| נשלח ב-21/1/2011 04:07 |
 |
| |
איך מגיעים לתבונות וידיעת סודות תורתינו הקדושה
בס"ד - ליקוטי מוהר"ן א' - יא - אני ה הוא שמי
אֲנִי ה הוּא שְׁמִי וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לא אֶתֵּן וּתְהִלָּתִי לַפְּסִילִים (יְשַׁעְיָהוּ מ''ב)
א. כִּי יֵשׁ יִחוּדָא עִלָּאָה וְיִחוּדָא תַּתָּאָה
הַיְנוּ: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל
וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד (זהַר בְּרֵאשִׁית יח:)
וְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה זאת עַל יָדוֹ עַל יְדֵי זֶה יָכוֹל לָבוֹא לִתְבוּנוֹת הַתּוֹרָה לְעָמְקָהּ,
כִּי מִי שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה פְּחוּתָה הוּא עֲדַיִן רָחוֹק מִתְּבוּנוֹת הַתּוֹרָה רַק עַל יְדֵי אֶמְצָעוּת הַדִּבּוּר יָכוֹל לָבוֹא לִתְבוּנוֹת הַתּוֹרָה לְעָמְקָהּ,
הַיְנוּ עַל יְדֵי שֶׁהוּא מְדַבֵּר בְּהַתּוֹרָה בְּדִבּוּרִים
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי ד) : ''כִּי חַיִּים הֵם לְמוֹצָאֵיהֶם'' לְמוֹצִיאֵיהֶם בַּפֶּה (עֵרוּבִין נד) מֵאִיר לוֹ הַדִּבּוּר בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה
כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בְּרָכוֹת כב:) פְּתַח פִּיךָ וְיָאִירוּ דְּבָרֶיךָ
וּבְכָל פַּעַם וּפַעַם, עַל יְדֵי כָּל תְּשׁוּבָה וּתְשׁוּבָה, הוּא הוֹלֵךְ מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה עַד שֶׁיּוֹצֵא מִמַּדְרֵגָה פְּחוּתָה וּבָא לִתְבוּנוֹת הַתּוֹרָה לְעָמְקָהּ,
וְזֶה שֶׁשָּׁאֲלוּ יוֹחָנִי וּמַמְרֵא לְמשֶׁה (מְנָחוֹת פה:) תֶּבֶן אַתָּה מַכְנִיס לַעֲפָרַיִם ?
הֵשִׁיב לָהֶם: אָמְרֵי אֱנָשֵׁי, לְמָתָא יַרְקָא, יַרְקָא שְׁקֻל תֶּבֶן זֶה בְּחִינַת תְּבוּנָה
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי ב) : ''תְּבוּנָה תִנְצְרֶךָּ'' שֶׁהֵם הֵבִינוּ שֶׁמּשֶׁה רוֹצֶה לְהַכְנִיס תְּבוּנוֹת הַתּוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל,
וְעַל כֵּן שָׁאֲלוּ כִּי בִּזְמַן שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם הֵם מְשׁוּלִים לְעָפָר (עיין מגילה טז)
וְאֵיךְ יוּכַל לַהֲבִיאָם לְמַדְרֵגָה גְּבוֹהָ,
לִתְבוּנוֹת הַתּוֹרָה ?
וְזֶה: תֶּבֶן לְשׁוֹן תְּבוּנוֹת הַתּוֹרָה אַתָּה מַכְנִיס לַעֲפָרַיִם ?
זֶה בְּחִינַת עָפָר,
הַיְנוּ מַדְרֵגָה פְּחוּתָה,
הֵשִׁיב לָהֶם: אָמְרֵי אֱנָשֵׁי
הַיְנוּ עַל יְדֵי הָאֲמִירוֹת עַל יְדֵי הַדִּבּוּר שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי הוּא מֵאִיר לוֹ לְכָל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה,
וְזֶהוּ: לְמָתָא יַרְקָא לַמְּקוֹמוֹת שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה,
יַרְקָא הוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה,
כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה פָּרָשָׁה מג) : ''וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָו''
אוֹרִיקָן בְּפָרָשַׁת שׁוֹפְטִים
הַיְנוּ שֶׁזֵּרְזָם לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה,
כִּי פָּרָשַׁת שׁוֹפְטִים נֶאֱמַר עַל תְּשׁוּבָה: ''מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב''
הַיָּרֵא מֵעֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדוֹ (כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנם לִבְרָכָה, סוֹטָה מג) (ועיין בהקדמת תיקונים ירוק מסטרא דאימא דאיהו תשובה קו ירוק) - (כי הירוק סוד האמת והתפארת )
וְזֶהוּ: אָמְרֵי אֱנָשֵׁי, לְמָתָא יַרְקָא
הַיְנוּ עַל יְדֵי הָאֲמִירוֹת וְהַדִּבּוּר שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי לְמָתָא יַרְקָא לַמְּקוֹמוֹת שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה יָאִיר לוֹ הַדִּבּוּר, שֶׁיּוּכַל לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה
וְזֶה: יַרְקָא,
שְׁקֻל בְּחִינַת תְּשׁוּבַת הַמִּשְׁקָל שֶׁהַדִּבּוּר יָאִיר לוֹ שֶׁיּוּכַל לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבַת הַמִּשְׁקָל מַמָּשׁ
ב. אַךְ לַדִּבּוּר שֶׁיָּאִיר לוֹ אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת כִּי אִם עַל יְדֵי כָּבוֹד,
הַיְנוּ (כלומר) שֶׁיִּרְאֶה שֶׁיִּהְיֶה כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת
שֶׁיִּהְיֶה כְּבוֹדוֹ לְאַיִן נֶגֶד כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ
הַיְנוּ עַל יְדֵי עֲנָוָה וְקַטְנוּת,
כִּי עִקַּר בְּחִינַת הַדִּבּוּר הוּא מִכָּבוֹד כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים כ''ד) :
''מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד''
הַיְנוּ מַלְכוּת פֶּה (תקו''ז בהקדמה שני, פתח אליהו:) כִּי כְּשֶׁהַתּוֹרָה בָּאָה לְתוֹךְ דִּבּוּרִים פְּגוּמִים לְפֶה פָּגוּם, לא דַּי שֶׁאֵין דִּבּוּרֵי הַתּוֹרָה מְאִירִים לוֹ,
כִּי אִם גַּם הַתּוֹרָה עַצְמָהּ נִתְגַּשֵּׁם וְנִתְחַשֵּׁךְ שָׁם מִפִּיו,,,
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְהוֹשֻׁעַ א) : ''לא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ''
בְּחִינַת ''וְיָמֵשׁ חשֶׁךְ'' (שְׁמוֹת י) הַיְנוּ שֶׁלּא יִתְגַּשְּׁמוּ וְיִתְחַשְּׁכוּ מִפִּיךָ
כִּי עַל יְדֵי שֶׁאֵין מַשְׁגִּיחִין שֶׁיִּהְיֶה כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת,
הַיְנוּ עַל יְדֵי גַּדְלוּת,
עַל יְדֵי זֶה אֵין יְכוֹלִין לִפְתּחַ פֶּה בִּבְחִינַת (תְּהִלִּים י''ז) : ''סָגְרוּ פִּימוֹ דִּבְּרוּ בְגֵאוּת''
כְּמַעֲשֶׂה דְּלֵוִי בַּר סִיסָא שֶׁהֶעֱלוּהוּ לַבִּימָה, וְטָפַת רוּחוֹ עָלָיו, וְלא אֲנִיבוּן (יְרוּשַׁלְמִי יְבָמוֹת פֶּרֶק יב)
כִּי עַל יְדֵי הַגֵּאוּת, הוּא בְּחִינַת עֲבוֹדַת אֱלִילִים (סוטה ד:)
וּבַעֲבוֹדַת אֱלִילִים כְּתִיב: ''פְּסִילֵי אֱלהֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ'' (דְּבָרִים ז)
וְכָל הָעוֹמֵד לִשְׂרף, כְּשָׂרוּף דָּמֵי (דומה),
וְכִתוּתֵי מִכְתָּת שִׁעוּרֵהּ כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא (ראשׁ הַשָּׁנָה כח)
לְעִנְיַן שׁוֹפָר שֶׁל עֲבוֹדַת אֱלִילִים,
וְכֵיוָן שֶׁמִּכְתָּת כָּתִית שִׁעוּרֵהּ, אֵין לוֹ כְּלֵי הַדִּבּוּר לְדַבֵּר עִמָּהֶם,
אַךְ כְּשֶׁהוּא נִזְהָר וְשׁוֹמֵר כְּבוֹד ה שֶׁיִּהְיֶה בִּשְׁלֵמוּת,
שֶׁהוּא (מרגיש כי) נִבְזֶה בְעֵינָיו נִמְאָס,
עַל יְדֵי זֶה יוּכַל לְדַבֵּר דִּבּוּרִים הַמְּאִירִים בִּבְחִינַת (יְחֶזְקֵאל מ''ג) : ''וְהָאָרֶץ הֵאִירָה מִכְּבוֹדוֹ''
וְהֵם מְאִירִים לוֹ לִתְשׁוּבָה,
וְיָכוֹל לָבוֹא לִתְבוּנוֹת הַתּוֹרָה לְעָמְקָהּ כַּנַּ''ל,
והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד
_________________
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2011 04:14 |
|
| |
בס"ד - ועוד פירוש שנאמר לפרשת יתרו מתוך: "בים דרך":
ד. מדריגתם הרוחנית של עם ישראל לה זכו במתנה בשעת קבלת התורה
וראה דברי הרמח''ל (בהקדמה למאמר הויכוח), דברים נפלאים מה זכו ישראל במעמד הגדול הזה, ויש למשכיל לעמוד על כל מילה ומילה בדבריו:
...ה' אלהי ישראל... הסתיר הוד שכינתו מן הארץ, וצמצם אותה בשמים... נמשך מזה שבני אדם לא ידעו ולא יבינו אל פעולות ה' לאמיתם... [והוא משום מעטה הטבע הפרוש על הבריאה, שאוחז את עיניהם של בני אדם מלראות את אמיתות השגחתו ולטעות אחר מראה העינים].
אבל כשרצה הקב''ה להקריב אליו אומתו החביבה לו מאד, הנה קרע את השמים [בשעת מתן תורה], וגילה להם את מסתורין שלו, עד שידעו כולם ונתברר להם באמת - שכל ההנהגה של התחתונים, בכל הפרטות שאפשר לחשוב - אינה אלא ביד השכינה. [בשעת מתן תורה קרע הבורא את מעטה הטבע הפרוש על הבריאה, ונסתלקה ההטעיה של האחיזת עינים, וראו את האמת כפי שהיא באמת ללא שום מעטה מסך וענן טבעי].
ועוד ראו היאך אין לך דבר קטן בעולם שאין עומדים [קשורים] עליו כמה עניינים [רוחניים] רמים וגבוהים מאד. ואז ידעו והבינו כל סוד הבריאה: על מה נברא כל העולם [לאיזו תכלית], ועל מה עומד [מה נותן קיום לעולם], ועל איזה דרך מתנהג, ומה אחרית כל אלה הדברים. וידעו עומק עצתו יתברך שמו...
וגם ראו איך בני העולם הזה הולכים בחשך, והאמת נסתר מעיניהם. ואיך הניח הקב''ה בעולם הזה המכשלות [דברים המכשילים] את הרשעים. כי מפני שהוא נסתר מבני העולם הזה - נתן רשות לשטן לשוט בארץ ולהתהלך בה, ולעשות ולפתות לב בני אדם בכמה מיני מרמה וכזב, שלב האדם נפתה אחריהם וטועה בכמה טעויות, וחושב שהעולם אינו הולך אלא על פי הטבע הזה שנראה לעינים.
[כלומר בכך שעמדו אז בראיה של אמת, נדמו לאדם העומד בראש המגדל שבגן המבוכה, כמובא במסילת ישרים שרואה מלמעלה את כל הדרכים העקלקלות שמלמטה בגן, כן עם ישראל כשהוסר מהם מראה שקר ועמדו על האמת ומשם הביטו על השקר שלמטה - ראו והבחינו בשקר המטעה שבעולם].
והנה כל הדברים האלה גילה לעיניהם [בשעת מתן תורה], וראו אותם והשיגו אותם באמת, והטעם לכל זה [הבינו גם את הטעמים לנתינת אפשריות לטעות], ועומק העצה העליונה המסבבת כל זה בחכמה רבה, עד סוף הכל. וכאן ראו גודל התורה והמצוות, מה עניינם, ואיך הם פועלים הפעולות הגדולות בכל הבריאה. וראו כל דקדוקי מצוות במה הם תלויים, וכמה הם צריכים מאד מאד... [דהיינו אדם בעוה''ז מניח תפילין, מתעטף בציצית, ואפילו בייתר דקדוקי מצוות כעניית אמן, דיבור בביהכנ''ס, וכן חוסם פיו מדברים אסורים, וכן את עיניו ממראות אסורות וכדומה, אינו רואה מה נפעל ומה נעשה מכל כבישת יצר ומכל קיום מצוה, ובשעת מתן תורה ראו בעיניהם מה נפעל ומה נעשה למעלה ובנשמת האדם פעולות נפלאות מכל מעשה ודקדוק קטן של מצוה, או ח''ו להיפך ממעשה של איסור].
ועל כל זה היה משה רבנו ע''ה אומר להם:
''אתה הראית לדעת כי ה' הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד'' (דברים ד').
כי הקב''ה הראה להם כל המציאות, ועל מה הוא עומד, וידעו בברור שהוא לבדו המנהיג, ואין שום הנהגה אחרת, שהוא ית''ש מנהיג בעומק העצה שגילה להם. וציוה להם כמו כן להשיב אל לבם האמת הזה, שיהיה מתיישב בהם בלי שום ספק, כמו שראו אותו בברור שלם. והוא מה שאמר להם:
''וידעת היום והשבות אל לבבך וגו''' (שם).
והנה כל הדברים האלה ראו אותם בזמן מתן תורה. וכן כתוב: ''הן הראנו ה' אלקינו את כבודו וגו''' (שם ה').
ועל כן ציוה אותם, שמה שראו הם בעיניהם - יהיו מוסרים לבניהם ולבני בניהם לדורות. והוא שאמר להם:
''רק השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך, ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך, והודעתם לבניך ולבני בניך...'' (שם ד').
כי זה מה שיודעים ישראל, שאין שאר האומות יודעים כלל, מפני שישראל זכו לראות כל זה בהר סיני, מה שלא ראו אומות העולם... ומשם והלאה נשארו הדברים חתומים בלבם. והמצוה הזאת עליהם ללמדם איש את בנו.
ועוד, משם זכו להעמיד נביאים שיחדשו בהם ידיעה הזאת תמיד...
הרי שכביכול פסח ודילג הקדוש ברוך הוא על דרישותיו מעם ישראל, שהיא דרישת אתערותא דלתתא, ובגדר מתנה נתן להם מדריגות רוחניות גבוהות ונשגבות. וכמו שבגאולת גופנו מעבדות לחירות ומשעבוד לגאולה שידד הקדוש ברוך הוא מערכות הטבע הפיזיים של העולם, כמו כן לצורך גאולת נפשנו שידד הקדוש ברוך הוא מערכות הטבע הרוחניים הדורשים עמל וטרחה, וגאלנו בניסים, בהרעיפו עלינו מדריגות רוחניות ללא עמל וטורח...
_________________
|
|
|
|
|
|
|
