פילוסופיה: קונטיננטלית אנליטית אקסיסטנציאלית ועוד

שרפתי את הלילה על חיפוש מאמרים ומידע על אסכולות הפילוסופיה השונות. ת'אמת זה די מענין אותי. הרבה דברים שהרהרתי בהם מכבר, מצאתי שהם מדוכות גדולות ליישב עליהם. ודברים שחשבתי שהם פשוטים מצאתי שהם די מעורערים.
אבל רציתי לשאול שלוש שאלות.
אחת- האם יש איזו פריצת דרך או חידוש פילוסופיים גדולים במאה האחרונה. מהצצה על המצאותיהם של מקבלי פרסי נובל במאה שנים האחרונות א"א שלא להתפעל מהחידושים והמהפכות המדעיות שאנשים אלו וצוותותיהם עשו. האם גם בפילוסופיה יש התקדמות. או שהיא מדשדשת באותו מקום. בין מקבלי נובל-ספרות היו פילוסופים כראסל אולי גם קאמי (ראסל גם קיבל את פרס-ירושלים הראשון), חוץ מהם שהפרס היה יותר ספרותי מפילוסופי, לאיפה התקדמנו?.

שניה- מה התועלת בלימודים הפילוסופיים.  בפילוסופיה כלכלית ופוליטית אני מבין את התועלת, אבל בפילוסופיה של הלשון או של המטאפיסיקה או שאר האסכולות המרובות שהבאתם למעלה, מה הרוויחה האנושות מכך. ישנה תועלת מרובה למי שאוהב את זה ואוהב לחשוב ולנתח ולחפור (אני למשל התאהבתי בה כי אני אוהב לפרק דברים לפרטים ואני גם סקפטי בטבעי). אבל לכלל האוכלוסיה יש תועלת?

שלישית- אני מבין שיש זיקה גדולה מאוד בין הדת לפילוסופיה. הדת הרי באה לענות על שאלות כמו מקור ותכלית היקום, בעיות מוסריות, חובות אנושיות וכו'. אבל באשכול שבגללו פתחתי את האשכול הזה. ראיתי שכל אחד מגייס את הפילוסופיה לצד שלו, אחד לנגח את הדת ואחד לבסס את הדת. האם יש משהו ברור בזה?

(אליעזרט, ראיתי שקראת לי צפרדע. אני חושב שצפרדע זה ז'אבע, צורעפאכע זה צב. ככה זכור לי מילדותי כשהבאתי הביתה צב שמצאתי על הדשא. אמא שלי סיפרה שכשהם היו ילדים קראו לזה צורעפאכע).

"גרינע צ'וכעפאכע. ומכאן מקור הטעות ההיסטורית בשם שנתנו בבני ברק למכולות האשפה הגדולות שאינן נפוצות ... בירושלים קוראים להם צפרדע ובאידיש בקיצור צ'וכעפאכע "

ולעניין התועלת שאתה תפיק מעיסוק  בפילוסופיה-הרי פילוסופיה פרושה הוא אהבת חכמה אז מי שאוהב חכמה(או לחפור כלשונך)לא שואל שאלות כאלה .

ואולי התשובה בכל זאת :התועלת היא סיפוק יצר הסקרנות.

אם אתה מדבר על תועלת כלכלית או תכלס ברור שזה לא שם....

צורעפאכע


לדעתי פשוט שהפילוסוף שהשפעתו מחוץ לתחומו היא הגדולה ביותר הוא פופר. צורת חשיבתו אומצה בכל המדעים המדוייקים, והיום שיטתו נחשבת למוסכמה. [בנוסף הוא גדול לוחמי מלחמות ה' במדעי החרטא והקדיש להם ספרים שלמים (עכשיו קראתי את ספרו "דלות ההיסטוריציזם" -  מומלץ בחום), אבל חסידיהם של אלה אינם מתייחסים אליו מסיבות מובנות.]

בשונה משאר הפילוסופים של המדע, הוא אמר דברים שגם מדענים באו להסכים איתם. בהשוואה לפילוסופים שאינם עוסקים בפילוסופיה של המדע, הללו מוכרים באקדמיה ולכמה משכילים, אבל רעיונותיהם לא השפיעו ישירות על החברה. פופר לדעתי הוא היחיד שהשפעתו מגיעה אל העולם האמיתי - תחום עיסוקו - בצורה כל כך ניכרת.

מקסוול
אפשער שרייבסטע אפור ווערטער אויף שיטאס-פופער. (הער איז גיוועין א'איד?)

מה החידוש שלו. ובעיקר מה השתנה בין לפניו ולאחריו. כתבת שהוא השפיע על העולם האמיתי. במה?

רבותי, ישנם כאלו שתחום ידענותם הוא בדברים אחרים, ומבקשים ממכם לשתף אותם בתחומכם. אז תפרטו קצת. אל תגרו אותנו במשפטים מפוצצים בלי להסביר מה ולמה.

אם מישהו יכול להסביר לי למה ההודעה הקודמת שלי נראית כפי שהיא נראית [זו כבר לא הפעם הראשונה], ואיך להימנע מזה להבא, אני אודה לו מאד.

_________________

"סאטירה או פארודיה איננה מתיימרת לענות על טענות או להפריך טיעונים או להגן על עמדות כלשהן. מטרתה לעשות צחוק. אבל כבר הובהר לנו, גב' צענע, שלך אין חוש הומור. לכן לא תביני זאת. "

עת לצחוק ועת לענות ברצינות.

יש עיתים שבהן הצחוק רק גורע.

אבל הילדותיות הרגילה שלך עדיין לא מאפשרת לך את ההבחנות האלה.

.

תוקן על ידי צענערענע ב- 21/01/2011 13:22:19

אותי מעניין מה ייחס הפילוסופיה לסוגי השיטות הפסיכולוגיות המגוונות.

רבותי היקרים יש לי תחושה קצת ביזארית, בתחילת המאה ה21 לקרוא פה בפורום שפופר הוא הפילוסוף החשוב ביותר בן זמננו. מה גם ש"ההוכחות" לכך הם תאוריית ההפרכה המדעית שלו. שנתפסת פה כפשוטה כאילו היא עומדת לעד לעולם. לא הביקורות של לקטוס משנות השבעים של המאה הקודמת מוזכרת פה ואף לא התנאים החדשים אותם הציב פופר עצמו למה שהוא חושב זה מדע או לא מדע כאשר הוא נאלץ להודות שתפיסת עולם מדעית לא תמיד יכולה להבחן על הציר אישוש הפרכה.