|
|
| נשלח ב-20/1/2011 21:10 |
 |
| |
"האם תוכל להביא דוגמה קטנה כלשהי?"
דוגמא למה?
את החזון אי"ש לא פתחתי כבר 6 שנים לפחות -- וספק בידי אם אוכל כיום להבין שם מילה אחת...
תוקן על ידי רדףהשיג ב- 20/01/2011 21:11:02
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2011 21:13 |
|
| |
החזון איש דומה בהקשר זה לרורטי במובן שהוא פרגמטיסט בהרמנויטיקה שלו בעוד שבריסקערס או אנליטיקאים באים תמיד עם התשובה מוכנה מראש.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2011 21:13 |
|
| |
רדף, אוותר לך אם כן. אבל חיימאיר, אולי תוכל אתה להביא הקבלה כלשהי בין הקונטנינטלים ובין ר"ש שקופ?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2011 21:13 |
|
| |
| חימאייר כתב: |  | מה עם ר' שמעון שקאפ הוא למדן קונטינטלי במובהק.
אני לא חושב כך, אבל לא אתעקש. תלמידו הרב עמיאל בבירור איננו "קונטיננטאלי" [כמובן שהכל על דרך האנאלוגיה הרחוקה בלבד -- יותר עניין של התרשמות מסגנון חשיבה מאשר משהו אחר].
וכי מה כל גדול שלכם שעבר אלינו זה הוכחה שהוא לא גדול?
לא -- זו לא ראיה לא לכאן ולא לכאן: לא לכך שאנשים אלו אינם "גדוילים" וגם לא לכך שהאמת אצלכם..
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2011 21:17 |
|
| |
| חימאייר כתב: | | | החזון איש דומה בהקשר זה לרורטי במובן שהוא פרגמטיסט בהרמנויטיקה שלו בעוד שבריסקערס או אנליטיקאים באים תמיד עם התשובה מוכנה מראש. |
|
אני יותר חשבתי על כך שהחזון איש פשוט כותב בצורה מבולבלת ומבלבלת: אותו משפט יכול להכיל ה"א ומסקנה מבלי שהמעבר יצויין איכשהו...
עוד משהו: נראה שהחזון אי"ש מנסה "לחדור לתוך המהות" של נושא המדובר -- מה שבעיקר גורם לכאב ראש גדול..
אבל שוב -- ההשוואות הרחוקות הללו הם יותר התרשמות כללית מאשר משהו אחר
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2011 21:50 |
|
| |
ר' שמעון שקאפ ניסה תמיד להגיע לשלב נוסף מעבר לניתוח האנאליטי "ההבנה" היינו למטאפיזיקה ההלכתית ובמובן זה אני מדמה אותו יותר לפילוסוף קונטיננטלי. כמובן שישנם דוגמאות יותר קרובות כמו ר"י הוטנר אבל אני לא חושב שהוא עשה כך בלמדנות שלו. בדרשות שלו כן והוא גם כנראה קרא את היידגר או משהו קרוב.
בכל מקרה אני אביא ציטוט מר"ח שמואלביץ [ מבוא בעבודה של שי ווזנר על החשיבה המשפטית בישיבות ליטא]
לגבי עמדת ר' שמעון ביחס לדילמת אויתפרון
" כל איסורי תורה אסורים משום שהכירה החכמה העליונה שדבר רע הוא לישראל וכמו סם הוא, ונמצא דהאיסור והאזהרה נמשך משום שהחפץ הוא רע, ולא שהחפץ הוא רע מפני שאסרה תורה..וביארנו דבאיסורי דרבנן הוא להיפך, דהחפץ הוא טוב כמו כל החפצים דעלמא, והראיה מדלא אסרה התורה על כרחך דלאו רע הוא, ורק ציוותה התורה להשמע לרבנן מ"לא תסור"
כל אנלאטיקאי מצוי יגיד שיש פה מעגליות טיעונית "והראיה מדלא אסרה תורה על כרחך דלאו רע הוא" סתירות פנימיות ודברים נוספים אבל שים לב איך ר' שמעון מחפש את המעבר איך הרע מעסיק אותו.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2011 22:01 |
|
| |
בסדר -- אנשים לעתים מדברים על פילוסופיה אנאליטית מבלי שהם מודעים לכך שהפילוסופיה האנאליטית היום אינה כה צרה כמו שהיא הייתה פעם [לכן גם אמרתי בסקירתי שהמשמעות המקורית של הביטוי הייתה שונה, ואני דן על הכל ברטרוספקטיבה ומשתמש במונח במובן המקובל היום].
היום [והכוונה היא, מאז שנות ה-40 -- כלומר, זה 70 שנה!] יש אתיקה אנאליטית [הארי פרנקפורט, למשל. פיליפה פוט, למשל. ורבים אחרים], פילוסופיה פוליטית אנאליטית [תחשוב על פופר וברלין], מטאפיזיקה אנאליטית [פטנם, קריפקה, צ'אלמרס, ומי לא] וכן הלאה וכן הלאה.
מה שקובע הוא סגנון הדיון -- עד כמה הוא בהיר ומסודר. פחות משנה אם יש בו כשלים לוגיים: אדרבא, אם ניתן לאבחן כשל לוגי, משמע שזה מספיק מובן! מעולם לא הבחנתי בכשל לוגי אצל דרידה -- כי בכלל אין לו טיעונים לוגיים כלשהם. מה שציטטת מר' שימען הוא מובן וללא מיסטיפיקאציה. לא הייתי אומר על כך "קונטיננטאלי".
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2011 22:09 |
|
| |
נו, זרקתי כפפה.
כמה הרימו את הכפפה, אך חסרות דוגמאות.
_________________
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2011 22:10 |
|
| |
"ושמעתי מהAdviser שלי שהוא יהודי."
אולי יהודי. לא יפתיע אותי -- כמעט כל הפילוסופים המפורסמים של המאה ה-20+ הם פחות או יותר יהודים [גם אם לא ע"פ ההלכה]
תוקן על ידי רדףהשיג ב- 20/01/2011 22:11:30
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2011 22:14 |
|
| |
לבעל: שמע, יש גבול לכמה "קונטיננטאלי" ניתן להיות בלימוד עיון. לעומת זאת, בלימוד "מחשבה", כמעט ואין הוגים "אנאליטיים" [רק את הרב מיכאל אברהם אני יכול לציין לטובה בהקשר זה...]
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2011 22:19 |
|
| |
רדף
הדוגמא הייתה כלאחר יד והיא נועדה להיות כזאת. כך הרווחנו את התגובה שלך שהפילוסופיה האנליטית בעצם כבר לא אותו דבר מצומצם. אם כי מכאן ללכת עד לטענה שהכל מסתובב סביב סגנון הדיון... אני יכול לתרגם באופן מסודר דברים מלוינס ודרידה וגם אצלם יש דברים בהירים יותר ופחות. דרך אגב איפה אתה ממקם את קאנט?
בכל מקרה כדאי לחזור להגדרות ברורות יותר סביבם יתנהל הדיון.
לגבי הציטוט לדעתי כן יש פה מיסטיפיקציה מסויימת בשמו של הגרש"ש יש רוע ויש רוע לעצמו מטאפיזי.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2011 22:26 |
|
| |
חימאייר,
אני מניח שדברי הגרש"ש באו כדי לתרץ או להגדיר עניין כלשהו ולא שכך חייבה אותו שורת ההיגיון כשלעצמה. האם דבריי נכונים?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2011 22:28 |
|
| |
"אם כי מכאן ללכת עד לטענה שהכל מסתובב סביב סגנון הדיון..."
זה לא משהו שהמצאתי -- היום כך נהוג להבחין בין שני האסכולות.
"אני יכול לתרגם באופן מסודר דברים מלוינס ודרידה "
בהצלחה
"דרך אגב איפה אתה ממקם את קאנט?"
כתבתי בסקירתי שהפיצול מתחיל אחרי קאנט והפיצול המודע רק במאה ה-20. קאנט מקובל כפילוסוף קאנוני על שני הזרמים.
"כדאי לחזור להגדרות ברורות יותר סביבם יתנהל הדיון."
אין בדבר הזה "הגדרות" -- יש אפיונים: סגנוניים, גיאוגראפיים, פוליטיים [במובן של פוליטיקה אקדמית], היסטוריים... לא מדובר פה בשתי קאטגוריות פילוסופיות -- מדובר פה בשתי קאטגוריות של פילוסופיה. ודוק.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2011 22:53 |
|
| |
| חימאייר כתב: | | | כך הרווחנו את התגובה שלך שהפילוסופיה האנליטית בעצם כבר לא אותו דבר מצומצם |
|
לא הבהרתי עצמי טוב:
זה לא שהפילוסופיה האנאליטית הייתה פעם אותו דבר מצומצם ואילו עתה הפכה לדבר רחב יותר. אלא שפעם קראו בשם "פילוסופיה אנאליטית" למשהו מצומצם בהרבה והיום כוללים תחת שם זה דברים שבזמנו לא נכללו תחת כותרת זו [ואף הונגדו אליה -- כמו במקרה של "פילוסופיית השפה הרגילה"] --- אבל גם בזמנו הייתה קיימת פילוסופיה -- שהיום היינו קוראים לה " פילוסופיה אנאליטית" -- שחרגה ממה שפעם היה נקרא "פילוסופיה אנאליטית". קפיש?
כך או כך, אף אדם מבין עניין לא יכלול את רורטי או דומיו [ה"מקרבים", כלשונך] תחת כותרת זו -- ובחכמה לא יעשו כן.
|
|
|
|
|
