט כתב: |  | | האם גם מתואר שם שהחזו"א לא נסע לירושלים כל עוד שהר' קוק חי מרצונו שלא לפגוש איתו? |
|
לא ידוע לי על שום עובדה כזאת. אדרבא, שאלו במפורש את החזו"א מדוע הוא אינו עולה לירושלים, האם בגלל שאינו רוצה להיפגש עם הרב קוק (שאגב, זהו דבר מוזר ביותר, שודאי החזו"א לא היה עד כדי כך קנאי...!) והוא צחק ואמר: מה פתאום, הייתי יכול להגיע לירושלים ולא להיפגש אתו. אלא אני מחכה שיבנה בית המקדש ואז אעלה.
(ולא שהרב קוק צריך את הסכמת החזון איש, אולי רק להפך. צא ולמד מכך שבאותם שנים, היה ברור בישוב הישן כי הרב קוק הוא 'מרן', (כפי שגם כינהו החזון איש, וכן כל גדולי ארץ ישראל), הוא הפוסק והמנהיג, ולא החזון איש, שאף אחד לא כינהו כך באותם שנים. מי נתלה במי...
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2011 09:55 |
|
| |
לא היה נקרא מרן לא בפי החזו"א, ולא בפי "כל" ואפילו רק חציים מגדולי א"י. הוא פוסק ומנהיג את תנועת המזרחי ואת הרבנות הראשות, ותו לא.
החזו'א פשוט לא היה מפורסם עד אחר פטירת הגרח"ע כידוע. זקנים מספרים איך שצחקו מהם על שנסעו פתאום לבני ברק לרב אחד בלתי ידוע. וזה היה גם אחר הדפסת מקצת ספריו. (קוק נפטר בשנת תרצ"ג או ד כמדומני).
לפלא תיכף אחר שנפטר הר' קוק, חדל מלהמתין לביאת המשיח, לא?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2011 10:25 |
|
| |
גם אם השמועה נכונה, אין זה מורה אלא על הסתייגות מסויימת שהיה לו, שכן כשהגיע לבני ברק השתדל לפוגשו וחלק לו כל הכבוד הראוי. אם כי ניכר גם מבתרי הסיפור שמביא גרשטנקורן ייחס פושר של החזו"א כלפי הרב קוק, מ"מ בוודאי החשיבוהו לת"ח שיש להזהר מגחלתן ולחלק להם הכבוד הראוי לה.
ולכן כמי שרואה עצמו פוסע בעקבותיו של החזו"א יש לך ךהיזהר שלא להכוות בגחלתן של ת"ח, אף אם יש לך הסתייגויות כלפיהן.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2011 11:01 |
|
| |
לאומזיסט - חבל שלא קראת עד היום את הספר 'אגרות לראי"ה'. חבל להתווכח על דברים הכתובים שחור על גבי לבן, ולגלות בורותך בפרהסיא. בנוגע ל'שמועה', היא אינה נכונה, וכבר הכחשתיה. אני מתנצל שאיני זוכר את המקור למה שכתבתי, אולם יודעי ספר יוכלו לצרפו כאן. "הכבוד הראוי" מבחינתו של החזו"א לרב קוק, היה לעמוד בעת שהרב קוק דרש. ברור לי כשמש בצהרים, שאף אחד לא חשב לעמוד, לא הרב קוק ולא רבנים אחרים, בעת דרשתו של החזון איש, גם לא בסוף ימיו. ההערצה שהייתה כלפי הראי"ה קוק, הייתה מיוחדת במינה.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2011 11:23 |
|
| |
החזו"א עלה לארץ בתרצ"ג, הרב קוק נפטר בתרצ"ה, כך שכל האגדה המהוללה בנויה על תקופה קצרצרה, כאשר גם במשך כמעט עשרים שנה שלאחר מכן עד פטירתו, החזו"א היה בירושלים פעמים ספורות, דומני שבתולדותיו מצויין המספר ארבע, ובכותל המערבי היה אולי פעם אחת.
בכלל כל השאלה 'למה החזו"א לא נסע לירושלים' היא מגוחכת, בדומה לבני דורנו המתקשים לעכל שאישים כראי"ל שטיינמן ורמ"י ליפקוביץ חיים בארץ רוב שנותיהם ולא היו במירון עד השנים האחרונות. החזו"א לא קם ונסע סתם כך בשביל 'לבקר בירושלים', אלא אם היה צורך מיוחד.
ואולי הסיבה היא בכלל הפוכה: החזו"א כידוע 'אהב מאד' את קנאי ירושלים ודרכיהם, ושמא איתם הוא שלא רצה להיפגש...
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2011 16:06 |
|
| |
אכן ידוע שכשר' עמרם בלוי ז"ל ישב בכלא, הלך החזו"א לבקרו והתבטא ש'השבת' יושב בכלא.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2011 22:59 |
|
| |
כן הוא אהב אותם, אולי אף יותר ממני!
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2011 19:23 |
|
| |
באגרותיו לגרח"ע ולגרא"ו מצויים כידוע ביטויי הסתייגות וביקורת על דרכיהם של הקנאים, והדברים ידועים.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2011 16:39 |
|
| |
שאלת תם: מישהו יכול לתת לי תשובה (באחריות!) לסיבות הספיצפיות לפיהן החזו"א הורה שלא למכור את ספרי המחשבה (חוץ מ'עולת ראיה') של הראי"ה קוק? למה בדיוק התנגד, האם לנושאים מסויימים בתורת הראי"ה, או לדמותו, או לרבנותו? והאם שלל את הלימוד בהם או רק את המכירה של הספרים בהמון? ועל מה נסמך בהתנגדותו?האם על הפשקוולים בחתימת הרב זוננפלד והרב דיסקין? או משהו מוצק ורציני יותר?
|
|
|
|
|