|
|
| נשלח ב-26/1/2011 15:08 |
 |
| |
מה אתה מתכוון , שביתך יתקיים. באיזו משמעות?
ה'דבקות' היא רגש ככל שאר הרגשות, שמחה ועצב עונג ועינוי. שהרמב"ם אומר שהם ייעלמו בהפרד הנפש מהגוף.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2011 16:05 |
|
| |
רמב"ם הלכות תשובה:
ח,יא הטובה הגדולה שתהיה בה הנפש בעולם הבא, אין שם דרך בעולם הזה להשיגה ולידע אותה, שאין אנו יודעין בעולם הזה אלא טובת הגוף, ולה אנו מתאווין; אבל אותה הטובה גדולה עד מאוד, ואין לה ערך בטובות של עולם הזה אלא דרך משל. אבל בדרך האמת שנערוך טובת הנפש בעולם הבא כמו טובת הגוף בעולם הזה במאכל ובמשקה, אינו כן; אלא אותה הטובה גדולה עד אין חקר, ואין ערך ואין דמיון. הוא שאמר דויד, "מה רב טובך, אשר צפנת ליראיך: פעלת, לחוסים בך" (תהילים לא,כ). [ז] וכמה תמה דויד והתאווה לחיי העולם הבא, שנאמר "לולא--האמנתי, לראות בטוב ה': בארץ חיים" (תהילים כז,יג). ח,יב כבר הודיעונו חכמים הראשונים שטובת העולם הבא אין כוח באדם להשיגה על בורייה, ואין יודע גודלה ויופייה ועוצמה אלא הקדוש ברוך הוא לבדו; ושכל הטובות שמתנבאין בהן הנביאים לישראל, אינן אלא לדברים של גוף, שנהנין בהן ישראל בימות המלך המשיח, בזמן שתחזור הממשלה לישראל. ח,יג אבל טובת חיי העולם הבא, אין לה ערך ודמיון, ...
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2011 16:48 |
|
| |
עומק הדברים היא, שאין טוב לאדם בדור שהוא חיי בעצמו,
ולכן כמה שיהיה לאדם טוב ?! הוא יגיע בסוף לומר הבל הבלים,
ולמה ? כי חסר לו משהו שהדור הבא יביא,
יוצא שלכל אדם בדור שהוא חיי ?! אין לו את הטוב, ומנסה להשיג ולהיטיב לדור הבא, וכן כך כל הדורות,
אנו נולדנו בדור שיש לה את הטוב שגרמו דורות לפנינו,
ואנו רוצים לתקן את הצריך תיקון של דורינו לעתיד טוב יותר, שאנו כפרט לא נזכה לה,
זה עומק המושג עולם הבא,
אחרת היינו עוד במערות, אם כל אדם היה רוצה שיהיה לו (אישית) טוב ומסתפק עם הטוב שיש,
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2011 21:10 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | רמב"ם הלכות תשובה:
ח,יא הטובה הגדולה שתהיה בה הנפש בעולם הבא, אין שם דרך בעולם הזה להשיגה ולידע אותה, שאין אנו יודעין בעולם הזה אלא טובת הגוף, ולה אנו מתאווין; אבל אותה הטובה גדולה עד מאוד, ואין לה ערך בטובות של עולם הזה אלא דרך משל. אבל בדרך האמת שנערוך טובת הנפש בעולם הבא כמו טובת הגוף בעולם הזה במאכל ובמשקה, אינו כן; אלא אותה הטובה גדולה עד אין חקר, ואין ערך ואין דמיון. הוא שאמר דויד, "מה רב טובך, אשר צפנת ליראיך: פעלת, לחוסים בך" (תהילים לא,כ). [ז] וכמה תמה דויד והתאווה לחיי העולם הבא, שנאמר "לולא--האמנתי, לראות בטוב ה': בארץ חיים" (תהילים כז,יג). ח,יב כבר הודיעונו חכמים הראשונים שטובת העולם הבא אין כוח באדם להשיגה על בורייה, ואין יודע גודלה ויופייה ועוצמה אלא הקדוש ברוך הוא לבדו; ושכל הטובות שמתנבאין בהן הנביאים לישראל, אינן אלא לדברים של גוף, שנהנין בהן ישראל בימות המלך המשיח, בזמן שתחזור הממשלה לישראל. ח,יג אבל טובת חיי העולם הבא, אין לה ערך ודמיון, ... |
|
אינו יכול להשיגה על בוריה, אבל דרך משל יכול. ולכן כל עונג רוחני שיש לנו כמו לימוד תורה לשמה, וכן שבת קודש, הם מעין עולם הבא, והם פתח להרגשות עליונות באדם המרגיש. די בטעימה קלה מאד כדי להתמלא חשק הולך וגדל לחיות בהן ורק בהן.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2011 21:15 |
|
| |
שותף
שפיל לסיפא דהלכתא
אבל טובת חיי העולם הבא, אין לה ערך ודמיון, ...
חלק מעונג השבת הוא שהיא מוקפת ימי עבודה מלפניה ומאחוריה
_________________
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 26/01/2011 21:16:03
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2011 21:21 |
|
| |
כבר בהלכה י"א עצמה הוא הציג את הסתירה שמצד האמת אין לנו ערך ודמיון להנאה כזו בעולם הזה, אבל עכ"ז יש לנו משלים להנאה כזו גם כאן (לימוד ושבת). כל עניין משל הוא למשוך את ההבנה בכיוון שאי אפשר להסבירו ישירות.
ח,יא הטובה הגדולה שתהיה בה הנפש בעולם הבא, אין שם דרך בעולם הזה להשיגה ולידע אותה, שאין אנו יודעין בעולם הזה אלא טובת הגוף, ולה אנו מתאווין; אבל אותה הטובה גדולה עד מאוד, ואין לה ערך בטובות של העולם הזה אלא דרך משל. בדרך האמת שנערוך טובת הנפש בעולם הבא כמו טובת הגוף בעולם הזה במאכל ובמשקה, אינו כן; אלא אותה הטובה גדולה עד אין חקר, ואין ערך ואין דמיון.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2011 22:20 |
|
| |
שותף אתה כנראה יחד עם החכמים- אשכול סמוך של בעל- עוקרים את התורה מיסודה. כשהתורה רצתה לציין עליה לדרגה הגבוהה ביותר שהאדם יכול להגיע אליה- היא ציינה זאת באכילה ושתיה,
שמות פרק כד
ט) וַיַּעַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל:
(י) וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר:
(יא) וְאֶל אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדוֹ וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ: ס
זה בפרשת השבוע- אתה יכול לעקור אותה- אבל בשבת כולם ישמעו את המקור.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2011 22:25 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | (יא) וְאֶל אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדוֹ וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ: ס
|
|
כל אחד ומושגי אכילה ושתיה שלו.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2011 22:36 |
|
| |
פעם נשאלתי מדוע חסידים ביום השנה למת עושים תיקון אם משקה ומאכלים לפעמים סעודות גדולות- הרי בהלכה כתוב שיש להתענות ביום היורצ"יט.
ההבדל הבולט-בין החי למת היא- האכילה והשתיה, אנו אומרים לה', לחיים- אנו החיים -אנו ממשיכים להגיע לדרגות העליונות ביותר של- ויחזו את האלוקים- על ידי אכילה ושתיה- כי זו היא הדרך של עבודת ה' של החיים. לכן כדאי שנשאר בחיים, כי כל זמן שאנו בחיים נעבוד את ה' בזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/1/2011 09:54 |
|
| |
...בשם רבינו הקדוש אדוני אבי הרבי ר' בינם מפרשיסחא זצ"ל, אשר עיקר כוונת האכילה - הוא ללעוס היטב. והנראה בזה, לדקדק הדק היטב קודם הבליעה, בעת הגיעו לעיקר הנאת האכילה, לברר מזה שורש הטעם שהוא המוצא פי ה'. והוא כמו שנאמר במתן תורה "ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו" ותרגומו, והוו חדאן כאילו אכלן ושתן. כי באמת הוא, שדייקא מהנאת אכילה יוכל להתברר התגלות אלהות (...) וממנה דייקא, יוכל להגיע למחזה אלהים. כי הוא לדוגמא לשורש העונג שבקדושה (תורת אמת, ח"ב, עמ' 108. יום שני של שבועות, תרל"ג).
|
|
|
|
| נשלח ב-28/1/2011 11:54 |
|
| |
ספר ראשית חכמה - שער האהבה - פרק רביעי כתב שם ה"ר יצחק דמן עכו עליו השלום במעשיות הפרושים שמי שלא חשק לאשה הוא דומה לחמור ופחות ממנו, והטעם כי מהמרגש צריך שיבחין העבודה האלהית כדפירשנו, (קרדיט ל )
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-31/1/2011 11:36 |
|
| |
למקס.
כתבת
הגאוותנות והקנאה העבירה את החכמים על דעתם,
בהקלדת מלים אלו על חכמים שנתבררה חוכמתם, רק הוכחת שהרמב"ם צדק..
[ - אבל המשפט הנ"ל היה נכון אם במקום החכמים היית כותב המקלידים מלים כאלו על וכו' ]
תוקן על ידי יושל ב- 31/01/2011 11:43:56
|
|
|
|
| נשלח ב-31/1/2011 14:44 |
|
| |
| יושל כתב: | | למקס.
כתבת
הגאוותנות והקנאה העבירה את החכמים על דעתם,
בהקלדת מלים אלו על חכמים שנתבררה חוכמתם, רק הוכחת שהרמב"ם צדק..
[ - אבל המשפט הנ"ל היה נכון אם במקום החכמים היית כותב המקלידים מלים כאלו על וכו' ]
|
|
עד שמצאתי איפה כתבתי את זה, (בפעם הבא ציין עמוד,תודה מראש)
אני לא מדבר ח"ו על חכמינו, רק על פילוסופיות ומוסר שהורידה את כל האנושות לשאול תחתית,
אגב: עד היום אנו סובלים מהם,
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2011 14:10 |
|
| |
מקסמן,
פילוסופיות ומוסר הורידו את האנושות לאול תחתיה? אתה הרי לא מתנגד לפילוסופיה של עצמך. אתה גם מביע רעיונות ודעות, אז למה אתה חושב שהפילוסופיה הורידה את האדם לשאול תחתיה.?! אם אתה שומע רעיון שנראה לך שהוא לא נכון, או שנראה לך שיש שאול תחתיה שאליה הוא מוביל. תציג טיעון נגד, ותסביר מה נראה לך לא טוב בדעה השניה ומה טוב בדעה שלך. אתה לא יכול לפסול את השני בלי לנמק.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2011 14:12 |
|
| |
מקס ושגעת
בתכלת האחרון התפרסם מאמר של מרק טווין שמעלה טענה דומה על המוסר.
שווה קריאה - לא חייבים להסכים.
|
|
|
|
|
