|
|
| נשלח ב-24/1/2011 12:44 |
 |
| |
ישימו את הרמב"ם, ולידו את ליבוביץ, ויאמרו, לגנאי: 'תראו את זה שיצא מתורתו של זה'
אך אם נדבר בכנות הם לעולם לא יכנסו לקונצנזוס
אך זה לא בגלל התוכן כי אם בגלל הרטוריקה, שליבוביץ בחר בה במכוון, כדי לזעזע ולהיות איפכא, שישימו לב לדבריו
אך דווקא בגלל זה, חשוב לי שנבדיל בין התוכן ובין הרטוריקה.
תוקן על ידי סוג_של ב- 24/01/2011 12:47:13
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2011 13:02 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2011 13:27 |
|
| |
אני צריך לסייג את דברי
אם התהליך הנוכחי של יתגבר כארי של שכלו יימשך, אכן כן יראו פני הדברים. יתכן גם שהסבות שתומר פרסיקו העלה בבמאמר שהפניתי אליו ילכו ויתחזקו, והתהליך ילך ויגבר.
ברם, יתכן והתהליך ימצה את עצמו ונעמוד שוב בפתח תקופת השכלה חדשה, ואז יתכן וספרי המרב"ם ואולי י"ל יזכו לעדנה.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2011 21:43 |
|
| |
זו בודאי בדיחה גרועה להשוות בין הנשר הגדול לפשפש הקטן
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2011 22:41 |
|
| |
אכן בדיחה גרועה, ולא בגלל שהרמב"ם גם היה פוסק גדול, ענין חשוב בפני עצמו.
אלא בגלל שהרמב"ם גם ידע לחשוב באופן עצמאי , ולא רק לבלוע ולפלוט חומרים שהוא קרא אצל אחרים + אי אלו תוספות ו"חידושים" שמראות שהוא לא ממש הבין את המקורות בלשון המעטה.
מצד שני אולי אני דורך כאן ליותר מדי אנשים על יבלות, כך שעדיף ללמוד לשתוק, תיקו.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2011 08:37 |
|
| |
פראק
תאמר להבדיל שלוש פעמים ועדיין התהליך אותו תהליך.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2011 09:20 |
|
| |
בעב להבדיל x 3 א. בהנחה שלרמב"ם לא היה פיצול אישיות ודרכו במורה אחודה עם היד (כפי שכותב משך חכמה) האם.לרמב"ם לא היה גבול שחשב שאין לעוברו, לעומת ליבוביץ? ב. האם טענותיו של ליבוביץ' בדבר משיח "שיבוא" ושהרמב"ם הכניס לעיקריו את תחה"מ כמס שפתיים הן טענות שהוא חושב באמת או שזו שרלטנות מודעת ברמב"ם? והאם הרמב"ם גם נהג כן?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2011 10:45 |
|
| |
א. אני לא יודע מה היה הגבול של הרמב"ם. כדאי לעיין בספרים הדנים באיזוטריות של מורה נבוכים. דוגמא אולי קיצונית היא ספרו של מיכה גודמן.
ב. אני מניח שי"ל הגזים בזאת, למרות שיש רמיזות בהקדמה לפרק חלק.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 25/01/2011 10:49:49
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2011 10:48 |
|
| |
| תלמידטועה כתב: |  | | א. בהנחה שלרמב"ם לא היה פיצול אישיות ודרכו במורה אחודה עם היד (כפי שכותב משך חכמה) האם.לרמב"ם לא היה גבול שחשב שאין לעוברו, לעומת ליבוביץ? |
|
את ההלכה שניהם קבלו, מבחינת אמונות ודעות שניהם היו נועזים מאוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2011 10:51 |
|
| |
את ההנחה של דרך אחודה לא כולם קבלו, ודוגמא לכך הוא בעל הניק שלפני. יש מחכמי דורנו שגם הם סוברים כך.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 25/01/2011 10:53:02
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2011 11:23 |
|
| |
אתה מתכוון אלי?
אם כך טעית.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2011 11:30 |
|
| |
מטפחת
לא אתה, כי אם היעבץ.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2011 23:49 |
|
| |
ההבדל המהותי בין הרמב"ם לליבוביץ' הוא לא באמונות, אלא בעוד שאחד הביע דעות הגיוניות השני הביע דעות אויליות בד"כ, בעוד שהרמב"ם הביע את דעתו בעוז, השני דיעותיו היו בובה לפי מה שציפו ממנו חבריו, ולולא שהיה דתי לא היה לאף אחד עניין תקשורתי בו.
נ.ב. אמנם ליבוביץ' היה איש מאוד מוכשר ושנון, עם זאת לא מוכר לי טיעון או דיעה אישית שלו בנושאי יהדות/אמונה המבטאים לוגיקה מעבר לשנינות, אולי מעט בספרו בעיית גוף ונפש.
תוקן על ידי פראק_מהלך ב- 26/01/2011 00:42:57
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2011 00:00 |
|
| |
לפראק מהלך
הרי גם אתה דתי אז למה לתקשורת אין עניין בך?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2011 00:30 |
|
| |
| צענערענע כתב: | | לפראק מהלך
הרי גם אתה דתי אז למה לתקשורת אין עניין בך? |
|
פרופסור חרדי אפיקורס זה תמיד אטרקציה תקשורתית.
במיוחד אם הוא טוען להגיון מסתורי בשילוב הזה
תוקן על ידי פראק_מהלך ב- 26/01/2011 00:32:30
|
|
|
|
|
