|
|
| נשלח ב-20/1/2011 19:59 |
 |
| |
אני דווקא פעם עשיתי קורס בקשקשנות קונטיננטאלית וקיבלתי 100% -- וזאת מבלי שהבנתי מילה מכל הנאמר בקורס או הכתוב במקורות שנתבקשנו לקרוא!
הכל עניין של לתפוס את הקטע: לקלוט את המשלב והטון והז'ארגון, ללמוד לקשקש בלי עכבות [לא לפחד לטעות -- כי הרי אי אפשר לטעות כשאומרים דברים חסרי פשר] ולצטט מחוץ להקשר, ולהשחיל מידי פעם מילה או שתיים בגנות הקאפיטאליזם, הפאטריארכאליות, והקולגות שהמרצה לא אוהב.
בתחילת הקורס [זה אגב היה הקורס הראשון בו ישבתי מעודי באוניברסיטה], חשבתי שהבעיה איתי שאינני מבין כלום. נכנסתי לפאניקה ["לאיפה הגעתי??!!", "איך אני עובר את הקורס הזה??!!"]. אבל אז נכנסתי לעוד כמה קורסים -- בהם הבנתי הכל -- וגם הבנתי שאף אחד לא מבין כלום בקורס הנדון -- וקלטתי שמדובר בשרלטנות והעמדת פנים [למזלי, נתקלתי מאד מהר במאמר של אליצור אליו הפניתי לעיל וגיליתי שאנשים חכמים ממני ומומחים ממני -- חומסקי למשל --- גם כן לא מבינים כלום בג'יבריש הזה].
אז אמרתי לעצמי: אם ככה, אז אין בעיה! רוצים שאקשקש? אני יכול לעשות את זה!
כאמור -- קיבלתי 100% כשהבא אחרי בתור קיבל 70 ומשהו. כי לא גיליתי לאף אחד את הסוד המקצועי שלי :-)
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2011 20:06 |
|
| |
הקטע הרלוונטי מחומסקי בתרגומו של אליצור:
מכיוון שאיש לא הצליח להראות לי מה אני מחטיא, אנו נשארים עם האפשרות השנייה: אני פשוט לא מסוגל להבין. אני מוכן בהחלט להניח שזה אולי נכון, אם כי חוששני שאצטרך להיות חשדן מסיבות הנראות לי טובות. יש הרבה דברים שאיני מבין – למשל, הויכוחים האחרונים בשאלה האם יש לנייטרינו מסה או הדרך בה הוכח (כנראה) לאחרונה המשפט האחרון של פרמא. אבל מ-50 שנה במשחק הזה למדתי שני דברים: 1) אני יכול לשאול חברים העובדים בתחומים אלה להסביר לי ברמה שאוכל להבין, והם יכולים לעשות את זה, ללא קושי מיוחד; 2) אם ארצה, אוכל להמשיך וללמוד עוד, כך שאוכל להבין. והנה, דרידה, לקאן, ליוטאר, קריסטבה, ודומיהם – אפילו פוקו, שהכרתי וחיבבתי ושהיה קצת שונה מהאחרים – כותבים דברים שאיני מבין, אבל (1) ו-(2) אינם מתקיימים: אף אדם האומר שהוא מבין [את דבריהם] אינו יכול להסבירם לי ואין לי שום מושג איך להמשיך ולהתגבר על כישלונותיי. זה משאיר שתי אפשרויות: א) התפתחות חדשה כלשהי הושגה בחיים האינטלקטואליים, אולי באמצעות מוטציה גנטית פתאומית, שיצרה מין "תיאוריה" שהיא מעבר לתורת הקוונטים, הטופולוגיה וכד'; או ב) טוב, לא אקרא לילד בשמו.
תוקן על ידי רדףהשיג ב- 20/01/2011 20:07:01
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2011 20:10 |
|
| |
רדף ידידי,
בדבריך אתה כורת את הענף אשר אתה יושב עליו. כשנדב שנרב ומיכאל אברהם מגדירים תחומים מסוימים כמדעי החרטא איני רווה מכך נחת. אבל הנה אתה מעין מודה במקצת.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2011 20:15 |
|
| |
אכן אני מודה במקצת.
אבל מדוע בכך אני כורת את הענף שאני יושב עליו?
כל המנטאליות הזאת של "כל דאלים גבר", "ברי ושמא, ברי עדיף", "מודה במקצת חייב" וכו' -- מקורה אינסטינקטיבי, לא ראציונאלי במיוחד: שמי שהוא גבר-גבר לא מוותר כהוא זה על כלום, אחרת הוא נמושה ומותר לקחת ממנו הכל, כי הוא לא יעשה לנו כלום.
הגישה הראציונאלית היא "קבל אמת ממי שאמרה", מודה על האמת, פלגינן דיבורא, למ"ד פלוני כך, ולמ"ד פלמוני אחרת..
תוקן על ידי רדףהשיג ב- 20/01/2011 20:16:20
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2011 20:20 |
|
| |
אגב, ראו מה שכתב דוד סטוב [אותו פילוסוף אוסטראלי שאני מחבב ואוהב לצטט] בקצרה בנושא המדובר [בתרגום לעברית!]: http://is.gd/BsRxv6
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2011 20:21 |
|
| |
לצורך הדיון הקצרצר הנוכחי שבינינו אני מוכן לגרוס: 'מודה במקצת זכאי', ותודה על כנותך.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2011 20:53 |
|
| |
ולמה שלא אספר כאן על אותו פילוסוף אנאליטי ידוע הילרי פטנם שבסוף ימיו ממש כפר כאלישע בן אבויה אחר וכתב ספר על לוינס ורוזנצוויג.. ללמדכם שגם מי שישקיע חייו ושנותיו בדיונים עקרים על שפה יבוא יום והוא יצטרך להודות כפטנם בטעותו. ובכלל בעוד שהמגמה היום היא דווקא לקרב בין הזרמים במיוחד האמריקאי הפרגמטיסטי וחלקים נרחבים בהגות הקונטינטלית בעצכ"ח ממשכים להלחלם את מלחמות העבר לרדוף ולא להשיג.
עיינו למשל בספר הזה The pragmatic turn in philosophy: contemporary engagements between ..analytic
סוס הכעס שלך דווקא נקרא כמאד ניטשאני אז ממה אתה מפחד מעצמך?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2011 20:55 |
|
| |
אם משווים לפילוסופיה עתיקה, הייתי אומר שהסופיסטים אולי היו הקונטיננטאליים של זמנם. בתקופה ההלניסטית והאימפריאלית, כולם למעשה, חוץ מהאפיקוראיים היו "קונטיננטאליים". בימי הביניים המצב השתפר עם הגילוי מחדש של אריסטו. ההוגים היותר מיסטיים [בונאוואנטורה, אקהרט, ויהויכין מפיורה למשל], ניתן לקרוא להם "קונטיננטאליים" -- בעוד שהסכולאסטיקאים הם סוג של "אנאליטיים".
טוב -- אבל אלו אנאלוגיות מרחיקות לכת...
אם משווים לעולם הלמדנות היהודי, אז אולי "דרך ההבנה" זה משהו שניתן לקרוא לו "אנאליטי", בעוד שהפלפול המסורתי הוא יותר "קונטיננטאלי". אבל אם רצונינו לחוש באמת מה זה קונטיננטאליות יהודית, עדיף ללכת על דוגמאות כמו ר' נחמן [וחסידות מוקדמת בכלל], הרב קוק [שממש הושפע ישירות מכתבי הקונטיננטאליים], ושאר אומרי ווארטים..
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2011 20:58 |
|
| |
| רדףהשיג כתב: |  | ...ואם הנך קורא אנגלית, אז ראה את "סילוק המטאפיזיקה באמצעות ניתוח לוגי" של רודולף קארנאפ, מאמצע המאה, בו קארנאפ עושה קציצות מהיידגר: http://is.gd/vJmhky... |
|
[ישנו גם תרגום לעברית.]
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2011 20:58 |
|
| |
".. הילרי פטנם שבסוף ימיו .."
פאטנם חי וקיים.
לגבי השאר: רורטי וכו', אליהם רמזת [ביודעין או שלא], הוא פשוט קונטיננטאלי -- לא מדובר באמת ב"התקרבות" בין שני הזרמים. אני מכיר כמה "מקרבים" כאלו אישית -- והם פשוט אנאליטיים שנמאס להם אז הם הפכו לקונטיננטאליים... להביא ראיה מהם דומה לראיה שמחזירים בתשובה ומחזירים בשאלה אוהבים להביא מהגדוילים של הצד השני ש"גילו את האור"..
תוקן על ידי רדףהשיג ב- 20/01/2011 20:59:43
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2011 21:00 |
|
| |
יהיה מעניין לראות דוגמאות ללמדנות שמזכירה פילוסופיה קונטיננטלית.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2011 21:05 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: | | | יהיה מעניין לראות דוגמאות ללמדנות שמזכירה פילוסופיה קונטיננטלית. |
|
האמת היא שהרגשתי משהו דומה כשלמדתי חזון אי"ש וכשלמדתי היידגר [במחילה משועי הפורום]. האם זה מלמד משהו על אודות דומי בין שני הדברים או שזה מלמד יותר על אודותיי? אינני יודע.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2011 21:06 |
|
| |
למרחביה: תודה על הקישור!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2011 21:07 |
|
| |
רדף,
זאת הפעם אין בידי למכור בהקפה. האם יש לך מזומן? האם תוכל להביא דוגמה קטנה כלשהי?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2011 21:09 |
|
| |
רדף מה עם ר' שמעון שקאפ הוא למדן קונטינטלי במובהק. ר' חיים נשאר באנליטיקה ולמרות זאת הנכד גם כפר ועבר לאקזסטנציה [אמנם לא בלימוד] . ולא רק רורטי גם פיפין משיקגו ורבים אחרים. וכי מה כל גדול שלכם שעבר אלינו זה הוכחה שהוא לא גדול?
|
|
|
|
|
